מגדלות מרקחים| דף 4 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 4 | פורום אוצר התורה
  • בשעה טובה ומוצלחת! העברנו את כל המאמרים והתגובות למדור החדש. לתשומת לבכם: תאריך פרסום התגובות התעדכן בעקבות ההעברה, אך כל התוכן נשמר בשלמותו. המדור כעת בהרצה, וב"ה בקרוב נפרסם עדכון כללים לגבי פרסום מאמרים, סדרות הרשאות גישה, ותוספת ניקוד. יתכנו מספר באגים ואנחנו עמלים על תיקונם בהקדם. בברכה צוות ההנהלה.
  • חדש בפורום הבלוגים התורניים: אנו שמחים לעדכן כי מעכשיו פורום "בלוגים תורניים" נפתח לתגובות – בשלב זה רק לבעלי הרשאה מתאימה, במסגרת תקופת הרצה. שימו לב: ייתכנו שינויים בהרשאות ובמדיניות בהתאם להתקדמות ההרצה.

מגדלות מרקחים

  1. ג

    קדושים החרם הוא השבועה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב) בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, רבי עקיבא אומר כל העובר על החרם כעובר על השבועה, תדע לך איך כח החרם גדול, מיהושע שהחרים את יריחו ומעל עכן בחרם וכו'. ונראה לפרש מה שהקדים ש"החרם הוא השבועה", דהנה ביהושע (ז כד), "ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת בניו ואת...
  2. ג

    אחרי מות שאלה בשחוטי חוץ בדור המדבר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואליהם תאמר איש איש מבית ישראל ומן הגר אשר יגור בתוכם אשר יעלה עולה או זבח, ואל פתח אהל מועד לא יביאנו לעשות אותו לה' ונכרת האיש ההוא מעמיו (יז ח-ט) בספר אור צבי כתב לפרש תיבות "ואליהם תאמר", דהנה בבבא בתרא קכ: ילפינן דיש שאלה בהקדש בשחוטי חוץ, דהיינו שאם שחט בחוץ יכול...
  3. ג

    אחרי מות קרבן שהקדיש גוי להקריבו בבמה ונתגייר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאום לה' אל פתח אהל מועד אל הכהן וזבחו זבחי שלמים לה' אותם (יז-ה) בספר צבי לצדיק (לרבי צבי הירש מברלין זצ"ל, דרוש ופלפול אות ע"ג) כתב להסתפק בגוי שהפריש קרבן, דקי"ל שאין איסור הקרבה בחוץ נוהג בבני נח ומותר לו...
  4. ג

    אחרי מות מה הנפקא מינה בכפרת יום הכיפורים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי ביום הזה יכפר עליכם (טז ל) יומא פו. עבר על לא תעשה ועשה תשובה תשובה תולה ויום הכפורים מכפר, שנאמר כי ביום הזה יכפר עליכם מכל חטאתיכם. הקשו ביפה מראה על הירושלמי יומא פ"ח והרי"ף על העין יעקב ובתוספת יוה"כ יומא שם, מה הנפק"מ בזה שאינו מתכפר עד יוהכ"פ הרי לבסוף בודאי יגיע...
  5. ג

    אחרי מות האם לעינוי יוהכ"פ נתרבה העראה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': תענו את נפשותיכם (טז כט) בספר זכר החיים לרבי חיים הכהן רפפורט זצ"ל כתב לחדש, שלגבי איסור תשמיש המטה ביוהכ"פ אין איסור בהעראה מעיקר הדין, דלא איתרבי העראה כגמר ביאה אלא לענין עריות דאיכא קראי, וכמ"ש תוס' בסנהדרין עג: ד"ה ממונא, דלא איתרבי העראה לענין חיוב קנס, עי"ש. ולפי...
  6. ג

    אחרי מות לרבי אליעזר מה הספק האם שילוח השעיר דוחה שבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את השעיר במדבר (טז כב) ביומא סו: שאלו את רבי אליעזר חלה השעיר מהו שירכיבהו על כתיפו, האם שילוח השעיר דוחה איסור הוצאה ביוהכ"פ ובשבת, ולא רצה רבי אליעזר להשיב מפני שלא אמר דבר שלא שמע מרבו. ובשו"ת עין המים לרבי יעקב מאיר פאדווא מבריסק זצ"ל בעל מקור מים חיים סי' י"ד...
  7. ג

    אחרי מות כניסה לאוהל מועד להוצאת כף ומחתה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אהרן אל אהל מועד (טז כג) פירש רש"י והוא מהגמ' ביומא לב. דביאה זו לאהל מועד היא כדי להוציא את הכף ואת המחתה. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל, הרי הכף והמחתה היו בקדש הקדשים, וא"כ למה נאמר בכתוב שנכנס ל"אהל מועד" דהיינו המשכן מחוץ לפרוכת. ואולי יש ליישב, דהיה ס"ד דכניסה...
  8. ג

    אחרי מות למה צריך מיעוט שלא יזה על הגחלים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים (טז יט) בגמ' יומא נט. איתא, שלא יזה על גבי האפר ולא על גבי הגחלים. ובירושלמי פ"ה ה"ו ילפינן לה מדכתיב והזה "עליו" ולא על גחליו. והקשה בחידושי רבי משה מאימראן זצ"ל ביומא שם, תיפוק ליה דאסור להזות מן הדם על הגחלים, משום דמכבה את אש המזבח...
  9. ג

    אחרי מות מתנות המזבח על הקרנות ועל טהרו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והזה עליו מן הדם באצבעו שבע פעמים וטהרו וקדשו מטומאות בני ישראל (טז יט) הנה מפורש כאן בכתובים, שבקרבנות יוהכ"פ נתנו על מזבח הפנימי ד' מתנות על ד' קרנות, ומלבד זאת עוד ז' הזאות על גגו של המזבח. וזה דלא כשאר חטאות הפנימיות, שטעונות רק מתן ד' על ד' קרנות המזבח. ויש לפרש לפי...
  10. ג

    אחרי מות מנין שדם הפר אינו מבטל דם השעיר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במנחות כב. אמרינן, והלא הדבר ידוע שדמו של פר מרובה מדמו של שעיר, וא"כ מדוע אינו בטל ברוב, ומכאן למד רבי יהודה שמין במינו אינו בטל, וחכמים למדו מכאן שעולין אין מבטלין זה את זה. והקשו במושב זקנים מבעלי התוס' בשם הר"י...
  11. ג

    אחרי מות מדוע מערבין את הדם הפר והשעיר להזאות על הקרנות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח מדם הפר ומדם השעיר ונתן על קרנות המזבח סביב (טז יח) במשנה ביומא פ"ה ה"ד, מבואר שאת המתנות בקודש הקדשים ועל הפרוכת, עושין מדם הפר בפני עצמו ומדם השעיר בפני עצמו. אבל להזאות שעל קרנות המזבח ועל טהרו, מערבין את דם הפר ואת דם השעיר, ויש לעיין בטעם הדבר. והנה לקמן כתיב...
  12. ג

    אחרי מות האיל של חובת היום הוא איל המוספין

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומאת עדת בני ישראל יקח שני שעירי עזים לחטאת ואיל אחד לעולה (טז ה) הנה ביום הכיפורים מלבד התמידים הקרבים בכל יום, מקריבים ג"כ מוספים כבכל המועדים, והם מפורשים בפרשת פינחס בין שאר מוספי המועדות, והם פר אחד ואיל אחד ושבעה כבשים. ומלבד זאת קרבים קרבנות מיוחדים לעבודת היום...
  13. ג

    אחרי מות אמירת לה' חטאת האם נחשבת מעשה הקדש

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל לה' ועשהו חטאת (טז ט) בתורת כהנים "ועשהו חטאת" שיאמר לה' חטאת [והביאוהו בתוס' ישנים יומא מ: עי"ש], ונראה דזהו מן התורה, וכן משמע מדברי התוס' ישנים ותוס' הרא"ש והריטב"א יומא לט. במה שכתבו דהכא גלי קרא להקדים אמירת לה' לפני אמירת...
  14. ג

    אחרי מות קטיגור נעשה סניגור בדבר שאינו מעכב הכפרה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתונת בד קדש ילבש ומכנסי בד יהיו על בשרו ובאבנט בד יחגור ובמצנפת בד יצנוף (טז ד) מפורש כאן בקרא דהכהן נכנס לפני ולפנים בבגדי לבן. ובטעם הדבר אמרו בראש השנה כו. אמר רב חסדא מפני מה אין כה"ג נכנס לפני ולפנים בבגדי זהב, מפני שאין קטיגור נעשה סניגור. והנה בראש השנה שם אמרו...
  15. ג

    אחרי מות מדוע נאמר דבר אל אהרן "אחיך"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': דבר אל אהרן אחיך ואל יבוא בכל עת אל הקודש (טז ב) היעב"ץ בספרו "הקשורים ליעקב" דרוש שאגת אריה, כתב להעיר דהנה הרבה ציווים נאמרו בתורה בלשון "דבר אל אהרן", ובאף אחד מהם לא כתיב "אחיך", שהרי הדבר ידוע שאהרן הוא אחיו של משה רבינו, וא"כ למה לי כאן יתור לשון זה של תיבת "אחיך"...
  16. ג

    מצורע מדוע נאמרו ראשו וזקנו דוקא בתגלחת שניה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו את ראשו ואת זקנו ואת גבות עיניו ואת כל שערו יגלח (יד ט) הנה בתגלחת הראשונה בגמר ימי חלוטו כתיב "וגלח את כל שערו", ובתגלחת שניה פרט הכתוב "את ראשו את זקנו ואת גבות עיניו" וגו', ותנן בנגעים פי"ד מ"ג שאין חילוק ביניהם, אלא דינם שוה שמגלח כל...
  17. ג

    מצורע מה ילבש זב בבין השמשות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי יטהר הזב מזובו וספר לו שבעת ימים לטהרתו וכבס בגדיו ורחץ בשרו במים חיים וטהר (טו יג) הנה הזב טמא שבעת ימים, אמנם משכבו ומושבו אינם טמאים אלא ליום אחד. ויש לעיין לדעת מהרש"א המובא בפנ"י ביצה יח. דגם בכלים טבילה בזמנה מצוה, א"כ נמצא שהזב צריך להטביל בכל יום את כל כליו...
  18. ג

    מצורע בית המושכר האם הנגע מחמת המשכיר או השוכר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) יש לעיין בבית המושכר שנתנגע, האם הנגע הוא בחטאו של המשכיר, או של השוכר. והדבר מפורש ברש"י ערכין כ: דתניא בברייתא שם, דהמשכיר בית לחבירו ונתנגע ונתצו, חייב המשכיר להעמיד לו בית אחר, ופירש רש"י שם "דמשום מזליה דמשכיר הוא שנחשד על הגזל או על צרות...
  19. ג

    מצורע מדוע מפנים קודם שבא הכהן לראות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וצוה הכהן ופנו את הבית בטרם יבא הכהן לראות את הנגע ולא יטמא כל אשר בבית ואחר כן יבא הכהן לראות את הבית (יד לו) הקשה במושב זקנים מבעלי התוס' בשם רבינו יהודה החסיד, למה צריך לפנות את הכלים קודם שיבוא הכהן, הרי שמא הכהן יאמר שהם טהורים ואז אינו צריך פינוי, וא"כ נמתין עד...
  20. ג

    מצורע מדוע צריך לומר "כנגע" הרי גם נגע טהור הוי נגע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית (יד לה) פירש רש"י אפילו תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי, לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי, אלא "כנגע" נראה לי. וקשה למה אינו יכול לומר בהחלט "נגע" נראה לי, דהא אפילו אם הנגע הוא טהור, מ"מ נקרא "נגע", דגם נגעים טהורים שם "נגע" עליהם...
חזור
חלק עליון