אשכול סיפורים בעניין 'מידה כנגד מידה'

[שים חלקינו בתורתך]

סיפור נפלא שסיפר הגר"י זילברשטיין. בהיותי בחור בישיבת סלובודקה השתתפתי במסיבת שבע ברכות שבה השתתף גם מרן ה'חזון איש' זצ"ל . והנה לפתע נשמע קול המון חוגג מבחוץ ועד מהרה נודע שזו היא הכנסת ספר תורה... ה'חזון איש' החליט לצאת ולכבד בליווי קצר את ספר התורה. אחד המשתתפים החליט שדעתו של ה'חזון איש' אינה מקובלת עליו ולא יצא לכבד את התורה . והנה לאחר שחזרו מליווי הספר המשיכו במסיבת ה'שבע ברכות' ובין היתר כיבדו את אותו משתתף שלא יצא ללוות את התורה באמירת ברכה מתוך ה'שבע ברכות ' והיא ברכת 'אשר יצר את האדם בצלמו...' קם אותו יהודי והתחיל לברך בניגון, והוא טעה ואמר 'אשר יצר את האדם בחכמה וברא בו נקבים...' שהיא ברכה הנאמרת לאחר 'עשיית צרכים'. הציבור תיקן אותו והוא ניסה שוב לברך. והנה לתדהמת הנוכחים הוא טעה , ושוב בירך את ברכת 'אשר יצר... וברא בו...' התדהמה המוחלטת הייתה כשגם בפעם השלישית חזר על טעותו... כל המשתתפים גיחכו ובת צחוק עלתה על פניהם, משום שכולם הבינו שהתורה גבתה את חובה - מידה כנגד מידה...

 

[מה ידידות]

החלק שתפס אותי הוא המשפט 'אחד המשתתפים החליט שדעתו של ה'חזון איש' אינה מקובלת עליו ולא יצא לכבד את התורה'... יושב בסעודה גדול הדור ומכריע שצריך לצאת והלה מחליט לחלוק את החזון איש, כשמתבוננים על כך זה פשוט להשתומם... היו עוד מקרים כאלו בהם אלו אשר היו במצית הענק שבענקים 'חלקו' על דעתו כנראה האווירה שהשרה בסביבתו בענוותנותו המופלאה נתנה מקום לאנשים מעין אלו... כך היה כשאדם שהיה לו חיוב ניגש לעמוד בבית הכנסת שבביתו, ואותו אדם סבר שלא כדעת החזו"א בענין הנץ והוא נהג אחרת... היו שרצו לגשת להעיר לו אך החזו"א מנע בעדם.... לדעתי זה החלק המופלא והנשגב בסיפור הזה, הענווה המופלאה של החזון איש.

 

[בעל בעמיו]

החלק שתפס אותי הוא המשפט 'אחד המשתתפים החליט שדעתו של ה'חזון איש' אינה מקובלת עליו ולא יצא לכבד את התורה'... יושב בסעודה גדול הדור ומכריע שצריך לצאת והלה מחליט לחלוק את החזון איש, כשמתבוננים על כך זה פשוט להשתומם... היו עוד מקרים כאלו בהם אלו אשר היו במצית הענק שבענקים 'חלקו' על דעתו כנראה האווירה שהשרה בסביבתו בענוותנותו המופלאה נתנה מקום לאנשים מעין אלו... כך היה כשאדם שהיה לו חיוב ניגש לעמוד בבית הכנסת שבביתו, ואותו אדם סבר שלא כדעת החזו"א בענין הנץ והוא נהג אחרת... היו שרצו לגשת להעיר לו אך החזו"א מנע בעדם.... לדעתי זה החלק המופלא והנשגב בסיפור הזה, הענווה המופלאה של החזון איש.

בחיי החזו"א התייחסו אלוי אחרת מאיך שאנחנו תופסים אותו בפרספקטיבה רחוקה
עוד 80 שנה מישהו יגיד על כל מיני התנהגויות היום שהם מעידים על ענוה מופלגת בעוד שאנו מסתכלים על כך נורמלי שרב מסוים מבין שלא כולם אמורים להיות ממושמעים דווקא אליו ולא לעוד ת"ח בדור

 

[מה ידידות]

הבאתי מעשה שהיה שיהודי פשוט ניגש לעמוד במנין בביתו של החזו"א ו'החליט' לנהוג בתפילה זו לא כזמן הנץ של החזו"א, זה בלתי נתפס, גם אם נאמר ש'התיחסו אליו אחרת'... התנהגות מעין זו הינה חוצפה שאין כדוגמתה, האדם הזה נהג כך משך כל שנת חיובו... במנין של החזון איש.... אני רואה בזה פלא גדול בדרגת הענווה של החזון איש, ופלא יותר גדול על המשתתפים במנין שנתנו לו לנהוג כך.... כנראה זו האוירה שהשרה החזון איש בסביבתו.