מדור מאמרים

בדין אמירה לנכרי תוכן המאמר האם אמירה לנכרי מדאורייתא או מדרבנן??? משום 'ודבר דבר' או שליחות??? האיסור בשעת האמירה או עשיית המלאכה??? האם יש שליח לדבר עבירה לחומרא??? האם מותר אמירה דאמירה לנכרי??? האם מותר אמירה לנכרי מערב שבת??? פועל בשכר הוא כשליח??? דין שביתה ממלאכה בשבת. וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם. (שמות יב, טז) מדאורייתא או מדרבנן וברש"י כתב, 'לא יעשה בהם' אפילו על ידי אחרים. ושורש דברי רש"י ע"פ המכילתא דרבי ישמעאל (בא, מסכת פסחים פרשה ט) 'כל מלאכה לא יעשה בהם', לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא יעשה גוי מלאכתך וכו' הא למדת וכל מלאכה לא יעשה בהם לא תעשה אתה ולא יעשה חברך ולא...

נאמנות שליח לקבלה גבי אמירת בפני נכתב ובפני נחתם: מקורות: המקור הראשון הוא מרש"י שמשמע מלשונו דדווקא שליח להולכה אומר בפני נכתב ובפני נחתם אבל שליח לקבלה (שהאשה מתגרשת בו בשעה שהשליח מקבל את הגט מהבעל. ויכול השליח לקרוע את הגט טרם בא הגט ליד האשה)אינו אומר המקור השני הוא ממחלוקת הרמב"ם והראב"ד גבי אשה שקיבלה גיטה אי צריך לקיים את הגט או שלא. דיוק רש"י: הנה שנינו במשנה "המביא גט ממדינת הים צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם" וביאר רש"י (ד"ה צריך) וז"ל "השליח המביאו לומר בפני נכתב ובפני נחתם". וביאר בר"ן [א](דף ב. מדפי הרי"ף ד"ה כתב רש"י במשנתינו) דכוונת רש"י דשליח לקבלה אינו צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם ביאור הדיוק: ביאר הר"ן דכיון שכל החשש הוא שמא יבוא בעל ויערער הכא אין לחשוש דהבעל לא ימלך כשמעשה הגירושין. והקשה הפני יהושע על הר"ן...

פרק ד' מקור וסדר מזמורי קבלת שבת כמו שביארנו לעיל שאת אמירת המזמורים תקנו לומר במאות שנים האחרונות ובכל קהילה נהגו לומר מזמורים מסוימים, ובהרבה מקומות פותחים את סדר קבל"ש במזמורים הבאים: א. "לכו נרננה לה", ב. "שירו לה' שיר חדש", ג. "ה' מלך תגל הארץ", ד. "מזמור שירו לה' שיר חדש" ה. "ה' מלך ירגזו עמים" והם מספר תהילם ממזמור צה' עד מזמור צט', ויש שמוסיפים גם "מזמור לתודה" והוא מזמור ק' כמו שנראה כדלהלן. כמו שהבאנו לעיל מהראשונים שדברו ע"ז הוא בעל הסדר היום ובתו"ד כותב וז"ל: ומנהגנו כשאנו הולכים לקבל שבת לומר אלו המזמורים: לכו נרננה לה' וכו'. שירו לה' שיר חדש וכו'. ה' מלך תגל הארץ וכו'. מזמור שירו לה' שיר חדש וכו'. ה' מלך ירגזו עמים וכו'. הבו לה' בני אלים וכו' ואח"כ יאמר פזמון א' או ב' ואלו הם לכה דודי לקראת כלה פני שבת נקבלה זכור ושמור...

בס"ד 'ועשית את הקרשים למשכן עצי שטים עומדים' (פרשת תרומה, שמות פרק כו פסוק טו) למה עצי שטים, למד הקדוש ברוך הוא דרך ארץ לדורות, שאם יבקש אדם לבנות ביתו מאילן עושה פירות, אומר לו, ומה מלך מלכי המלכים שהכל שלו, כשאמר לעשות משכן, אמר לא תביא אלא מאילן שאינו עושה פירות, אתם על אחת כמה וכמה. מדרש רבה (שם פרשה לה סימן ב, וכ"ה במדרש תנחומא פרשת ויקהל סימן ט) א. האיסור והסכנה בהשחתת עץ מאכל האיסור להשחית עצי מאכל א. בתוה"ק בפרשת שופטים הוזהרנו שלא להשחית עצי מאכל, כפי שנאמר שם (דברים פרק כ פסוק יט): 'כי תצור אל עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא תשחית את עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור'. האיסור אף ללא מצור ב. אף על פי שהפסוק מדבר רק בעת מצור, כבר כתב הרמב"ם בהלכות מלכים (פרק ו הלכה ח) שהאיסור הוא...

מהי צדקה שלא לשמה??? >>> הנותן צדקה שיחיה בנו האם מועיל??? >>> האם יכול להתפאר בצדקה??? >>> גדרי מצות צדקה לשם כבוד או לשאר הנאות??? >>> הפריש מעות לצדקה ונגנבו??? >>> חלק הנותן והמקבל בנתינת צדקה. >>> התורם מעות מעשר לשם כבוד האם יצא??? >>> האם יכול להתפאר בשאר מצות??? >>> מה גודל שכר המצוה לשמה ושלא לשמה??? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּלאִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי. (שמות כה, ב) וכתב רש"י ויקחו לי תרומה, לִי לִשְׁמִי. ע"מ שיחיה בני והנה מצינו בגמ' בפסחים (ח,א) וכן בראש השנה (ד,א) וכן בב"ב (י,ב), האומר סלע זו בשביל שיחיה בני או שאהיה בן העולם הבא הרי זה צדיק גמור, וכתב רש"י שהוא צדיק גמור בדבר זה, ולא אומרים שעושה שלא לשמה אלא מקיים מצות בוראו שצוהו לעשות צדקה ומתכוון...

חילקתי לשני חלקים, חלק א', עיקרי הדיון התורני בעניין, חלק ב' התייחסות מבחינה היסטורית, חלק א: נחלקו הראשונים במקור לתענית אסתר ודעותיהם התחלקו לשלושה, דעת הראב"ד וסייעתו, מדכתיב במגילת אסתר (ט-לא) "לְקַיֵּם אֵת יְמֵי הַפֻּרִים הָאֵלֶּה בִּזְמַנֵּיהֶם כַּאֲשֶׁר קִיַּם עֲלֵיהֶם מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי וְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְכַאֲשֶׁר קִיְּמוּ עַל נַפְשָׁם וְעַל זַרְעָם דִּבְרֵי הַצֹּמוֹת וְזַעֲקָתָם" וכוונתם דדברי הצומות וזעקתם הינו צום תענית אסתר. דעת ר"ת וסייעתו, מדברי הגמ' במס' מגילה (ב' ע"א) "י"ג זמן קהילה לכל הוא" וביאר רבינו תם (מובא ברא"ש) "זמן קהילה לכל היא, שהכל מתאספין לתענית אסתר ובאים בני הכפרים לעיירות לומר סליחות ותחנונים לפי שבו נקהלו לעמוד על נפשם והיו צריכים רחמים" דעת רש"י וסייעתו (ס' הפרדס סי' ר"ד ובמחזור ויטרי...

פרק ג' "ענין היציאה אל השדה" הנה השתרש אצל גדולי ומקובלי צפת המנהג לצאת בקבלת שבת אל השדה בכדי להקביל את שבת המלכה, מקור המנהג בפשוטו הוא ע"פ הגמ' בשבת [קיט:] שמבואר שם על ההכנות האמוראים לכבוד שב"ק, ואמרו שם ר' חנינא מיעטף וכו' כמ"ש לעיל ומשמע בגמ' דאף מה שעשה ר"ח לכבוד שבת אינו מעיקר הדין ותקנה קבועה אלא היתה הנהגתו המיוחדת שלו, ואמר בואו נצא לקראת שבת המלכה ואמר בואי כלה בואי כלה[1], בפשטות מבואר בגמ' שהיו ממש יוצאים בכדי להקביל פי השבת, ואף מהרמב"ם הנזכר לעיל אולי יש לדייק כך שכתב: "איזהו כבוד זה שאמרו חכמים שמצוה על אדם לרחוץ פניו ידיו ורגליו בחמין בערב שבת מפני כבוד השבת ומתעטף בציצית ויושב בכובד ראש ומיחל להקבלת פני השבת כמו שהוא יוצא לקראת המלך, וחכמים הראשונים היו מקבצין תלמידיהן בערב שבת ומתעטפים ואומרים בואו ונצא לקראת שבת...

תנא ופליג המושג "תנא הוא ופליג" ידוע לנו כמשפט המגיע אחרי שמו של רב. אך לא רק! אבל האמת היא שיחידים הם שנאמר עליהם דבר זה בכמה מקומות בש"ס מובא המושג תנא ופליג אולם רוב ככל זה נאמר על רב וכמו בעירובין נ ב' ועוד כהנה אולם בב"מ ה' א' נאמר גם על ר' חייא שהיה גם רבו של רב ומדמצינו שרב חייא ורב הם תנא ופליג, קמה וגם ניצבה השאלה האם ישנם עוד חכמים שהיו בזמנם של רב חייא ורב שיהיה בכחם לחלוק מדין תנא ופליג, שהסברא נוטה לומר היות ורב ור' חייא היו תלמידיהם של התנאים והיו בסוף דור התנאים רב כחם לחלוק עליהם, והאם ישנם עוד חכמים שהיו באותו הדור גדולים בחכמה כמותם שגם לגבם נאמר דין זה ר' יוחנן ושמואל האם בכלל זה והשמות העולים ראשונה במלכות הנם כמובן ר' יוחנן שהיה מרא דארעא דישראל ואף משמע שהיה תלמיד של רבי כדאיתא בפסחים ג' ב' הנהו תרי תלמידי...