דיון סיפורים ללא מקור ברור, לפקפק בהם? (2 צופים)

[תורניק]

או תלוי מי המספר?

 

[אם היו]

מה העניין כן לפקפק במי שידוע כנאמן,
לענ"ד השאלה היא רק אצל מי שאינו מוחזק כנאמן.

 

[מעיינות]

או תלוי מי המספר?

אם אתה יודע מי המספר,
אז אתה גם יודע מה המקור, לא כך?

ולעצם השאלה לא הבנתי למאי נ"מ אם להאמין או לא.
אם זה סיפור נחמד - תהנה,
ואם זה סיפור מוזר - תצחקק .

 

[אם היו]

אם אתה יודע מי המספר,
אז אתה גם יודע מה המקור, לא כך?

איני יודע מה המקור של המספר?

 

[יודע רזי תורה]

יש אומרים על סיפורי הבעל שם טוב שמי שלא מאמין כופר ומי שמאמין פתי
(אני אישית לא אוהב את האמרה הזאת)

 

[והב בסופה]

למאי נפקא מינה?

 

[צריך עיון]

אתה כולל את כל הסיפורים בחדא מחתא?
1. ברור שישנם סיפורים נכונים
2. ברור שיש סיפורים נכונים במקורם שנתשבשו
3. ברור שיש סיפורים שלא היו ולא נבראו
4. ברור שרוב הסיפורים שמסתובבים בעולם שייכים למס' 3.

 

[שר האוצר]

הרב שטיינמן היה מפקפק סדרתי בסיפורים

 

[איך]

כך גם הרבי מסטמר (הוא הוסיף שצריך להאמין שכל סיפור היה יכול לקרות)
מנגד יש הרבה מאוד גדו"י שלא כ"כ עסקו בחפירות בדיוקי סיפורים. (מקווה שלא כתבתי הגדרה מידי מעורפלת..)

 

[שלומי]

הנה סיפור מעניין בספר היו דברים מעולם חלק ב'
הרב כף החיים חלם חלום שמשתתף בהלוויה של אברך צעיר לימים
שאל בחלומו האי מאי?
ענו לו : מכיון שהתחתן עם אשה שאינה בת זוגו!
ביקש הרב שירחמו עליו, ונענה: שגזר הדין נדחה.
למחרת מיד הלך הרב לאברך, וביקשו שיחוס על עצמו ויגרש את אשתו כי זה לא הזווג שלו,
האברך כמובן סירב, עבר חודש והאברך נלב'ע.
מכיון שהסיפור מופיע בעוד כמה ספרים
החליט יהודי בר אוריין לברר העניין
ניגש לנינו רבי יעקב חיים סופר שליטא ושאלו אם יש בסיס לסיפור עם החלום של סבו?
ענה לו הרב בארבע מילים "לא היו דברים מעולם"!!

 

[דניאל]

סביר להניח שבמרוצת הדורות הרבה סיפורים שופצו ונוספו בהם פרטים שלא היו, מריבוי מגוון רחב של סגנונות המספרים ושומעי הסיפורים וכן הלאה.

 

[צריך עיון]

למעשה הדבר די פשוט, גם אם תספר למישהו סתם סיפור לא חשוב, ואח''כ תקשיב איך הוא מספר את זה לדוגמה לחברותא, אולי לאשתו, גם אם עברו חמש ורבע דקות בלבד, תגלה פרטים חדשים שלא ידעת על הסיפור שלך, זהו טבעו של עולם.
לפעמים משלימים פרטים חסרים
לפעמים זו ההבנה שלנו בסיפור
לפעמים מתאימים את הסיפור למה שהיינו רוצים שיהיה בו
או למה שהשומע היה רוצה
לא תמיד במודע

 

[פזלונא]

הנה סיפור מעניין בספר היו דברים מעולם חלק ב'
הרב כף החיים חלם חלום שמשתתף בהלוויה של אברך צעיר לימים
שאל בחלומו האי מאי?
ענו לו : מכיון שהתחתן עם אשה שאינה בת זוגו!
ביקש הרב שירחמו עליו, ונענה: שגזר הדין נדחה.
למחרת מיד הלך הרב לאברך, וביקשו שיחוס על עצמו ויגרש את אשתו כי זה לא הזווג שלו,
האברך כמובן סירב, עבר חודש והאברך נלב'ע.
מכיון שהסיפור מופיע בעוד כמה ספרים
החליט יהודי בר אוריין לברר העניין
ניגש לנינו רבי יעקב חיים סופר שליטא ושאלו אם יש בסיס לסיפור עם החלום של סבו?
ענה לו הרב בארבע מילים "לא היו דברים מעולם"!!

קראתי באיזה מקום שסיפרו שהסיפור כתוב ביומן החלומות של כף החיים, ועל זה אמר הרב סופר הנין שלהד"מ. אבל את עצם הסיפור הרב סופר לא הכחיש אלא ענה שאינו יודע ולא שמע סיפור זה.
האם תוכל לברר אצל היהודי בר אוריין ?

 

[חזקי]

בנוגע לסיפורי דרשנים צריך לקחת בערבון מוגבל כל עוד אין מקור מוסמך. הדרשן מטרתו לעורר את העם, המקור והאמיתות לא מענינו. יש סיפור השגחה מפורסם שהיה שגור בפני הדרשנים על יהודי שנפצע בפיגוע בסברו וכו'. ובאחד האתרים אז התפרסם סקירה שפרכה את הסיפור.

סיפר ת"ח חשוב שפעם השתתף בהרצאה של אחד מרבני ערכים שסיפר מעשה נפלא שאירע עם בעלי תשובה. הוא נהנה מהמעשה מאוד, ובהזדמנות הקרובה כשפגש את ר' שלום שבדרון סיפר לו את המעשה. ר' שלום 'קנה' את הסיפור ועשה ממנו מטעמים כאשר אהב.
לאחר זמן נפגש הת"ח ההוא עם הרב המרצה מערכים וראה שהוא מבודח טובא, וסיפר לו שכעת שמע מר' שלום את הסיפור ההוא שהיה בערכים... והודה שהוא זה שהמציא בעצמו לצורך הרצאותיו.. וא"א לדעת אם זה לא הודפס אחר כבוד בשאל אביך ויגדך...
יהדות לא בונים מסיפורים. אבל ודאי שזה טוב בתור דלק לחזק נפשות ישראל מנהר היוצא מעדן הדרשנים..

 

[חזקי]

 

[אוהב ספר]

יש אומרים על סיפורי הבעל שם טוב שמי שלא מאמין כופר ומי שמאמין פתי
(אני אישית לא אוהב את האמרה הזאת)

הכוונה מי שלא מאמין שזה יכול להיות הוא כופר

 

[אוהב ספר]

בנוגע לסיפורי דרשנים צריך לקחת בערבון מוגבל כל עוד אין מקור מוסמך. הדרשן מטרתו לעורר את העם, המקור והאמיתות לא מענינו. יש סיפור השגחה מפורסם שהיה שגור בפני הדרשנים על יהודי שנפצע בפיגוע בסברו וכו'. ובאחד האתרים אז התפרסם סקירה שפרכה את הסיפור.

סיפר ת"ח חשוב שפעם השתתף בהרצאה של אחד מרבני ערכים שסיפר מעשה נפלא שאירע עם בעלי תשובה. הוא נהנה מהמעשה מאוד, ובהזדמנות הקרובה כשפגש את ר' שלום שבדרון סיפר לו את המעשה. ר' שלום 'קנה' את הסיפור ועשה ממנו מטעמים כאשר אהב.
לאחר זמן נפגש הת"ח ההוא עם הרב המרצה מערכים וראה שהוא מבודח טובא, וסיפר לו שכעת שמע מר' שלום את הסיפור ההוא שהיה בערכים... והודה שהוא זה שהמציא בעצמו לצורך הרצאותיו.. וא"א לדעת אם זה לא הודפס אחר כבוד בשאל אביך ויגדך...

ידוע (וכנ"ל אין הכרח שזה היה) שר' שלום סיפר שהלך לחזו"א לשאול אותו אם מותר להמציא סיפורים בשביל לחזק את הציבור בדרשה, והחזו"א ענה שכן.
וסיים ר' שלום: 'וזה הסיפור הראשון...'

 

[חזקי]

יש אומרים על סיפורי הבעל שם טוב שמי שלא מאמין כופר ומי שמאמין פתי

הדברי יואל מסאטמר היה בז לסיפורי צדיקים.
ידוע המשפט שלו: מי שמאמין הוא שוטה, מי שאינו מאמין הוא כופר, צריך להאמין שזה יכול היה להיות.

 

[אוהב ספר]

הדברי יואל מסאטמר היה בז לסיפורי צדיקים.
ידוע המשפט שלו: מי שמאמין הוא שוטה, מי שאינו מאמין הוא כופר, צריך להאמין שזה יכול היה להיות.

הכוונה מי שלא מאמין שזה יכול להיות הוא כופר

 

[חסידישער כולל יונגערמאן]

הדברי יואל מסאטמר היה בז לסיפורי צדיקים.
ידוע המשפט שלו: מי שמאמין הוא שוטה, מי שאינו מאמין הוא כופר, צריך להאמין שזה יכול היה להיות.

נכנס אליו פעם אחד האדמורי"ם [אומרים שזה היה הדברי שמואל מסלונים זיע"א, אבל יש הטוענים שהסטורית זה לא ייתכן], וסיפר לו מופת מאחד מאבותיו.
אמר לו הדברי יואל: אספר לך מעשה. היה פעם 2 קבוצות של גבורים שנלחמו זו בזו, הקרב היה כ"כ קשה, עד שלבסוף כולם נהרגו, לא נשאר אפי' אחד.
וסיים הדברי יואל: מי סיפר את הסיפור הזה ?
ענה לו אותו צדיק:
המשכילים !
הדברי יואל החוויר, שתק כמה דקות, ואמר לו: קיבלתי.
זו היתה הפעם האחרונה שהדברי יואל לעג על סיפורי צדיקים.

בכנות, איני יודע אם המעשה הזה גופא היה, אם לאו.

אבל המסר הוא [והמסר בודאי נכון, לענ"ד], שתמיד יש לחקור את עצמנו מה עומד מאחורי הדברים, איזה נגיעה גורמת לנו [או לאנשים אחרים] לרצות לטעון כך.
במילים אחרות: איזה צד זה משרת, את צד הקדושה או את צד הס"א [אין משהו אחר ! זה או זה, או זה]
והרבה פעמים מה שדוחף אנשים לבוז, זה תירוץ להיות קרירים, כי אם א"א להאמין לסיפורים, אז לא כ"כ חייבים להתייחס בחרדת קודש לדיבורים של אותם צדיקים, כי מהיכ"ת שזה בכלל נאמר ?
ואז ממשיכים עם זה עוד למעלה בקודש, רח"ל, ונכנס בוז [סמוי, שלא שמים לב אליו, ועכ"פ - קרירות], לכל היידישקייט.
ביודעי ומכירי קאמינא. לא אחד ולא שנים.
הח"ח זיע"א אמר, שבעולם האמת לא ישאלו יהודי אם היה מתנגד או חסיד, וכו'. ישאלו אותו: איזה סוג יהודי היית: רותח, חם, פושר, או קר [ביידיש זה כמובן יותר טוב..]
אז אני מציע לכל אחד להתבונן בעצמו, בכנות, כשהוא לא ליד המחשב, וכשהוא בכלל לא בין אנשים, וכשהנייד שלו כבוי: האם הדיבורים האלה מחממים אותו, או מקררים.