מגדלות מרקחים| דף 2 | פורום אוצר התורה מגדלות מרקחים| דף 2 | פורום אוצר התורה
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה

מגדלות מרקחים

  1. ג

    בהר אונאה וגזל איזה מהם חמור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו (כה יד) בבכורות יג: ילפינן מדכתיב "איש את אחיו", למעט נכרי שאין בו אונאה. ומקשה הגמ' שם, הניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאצטריך קרא למישרי אונאה, אלא אי סבר לה כמ"ד גזילו של כנעני מותר, אונאה מיבעיא. מבואר דיכולים...
  2. ג

    בהר האם קרקע הנגבית בחוב חוזרת ביובל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (כה יג) יש לעיין האם קרקע הנגבית בחוב חוזרת ביובל או לאו. ובפשטות נראה שדינו כמכירה, שחוזרת ביובל. ואע"פ שלגבי מתנה נחלקו בבכורות נב: דר"מ ס"ל דאינה חוזרת ביובל וחכמים סוברים דהמתנה כמכר, מ"מ גביה בחוב ודאי דומה למכירה, כיון שהמוכר קיבל...
  3. ג

    בהר דבר שלא בא לעולם במכירה ביובל

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (כה יג) בערכין כט: נחלקו בדין מוכר שדהו בשנת היובל עצמה, דרב אמר מכורה ויוצאה, ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר. והוקשה לרש"י שם מה הנפק"מ בזה שמכורה ויוצאה, הרי היא יוצאת מיד. ואין לומר דנפק"מ האם צריך המוכר להחזיר הדמים, דהא איכא למ"ד שם...
  4. ג

    בהר האם יש תוספת יובל לפניה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה (כה יא) הנה בשביעית מצינו דיש דין תוספת שביעית מלפניה, דבזמן הבית איכא תוספת שלשים יום קודם השמיטה מהלכה למשה מסיני, כמבואר במו"ק ד. עי"ש. ונסתפק רבינו הגר"ד לנדו שליט"א האם גם ביובל שייך...
  5. ג

    בהר האם מאכל עופות ודגים נוהגת בו קדושת שביעית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל (כה ז) בספר אור לציון שביעית פ"ב סי' י"ג כתב להסתפק, האם כשם שמאכל בהמה יש בו קדושת שביעית וכמבואר בשביעית פ"ז מ"א, כך גם במאכל דגים יש קדושת שביעית, או דיש לומר דכיון דילפינן מאכל בהמה מקרא ד"ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל...
  6. ג

    בהר למה צריך ק"ו לבהמה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל (כה ז) פירש רש"י אם חיה אוכלת בהמה לא כל שכן, שמזונותיה עליך, מה תלמוד לומר ולבהמתך, מקיש בהמה לחיה, כל זמן שחיה אוכלת מן השדה האכל לבהמתך מן הבית, כלה לחיה מן השדה כלה לבהמתך מן הבית, עכ"ל. וכן הוא בתורת כהנים. וקשה למה לי ק"ו...
  7. ג

    בהר קדושת שביעית באתרוג וירק שיכולים להילקט בשמינית

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה שבת הארץ לכם לאכלה (כה ו) דנו האחרונים לגבי קדושת שביעית ודין הפקר של שביעית, איך הדין בדברים שהולכים בהם אחר לקיטה, כגון אתרוג למ"ד שהולכים בו אחר לקיטה, וכן ירקות שלכו"ע הולכים בהם אחר הלקיטה, ונמצא שאם נלקטו בשביעית יש בהם קדושת שביעית, אך אם נלקטו בשמינית אין...
  8. ג

    בהר בענין עניים אוכלין לאחר הביעור ולא עשירים

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לך ולעבדך ולאמתך ולשכירך ולתושבך הגרים עמך (כה ו) פירש רש"י לפי שנאמר (שמות כג יא) ואכלו אביוני עמך, יכול יהיו אסורים באכילה לעשירים, תלמוד לומר לך ולעבדך ולאמתך. ובתורת כהנים מסיים, "אם כן למה נאמר ואכלו אביוני עמך, העניים אוכלים אחר הביעור ולא...
  9. ג

    בהר האם לשמיטה בעינן שש שנים שלימות של זריעה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך ואספת את תבואתה, ובשנה השביעית שבת שבתון יהיה לארץ (כה ג-ד) בספר דרשות רז"ה כתב לדון, האם בעינן שש שנים שלימות של זריעה, או דגם מקצת שנה עולה למנין שמיטין, כגון כשנכנסו לארץ והיו שבע שחילקו ושבע שכיבשו, וכמו שהתחילו בניסן כך נסתיימו...
  10. ג

    אמור בענין גוסס בידי אדם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש כי יכה כל נפש אדם מות יומת (כד יז) במסכת סנהדרין עח. נחלקו רבי יהודה בן בתירא ורבנן, אם הכוהו עשרה בני אדם בעשר מקלות בזה אחר זה ומת, האם האחרון חייב. ומבואר שם דמיירי באופן שהאחרון הרגו כאשר כבר היה גוסס בידי אדם, והמחלוקת היא האם חייבים מיתה על הריגת גוסס בידי אדם...
  11. ג

    אמור הוצאת חייבי מיתה חוץ לבית דין

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה (כד יד) במשנה סנהדרין מב:, בית הסקילה היה חוץ לבית דין שנאמר "הוצא את המקלל". ובגמ' שם אמרינן דבלאו הכי מיתת בית דין היא חוץ לג' מחנות, אך נפק"מ אם ישבו הבית דין עצמם חוץ לג' מחנות, צריך להרחיק מהבית דין, משום דלא ליתחזו בית דין רוצחין או כדי...
  12. ג

    אמור הריגת מקלל בקוסם תוך כדי דיבור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונוקב שם ה' מות יומת (כד טז) הנה החיוב הוא במברך שם בשם, שאומר יכה יוסי את יוסי, אבל המגדף בלא שם אינו חייב. וכן המגדף בשם של עבודה זרה אינו חייב מיתת בית דין. ומכל מקום שנינו בסנהדרין פא: שהמקלל בקוסם דהיינו שמברך את שם ה' בשם עבודה זרה קנאים פוגעים בו בשעת מעשה, מהלכה...
  13. ג

    אמור עדות בכתב במגדף

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בנקבו שם יומת (כד טז) במשנה סנהדרין נו. מבואר שכאשר באים עדים להעיד על המגדף, אינם מזכירים מיד בפירוש את שם המפורש, אלא אומרים בכינוי, "יכה יוסי את יוסי". אבל אי אפשר לגמור את הדין על עדות זו, ולכן בשעת גמר דין מוציאין כל אדם לחוץ, והדיינים אומרים לגדול שבעדים אמור בפירוש...
  14. ג

    אמור תנופה בשתי הלחם שנטמאו

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ממושבתיכם תביאו לחם תנופה שתים שני עשרונים (כג יז) במשנה פסחים עו: איתא, ששתי הלחם באים בטומאה, דהיינו שהם נחשבים קרבן ציבור שדוחה את הטומאה, וכתבו התוס' שם עז: דהיינו שמקיימים בהם מצות תנופה אף בטומאה. והנה בשתי הלחם ישנם שתי תנופות, שהרי מניפים אותם פעם אחת עם הכבשים...
  15. ג

    אמור שיעור האיסור בקצירה קודם העומר

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': בספר גידולי חדש להג"ר שמואל אליעזר שטרן שליט"א (פ"ט ס"ג) כתב להסתפק מהו שיעור האיסור בקצירה קודם העומר, [ואע"ג דקי"ל דחצי שיעור אסור מן התורה, ומלקות בלא"ה ליכא דאי"ז לאו אלא לאו הבא מכלל עשה, מ"מ נפק"מ לר"ל דח"ש מותר מן התורה, וכן נפק"מ לדידן לענין שבועה דאינה חלה על דברי...
  16. ג

    אמור מדוע לגלג המקלל הרי לחם הפנים היה חם

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ויצא בן אשה ישראלית (כד י) פירש רש"י רבי ברכיה אומר מפרשה שלמעלה יצא. לגלג ואמר ביום השבת יערכנו, דרך המלך לאכול פת חמה בכל יום, או שמא פת צוננת של תשעה ימים, בתמיה. והקשה מהר"ש יפה זצ"ל ביפה תואר על המדרש רבה, הרי מבואר בחגיגה כו: שבלחם הפנים נעשה נס שסילוקו כסידורו...
  17. ג

    אמור המקור שאין איסור קצירה קודם לעומר בקטניות

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל הארץ אשר אני נתן לכם וקצרתם את קצירה והבאתם את עמר ראשית קצירכם אל הכהן (כג י) מכאן למדים שאסור לקצור תבואה קודם קצירת העומר, מדכתיב והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן, שיהיה קציר העומר ראשית לכל הנקצרים. ובתורת כהנים כאן דרשינן...
  18. ג

    אמור היתר אכילה בבהמה שנסתרסה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו לה' ובארצכם לא תעשו (כב כד) פירש רש"י שמ"בארצכם לא תעשו" למדים שאסור לסרס שום בהמה או חיה. וכתבו התוס' בחולין קטו. ד"ה כל ובהגהות מיימוניות איסורי ביאה פט"ז ה"ב, שבהמה שנסתרסה מותרת באכילה, ממה שאסרה התורה נתוק וכרות לגבוה, מכלל דלהדיוט...
  19. ג

    אמור טבל ותרומה איזה מהם חמור

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' (כב טו) ביומא פג. אמרינן שמי שצריך לאכול דבר איסור משום פיקוח נפש, מאכילין אותו הקל הקל תחילה. ולגבי מי שיש לפניו טבל ותרומה, נחלקו תנאים איזה איסור מהם יותר קל, דדעת ת"ק שם שאיסור טבל קל יותר כיון שאפשר לתקנו, ולכן מאכילין...
  20. ג

    אמור הפרשת חומש של תרומה

    מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש (כב יד) הנה מי שאכל תרומה בשוגג מפריש קרן וחומש, הקרן נותנו לאותו כהן שמשלו אכל, ואת החומש נותן לכל כהן שירצה. ויש להסתפק האם יכולים להפריש את החומש לפני הפרשת הקרן, ולא מצאתי דין זה מבואר. ויסוד הספק, דהנה בחילול...
חזור
חלק עליון