מדור מאמרים

בגמרא שבת [קיט.] איתא רבי חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא, אמר בואו ונצא לקראת שבת המלכה', רבי ינאי לביש מאניה מעלי שבת ואמר בואי כלה בואי כלה' ע"כ. ופירש"י מתעטף בבגדים נאים ואמר בואי כלה הכי קרי ליה לשביתת שבת מתוך חביבות. והביאו הרי"ף והרא"ש להלכה. מבואר בגמ' דכבר מזמן האמוראים היה מנהג ישראל לקבל את שבת המלכה כמי שמקבל פני מלך, אמנם בגמ' לא מבואר שהיה מנהגם לומר איזה מזמורים מסוימים אלא שהיו מכריזים ואומרים 'בואי כלה'. והנה הקדמון הראשון שמצאתי שעוסק בסדר קבלת שבת מה אומרים הוא ר' משה בן מכיר [רבי משה ב"ר יהודה אבן מכיר חי בצפת בשנות השי"ן (1540 ואילך)] בספרו סדר היום [סדר קבלת שבת והדלקת הנר ותפלת ערבית] ו"ל: "וכשיוצא לקבל שבת אם יש עמו חבר או תלמיד שיצא עמו שיהיו ב' או ג' הוא טוב ויפה וברוב עם הדרת מלך ואם לאו הוא לבדו יעשה...

קבל"ש במזמור שיר ליום השבת הנה באמרינו סדר קבלת שבת מקבלים אנחנו עלינו את איסורי ודיני שבת, וכמו שבעצם נקרא 'קבלת שבת', וכ"נ בשו"ע [רסא'] לגבי 'מזמור שיר ליום השבת שהיו אומרים בזמנו לשם קבלת שבת שבאמירה זו חלים על האומרו דיני ואיסורי שבת, ציינו דברים אלו לעיל ונרחיב הדברים, דבבית יוסף [רסא'] כתב ונראה דלדידן מכי אמר מזמור דשבת קבליה לשבת עליה ע"כ, ובשו"ע [רסא' ד'] כתב שבאמירת מזמור שיר ליום השבת חל קבל"ש על האומרו ע"ש, ודע שהוראה זו היא כשאומר את המזמור מבעוד יום דכשאמרו משתחשך כבר חלה קדושת שבת מאליה עם חשיכה וכמ"ש החיי אדם בספרו זכרו תורת משה [סי' ז'] וז"ל: מרגלא בפומיה של עמי הארץ שכל זמן שלא אמרו מזמור שיר ליום השבת אע"ג שכבר הוא לילה לא חל שבת אל תאבה ואל תשמע רחמנא ליצלן מהאי דעתא כי שבת מילא בא, אמנם הרמ"א בדרכי משה [רסא' ב']...

מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה משא ומתן בגמרא ובמדרש בטעם הגזירה איתא במגילה דף י''ב ע''א, 'שאלו תלמידיו את רשב''י, מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור כליה, אמר להם אמרו אתם, אמרו לו מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע'. שאלם רשב''י, 'אם כן שבשושן יהרגו שבכל העולם כולו אל יהרגו', אמרו לו אמור אתה, אמר להם, מפני שהשתחוו לצלם, אמרו לו וכי משוא פנים יש בדבר, אמר להם, הם לא עשו אלא לפנים אף הקב''ה לא עשה עמהן אלא לפנים, והיינו דכתיב כי לא ענה מלבו'. הנה תלמידיו פירשו לו טעם הגזירה מפני שנהנו מסעודת אחשורוש, ורשב''י הקשה דא''כ אמאי יענשו היהודים שאינם בשושן, ועל כן פירש הטעם מפני שנשתחוו לצלם. אך בדברי המד''ר בשיר השירים (פרשה ז) מצאנו מחלוקת בזה, וז''ל המדרש, אם כן למה באו ישראל בספק בימי המן, רבנן ורשב"י...

"עיקר ההכנסת ספר תורה" הוא להכניס את התורה בעצמותנו לקבל עלינו את עולה ולא רק להכניס אותה לארון קודש או לעשות לה פרוכת יפה אלא העיקר לקבל עלינו ללמוד וללמד לשמור ולעשות בעיון התורה בטהרה בניצול הזמן כמה דאפשר בלי הפסק בכלל. ואז באמת יהיה זה הכנסת ספר תורה אמיתית. וראיתי סיפור נפלא מהבא"ח זצ"ל שסיפר על שני אחיות שאחת נישאה לגביר גדול ואחת נישאה לאברך כולל לזאת שנשאה לגביר היה ארמונות וטרקלינים ועסקים חובקי עולם ולשנייה דירת מגורים דלה וצנועה בבני ברק. יום אחד הגיעה אשת האברך לבקר את אחותה והנה היא רואה פאר והדר אבל עיניה של אחותה הגבירסט'ע נוגות ועצובות וכששאלה אותה לפשר העניין היא השיבה לה שבעלה כל היום נוסע לעסקיו ואכן כל חודש הוא שולח לה תכשיטים אבל נמאס כי היא מרגישה שהיא התחתנה עם תכשיטים ולא עם בעלה והוא בכלל לא אוהב אותה אלא רק...

מתנה ע"מ להחזיר במתנות לאביונים הנה הפמ"ג מסתפק (או"ח משבצות זהב סימן תרצ"ד ס"ק א') אי מהני לקיים מצות מתנות לאביונים במתנה ע"מ להחזיר וז"ל, נסתפקתי, מתנה לאביון אם מהני על מנת להחזיר. ומשלוח מנות לא מהני, כי מנות מאכל ומשקה שישמחו בפורים, עיין סימן תרצ"ה (סעיף ד'), מנות לשון הכנה, מן הוא (שמות ט"ז ט"ו), ואי"ה שם יבואר, וצ"ע. והביא ספיקו בבאה"ל (סי' תרצ"ד). ויש לעיין מ"ט דיהני קיום מצות מתנות לאביונים במתנה ע"מ להחזיר, הא לכאו' לא נתקיימה התוצאה הראויה להתקבל, והיא דיתרבה ממון העני, וכמו דבמשלוח מנות אינו יוצא יד"ח במתנה ע"מ להחזיר משום דלא שימח רעהו בזה, כמ"כ לא יצא במתנות לאביונים כה"ג. וכן תמה בתשובות והנהגות (ח"א סי' ת') בזה"ל, ולע"ד צדקה מועיל דוקא כשיש לעני בזה איזה תועלת לצרכיו ולא במתנה ע"מ להחזיר שאינו יכול לעשות בו צרכיו...

החכם והחסיד המסילת ישרים מביא בהקדמתו סיפור מעניין על חכם אחד שהיה גר בקרבת חסידים, כנראה חכם שהמסילת ישרים מזכיר הכוונה לחכם מחוכם שמילא כריסו בתורה ויראה, ואותו חכם היה רואה את המכונים חסידים מאריכים שעות ע"ג שעות בתפילה והיו מתנועעים כמו לולב שעות ארוכות ומברכים בכוונה וחשק והתלהבות , והוא לא הבין הרי הוא חכם גדול ויש לו יד ורגל בחכמה ויראה אבל הוא לא מבין אותם, מה יש כ"כ להאריך בתפילה ולמה הם כ"כ מתלהבים, וממה הם כ"כ מתלהבים. הוא לא חשב את זה כביקורת אלא כתמיהה גדולה הוא באמת רצה להבין מה קורה פה. ויהי היום והנה הוא רואה את אחד מחבריו החסידים שהוא היה חברו משכבר הימים, החכם שמח שמחה גדולה בליבו סוף סוף יש משהו שהוא יכול לפרוק לו את כל קושיותיו, ואני לא יאריך בדברים מה שהם דיברו ביניהם, אבל בסוף החסיד הצליח להביא אותו להכרה שהמצוות...

במלאכת בורר חלק ב' למעבר לחלק א' א. "מלאכת בורר" היא מלאכה מיוחדת מתוך שאר ל"ח מלאכות במה שכמעט אין בה איסורי "בורר מדרבנן", פרט לדברי המ"ב בסי' שי"ט סק"ז שאם בורר עלין מעופשין שנאכלין ע"י הדחק מעלין היותר טובים לאכילה אינו אלא איסור בורר מדרבנן, וכן בבורר מקצת פסולת בכה"ג שעדיין נשאר בתוך התערובת אוכל ופסולת מעורבין זה בזה שנמצא עדיין לא גמר את תיקון האוכל. לפיכך כל הנידונים והשאלות והספיקות ב"סוגית מלאכת בורר" הם חמורות, כי הפתרון על השאלות הם או אסורות מדאורייתא או מותרים לגמרי, על כך צריך סייעתא דשמיא מיוחדת להכריע בדבר. ב. מלאכת בורר על כל דיניה ופרטיה נוגעת כמעט לכל אדם ולכל דקה מיום שבת קודש, וכתב המשנה ברורה בהקדמה למלאכת בורר ריש סימן שי"ט דבעונותינו הרבים הרבה נכשלים באיסור בורר, על כן יש צורך לפרט ולבאר בזהירות יותר את...

כל מי ששואלים אותו את השאלה הזאת, עונה באינסטינקט "רבינו הקדוש". האמנם? גשו נא לארון הספרים, ופתחו את 'תוספות הרא"ש' על מסכת כתובות דף ב: וזה לשונו: "לא נשאו לא קתני אלא לא נישאו. יש מקשין מנא ידעינן דלא קתני נשאו, דלא נישאו נמי ניכתב בלא יו""ד, א"כ מצינן למיקרי לא נשאו כמו לא נישאו. ומתרצים דמדקדק מדקתני אוכלות משלו, ואי קתני לא נשאו א"כ בבעלים איירי, א"כ הוה ליה למיתני מאכילין אותן משלהן. ולי נראה דאינו קשה, שהרי לא היה להם כתובה תורה שבעל פה וגורסין על פי הקבלה, והיה ידוע להם היאך קיבלו הקריאה". הרי כתוב כאן מפורש, שבזמן האמוראים עדיין לא נכתבה תורה שבעל פה. וכן יש משהו ברש"י (ב"מ דף ל"ג:): שדורש התייחסות. וז"ל: "בימי רבי נשנית משנה זו - הא דקתני תלמוד אין לך מדה גדולה מזו לפי שמשרבו תלמידי שמאי והלל שהיו לפניו שלשה דורות רבו...