מגדלות מרקחים| דף 10 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 10 | פורום אוצר התורה
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    שאילת אורים ותומים בלילה ובשבת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית חשן משפט (כח טו) בבעל הטורים כתב ששאלת אורים ותומים דינה כמו משפט, מה משפט אינו אלא ביום, אף שאלת אורים ותומים אינה אלא ביום. ובספר הדרש והעיון לרבי אהרן לוין מרישא זצ״ל הקשה, שמצינו במקרא ששאלו באורים ותומים בלילה, שנאמר בשמואל א יד לז "וישאל שאול באלקים הארד אחרי...
  2. ג

    מדוע שלמה לא שאל את האורים ותומים על השמיר?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתת אל חושן המשפט את האורים ואת התומים (כח ל) בפירוש הרא״ש על התורה הקשה, מפני מה הוצרך שלמה המלך לשאול את אשמדאי היכן נמצא השמיר, כדאיתא בגיטין סח. הרי היו יכולים לשאול באורים ותומים, וכן הקשו בתוס׳ בגיטין שם. ותירץ הרא״ש שהאורים ותומים אינם מגלים מה שהאדם יכול לידע...
  3. ג

    פורים מדוע לא מת אחשוורוש על שנשתמש בכלי המקדש?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכלים מכלים שונים (א ז) במגילה יב. איתא דאחשורוש נשתמש בכלי המקדש באותו משתה, ואמרינן שם בדף יא: דמחמת כן מתה ושתי. והקשו המפרשים למה בלשאצר שנשתמש בכלי המקדש נענש שנהרג בעצמו, ואילו אחשורוש נענש רק במיתת אשתו ושתי. ובבן יהוידע כתב בזה ביאור נפלא, כי באמת על ידי שנשתמש...
  4. ג

    פורים מדוע לא נענש אחשוורוש על שלבש בגדי כהונה?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': המקנה בקידושין נד. הקשה, הרי במגילה יב. איתא שאחשורוש לבש בגדי כהונה, דכתיב הכא "ואת יקר תפארת גדולתו" וכתיב התם "לכבוד ולתפארת", וא״כ מ״ט נענש רק על מה שנשתמש בכלי המקדש ולא על מה שלבש בגדי כהונה. ונראה ליישב שבנדרים סב. אמרינן, "ומה בלשצר שנשתמש בכלי קודש שנעשו כלי חול...
  5. ג

    שמואל מדוע נענשו בני בית שמש על שביזו את הארון? והלא לכאורה בטלה קדושתו!

    ב'שער העזרה' (קונטרס מהרה יבנה המקדש, פרק בנין הבית, אות ט, בהערה ח ד"ה עוד בענין) הביא מדרשות מהר"ש פרימו (אמרי שפר, כי תשא) שכתב שאנשי בית שמש שנהגו קלות ראש בארון ששב מפלישתים (שמואל א' ו, יג, עיי"ש ברש"י) - סברו שכיון שהפלישתים לקחו אותו, התחללה קדושתו, כדין באו בה פריצים וחללוה (ע"ז נב, ב)...
  6. ג

    האם איסור עשיית תבנית מנורה הוא דוקא עם נרות?

    'שער העזרה' סימן רלד (לבעל ה'מגדלות מרקחים'): יש לעיין בהאיסור לעשות תבנית מנורת בית המקדש, כמבואר במנחות כח:, האם האיסור הוא דוקא בעשיית המנורה עם נרותיה או אף בלא נרותיה. והנה בשו״ת שאילת שלום (לרבי שלום טויבש, נכדו ותלמידו של בעל קרני ראם על המהרש״א) ח״א סי׳ י׳ כתב בפשיטות שמותר לעשות מנורה...
  7. ג

    באיזה אמות הם מידות המזבח?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית את המזבח עצי שטים חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קומתו (כז א) בעירובין ד: דעת רבי יהודה דאמת כלים באמה בת חמשה טפחים, ואמת בנין באמה בת ששה טפחים. ופירש רש״י שם דאמת כלים היינו כגון אמות הארון "והמזבחות" והשולחן, מבואר דבין מזבח החיצון ובין...
  8. ג

    מדוע נצרך הפסוק "רבוע יהיה המזבח"?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב רבוע יהיה המזבח (כז א) הקשה בהעמק דבר למה לי קרא ד״רבוע יהיה המזבח", הא כיון דכתיב חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, ממילא הוי ליה רבוע. וכן קשה לקמן בפרשת תצוה לגבי מזבח הזהב. והנה בזבחים סב. איתא דמדת ארכו ומדת רחבו ומדת גובהו של המזבח אינם...
  9. ג

    מדוע אין בעשיית הכרובים משום "לא תעשון אתי"?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת (כה יח) בפירוש רבינו חיים פלטיאל בפרשת יתרו (כ ב) כתב שיש מקשים כיצד עשו הכרובים, הרי אסור לעשות דמות אדם מדכתיב לא תעשון אתי, ודרשינן לא תעשון אותי, וכמבואר בראש השנה כד: עי"ש. ותירץ שם דשאני הכא שהוא על פי הדיבור...
  10. ג

    כיצד יתכן ששלמה טעה בחישוב הכנסת הארון לבית המקדש?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו (כה י) במדרש רבה פרשת וארא פרשה ח׳ סי׳ א׳, בשעה שלמה המלך הכניס ארון לבית קדשי הקדשים, עשה ארון של עשר אמות והכניס את הראשון לתוכו ונשא אותו, כיון שהגיע לפתח בית המקדש היה הפתח של עשר אמות והארון של עשר אמות...
  11. ג

    בענין שיעור מעה כסף בראיה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יראו פני ריקם (בג סו) בחגיגה ב. בית שמאי אומרים הראיה שתי כסף והחגיגה מעה כסף, ובית הלל אומרים הראיה מעה כסף והחגיגה שתי כסף. ובדף ז. שם אמר רבי יוחנן שכסבורין היו לומר ששיעור זה הוא מן התורה, עד שבא רבי אושיעא ולימד שהוא מדרבנן, ובירושלמי פאה פ״א ה״א איתא שנחלקו בזה...
  12. ג

    האם מותר להיכנס לעזרת כהנים לצורך מצוות ראיה?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יראו פני ריקם (כג טו) ביומא כא. איתא "אמר רב יהודה אמר רב, בשעה שישראל עולין לרגל, עומדין צפופין ומשתחוים רווחים, ונמשכין אחת עשרה אמה אחורי בית הכפורת". וכתב בתוס׳ ר״י הלבן שם "הכא משמע שברגל היו ישראל נכנסין חוץ מאחת עשרה אמה שלהן לי״א אמות של עזרת כהנים, והיו נכנסים...
  13. ג

    מדוע מנה הסמ"ג אלמנה ויתום בלאו אחד?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כל אלמנה ויתום לא תענון (כב כא) הסמ״ג לאוין ח׳ וק״פ מנה שלא לענות אלמנה ויתום בלאו אחד. והקשו עליו בדינא דחיי ובפרשת דרכים דרך מצותיך ובמגילת ספר לאוין ח׳, הרי דרכו של הסמ״ג בשני לאוים הנפרטים באותו הלאו, למנות כל אחד בפני עצמו, כגון לא יבוא עמוני ומואבי, שאע״פ שנאמרו בלאו...
  14. ג

    האם מותר לקלל רודף?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונשיא בעמך לא תאור (כב כז) כתיב בספר שמואל (א כו ח), ויאמר אבישי אל דוד סגר אלהים היום את אויבך בידך ועתה אכנו נא בחנית ובארץ פעם אחת ולא אשנה לו, ויאמר דוד אל אבישי אל תשחיתהו כי מי שלח ידו במשיח ה׳ ונקה, ויאמר דוד חי ה׳ כי אם ה׳ יגפנו או יומו יבוא ומת או במלחמה ירד...
  15. ג

    בענין פטור "מפונקים" ממצות ראיה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שלש רגלים תחוג לי בשנה (כג יד) בחגיגה ד: ילפינן מכאן שכל מי שאינו יכול לעלות ברגליו פטור ממצות ראיה, ומפרשינן כגון "מפנקי", ופירש רש״י שאינם יכולים ללכת בלא מנעל, ואין אדם נכנס להר הבית במנעלו, דכתיב מי בקש זאת מידכם רמוס חצרי. והקשה המאירי חגיגה ב. הרי כאשר יגיע להר הבית...
  16. ג

    מדוע נצרך לאו מיוחד למספר לשון הרע?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תשא שמע שוא (כג א) בפסחים קיח. מבואר שהלאו של "לא תשא שמע שוא" כולל את המקבל לשון הרע, וכן את המספר לשון הרע משום שקרינן ביה "לא תשיא" שמע שוא. והקשה החפץ חיים (כלל א׳ ס״ק ד׳ בהגה״ה) אם כן למה הוצרך הלאו של "לא תלך רכיל בעמך", להזהיר על לשון הרע ורכילות, הרי כבר נאמר...
  17. ג

    באיזו מיתה בידי שמים נענש הרוצח?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואשר לא צדה והאלקים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה (כא יג) בגמ' מכות י: "במה הכתוב מדבר, בשני בני אדם שהרגו את הנפש, אחד הרג בשוגג ואחד הרג במזיד, לזה אין עדים ולזה אין עדים, הקב״ה מזמינן לפונדק אחד, זה שהרג במזיד יושב תחת הסולם וזה שהרג בשוגג יורד בסולם ונפל עליו...
  18. ג

    אזהרת מקלל אביו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומקלל אביו ואמו מות יומת (כא יז) במכילתא, עונש שמענו אזהרה מנין, ת״ל אלהים לא תקלל, אם דיין הוא אביך הרי הוא בכלל אלהים לא תקלל, ואם נשיא הוא הרי הוא בכלל ונשיא בעמך לא תאור, אינו לא דיין ולא נשיא אלא בור, הרי אתה דן בנין אב מדיין ונשיא וחרש, לא הרי דיין כהרי נשיא, ולא...
  19. ג

    המחלל שבת עובר גם ב"עשה" שיש בו כרת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבות (כג יב) הרמב״ם בסה״מ עשין קנ״ד ובריש הלכות שבת, מנה מצות עשה לשבות ביום השבת מדכתיב "וביום השביעי תשבות". וכתב במנחת חינוך מצוה פ״ה כתב שבלאו הכי יש במלאכת שבת לאו שיש בו כרת, אך נפקא מינה בעשה זה, שאם עבר ועשה מלאכה, צריך להביא קרבן...
  20. ג

    הבא במחתרת בשבת, תיפו"ל מדין רודף לחלל שבת!

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אם במחתרת ימצא הגנב אין לו דמים (כב א) בסנהדרין עב: ילפינן מדכתיב בלשון רבים "אין לו דמים", דבין בחול ובין בשבת מותר להרגו, ולא אמרינן דהוי כמו הרוגי בית דין דלא קטלינן להו בשבת. והקשה בחידושי מר שמואל לרבי שמואל מאמדור זצ״ל [נכדו של בעל ה"בית שמואל", ובהסכמת בעל הנחלת...
חזור
חלק עליון