מגדלות מרקחים| דף 6 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 6 | פורום אוצר התורה
  • בשעה טובה ומוצלחת! העברנו את כל המאמרים והתגובות למדור החדש. לתשומת לבכם: תאריך פרסום התגובות התעדכן בעקבות ההעברה, אך כל התוכן נשמר בשלמותו. המדור כעת בהרצה, וב"ה בקרוב נפרסם עדכון כללים לגבי פרסום מאמרים, סדרות הרשאות גישה, ותוספת ניקוד. יתכנו מספר באגים ואנחנו עמלים על תיקונם בהקדם. בברכה צוות ההנהלה.
  • חדש בפורום הבלוגים התורניים: אנו שמחים לעדכן כי מעכשיו פורום "בלוגים תורניים" נפתח לתגובות – בשלב זה רק לבעלי הרשאה מתאימה, במסגרת תקופת הרצה. שימו לב: ייתכנו שינויים בהרשאות ובמדיניות בהתאם להתקדמות ההרצה.

מגדלות מרקחים

  1. ג

    תזריע מדוע לא נמנה החולק על הכהונה בדברים שנגעים באים עליהם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב) בערכין טז. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, על שבעה דברים נגעים באין, על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. והקשה בחידושי רבינו משה קזיס...
  2. ג

    תזריע האם נגעים נבראו לצורך ישראל או לצורך אומות העולם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב) בילקוט שמעוני תהלים רמז תשל"ה ובבראשית רבה וישב פרשה פ"ח סי' א', "רבי שמואל בר נחמני אומר לא היו עובדי אלילים ראויין שיהיו בהן בעלי חטטין, ולמה יש בהן, שלא יהיו מונין את ישראל ואומרים להם אומה של מצורעים אתם, הוי חרפת נבל אל תשימני". ונראה...
  3. ג

    תזריע ילדה כמה לידות ואין לה בשביל כולן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם לא תמצא ידה די שה ולקחה שתי תורים או שני בני יונה (יב ח) בספר שומר אמת תנינא כאן, הביא להסתפק איך הדין באשה שילדה כמה לידות, ויש בידה יכולת להביא קרבן אחד בעשירות, או להביא את כל הקרבנות בעניות, כיצד תעשה. והנה הנידון הוא לענין דיעבד, דהא עשירה שהביאה קרבן עני לא יצאה...
  4. ג

    תזריע האם מילת עבדים דוחה איסור קציצת הנגע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ימול בשר ערלתו (יב ג) בשבת קלב: ילפינן מדכתיב "בשר" ערלתו, דאפילו אם יש שם בהרת ימול, ואפילו במילה שאינה בזמנה, ואע"פ שקציצת הנגע היא עשה ול"ת השמר בנגע הצרעת לשמור ולעשות, מ"מ גזירת הכתוב היא שמותר. ונסתפק בספר דרך המלך על הרמב"ם מילה פ"א ה"י, האם מילת עבדים ג"כ דוחה את...
  5. ג

    תזריע האם מותר לאשה למול בשבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בחידושי בן אריה סי' ט"ז אות ל"ב כתב לדון, לפי"מ דקי"ל (עי' ע"ז כז. ושו"ע יו"ד סי' רס"ד ס"א) דאשה כשרה למול, אבל אינה מצווה במצות מילה (קידושין כט. ושו"ע יו"ד סי' רס"א ס"א), האם מותר לה למול בשבת, שהרי אינה מצווה בכך, וא"כ אין אצלה מה שידחה את השבת. והביא שם שדעת המקנה...
  6. ג

    תזריע בדעת ר"א שמכשירי מצוה דוחים את השבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וביום השמיני ימול בשר ערלתו (יב ג) דרשו חז"ל (שבת קלב.) "ביום השמיני" ואפילו בשבת. ודעת רבי אליעזר (שם), שאפילו מכשירי מילה שאפשר לעשותן מערב שבת דוחים את השבת, ולכן במקומו של רבי אליעזר היו כורתין עצים לעשות פחמין לעשות ברזל בשבת למול את התינוק (שבת קל.). וכתב בשו"ת...
  7. ג

    שמיני איסור סחורה במקבל מתנה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הגמ' בכורות ו: דנה מנלן שחלב מותר באכילה, ורצו ללמוד מן הכתוב שאמר ישי לדוד "ואת עשרת חריצי החלב האלה תביא לשר האלף", ודוחה הגמ' ודלמא לסחורה. והקשה בתוס' יו"ט שביעית פ"ז מ"ג, דמ"מ מוכח דחלב מותר באכילה, דאם היה אסור באכילה, ממילא גם היה אסור בסחורה. ובפרי חדש יו"ד סי'...
  8. ג

    שמיני איסור סחורה במאכל אסור לאוכלו כשיהיה מותר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר זכר ישעיהו (מאכלות אסורות פ"ח הט"ז) מסתפק האם מותר לעשות סחורה בדברים האסורים עכשיו ויהיו ניתרין לאחר זמן, וכתב שלא מבואר הענין בפוסקים אם מותר לסחור בתבואה של חדש קודם העומר, וכתב לדון דאם האיסור הוא מהת מדכתיב בשרצים "יהיו" בהוויתן יהיו אין לנו אלא איסורים שאין להם...
  9. ג

    שמיני בענין איסור סחורה במאכלות אסורות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': טמאים הם וטמאים יהיו לכם (יא לה) קי"ל דאסור לעשות סחורה במאכלות אסורות, כדתנן בשביעית פ"ז מ"ג דאין עושין סחורה בנבילות וטריפות שקצים ורמשים, ובירושלמי שם יליף לה מקרא דהכא "טמאים הם, מה ת"ל טמאים יהיו לכם, אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה", והיינו איסור הנאה ע"י סחורה דוקא...
  10. ג

    שמיני האם בטומאת שרצים איכא דינא ד"ראוי לגר"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וזה לכם הטמא בשרץ השורץ על הארץ החולד והעכבר והצב למינהו (יא כט) בעבודה זרה סח: אמר רב ששת שהאיסור אכילה של עכבר יש בו חידוש, משום שמימאס מאיס ומיבדל בדילי אינשי מיניה, וכיון דחידוש הוא גם נטל"פ אסור. ופירשו התוס' וביתר ביאור בר"ן שם, דהחידוש הוא משום שדבר מוסרח אין בו...
  11. ג

    שמיני האם יש לדגים שמות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים בימים ובנחלים אותם תאכלו (יא ט) הקשה בפענח רזא, דהנה בחיות הזכיר את הטהורות מפני שהם המועטים, ובעופות את הטמאים מפני שהם המועטים, ומדוע בדגים לא נזכרו כלל שמות, ממה נפשך אם הטהורים מועטים תמנה התורה את שמותם, ואם הטמאים...
  12. ג

    שמיני האם מותר להיות מחוסר כיפורים ברגל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש להסתפק האם מצד החיוב לטהר את עצמו ברגל, חייב להטהר ג"כ מלהיות מחוסר כיפורים, כגון שכבר טבל והעריב שמשו והוא רק מחוסר כיפורים, האם מחוייב להביא את קרבן טהרתו קודם הרגל מדין "חייב אדם לטהר עצמו", או דמחוסר כיפורים אינו נחשב "טמא" לענין זה, כיון שהוא טהור לחולין למעשר...
  13. ג

    שמיני איך מותר לעשות פרה אדומה במועד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובנבלתם לא תגעו (יא ח) בראש השנה טז: ילפינן מכאן דחייב אדם לטהר עצמו ברגל, וכן בספרי כאן אמרינן ד"ובנבלתם לא תגעו" קאי על הרגל. והקשה במשך חכמה על הא דתניא בתוספתא מו"ק פ"א ה"ב דשורפין את הפרה בחול המועד, הרי אסור לאדם לטמא את עצמו ברגל, וכל העסוקין בפרה מתחילה ועד סוף...
  14. ג

    שמיני האם אונן אסור לאכול חולין על טהרת הקודש

    מתוך ה'מדגלות מרקחים': ותקראנה אותי כאלה ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' (י יט) מהר"ם מרוטנבורג בהלכות שמחות סי' ד', כתב שאונן אסור לאכול חולין שנעשו על טהרת הקודש. ולכאורה הדבר אינו מובן, דהרי דין חולין שנעשו על טהרת הקודש הוא לנהוג בהם דיני קודש לענין טהרה וטומאה לחוד, אבל לענין איסור והיתר...
  15. ג

    שמיני הקרבה באנינות בקדשי שעה

    ‏מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף (י טז) במדרש רבה פרשה י"ג סי' א', מהו "דרוש דרש", אם שחטתם למה לא אכלתם, אם לא הייתם עתידין לאכול למה שחטתם. וצריך ביאור למה תלויים הדברים זה בזה. וביאר בספר יעלת חן לרבי אריה ליב תאומים זצ"ל, דזה כמ"ד מפני אנינות נשרפה, ועל זה אמר...
  16. ג

    שמיני דיחוי באכילת שעיר החטאת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה והנה שורף (י טז) בזבחים קא. דעת רבי נחמיה שהחטאת נשרפה מפני אנינות, דהיינו כיון שכל הכהנים היו אוננים ואין מי שיאכלנו. ובאמרי נועם מבעלי התוס' הקשו, הרי חטאת נאכלת ליום ולילה, וא"כ היו יכולים לאכול אותה בלילה, דאנינות לילה דרבנן. ותירצו דכיון...
  17. ג

    שמיני הטעם שנצטוו בני אהרן שלא לנהוג אבילות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר משה אל אהרן ולאלעזר ולאיתמר בניו ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרמו (י ו) פירש רש"י דהטעם שנצטוו שלא לנהוג אבילות, כדי שלא לערבב שמחתו של מקום. אמנם בתורת כהנים כאן איתא, "מכאן אמרו הרוגי בית דין אין מתעסקים עליהם לכל דבר", דהיינו שהיתה הוראת שעה להחשיב את נדב ואביהוא...
  18. ג

    שמיני המורה הלכה בפני רבו עונשו בשריפה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם (י ב) בעירובין סג. אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן כל המורה הלכה בפני רבו ראוי להכישו נחש. ופירש בתורת חיים שם, דהנה המקור לזה שהמורה הלכה בפני רבו חייב מיתה, ילפינן מבני אהרן שנתחייבו על שהורו הלכה בפני רבם כמ"ש רש"י כאן, וכיון שמתו בשריפה...
  19. ג

    שמיני טבילת אצבע בחטאת של שמיני למילואים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקריבו בני אהרן את הדם אליו ויטבול אצבעו בדם ויתן על קרנות המזבח (ט ט) יש להעיר דיש כאן חידוש במה שנזכרה בחטאת זו "טבילת אצבע", דהנה בכל שאר החטאות הנעשות על מזבח החיצון לא מצינו שנאמר בקרא "טבילת אצבע" בדם, ורק בחטאות הפנימיות נאמר וטבל והזה. ובגמ' זבחים יג: ויד. אמרו...
  20. ג

    שמיני האם כלים מאדמת הירח מקבלים טומאה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל אשר יפול עליו מהם במתם יטמא מכל כלי עץ או בגד או עור או שק כל כלי אשר יעשה מלאכה בהם (יא לב) יש לעיין האם כלי חרס הנעשים מאדמת הירח, או כלי מתכת העשויים ממתכות שהובאו מהירח, מקבלים טומאה. ובספר בעקבי תלמוד (מהג"ר יעקב אדלשטיין זצ"ל) סי' קס"ד, כתב שנראה לפשוט שאלה זו...
חזור
חלק עליון