מדור מאמרים

דעת רש"י בגדר בידו | דעת התוס' בגדר בידו | בידו קצת | ספיקא בהגרעק"א: פתיחה בסוגיא דבידו: בגמ' (כתובות דף כב ע"א) "מנין לאב שנאמן לאסור את ביתו מן התורה, שנאמר את ביתי נתתי לאיש" ובאר רש"י דמיירי שהיא קטנה, או נערה משום דאז בידו לקדשה. וכיון דמשמע מהפסוק דבדידיה תליה נתינה, משמע שהאב נאמן לאוסר את ביתו. ויש להקדים הנה מצינו באיסור והתר נאמנות דקרי ליה "בידו", כגון דע"א אומר על דבר שידוע שהוא טבל שמעושר, נאמן, משום דבידו לעשרו, ובגדר דנאמנות דבידו, בפשטות הוי כעין מיגו, דתאמין שמה שאמר נכון הוא. מיגו דאי בעי' היה עושה כן. דהרי בידו לתקנו וכדו'. אך בזה הוקשה לתוס', דא"כ אמאי צריכי לקרא "שנאמן לאסור את ביתו", הא סברא היא, דבידו לקדשה, אי מיירי כשהיא נערה או קטנה. דעת רש"י בכח דבידו: הנה במס' גיטין (דף ב ע"ב), הביא רש"י דהמקור דבלא...

בואו חשבון בענין חשבון ל"ט מלאכות שבת ביאורו של רבינו חננאל בכוונת 'ארבעים חסר אחת' מלאכת ומלאכה שבתורה הן ס"א א] במסכת שבת (מט:) הדור יתבי וקמיבעיא להו, הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, כנגד מי, אמר להו ר' חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן. אמר להו ר' יונתן בר' אלעזר כך אמר שמעון ברבי יוסי בן לקוניא כנגד מְלָאכָה מְלַאכְתּוֹ ומְלֶאכֶת שבתורה ארבעים חסר אחת. בעי רב יוסף וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ (בראשית לט, יא) ממנינא הוא או לא, א"ל אביי וליתי ספר תורה ולימני, מי לא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום, אמר ליה כי קא מספקא לי משום דכתיב (שמות לו, ז) וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם, ממנינא הוא, והא כמאן דאמר (סוטה לו:) לעשות צרכיו נכנס, או דילמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא, והאי והמלאכה...

הנה נפסק להלכה שקריאת שמע היא מה"ת, וכעת יש לחקור משום מה מחויב לקרוא קריאת שמע, אי מצוות קריאה שהוא מצווה חדשה, או משום מצוות קבלת עומ"ש, או משום ת"ת. ונקודת הספק הוא משום שקריאת שמע יש בה ב' מצוות שמוזכרות בה, קבלת עומ"ש כדכתיב "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", וזה מצוות האמונה ביחוד ה' שהיא קבלת עומ"ש. או משום מצוות ת"ת כדכתיב "ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך בשכבך ובקומך". וכעת יש להסתפק האם קריאת שמע היא משום עומ"ש או משום ת"ת או משום שניהם, או שהיא מצווה בפני עצמה. **** הסוברים שקר"ש היא מצווה בפני עצמה: הרמב"ם בספר המצוות והחינוך מנו בספריהם שלשה מצוות בפני עצמם, א. מצוות האמונה ביחוד השם קבלת עומ"ש (רמב"ם עשה ב' חינוך מצווה תי"ז) ב. מצוות קריאת שמע (רמב"ם עשה י' חינוך מצווה תי"ט) ג. מצוות ת"ת (רמב"ם עשה יא חינוך מצווה ת"כ)...

תקנת בני הכפרים א מבואר במשנה שהכפרים מקדימים ליום י"א י"ב י"ג וכתב רש"י בסיבת הפטור וז"ל: "והכפרים אינם בקיאים לקרות וצריכים שיקראנה להם אחד מבני העיר ולא הטריחום חכמים להתאחר ולבוא ביום י"ד" ולפני זה מסביר שבשני וחמישי מתכנסים שם לב"ד וליישב עם הגמ' בד"ד: שאומרת שהסיבה היא מפני שמספקים מים ומזון נראה פשוט שמה שכותב אצלנו זה הסיבה למה ליום הכניסה אבל הסיבה שהקלו להם זה בגלל שהוא שכר להם על מה שמביאים כל השנה מים ומזון ולכן לא מטריחים אותם אע"פ שלכאו' היה לנו לומר שאינהו דאפסדו אנפשיהו (עי' בשפ"א) בד"ד:[ועדיין קשה קצת מה שרש"י בגמ' הביא על מה שמובא בגמ' כדי שיספקו מים ומזון את ההסבר שהבנו בהו"א שיהיו פנויין להספיק סעודת פורים שמילא הגמ' הביאה את זה בתור שיש טעם אבל הי לרש"י לומר שלמסק' לא כך וצ"ב ועי' בחת"ס.] ב ומצאנו בראשונים שלושה...

הדיעות שס"ל שקמים מאוחר בשבת המרדכי בשבת [סי' שצח'] כתב וז"ל: "על מה שנהגו העולם שכל ימי השבוע מתעוררין בבקר לבית הכנסת להתפלל או ללמוד ובשבת ישנים יותר בשחרית זהו טעמו של דבר שבכל ימי השבוע נאמר בתמיד של שחר בבקר בבקר ובתמיד של שחר דשבת לא נאמר בבקר אלא וביום השבת ולשון זה משמע איחור כדמשמע ביומא [לג:] וטעם זה שמע ר"י בר' יהודה בעיר רומא מפי רב האי גאון", והביאו הרמ"א [רפא'] וז"ל: "ונוהגים שבשבת מאחרין יותר לבא לבית הכנסת מבחול משום דבתמיד של ימות החול נאמר 'בבוקר' ואצל שבת נאמר 'וביום השבת' דמשמע איחור עכ"ל, ועי' באר הגולה שתמה ע"ז שהרי גבי קרבן מוסף כתיב שזמנו כל היום, ומציין למהרי"ל שיישב זאת, ספר מהרי"ל (מנהגים) הלכות שבת ס"ק לז' וז"ל: "אמר מהר"י סג"ל פעם אחת בשבת נחמו סיימו הצבור תפלתם בבה"כ טרם סיים מהר"ש עם הבחורים בביתו. ויהי...

מדוע קריאת המגילה חשובה ביטול תורה? מגילה ג' א': מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה. רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פ"א ה"א: וכן מבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. ויש להקשות: איזה ביטול תורה יש בקריאת המגילה? והלא גם בקריאת תנ"ך מקיימים מצוות תלמוד תורה. והיישוב הפשוט לכך הינו ע"פ לשון הגמרא, שבית רבי היו מבטלין תלמוד תורה ובאין, לאן היו צריכים לבוא? וכי לא היו יכולים לקרוא במקום שלמדו? אלא, שהיו הולכים לבית הכנסת הגדול כדי לקיים "ברוב עם הדרת מלך", וזהו הביטול תורה. וכזאת כתב הערוך השולחן (סי' תרפז ס"ה) שההילוך ועד הזמן שיתאספו כל העם ויתחילו לקרוא המגילה – זהו הביטול תורה. ובשם המהרי"ל דיסקין תירצו, שיש שלוש מילים במגילה שלא ידוע פירושם, והם "האחשתרנים בני הרמכים", וזהו הביטול תורה; [ואולי כוונתו...

אחת הדמויות המרתקות ביותר היא דמותו של "גיחזי" משרת אלישע הנביא. דמות פלאים המציבה לעינינו את תהפוכות הנפש וסתירותיה, את עוצם דקויות נטיות האדם ואת השפעתם על האדם עד שמי שמים לרום ועד שאול מטה. אחד מארבעה אנשים ושלשה מלכים שאינם נוחלים את העולם הבא הוא גיחזי משרת אלישע. למרות הקושי הבלתי אפשרי כמעט לאדם בן דורינו להתחקות אחר עומק חטאי ראשונים, ללא ספק נכתבו הדברים כדי ללמדנו בינה ולהפיק מוסר גם עבורנו כתורה שללמדה אנו צריכין. כל המתבונן בנקודות חטאיו של גיחזי עומד משתומם ונפעם מעומק התהום הנפרשת בין גדלותו של האיש כדאיתא בירושלמי סנהדרין פרק י. "גיחזי אדם גבור בתורה היה אלא שהיו בו שלשה דברים: עין צרה ופרוץ בערוה ולא היה מודה בתחיית המתים". להלן נקודות נוראות בחייו כפי שהורונו חז"ל: צרות עין: עינו של גיחזי הצרה ברבו הנביא אלישע...

פלוגתא דחכמי פרובינציא | דברי השב שמעתתא | דברי החות דעת | בסוגיא דשאחד"א פתיחה - בירור גדר אמתלא: הנה מהשקפה ראשונה נראה דאמתלא אי"ז נאמנות מיוחדת אלא הוי תירוץ והתנצלות ואומרת דדבריה הראשונים שקר הם. אך הנה מדברי הגמ' (מס' כתובות דף כ"ב ע"א) מוכח דלא כן, דבגמ' מובן דדווקא אם נתנה האשה טעם מדוע שיקרה מהני. אך אם אומרת "לצחוק אמרתי" וכדומה, לא יועילו דבריה בכלום ואי"ז אמתלא, ולכאור האם אמתלא הוי סתם "תירוץ" א"כ אמאי לא יועיל אמירת משטה הייתי בכם. וכדומה. וא"כ צריך לחקור מהו גדר דאמתלא ומהו כוחו, ואי מהני בשאר נאמנויות שבתורה או דמהני רק בשויה אנפשיה. והנה בשו"ת מהר"י בן לב (ח"א ס' מ"ג כלל ו' ס' ל"ט) הביא את תשובת רבני פרובינציא על איש שהוציא קול שקידש את ביתו בעודה קטנה, ואח"כ נתן אמתלא אי מהני האמתלא כדי להתירה או לא, ומקצתם אמרו דלא...