מגדלות מרקחים| דף 5 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 5 | פורום אוצר התורה
  • בשעה טובה ומוצלחת! העברנו את כל המאמרים והתגובות למדור החדש. לתשומת לבכם: תאריך פרסום התגובות התעדכן בעקבות ההעברה, אך כל התוכן נשמר בשלמותו. המדור כעת בהרצה, וב"ה בקרוב נפרסם עדכון כללים לגבי פרסום מאמרים, סדרות הרשאות גישה, ותוספת ניקוד. יתכנו מספר באגים ואנחנו עמלים על תיקונם בהקדם. בברכה צוות ההנהלה.
  • חדש בפורום הבלוגים התורניים: אנו שמחים לעדכן כי מעכשיו פורום "בלוגים תורניים" נפתח לתגובות – בשלב זה רק לבעלי הרשאה מתאימה, במסגרת תקופת הרצה. שימו לב: ייתכנו שינויים בהרשאות ובמדיניות בהתאם להתקדמות ההרצה.

מגדלות מרקחים

  1. ג

    מצורע איך משכחת לה מציאה ממה שהטמינו האמוריים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כי תבואו אל ארץ כנען אשר אני נותן לכם לאחוזה ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם (יד לד) פירש רש"י בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם, לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, ועל ידי הנגע נותץ הבית ומוצא. והקשה בפירוש רבינו חיים פלטיאל...
  2. ג

    מצורע אימתי מתגלה צרות העין על ידי הנגע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ובא אשר לו הבית (יד לה) ביומא יא: ילפינן מכאן שהנגעים באים על צרות העין, והיינו "אשר לו הבית", מי שמייחד ביתו לו שאינו רוצה להשאיל כליו ואומר שאין לו, והקב"ה מפרסמו כשמפנה את ביתו, שכולם רואים את כליו שהיו לו אותם כלים שאמר שאין לו. ומבואר בגמ' דהא דהקב"ה מגלה עליו היינו...
  3. ג

    מצורע מצורע ממורט האם טעון העברת תער

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיה ביום השביעי יגלח את כל שערו (יד ט) הנה בנזיר ממורט, דהיינו שאין לו שער בראשו, אמרינן בנזיר מו: וביומא סא: דאיכא למ"ד שהוא צריך להעביר תער על בשרו, דהיינו על מקום השער אע"פ שאין שם שער. ויש לעיין איך הדין במצורע ממורט, והיינו שאין לו שער בכל הגוף, [כי מצורע טעון תגלחת...
  4. ג

    מצורע קבורת הציפור השחוטה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושלח את הציפור החיה על פני השדה (יד ז) בתרגום יונתן "וית צפורא נכיסא הוה מקבר כהנא במיחמי מצורע", היינו שהיה קובר את הציפור השחוטה בפני המצורע, וכן הוא במתני' נגעים פי"ד מ"א "חפר וקוברה בפניו", ובטעם הדבר שקובר את הציפור דוקא בפני המצורע, כתב התוס' יו"ט שם, מפני החשד שלא...
  5. ג

    מצורע האם כהן אטר כשר לנתינה על כפו השמאלית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח הכהן מלג השמן ויצק על כף הכהן השמאלית (יד טו) הנה מצינו בזה דין מיוחד דהיציקה צריכה להיות דוקא על כף הכהן השמאלית, ואם יצק על ימינו לא יצא כמבואר במנחות י. עי"ש. ויש לעיין בכהן אטר, דהנה בבכורות מה: איתא דאיטר פסול לעבודה, ופירש רש"י שם הטעם משום דבעינן ימין, ופירש...
  6. ג

    מצורע צפורי מצורע שנעשתה בהן עבירה של נטילת אם על בנים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וצוה הכהן ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות ועץ ארז ושני תולעת ואזוב (יד ד) בחולין קמא. ילפינן מדכתיב "שלח תשלח", שלא יטול אדם אם על בנים בכדי לטהר את המצורע, דהעשה של טהרת המצורע אינו דוחה את העשה של שילוח הקן, ופרכינן דתיפוק ליה דבשילוח הקן איכא לאו ועשה, ומשני דאיירי...
  7. ג

    מצורע בענין צפרי מצורע משל עיר הנדחת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. ילפינן מ"טהורות" למעוטי ציפורי עיר הנדחת, ואמרינן שם דלשילוח לא בעי קרא דאינן ראויות, משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה, אלא למעוטי שלא יביאו ממנה את הציפור השחוטה. והקשו האחרונים דהנה בסנהדרין קיב. בעי רב חסדא האם בהמת עיר...
  8. ג

    מצורע ציפור המשולחת שנטרפה לאחר הזאה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולקח למטהר שתי צפרים חיות טהורות (יד ד) בחולין קמ. מבואר דציפורים טריפות פסולות לציפורי מצורע. ובספר חמדת צבי (לרבי צבי הירש ליברמאן מלוקאטש זצ"ל) קידושין נז. כתב לחדש, שמכל מקום אם נעשית טריפה לאחר ההזאה, שנשארה רק מצות שילוח, והשילוח אינו מעכב, בודאי אין טריפות פוסלת...
  9. ג

    מצורע האם צריך להקדים ולראות נגע של תלמיד חכם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר אמרות ה' (לרבי משה אריה ליב ליטש רוזנבוים זצ"ל) בפרשתינו, כתב שאם באו כמה מצורעים יחד אל הכהן ואחד מהם תלמיד חכם, מקדימים אותו משום כבוד תורתו, וכמו כאשר באים לדין, שמקדימים את התלמיד חכם, כמבואר בשו"ע חו"מ סי' ט"ו. ולכאורה היה מקום לומר דלא כן, דהא קי"ל דבקלקלה...
  10. ג

    מצורע האם הכהן חייב לצאת ולראות את המצורע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) יש לעיין במצורע מוחלט או מוסגר, שאינו יכול לבוא אל הכהן כיון שאסור לו להכנס לתוך המחנה, וקרא לכהן שיבוא אליו לראות את נגעו, האם הכהן חייב לצאת אליו ולראות את נגעו, או לאו. והנה נאמר בכתוב "זאת תהיה תורת...
  11. ג

    מצורע בענין יציאת הכהן אל מחוץ למחנה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה הכהן והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע (יד ג) הקשה בספר ביכורי שלמה (טהרות עמ' ש"ג), דלעיל כתיבי כמה קראי לגבי ראית הכהן את הנגע של מצורע מוסגר, כגון לעיל י"ג ה' וראהו הכהן ביום השביעי, ולא נאמר שם ויצא אל מחוץ למחנה, והרי גם מצורע מוסגר משתלח חוץ...
  12. ג

    מצורע האם חייב לבוא אל הכהן מיד

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': זאת תהיה תורת המצורע ביום טהרתו והובא אל הכהן (יד ב) כתב הרמב"ן, ומדרשו בתורת כהנים "והובא אל הכהן" שלא ישהה, ואם כן יאמר כי ביום שיטהר שיתרפא מנגעו יובא על כרחו אל הכהן, עכ"ל. מבואר שחייב לבוא מיד אל הכהן. והקשה בשו"ת בנין ציון החדשות סי' קמ"ז, מהא דאמרינן בשקלים פ"א...
  13. ג

    תזריע מדוע נעמן לא לקח לבד מאדמת ארץ ישראל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר נעמן וגו' יותן נא לעבדך משא צמד פרדים אדמה כי לא יעשה עוד עבדך עולה וזבח לאלהים אחרים כי אם לה' (הפטרה) ביאור הכתוב שנעמן רצה ליטול אדמה קדושה מארץ ישראל, כדי לבנות ממנה מזבח לה' בארצו. והקשה הרד"ק למה היה צריך ליטול רשות, וכי לא היה יכול לקחת אדמה של ארץ ישראל מן...
  14. ג

    תזריע מדוע לא ריפאו את נעמן על פי ספר הרפואות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויהי כקרוא מלך ישראל את הספר ויקרע בגדיו ויאמר האלקים אני להמית ולהחיות כי זה שלח אלי לאסוף איש מצרעתו כי אך דעו נא וראו כי מתאנה הוא לי (הפטרה) הקשה בגרש ירחים למהרא"ל צינץ זצ"ל גיטין ע. למה אמר מלך ישראל "האלקים אני להמית ולהחיות" ולא ידע מה לעשות כדי לרפא את נעמן, הרי...
  15. ג

    תזריע פריעה ופרימה בכהן גדול מצורע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והצרוע אשר בו הנגע בגדיו יהיו פרומים וראשו יהיה פרוע (יג מה) בתורת כהנים כאן מרבה כהן גדול שנצטרע שחייב בפריעה ופרימה, ואע"פ ששאר כהן גדול אסור לו לפרוע ולפרום כמו שנאמר "ראשו לא יפרע ובגדיו לא יפרום", וכתב הרמב"ם טומאת צרעת פ"י ה"ו, דהטעם הוא משום דעשה דמצורע דוחה לא...
  16. ג

    תזריע בדברי הרא"ש שהסגר הנתק הוא ע"י תגלחת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והתגלח ואת הנתק לא יגלח והסגיר הכהן את הנתק שבעת ימים שנית (יג לג) בתוס' הרא"ש מו"ק ז. כתב דכל הסגר בנגעי אדם הוא על ידי שיעשה סביבותיו סימן באחד מן הצבעים, כדי שיהא ניכר אם פשה, כי הפשיון מטמא בכל שהוא, והחכם שבחכמים אי איפשר לו לעמוד בטביעות עין על פשיון כל שהוא אם לא...
  17. ג

    תזריע אין רואים נגעים ברגל תיפו"ל שאסור להטמא

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בעיקר הדבר המבואר במו"ק שם שהטעם שאין רואים את הנגעים במועד הוא משום דכתיב "וביום הראות בו" דיש יום שאי אתה רואה, וממתינין מלראות משום מצות שמחת הרגל, הקשה בספר זכר ישעיהו טומאת אוכלין פט"ז, תיפוק ליה משום דכתיב "ובנבלתם לא תגעו" ולפי הרמב"ם שם משמע דהוי איסור דאורייתא רק...
  18. ג

    תזריע איך משכחת לה נזיר מצורע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וביום הראות בו בשר חי יטמא (יג יד) במועד קטן ז: דרשינן "יש יום שאתה רואה בו ויש יום שאי אתה רואה בו", מכאן אמרו שממתינין לחתן כל שבעת ימי המשתה, וכן לכל אדם ממתינין כל ימי הרגל, שאין רואים בהם את הנגעים. ובגדר הדבר מבואר בגמ' שם, משום ד"ממתינין לדבר מצוה", ומשמע שלכל דבר...
  19. ג

    תזריע נגעים באים על גסות הרוח

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': במדרש תנחומא פרשת מצורע סי' ד' ילפינן דנגעים באים על גסות הרוח, מנעמן, שנאמר בו "ונעמן שר צבא מלך ארם היה איש גדול לפני אדוניו ונשוא פנים, כי בו נתן ה' תשועה לארם, והאיש היה גבור חיל מצורע". והיינו דמחמת שהיה "איש גדול ונשוא פנים" דהיינו גס רוח, היה מצורע. ויש להתבונן...
  20. ג

    תזריע מדוע לא נמנה החולק על הכהונה בדברים שנגעים באים עליהם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אדם כי יהיה בעור בשרו שאת או ספחת או בהרת והיה בעור בשרו לנגע צרעת (יג ב) בערכין טז. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן, על שבעה דברים נגעים באין, על לשון הרע, ועל שפיכות דמים, ועל שבועת שוא, ועל גילוי עריות, ועל גסות הרוח, ועל הגזל, ועל צרות העין. והקשה בחידושי רבינו משה קזיס...
חזור
חלק עליון