מגדלות מרקחים| דף 8 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 8 | פורום אוצר התורה
  • בשעה טובה ומוצלחת! העברנו את כל המאמרים והתגובות למדור החדש. לתשומת לבכם: תאריך פרסום התגובות התעדכן בעקבות ההעברה, אך כל התוכן נשמר בשלמותו. המדור כעת בהרצה, וב"ה בקרוב נפרסם עדכון כללים לגבי פרסום מאמרים, סדרות הרשאות גישה, ותוספת ניקוד. יתכנו מספר באגים ואנחנו עמלים על תיקונם בהקדם. בברכה צוות ההנהלה.
  • חדש בפורום הבלוגים התורניים: אנו שמחים לעדכן כי מעכשיו פורום "בלוגים תורניים" נפתח לתגובות – בשלב זה רק לבעלי הרשאה מתאימה, במסגרת תקופת הרצה. שימו לב: ייתכנו שינויים בהרשאות ובמדיניות בהתאם להתקדמות ההרצה.

מגדלות מרקחים

  1. ג

    ויקרא אינו ראוי לבילה במתנות שאינן מעכבות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וזרקו את הדם על המזבח סביב (א ה) מכאן ילפינן דעולה טעונה שתי מתנות שהם ארבע. ובמשנה זבחים פ"ד מ"א מבואר, שמכל מקום אם נתנן במתנה אחת כיפר, והמתנה השניה אינה מעכבת. ובשאגת אריה סי' ל"א הקשה, דמכל מקום נאמר שצריך שיהיה ראוי לנתינת כל המתנות, ואם אינו ראוי לכל המתנות מעכב...
  2. ג

    ויקרא מדוע לא נצטוו הגוים על הקרבת עולות?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם זבח שלמים קרבנו (ג א) במדרש תנחומא פרשת צו עה"פ וזאת תורת זבח השלמים, "אמרו אומות העולם לבלעם, למה אמר הקב"ה לישראל שיביאו לו קרבנות, ולנו לא אמר כלום, אמר להם בלעם הקרבנות אינן אלא שלום, ומי שקיבל את התורה שהן כתובין בה, צריך שיקריב קרבן, אתם מתחילה פסלתם אותה...
  3. ג

    ויקרא סמיכת הדיינים על פר העלם דבר, משום שהם הורו או משום שהם שלוחי כל ישראל?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וסמכו זקני העדה את ידיהם על ראש הפר (ד טו) הנה לסמיכה על ראש פר העלם דבר של ציבור צריכים שלשה דיינים מבית דין הגדול, ונסתפק רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל האם צריך שיהיו הדיינים דוקא מאותו בית דין שהורה, או אף מבי"ד אחר, ומשכחת לה כגון שהורו הבי"ד ונודע להם שטעו וחזרו בהם...
  4. ג

    פסח, חודש ניסן המחמץ מנחה בפסח האם חייב שתים?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמב"ם בהלכות חמץ פ"א ה"ג, שהמחמץ עיסה בפסח לוקה משום בל יראה, שהרי עשה מעשה. והנה כמו כן המחמץ מנחה בכל ימות השנה לוקה משום "כל המנחה וגו' לא תעשה חמץ", ויש לעיין אם חימץ מנחה בפסח, האם לוקה שתים, אחת משום בל יראה ואחת משום חימוץ מנחה. ומצד אין איסור חל על איסור אין...
  5. ג

    ויקרא לא תהא שמיעה גדולה מראיה בדיינים שראו בשבת ויו"ט

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והוא עד או ראה או ידע (ה א) בראש השנה כה: מבואר שבית דין שראו את הלבנה יכולים לקדש את החודש על פי ראייתם, ואין צריך הגדת עדות, שלא תהא שמיעה גדולה מראיה. וכמו כן בדיני נפשות, בי"ד שראו באחד שהרג את הנפש יכולים לדון על פי ראייתם בלא עדות. אבל כל זה כשראו ביום, אבל כשראו...
  6. ג

    פסח, חודש ניסן בל יראה בחמץ שנתערב בחמץ של אדם אחר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין במי שנתערב כזית חמץ שלו, בשני כזיתים של אדם אחר, האם אומרים דבטל ברוב ואינו עובר בבל יראה, או דממונא לא בטיל. ובשו"ת תועפות ראם (לבעל הקרני ראם על המהרש"א, תשובה י"ב) נשאל בזה, וכתב שם דפשוט וברור דכיון דממונא לא בטיל כדאמרינן בביצה לח: א"כ הוא הדין לענין חמץ...
  7. ג

    פסח, חודש ניסן האם ד' כוסות מעכבות אלו את אלו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב המג"א ריש סי' תפ"ג, שמי שיש לו בליל הסדר רק ג' כוסות, יקח אחד לקידוש ואחד לברכת המזון ואחד להגדה. ולכאורה מבואר מדבריו, דבמצות ד' כוסות אינם מעכבות זו את זו, דכל אחת היא מצוה בפני עצמה, וכלשון הגמ' בפסחים קי. דאין בכוסות של ליל הסדר סכנה משום "זוגות", משום דארבעה כסי...
  8. ג

    יום טוב שמחת הרגלים, בעניין מצות שמחה ושלמי שמחה - מהרב קרפט זצ"ל

    תוכן העניינים: מקור מצות שמחה ברגלים חלקי מצות השמחה בענין חיוב נשים בשמחה החיוב לשמח בני ביתו חיוב שמחה באשה ובפטורים מן הראיה בענין שלמי שמחה זביחה בשעת שמחה ובדין ליל יו"ט ראשון בענין הקרבת שלמי שמחה ביו"ט האם חייב לטהר עצמו ברגל מלהיות מחוסר כיפורים בענין שמחה - עשה דרבים בענין שמחה בראש השנה
  9. ג

    ויקרא האם בקרבן שלמים כבש עדיף מעז?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם כבש יביא קרבנו לחטאת (ד לב) במשנה כריתות כח. רבי שמעון אומר, כבשים קודמין את העזים בכל מקום, יכול מפני שהן מובחרים מהם, ת"ל "ואם כבש יביא קרבנו לחטאת", מלמד ששניהם שקולין. ופירש רש"י שם "יכול האומר הרי עלי עולה ויש לו כבש ועז יביא כבש". ובספר תשובת שמואל (לרבי שמואל...
  10. ג

    ויקרא מדרש יהוידע באשם תלוי

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אשם הוא אשם אשם לה' (ה יט) בגמ' זבחים קג. ותמורה כג: "זה מדרש דרש יהוידע הכהן, אשם הוא אשם אשם לה', כל שבא משום חטאת ומשום אשם ילקח בו עולות, הבשר לשם ועורה לכהנים". כלומר, שכל מותר חטאות ואשמות, כגון שהפריש מעות לחטאת או לאשם וקנה במקצתם בהמה והקריבה, מותר המעות הולך...
  11. ג

    פסח, חודש ניסן עבד השייך לקטן כיצד יעשה קרבן פסח?

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יש לעיין בעבד כנעני השייך לקטן, כגון שירש אותו מאביו, היאך יעשה אותו העבד קרבן פסח, הרי בפסחים פח. מבואר שהאדון הוא זה שממנה את עבדו ואת שפחתו על קרבן פסח, אף שלא מדעתם, ואם הם שחטו על עצמם אינם יוצאים ידי חובה בפסח זה, אלא רק בפסח ששחט עליהם האדון. וכן מפורש במשנה בפסחים...
  12. ג

    ויקרא בענין אוכל מן התערובת קודם ידיעה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': או הודע אליו חטאתו אשר חטא (ד כח) בשו"ת הרי"מ יו"ד סי' ט' כתב לדון, לפי מה שכתבו הפוסקים דביטול ברוב אינו חל אלא כשנודע התערובות, אם נתערבה חתיכת איסור בב' חתיכות היתר ולא נודע התערובות ואכל אדם אחד את שלשתן, האם חייב חטאת. וטעם הספק משום דאע"ג דבלא נודע התערובות עבר...
  13. ג

    ויקרא השליך את המוראה ולא הגיעה אל מקום הדשן

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והסיר את מוראתו בנוצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן (א טז) הנה השלכת המוראה ונוצה של עולת העוף היתה נעשית מרחוק, באופן שהכהן עומד אצל קרן המזבח וזורק אותה אל מקום הדשן, שהיה רחוק, וכדאיתא בזבחים סד. "בא וראה כמה גדול כוחן של כהנים, שאין לך קל בעופות יותר ממוראה...
  14. ג

    ויקרא מצות שחיטה בבעלים לגבי יורש

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ושחט את בן הבקר לפני ה' (א ה) ברש"י בקידושין מא: ד"ה מנלן, מבואר דשחיטת קדשים מצוה שתהיה דוקא בבעלים, או בשליחות הבעלים מדין שלוחו של אדם כמותו, ועי' בפני יהושע שם. ויש להסתפק איך הדין באדם שהפריש קרבן ומת, דהיורש מביא את הקרבן, האם יש מצות שחיטה בבעלים על היורש, או...
  15. ג

    פסח, חודש ניסן מדוע כשאוכל מצה בפנ"ע ומרור בפנ"ע מברך ב' ברכות? והלא זו מצוות עשה אחת!

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב הרמב"ם מצה פ"ז הי"ב "אכילת מרור אינה מצוה מן התורה בפני עצמה, אלא תלויה היא באכילת הפסח, שמצות עשה אחת לאכול בשר הפסח על מצה ומרורים, ומדברי סופרים לאכול המרור לבדו בליל זה אפילו אין שם קרבן פסח", עכ"ל. ולפי זה ערל ובן נכר שאין אוכלים בפסח אינם חייבים גם באכילת מרור...
  16. ג

    ויקרא מדוע הוצרכה התורה למעט גוי מסמיכה? והלא הוא אינו יכול להכנס לעזרה!

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וסמך את ידו על ראש העולה (א ד) בתורת כהנים נדבה פרשה ב', "דבר אל בני ישראל וסמכו, בני ישראל סומכין ואין הגוים סומכין". והקשה בפירוש רבינו אביגדור צרפתי מבעלי התוס' עה"ת, למה לי קרא לזה, תיפוק ליה שגוי אינו יכול להכנס לעזרה, וממילא אינו יכול לסמוך. ולכאורה דבריו צ"ע, הא...
  17. ג

    בדברי רש"י שמשה רבינו פרש האהל תחילה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויקם משה את המשכן ויתן את אדניו וישם את קרשיו ויתן את בריחיו ויקם את עמודיו, ויפרוש את האהל על המשכן וישם את מכסה האהל עליו מלמעלה (מ יח-יט) רש"י במנחות צט. ד"ה ויקם בפירושו השני, כתב שאופן הקמת המשכן היתה שבתחילה פרס את היריעות, ולא הורידן בהקמת העמודים והאדנים, אלא אחז...
  18. ג

    האם המנורה צריכה להיות לפנים מחצי ההיכל לעיכובא? אֶת הַמְּנֹרָה֙... נֹ֖כַח הַשֻּׁלְחָ֑ן

    שער העזרה, מנורה והדלקתה, סימן רל: במנחות צח: איתא שהשולחן והמנורה היו מונחים מחציו של היכל ולפנים, והנה דבר זה ילפינן בתו"כ אמור פרשה י"ג מדכתיב במנורה מחוץ לפרוכת העדות, מלמד שהמנורה סמוכה לפרוכת יותר מלפתח, וממילא הוא הדין לשולחן דכתיב ביה ואת המנורה נוכח השולחן, ממילא צריך להיות מחצי הבית...
  19. ג

    בבלי האם היה לאולם תקרה? קושיית הרב קרפט זצ"ל

    שער העזרה ענייני קדשים סימן תנא: בתוס' רי"ד יומא נב. הביא דברי רש"י שם שנראה מדבריו שהאולם היה מקורה, והרי"ד שם חולק וסובר שלאולם לא היה תקרה כלל, שלא הוזכרה תקרה לאולם במסכת מידות, עי"ש. ולכאורה צ"ע טובא, שהרי פליגי אמוראי בכמה דוכתי האם קדושת אולם כקדושת היכל או לא, עי' עירובין ב. ויומא מד...
  20. ג

    בעניין שותפות עם ישראל בעשיית רצון ה'

    הקדמה לספר 'משמרת הקדשים לרב קרפט זצ"ל: כתב בספר המדות להמגיד מדובנא (שער השנאה פרק ב׳) שכל מלאכי מעלה נבדלים זה מזה וכל אחד עומד על משמרת אחרת אין בהם שנים העומדים על משמרת אחת, ולכן אין אחד מהם מתקנא בחבירו, כי אם ישמח בחלקו אשר חלק לו הבורא יתברך. ומצאתי באבות דר׳ נתן (פי״ב ה׳) וז״ל, אף...
חזור
חלק עליון