מגדלות מרקחים| דף 3 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 3 | פורום אוצר התורה
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    אמור עבד כהן ואשת כהן האוכל תרומה האם מקיים מצוה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו (כב יא) יש לעיין בעבד של כהן שאוכל בתרומה מחמת שהוא קנין כספו של האדון, האם מקיים בזה מצות אכילת תרומה, או שאינו אלא כבהמת כהן האוכלת בלא קיום מצוה. ובמשנה ראשונה תרומות פ"ח ה"א ובהגהות יד איתן על הרמב"ם תרומות פט"ו הכ"ב כתבו, שאשת...
  2. ג

    אמור איך ס"ד שתרומה אסורה בהנאה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכל זר לא יאכל קדש (כב י) הגמ' בפסחים כג. מקשה אליבא דרבי אבהו דכל מקום שאמרה תורה "לא יאכל" אסור גם בהנאה, אם כן תרומה תהיה אסורה בהנאה לישראל, דרחמנא אמר "וכל זר לא יאכל קדש", והרי תנן דמערבין עירוב תחומין לישראל בתרומה, הרי שמותר לו ליהנות בתרומה בהנאה שאינה של כילוי...
  3. ג

    אמור מנין שבת אשת איש מותרת

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זנה את אלה לא יקח כי אם בתולה מעמיו יקח אשה (כא יד) איתא במסכת דרך ארץ פ"א, "זו שאלה שאל ר' יוסי בן תדאי איש טבריא את רבן גמליאל, מה אשתי שאני מותר בה אני אסור בבתה, אשת איש שאני אסור בה אינו דין שאהא אסור בבתה. אמר לו צא ופרנס לי כהן גדול, שכתוב בו כי...
  4. ג

    אמור כהן גדול שנצטרע האם יש לו דין כה"ג

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': אלמנה וגרושה וחללה זונה את אלה לא יקח (כא יד) בגמ' הוריות יב: בעא מיניה רבא מרב נחמן, משיח שנצטרע מהו באלמנה, מידחא דחי או מיפטר פטר, לא הוה בידיה. ואח"כ פשיט לה מברייתא דגם כהן שעבר מחמת מומו מצווה על הבתולה. והקשו במשך חכמה כאן ובתועפות ראם על היראים סי' שכ"א אות א'...
  5. ג

    אמור בדין "ומן המקדש לא יצא"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומן המקדש לא יצא ולא יחלל את מקדש אלקיו (כא יב) פירש רש"י אינו הולך אחר המטה, והוא ממתני' סנהדרין יח. שכהן גדול שמת לו מת אינו יוצא אחר המטה, ונחלקו שם תנאים, דדעת ר"מ שאסור לו רק להיות באותו המבוי של נושאי המטה, ודעת רבי יהודה שאינו יוצא מן המקדש או מביתו כל עיקר, עי"ש...
  6. ג

    אמור איך מגדלים את הכהן גדול משל אחיו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והכהן הגדול מאחיו אשר יוצק על ראשו שמן המשחה (כא י) ביומא יח. ילפינן מדכתיב והכהן הגדול מאחיו, שצריך הכהן גדול להיות גדול מאחיו גם בעושר, ואמרינן שם שאם אין לו, אחיו הכהנים מגדלין אותו משלהם, שנאמר "הגדול מאחיו", גדלהו משל אחיו. והקשה החתם סופר [מובא בחידושי החת"ס החדש...
  7. ג

    אמור מדוע לא ילפינן שקטן מטמא מ"להזהיר גדולים על הקטנים"

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א) בערכין ג. "הכל מטמאין בטמא מת לאתויי מאי, לאתויי קטן, סלקא דעתך אמינא איש אשר יטמא ולא יתחטא, איש אין קטן לא, קמ"ל ועל הנפשות אשר היו שם". מבואר דצריך ילפותא לרבות שקטן נטמא בטומאת מת. ומקשים...
  8. ג

    אמור איך היה מותר ליחזקאל להכנס לבקעה מלאה עצמות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויאמר ה' אל משה אמור אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם לנפש לא יטמא בעמיו (כא א) ביחזקאל ל"ז א', "היתה עלי יד ה' ויוצאני ברוח ה' ויניחני בתוך הבקעה והיא מלאה עצמות, והעבירני עליהם סביב סביב והנה רבות מאד על פני הבקעה והנה יבשות מאד". וקשה הרי יחזקאל כהן היה, ואיך מותר לו...
  9. ג

    קדושים בן נח שהרביע כלאים האם הורגין את הבהמות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו (כ טו) בסנהדרין נה. מסתפקת הגמ' האם נכרי הבא על הבהמה צריך לסקול את אותה הבהמה, משום שבאה תקלה על ידה, או דבעינן תקלה וקלון, ובנכרי ליכא קלון [משום שאין מתביישין בכך, ועוד שלא חס רחמנא אקלון דידהו, רש"י]. ולהלכה כתבו רבינו...
  10. ג

    קדושים האם גר מוזהר באיסור אונאת גר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי יגור אתך גר בארצכם לא תונו אותו (יט לג) בהאי קרא איכא אזהרה מיוחדת שלא להונות גר, ואע"פ שכבר הוזהרנו שלא להונות כל אחד מישראל, מ"מ בגר ניתנה אזהרה מיוחדת לעבור עליו בב' לאוים. ויש להסתפק האם גר שהונה גר עבר באזהרה זו, והנידון הוא משום דמשמע שהכתוב מדבר אל האזרח ומזהיר...
  11. ג

    קדושים קימה מפני רבו שחרית וערבית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך (יט לב) בקידושין לג: אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים. ופירש רש"י "שהרי פני יוצרו אינו מקבל אלא שחרית וערבית, הלכך מי שעומד מפני רבו שחרית אינו רשאי לעמוד מפניו אלא ערבית"...
  12. ג

    קדושים איסור לעצום עיניו טרם שבא החכם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן ויראת מאלקיך (יט לב) פירש רש"י וכן הוא באריכות בגמ' קידושין לג. יכול יעצים עיניו כמי שלא ראהו קודם שיבוא זמן חיובו, דכי מטא זמן חיובא הא לא חזי ליה דקאים מקמיה, ת"ל תקום ויראת. ופירש רש"י שם יש לך לירא מן היוצר היודע מחשבותיך שאתה מבקש תחבולות...
  13. ג

    קדושים קימה מפני אשה שלמדה תורה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': מפני שיבה תקום והדרת פני זקן (יט לב) במנחת חינוך מצוה רנ"ז כתב שאשה שלמדה תורה והיא חכמה, אין חיוב לכבדה בקימה והידור, כיון שאינה חייבת במצות תלמוד תורה, אין לה דין תלמיד חכם ואין חיוב לכבדה על התורה שלה. והעיר רבינו הגרי"ג אדלשטיין זצ"ל שאם כן רב יוסף שהיה סומא אליבא...
  14. ג

    קדושים חיוב ערלה בעץ שפריו ראוי לסיכה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו (יט כג) יש לעיין בעץ שפריו אינו ראוי למאכל, אבל ראוי לסיכה, האם חייב בערלה, משום דסיכה כשתיה ושתיה בכלל אכילה, וממילא יחשב "עץ מאכל". וכמו כן יש לדון האם הקוצץ אילן כזה יהיה חייב משום "לא תשחית את עצה", האמור באילן...
  15. ג

    קדושים כלאים של רביעה באדם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בהמתך לא תרביע כלאים (יט יט) בספר מנחה חדשה בשו"ת מנחת זכרון סי' ב' הביא בשם רבי יהושע העשיל אשכנזי זצ"ל, שנסתפק האם כלאים של רביעה נוהגים באדם, דהיינו שאדם הרובע בהמה מלבד איסור סקילה של "בכל בהמה לא תתן שכבתך", עובר ג"כ באיסור כלאים. ונפק"מ אם לא התרו בו למיתה, אלא רק...
  16. ג

    קדושים המעלה של חברי איוב שבאו לנחמו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואהבת לרעך כמוך (יט יח) בבבא בתרא טז: "וישמעו שלשת רעי איוב את כל הרעה הזאת הבאה עליו ויבאו איש ממקומו, אליפז התימני ובלדד השוחי וצופר הנעמתי, ויועדו יחדו לבוא לנוד לו ולנחמו. מאי ויועדו יחדו, אמר רב יהודה אמר רב מלמד שנכנסו כולן בשער אחד וכו', אמר רבא היינו דאמרי אינשי...
  17. ג

    קדושים ואהבת לרעך כמוך באדם רשע

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואהבת לרעך כמוך (יט יח) בחזון איש יו"ד הלכות שחיטה סי' ב' ס"ק כ"ח הביא דברי הגהות מיימוניות פ"ו מהלכות דעות אות א', דהא דאמרינן בפסחים קיג: דמותר ומצוה לשנוא אדם רשע, היינו דוקא ברשע שאינו מקבל תוכחה, וכן הוא בשו"ת מהר"ם מלובלין סי' י"ג. וכתב החזו"א שם דלפי"ז מצוה ג"כ...
  18. ג

    קדושים ביומו תתן שכרו האם תלוי במקום השכיר או בעל הבית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': העירו להסתפק האם ביומו תתן שכרו ולא תלין פעולת שכיר אתך, תלויים ביום של השכיר או של בעל הבית. ונפקא מינה היכא שבעל הבית גר במדינה אחת והשכיר במדינה אחרת, שאין הזמנים שוים, ודבר זה מצוי בזמנינו שיכולים לשכור מרחוק, וגם יכול השכיר לתבוע שכרו מרחוק. ולכאורה נראה שזה תלוי...
  19. ג

    קדושים עוסק במצוה האם פטור מלאו דלא תלין

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': לא תלין פעלת שכיר אתך עד בקר (יט יג) בכתבי הגאון האדר"ת כתב, שאירע לו מצות "ביומו תתן שכרו" בזמן שהיה עוסק במצוה, ונסתפק האם עוסק במצוה פטור ממצות "ביומו תתן שכרו". וכתב שם די"ל דכיון דאיכא ג"כ לאו ד"לא תלין פעולת שכיר" או לאו ד"לא תבוא עליו השמש", אין שייך בזה פטור עוסק...
  20. ג

    קדושים החרם הוא השבועה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא תשבעו בשמי לשקר (יט יב) בפרקי דרבי אליעזר פרק ל"ח, רבי עקיבא אומר כל העובר על החרם כעובר על השבועה, תדע לך איך כח החרם גדול, מיהושע שהחרים את יריחו ומעל עכן בחרם וכו'. ונראה לפרש מה שהקדים ש"החרם הוא השבועה", דהנה ביהושע (ז כד), "ויקח יהושע את עכן בן זרח ואת בניו ואת...
חזור
חלק עליון