מדור מאמרים

בעקבות האשכול הזה, התעוררתי לסדר הדברים יחד בס''ד. רוב - אחוזים או לא אחוזים? הנה יש להסתפק בגדר האי דינא שאמרה תורה הלך אחר הרוב, אם הוא משום דכן מסתבר או דבאמת אין בזה שום סברא ומ''מ אמרה תורה הלך אחר הרוב, ומה שחידשה התורה דבר זה הגם דאין בו סברא הוא משום דמוכרח שיהיה דרכי הכרעות בתורה, וכלשון הרמב''ם בפיה''מ בנזיר פ''פ מ''ב 'שהעניין יצא לדבר שאין לו תכלית כל זמן שנלך אחר האפשריות'. ויש לכאו' כמה הוכחות שאין הרוב תלוי באחוזים: דברי הגרע''א א. כן כתב הגרע''א בכתובות יג: להדיא, שאין הרוב [דאיתא קמן] תלוי בסברא כלל אלא דהוא גזירת הכתוב בעלמא עיי''ש מה שכתב לפי זה. רוב וקרוב ב. דאל''כ מה בין רוב לקרוב, אם שניהם אחוזים. רוב שאינו בכלל הספק ג. ממה שכתב הרש''ש בכתובות י''ד וז''ל אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל...

במאמר הבא נבאר איך אנו מחשבים מתי חלה שנת השמיטה. תחילת הנידון הוא בגמרא עבודה זרה דף ט: שם מובאת מימרא של רב הונא בריה דרב יהושע - וזה לשון הגמרא: היינו שהגמרא מביאה חשבון שאפשר לחשב לבד ולגלות מתי חלה שנת השמיטה. ומהו ביאור החשבון? נחלקו בזה רש"י ותוס'. שיטת רש"י ונתחיל בביאור שיטת רש"י, וזה לשונו: דהיינו שכדי לחשב את החשבון צריך לדעת שהחורבן היה בשנה הראשונה של שבוע השמיטה – כלומר בשנה שהיא מוצאי שביעית. וגם צריך לדעת, ששנת החורבן עצמה אינה נכללת במנין שנות החורבן כי החורבן היה בתשעה באב שהוא בסוף השנה, ולכן כיוון שרוב השנה היה הבית עומד אין כוללים את השנה הזאת במנין שנות החורבן. ולכן לפי החשבון של הגמרא, צריך לחשב כמה שנים אנו עומדים עכשיו מהחורבן, ולהוסיף על זה שנה. ואחר שהוספנו שנה, צריך לחשב כמה מאות עברו מאז החורבן...

יש לעיין בדברי רש"י בבבא קמא דף ס' ע"ב, שכתב שאין פיקוח נפש דוחה איסור להזיק [עיין באורך בשו"ת בנין ציון סי' קסז והלאה דפסק כן להלכה] ולכאורה הדברים תמוהים, דהא קיי"ל בכל מקום דפיקוח נפש דוחה את כל מצוות התורה, לבד משלוש החמורות, ומהיכי תיתי שאיסור ממוני גרידא לא ידחה ומה גם דכבר מצינו שהתירה תורה לחלל שבת, לאכול איסורין, ולעבור על עשה ול"ת, ואף איסורי כרת ומיתה, כולם נדחים מפני פיקו"נ, וכי איסור הזקת ממון חבירו, שאין בו עונש גופני כלל, ולא כרת ולא מיתה, חמור מהם הוא עד שאינו נדחה. עוד יש להקשות דהנה לא מצינו באף מקום אפי' סלקא דעתך, דיהני מצוות עשה שתדחה לא תעשה ד'לא תגזול' וכגון שיגנוב מצה או לולב מחברו ויצא בהם ידי חובה, דהנה הא קיימא לן דלולב הגזול פסול, ולכאורה אמאי לא נא' ביה דמצוות העשה ד'לקחתם לכם' תדחה את הלאו כדוג' 'לא...

אשר בחר בנו מכל העמים – האמנם??? בכל יום בבוקר בברכת התורה אומרים 'אשר בחר בנו מכל העמים, ונתן לנו את תורתו', בזמן זה אנחנו מודים להשי"ת על כך שמתוך כל שבעים אומות העולם בחר דווקא בנו בני אברהם יצחק ויעקב להיות עמו להם יתן את בתו התורה הקדושה. אך האם השי"ת באמת בחר בנו מתוך שבעים אומות העולם, האם היה לו שבעים אפשרויות למי לתת את התורה, ומתוכם בחר דווקא בנו עם ישראל? בפסוק כתוב ד' מסיני בא, וזרח משעיר למו, הופיע מהר פארן וגו', ובגמרא (ריש עבודה זרה) אמר ר' יוחנן מלמד שהחזירה הקדוש ברוך הוא על כל אומה ולשון ולא קבלוה, עד שבא אצל ישראל וקבלוה. המובן מדברי הגמרא, שהשי"ת ניסה לתת את התורה לכל אומות העולם, ולאחר שאף אחד לא הסכים לקבל פנה השי"ת לבני ישראל והם הסכימו, וזכו להיות ממלכת כהנים וגוי קדוש, ונקראו העם הנבחר, שואל החתם סופר...

פלפולא חריפתא / הרב ישעיה מילר, כולל ישיבת מיר, עיה"ק ירושלים האיסור להזיק האם יש איסור להזיק??? >>> האם מזיק חייב משום גזל??? >>> מדוע מזיק פסול לעדות??? >>> איך הרגו השבטים את אנשי שכם??? >>> מה דין מי שהכריחו אותו לגנוב??? >>> האם מזיק עושה מעשה קנין??? >>> מזיק אתרוג מהודר, האם חייב??? >>> האם במזיק חייב משום השבת אבידה??? >>> איך לומדים מדין 'ואהבת לרעך כמוך'??? >>> איסור מזיק שלא ילמדו ממנו אחרים. וּמַכֵּה בְהֵמָה יְשַׁלְּמֶנָּה וּמַכֵּה אָדָם יוּמָת. (ויקרא כד, כא) והנה מצינו בגמ' בבבא קמא (ב, א) ארבעה אבות נזיקין וכו' וכשהזיק חב המזיק לשלם תשלומי נזק, וכן מצינו בהרבה מקומות שמזיק חייב לשלם כשמזיק לחברו, ומה שמבואר בפסוק 'ומכה בהמה ישלמנה' היינו באדם המזיק ובשאר דיני נזיקין כגון ממונו המזיק יש לדון מה האיסור להזיק. 'לא תגזול'...

קטן שהגדיל יכול להמשיך לברך בברכה??? אם ספר בטעות האם יכול לספור בברכה??? האם אפשר לספור בכתיבה??? האם המצוה בכל לילה או מצות ספירה כללית??? מה הדין כששכח לספור בלילה וביום??? האם ספירת העומר דאורייתא או דרבנן??? מדוע לא מברכים שהחיינו על ספירת העומר??? האם מצות צריכות כונה??? בטעם מצות ספירת העומר. פרשת אמור ספירת העומר וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה'. (ויקרא כג, טו-טז) והנה מבואר בגמ' במנחות (סה, ב) שמצות ספירת העומר מוטלת על כל אחד ויש מצוה לספור כל יום ויום. שכח לספור בלילה בטור (או"ח תפט) כתב בשם בה"ג שאם שכח לברך כל הלילה שיספור...

זירוז לידה יש שאלה ששכיחה מאוד, והיא "זירוז לידה", לפעמים יש אנשים שההריון שלהם נסחב אחרי שבוע ה40, וקשה להם מאוד במצב הזה, הם לא שורדים ורוצים כבר ללדת, ויש שאלה האם אפשר לעשות זירוז לידה. ולמעשה נראה שיש עירבוב בין הלכה להשקפה ולרגשות ויש בזה בלבול גדול, וחשבתי לכתוב מה שנראה לענ"ד. מקור הלכתי הדבר הראשון צריך לדון ע"פ ההלכה מה הדין בזה. בשו"ת אגרות משה (יורה דעה חלק ב סימן עד) כתב חידוש נפלא, שכיון שלידה יש בזה סכנה ע"כ אסור לאשה להכניס את עצמה בידים לסכנה, וע"כ אין להקדים לידה, וכך כותב: "ואם איכא מציאות כאשר שמע כתר"ה שאף ללידה דרך רחם קובעין יום מסוים אצל הרופא לעשות תחבולות שתלד את הולד אף שאינם ע"י ניתוחים אלא בלקיחת סמנים נמי יש לאסור אם אינו באופן שמקשה לילד דיש להאשה סכנה, אף שליכא הטעמים שכתבתי, שהרי אינו עושה חבורה...

צידי רה"ר בקנין דמעכשיו א. כתובות פו: בעא מיניה רמי בר חמא מרב חסדא הרי זה גיטיך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצידי רשות הרבים מהו, הנה לכאו' נסתפק אי צידי רה"ר כרה"ר דמו אי כסימטא, אמנם בתוס' (ד"ה האומר) מבואר לא כן דהקשו התוס' מאי פשיט מרב ושמואל כיון דהתם לא איירי במעכשיו, ואם נאמר שכוונת רמי בר חמא להסתפק אם כרה"ר דמו א"כ לא קשה מידי דמ"מ בדברי רב ושמואל מוכח שפיר דכרה"ר דמו. והיה מקום לומר דפשיטא ליה דכרה"ר דמי אלא דנסתפק אי בעי' מקום הראוי לקנין אי לאו דהא איירי הכא במעכשיו ולאחר ל', וביאור הדבר דהנה מבואר לעיל (פב.) שיטת ר' יוחנן דהמקנה לאחר ל' בלא מעכשיו ולא היתה ברשותו בסוף ל' לא קנה דכלתה קנינו אבל במעכשיו אפי' עומדת באגם קנה, וגדר הקנין דמעכשיו ולאחר ל' לר' יוחנן הוא דמתחיל הקנין מעכשיו ולא נגמר עד לאחר ל'...