מדור מאמרים

בס"ד מדאורייתא או דרבנן??? מה הדין לכתחילה ומה הדין שמעכב??? מה דין טלית קטן שהתלכלך??? כשקיים את המצוה אם יש דין בתוספת הידור??? אם ההידור הוא חלק מהמצוה או מצוה נוספת??? האם מצות אגד בלולב היא חלק מהמצוה??? עד כמה צריך לשלם להידור??? גזל אתרוג מהודר האם יכול להחזיר כשר??? 'ואנוהו' התנאה לפניו במצוות. זה א-לי ואנוהו עָזִּי וְזִמְרָת יָ-הּ וַיְהִי לִי לִישׁוּעָה זֶה אֵ-לִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹקֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ. (שמות טו, ב) רש"י (שמות טו, ב) כתב, דבר אחר 'ואנוהו' לשון נוי, אספר נויו ושבחו לבאי עולם, כגון (שיר השירים ה ט - י) מה דודך מדוד דודי צח ואדום, וכל הענין. הובא במכילתא דרבי ישמעאל (בשלח פרשה ג) ואנוהו, ר' ישמעאל אומר וכי אפשר לבשר ודם להנוות לקונו אלא אנוה לו במצות אעשה לפניו לולב נאה סוכה נאה ציצית נאה תפלה נאה...

מאמר - בעניין חילופי אותיות הנה מצאנו בשבת קד. כמה סוגים של חילופי אותיות, כגון א"ל ב"מ, א"ת ב"ש, וכן אח"ס בט"ע, וכן מצאנו עוד סוגים במקומות נוספים. ובמספר מקומות חילופים קשה להסביר אותם, כגון שנו"ן מתחלפת ברי"ש, עי' ערכין לג. ברש"י ורבינו גרשום, הביאו נבוכדנצר ונבוכדרצר. ויל"ד אם אפשר להסביר ע"ד מה שהובא בעלון באר בשדה (לפני מספר שנים) שיש מושג להחליף אות באות ולהחליף את האות שהתקבלה בעוד חילוף, והנה לעשות כן אין לדבר סוף, אבל אפשר לדון לעשות כדלהלן: שהנה כל אות מאל"ף בי"ת שנחליף אותה בא"ת ב"ש ונחליף את מה שנקבל בא"ל ב"מ, נגיע לאותה תוצאה אם נחליף את האות הראשונה בא"ל ב"מ ואת החילוף בא"ת ב"ש. והנה, כשנחליף ר' בא"ת ב"ש נקבל ג', ו-ג' בא"ל ב"מ נהיה נ', וכן להיפך ר' בא"ל ב"מ נהיה ט', ו-ט' בא"ת ב"ש נהיה נ'. פנינה: המן נהיה זשר, כאותיות...

מה מיוחד במילת יצחק (עם ישראל) יותר ממילת ישמעאל. אחד מהיסודות שלנו עם ה' זה המילה. רש"י כותב על הפסוק "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (בראשית כב א). אחר הדברים האלה - יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב וי"א אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב . וצריך להבין בפרוש השני ברש"י: מה השיב יצחק לישמעאל הרי כל עוד לא עקד עצמו באמת מעלת ישמעאל יותר מיצחק? אלא אפשר להסביר על פי החינוך שכותב (מצווה ב'):משרשי מצוה זו, (ברית מילה): לפי שרצה השם...

פסוק של שיר השירים כמין זמר מקור ההלכה המקור להלכה הוא בגמרא (סנהדרין קא.): תנו רבנן, הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה, ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים, ע"כ. בגמרא לא נכתבה על מי זה חל, האם זה רק על מי ששר בבית משתאות? האם זה רק על פסוקי שיר השירים? האם זה רק כשהוא שר את זה כדרך לצים? את כל זה נצטרך לראות בדברי הראשונים והפוסקים. א - רק שיר השירים או כל התנ"ך בגמרא לא כתוב ברור אם האיסור הוא רק על שיר השירים או על כל התנ"ך, אך מדברי הזוהר (תרומה, ח"ד קמד.) נראה שהכוונה רק על שיר השירים, כי הוא האריך שם בגודל מעלת שיר השירים, ואח"כ כתב שמשום שקדושת שיר השירים גדול כל כך 'ועל דא תנינן כל מאן דאפיק פסוקא...

שמחת התורה "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות וכו' ונתן לנו את התורה בכתב רישומו ברמז צפונות וסתומות, ופרשום בתורה שבע"פ, וגילה אותה לישראל וכו'. 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' [ישעיה ט'] אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור וכו'. ואף הקב"ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות וכו', ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה וכו' ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמיתה" [תנחומא פרשת נח]. "כי ישנה לתורה מהלך שכלי מיוחד, וכל הרוצה לרדת לסוף דעת תורה צריך להעמיק חקר בדרכי השכל ואופני המחשבה שבה, כל חכם לפי גדלו ועמלו קונה לו קניינים בדרכי השכל התורני". [מרן הגר"א שר] שמחת התורה...

ברוך בן נריה האם ברוך ונריה היו נביאים/ האם ברוך ושריה היו אחים/ למה ברוך נקרא 'כושי'/ מעשה במלך שהתגייר לאחר שראה את ההבדל בין ברוך בן נריה זצ"ל לבין מוחמד ימ"ש א] ת''ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל. ותו ליכא [נביאים], והכתיב (ש"א א, א) ויהי איש אחד מן הרמתים צופים, אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל. מִיהַוָה טובא הוו, כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה. [ובהלכות גדולות הן מנויין ורובן יש ללמוד מסדר עולם וכו' ברוך, נריה, שריה, מחסיה]. שמונה נביאים [1] והם כהנים יצאו מרחב, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. בשלמא אינהו מיפרשי [ברוך ושריה מצינו שהיו תלמידי ירמיה, ברוך דכתיב (ירמיהו לו, יח) מפיו יקרא אלי את הדברים...

אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי/ כיצד אפשר לדעת לאיזה מזל האדם משתייך/ לשם מה הוצרך הפסוק לכתוב את שמותיהם של אמותיהם לפניכם פרפרת נאה שכתב ר' חיים יצחק אהרן ב"ר יהודה לייב רפארפארט ז"ל בספרו עיני יצחק (בבא בתרא צא.), וזה לשונו: אמר רב חנן בר רבא אמר רב אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי, וסימניך טמא טמא טהור טהור. צריך להבין לאיזה ענין הודיענו שם אמם, וביותר יש לתמוה בספר מלכים שנכתב אצל כל מלך: ושם אמו כך וכך. ונראה הטעם בזה, כי איתא בסוף ספר יצירה בפירוש רס"ג [1] ז"ל, שאם נחשב שמו ושם אמו של אדם, ונפיל ז' ז', והנשאר נחשוב על שצ"מ חנכ"ל [2], ובמה שתעמוד חשבונך, זהו מזלו, ע"כ, ע"ש. ולפי זה נראה לענ"ד, כשתחשוב שם אברהם אע"ה ושם אמו יתברר לך שמזלו היה צדק [3], וכמאמר חז"ל (שבת קנו:) מאי...

מלאכת דש חלק ב' למעבר לחלק א' בו יפורטו קצת מדיני סחיטת פירות - שחיטת שיער - וריסוק קרח בשבת! דיני סחיטת פירות נחלקו לג׳ דרגות: א. דרגה א׳: "זיתים וענבים" כיון שהשימוש העיקרי של בני אדם בזיתים וענבים הוא לצורך סחיטה, לכן סחיטה זו אסורה מן התורה. דרגה ב׳: פירות שרובם עומדים לאכילה כגון תותים ורימונים, אך יש גם מיעוט אנשים הסוחטים אותם כזיתים וענבים, באלו אסרו רבנן את הסחיטה אטו זיתים וענבים. דרגה ג׳: פירות שעומדים רק לאכילה ואין רגילות כלל לסוחטם, א״כ אין שם משקה על היוצא מהן, באלו אף מי שרוצה לסוחטם יכול לסוחטם דחשיב כמפריד אוכל מאוכל בעלמא, ומה שחושב עליהן בסחיטתו למשקה בטלה דעתו אצל כל אדם, כל זה מבואר בשו״ע סימן ש״כ סעי׳ א׳ ובמשנה ברורה שם. בזמנינו שהמציאות היא שרגילים מקצת בני אדם לסחוט כמה וכמה סוגי פירות שיש למיץ שלהם "טעם...