מדור מאמרים

תוספת שבת האם תוספת שבת דאורייתא??? >>> האם עיור יכול להוציא בקידוש??? >>> ממתי אפשר לקבל שבת??? >>> האם צריך לסיים לאכול בלילה??? >>> האם יש תוספת בערב יו"ט??? >>> האם התוספת משנה את היום או מוסיפה קדושה??? >>> האם צריך לקבל שבת בפיו??? >>> האם צריך להתפלל מנחה קודם התוספת???? >>> קבל שבת אם יכול לשאול ולהתיר קבלתו??? >>> מעלת תוספת שבת. שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת. (שמות לה, ב) תוספת שבת דאורייתא בגמרא בראש השנה (ט, א) נחלקו האם לומדים דין תוספת שבת מ'בחריש ובקציר תשבת', או לרבי ישמעאל ממש"נ בתענית יום הכפורים 'ועניתם את נפשתיכם בתשעה בערב' שנאמר בתשעה לומר שמתחיל ומתענה מבעוד יום שמוסיפין מחול על קדש, וכן לומדים ביציאתו...

עדי חתימה ועדי מסירה חלק ראשון של המאמר (המאמר מחולק ל2, החלק המצורף עוסק בבסיס הסוגייא ובשיטת הריף ושא"ר, החלק השני יעסוק בע"ה בשיטת תוס') אשמח להארות והערות. ישר כחכם! פתיחה נחלקו התנאים מהו הדבר שיוצר וכורת את השטר, דעת רבי מאיר שעדי החתימה הם אלו שכורתים את השטר, ודעת רבי אלעזר שעדי מסירה הם אלו שכורתים[1] הגמרא בדף ד. מביאה שהלכה כרבי אלעזר לעניין גיטין. בנוגע להלכה בשאר שטרות נחלקו האמוראים בדף פו: וכפי שנראה בהמשך בעז"ה. במאמר זה נשתדל להתמקד במחלוקתם של תוספות והרי"ף. הרי"ף והתוספות נחלקו בשתי נקודות עיקריות: א. בגמ' בדף פו: מובאת מחלוקת אמוראים האם להלכה פוסקים כרבי אלעזר דווקא בגיטין או גם בשאר שטרות. ונחלקו הרי"ף והתוס' כמו מי נפסק למעשה. דעת תוס' שהלכה כר"א בכל השטרות, ודעת הרי"ף שהלכה כר"א דווקא לעניין גיטין. ב. נחלקו...

כללי ההנהגות בספק ממון חלק ה' - אומדנא מאמרים קודמים בסדרה יסודותיהם של משפטי הממון חלק א' - סדרת מאמרים כללי ההנהגות בספק ממון - חלק ב' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - הודאת בעל דין - חלק ג' - סדרת מאמרים ההנהגות בספק ממון - עדים - חלק ד' - סדרת מאמרים אנן סהדי: סוגית האומדנא בממון, היא סוגיא ענקית המתפרסת על הרבה סוגיות, ויכפר הקל שמקוצר הזמן לא עיינתי בכולם כראוי, אשר על כן אביא מס' נקודות מרכזיות בענין ואת היסוד האמור מזה. ענין זה מצינו בכמה אופנים ובכמה מקומות. א. קול ושמועה שאיתא בציבורא דלא חוששים שאויב הוצאים בכוונה אז הדברים נחשבים כ"אנן סהדי" [ריטב"א בכתובות טז:]. ב. עד אחד נאמן להעיד במילתא דעבידא לאיגלויי דהא "אנן סהדי" דכי האי גווני לא משקרי אינשי [כך הראני ת"ח אחד בקוב"ש ב"ב תכה]. ג. אדם שגירש את אשתו וראום עדים...

שמחת פורים וגדר עד דלא ידע מהי השמחה בפורים??? >>> האם מותר להשתכר??? >>> 'עד דלא ידע' גדר המצוה או פטור??? >>> האם יכול לאכול סעודת פורים בלילה??? >>> האם צריך לשתות דוקא יין??? >>> שכח על הניסים בברכת המזון בפורים משולש??? >>> האם פטור מתלמוד תורה??? >>> האם קודם המשתה או קודם השמחה??? לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה. כַּיָּמִים אֲשֶׁר נָחוּ בָהֶם הַיְּהוּדִים מֵאוֹיְבֵיהֶם וְהַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר נֶהְפַּךְ לָהֶם מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. וְקִבֵּל הַיְּהוּדִים אֵת אֲשֶׁר הֵחֵלּוּ לַעֲשׂוֹת וְאֵת אֲשֶׁר כָּתַב...

בעזהשי"ת אנו עומדים בתקופה נפלאה ביותר. תקופה של חג הפורים. כבר נמצאים בימים שלפי הגמרא בני הכפרים מקדימים ליום הכניסה והיו קוראים בהם את המגילה ונעמוד בעז"ה על נקודה מאד מעניינת בחג הפורים. בפורים יש מצווה לשתות יין יותר מלימודו, עד כמ, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. פשוט ביותר, לשתות עד שהוא לא יודע הוא לא בר הכי להבין אפי' דברים פשוטים מיהו ארור ומיהו ברוך. ולכאורה הדברים תמוהים עד למאד, כי לא מצינו ולא שמענו שיהיה מצווה בתורה לא לדעת. כלומר, יש מצווה של לא תתורו, אל תפנה אל דברים מסויימים אחר מחשבת הלב וראיית העיניים ר"ל. אבל לא לדעת לא מצינו. ועוד שהרי אנו מתפללים כל בוקר שנזכה להבין את דברי תורתך. אנחנו רוצים להבין ואנחנו מייגעים עצמנו על ההבנה הדקה והברורה על תורת ה', וממילא מה נשתנה חג הפורים שאנחנו לא יודעים ועוד שאנו...

"הפיל פור הוא הגורל" א. בנסי הפורים תופס מקום נכבד ענין הגורל, המן חישב את הזמן הראוי להשמדה בגורל :"בחדש הראשון הוא חודש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן" [ג' ז'] ואין זה מאורע שולי בגזרה זו שהרי רואים אנו כי שם היום "פורים" הינו על שם אותו הגורל כדאיתא :"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור"[ט' כו'] הרי שלגורל שעשה המן יש לו מקום מרכזי וחשוב עד ששם היום נקרא על שמו, עלינו להבין מהי החשיבות הגדולה כל כך בענין הגורל שעשאו המן, גם אם סבר כי זו הדרך הטובה מבחינתו למצוא את היום הראוי ביותר להשמדת היהודים, מדוע מייחסים לאותו גורל חשיבות כה גדולה, אם שם החג נקרא על שמו של הגורל הרי שהוא מרכזי בכל הענין של הגזירה וההצלה, וצריך להבין מהו ענינו ומרכזיותו של הגורל. והנה מצאנו כי בזמנים חשובים וגדולים ביותר...

דמויות המגילה אחשורוש אחשורוש היה מהול / מדוע נקרא ארתחשסתא "ארוך היד" ובטעם הגדת מרדכי דבר זה קשה דהא כתיב לא תכרות ברית וגו', מצינו במדרש טעמים רבים, והשלשה מהם יותר ברורים, הא' שלפי שהיה מהול חס עליו וכו'. (פי' מהר"א גאליקו מובא בילקוט מעם לועז, ומוסיף: ולא מצאתי לו חבר בזה. ובבר"ר פרשה לט מבואר שהיה ערל) ארתחשסתא ארוך היד המלך השביעי לפרס, והיה מלך גדול ונורא, ונקרא ארוך היד על דרך משל [1], כלומר כאילו היה ידו כ"כ ארוך שיוכל להשיג את אויביו בקצה הארץ, הוא החזיר ליהודים כל כלי המקדש והטיב ליהודים טובות רבות, ויש שכתבו שהוא אחשורוש, ושמעשה אסתר היה בימיו, וי"א שאיננו, מפני שאמרו שהוא ארתחשסתא אשר עזרא ונחמיה כתבו דבריו, ואילו היה מעשה המן בימיהם לא היו מחרישים המעשה ההוא. (צמח דוד ח"ב ימות עולם אלף הרביעי) אסתר המלכה אסתר שלחה...

ענין עיבור השנה בקצרה. בין מולד למולד יש כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים[1] ושנת הלבנה (- דהיינו י"ב חודשים)[2] היא הוי פעמים שנ"ג יום וכן אפשר לה שתתארך עד שנ"ד ואף עד שנ"ה יום. ומשום דביב"ח איכא שלוש מאות ושישים יום פחות ה' יום דאיכא חמשה חדשים חסרים[3] היינו שנ"ה יום ובזמן דחשוון וכסלו מלאים וכשחסרים איכא שנ"ג יום וכשא' מבניהם חסר וחברו מלא, נמצא שנ"ד יום. כ"ז הוא באופן כללי. ובפרטות, כשתחשב המולד תמצא כחשבון הנ"ל דכ"ט יום פעמי החודש הוא שמ"ח יום. והי"ב שעות הנותרות בכל חודש פעמי החודשים הוו עוד ו' יום דהיינו דאיכא שנ"ד יום. והתשצ"ג החלקים פעמי החודשים הוו ח' שעות ותתל"ח חלקים והיינו מעט יותר משנ"ד יום ושליש היום. והנה ימות החמה יתרים על ימות הלבנה י"א יום דבשנת חמה איכא שס"ה יום.[4] והיינו דכל ג' שנה איכא חודש העיבור. אמנם חודש...