נהיגה לנשים

[משיב כהלכה]

הטעם המובא בשבט הלוי אינו מובן, כי למד זאת ממה שבסוגיא דאביגיל אמרו שדרך נשים שלא לרכב, שינה הכתוב ובנשים קרא מושב ובאנשים מרכב
והרי שם הטעם הוא מפני שהפיסוק נראה, ואין קשר בכלל ל'נהיגת נשים'
ובפרט ביושבת בתוך רכב שכלל לא ניתן לראות את אופן הישיבה

אכן בעבר הרחוק נשים היו רוכבות על אופנועים (גמל, חמור), שכל העובר רואה אותן בצורה בולטת ביותר, וכיום אכשר דרא והנשים סגורות בקופסה אטומה. ואם יש לרכב חלונות שחורים מלפנים, אז בכלל מדובר בצניעות מופלגת.

"וַתִּשָּׂ֤א רִבְקָה֙ אֶת־עֵינֶ֔יהָ וַתֵּ֖רֶא אֶת־יִצְחָ֑ק וַתִּפֹּ֖ל מֵעַ֥ל הַגָּמָֽל"

"וַתָּ֣קָם אֲבִיגַ֗יִל וַתִּרְכַּב֙ עַֽל הַחֲמ֔וֹר"

יש להוסיף עוד על הנ"ל, מהגמ' בבא מציעא דף ט' ("ואי אשה היא קניא"), שדרכה של אשה לרכוב אפילו בסמטה, משום שאין דרכה ללכת ברגל. שדרכה של אשה לרכוב על בהמה ואין דרכה ללכת ברגל אפילו מרחק קצר. ואע"פ שיש בזה בעיה של צניעות אפילו לאיש, לא חשו לזה במקום הצורך.

ומה שכתב הגאון בעל שבט הלוי מסוגיא דאביגיל הוא צ"ע גדול, כי שם כותב רש"י שמרכב הוא לשון גנאי באשה, אבל עצם הרכיבה מנלן שגנאי הוא? הרי זה היה כלי התחבורה בזמן ההוא?

ואדרבה, מרש"י ניתן להוכיח ההיפך, שעצם הרכיבה אינה גנאי, אלא הוא כורח המציאות, רק גנאי הוא להזכיר זאת.

 

[שר האוצר]

מה זה בכלל הנושא?
תדון על התוכן ולא על הצורה.
יש או אין קשר בין סוגיית מרכב ובין נהיגת נשים
מותר לגדול בכמה שנים

אי אפשר לנתק את התוכן מהכותב
התורה היא לא מתמטיקה
זה לא אומר שמהות הדיון אמורה להיות על האוחז בקולמוס
אבל זה כן צריך להיות ברור
לכל פוצה את פיו
ביחס לדברי אחרים

 

[יואל שילה]

כשאין שום קשר בין סוגיית מרכב ובין נהיגת נשים - אזי אין קשר, גם אם האוחז בקולמוס היה אדם גדול
מרוב חרדה על גדולתם של הגדולים שוכחים שיש חשיבות גם לתוכן ולא רק לגברא

 

[מתחילים מחדש]

ויש שתיקנו כן בקהילתם, אך אין בכוחם של חכמי הדור לגזור גזירות אחר חתימת התלמוד (וכנודע מדברי הרא"ש שבת כ"ד, והרב המגיד פ"ה מהלכות חוה"מ הלכה כ', והר"ן בתשובת הריב"ש סי' ש"צ, והבית יוסף או"ח סי' תס"ב, וכ"כ הרבה מגדולי האחרונים, וכ"כ פרי חדש או"ח סי' תס"א ד"ה עוד, יו"ד סי' פ"ז ס"ק ז', יביע אומר חלק ט' יו"ד סי' י', הגר"ח פלאג'י בשו"ת חיים ושלום דף מ"ד, שו"ת אגרות משה אה"ע סי' י"ב, ד"ה וכעין ראיה, שו"ת אור יצחק אה"ע סימן ג, שו"ת אז נדברו חלק י"א סי' נ). וממילא אין תוקף הלכתי לתקנה שתיקן רב פלוני בקהילתו, אלא המלצה בעלמא, ובפרט אם חזינן שלא התקבלה תקנתו כלל.

ענין זה הוא ענין עמוק ורחב, ושייך לפתוח על זה אשכול מיוחד.
בסופו של דבר בוודאי יש חיוב גם בזמנינו להקשיב לתקנתם של גדולי הדור.

 

[מתחילים מחדש]

להיפך. רוב הפוסקים התירו נהיגה לנשים, ודחו את טענות האוסרים, ואפרט את טענות האוסרים והדחיות:

א - טענו שהדבר מבליט את האשה וגורם משיכת תשומת לב רבה.

טעם זה אינו שייך בימינו כלל, כי בכל מקום (כולל כל הערים החרדיות) פשט המנהג שנשים נוהגות, ואיזה הבלטה יש כאן? וגם בקהילות סגורות שמקובל שם שנשים אינן נוהגות, מצויות נשים מבחוץ שנוהגות ובאות עם רכבן לאותו מקום.

מה גם שהאלנטרטיבה גרועה הרבה יותר: במוניות יתכן איסור ייחוד, וגם כשאין איסור ייחוד ישנן בעיות נוספות שנגרמות כתוצאה משיחה עם נהג פטפטן; באוטובוס מצוי יותר שגברים יסתכלו עליה; בעלייתה לאוטובוס צריכה היא לטפס על מדרגות כשגברים מאחריה; עליה לדבר עם גבר זר - הנהג; ולעתים קרובות לעמוד בדוחק רב ממש מגע עם גברים זרים לזמן ממושך, כך שאין ספק שרכב פרטי עדיף.

אשה הנוסעת באוטובוס פוגשת גברים זרים על בסיס יומי, ויתכן גם שתפגוש באותם גברים באופן קבוע ומזה יתפתח קשר פסול כלשהו שיוביל לאבדון.

וגם אם לעולם לא יתפתח קשר, הרי הצניעות אינה קיימת באוטובוסים, כי גברים מסביבה יכולים לסקור אותה מכף רגל ועד ראש במשך כל זמן הנסיעה, או גרוע מכך, להתחכך איתה פיזית בשלב זה או אחר. וביבמות דף ק' איתא "נותנין לאשה תחלה; מ"ט? משום זילותא", דהיינו שזילותא לאשה להמתין בתור ויסתכלו בה, ומה נאמר על אוטובוס!

כל הדברים הללו אינם קיימים כלל ברכב פרטי. היא נכנסת לרכב, מגיעה ליעד ויוצאת ממנו, וגם בכביש היא לא תפגוש אף אחד, אלא אם כן מדובר בפקק ארוך - שאז יש סיכוי קלוש שתפגוש את עיניהם של נהגים אחרים, וגם אז יהיה זה בקושי אחוז בודד מכלל הגברים שתפגוש באוטובוס על בסיס יומי.

לאחרונה שמענו על נהגי אוטובוס ערביים שפיתו נשים ובנות חרדיות. אבל מקרים כאלה אינם יכולים לקרות עם אשה נהגת.

ב - טענו שהדבר דומה לרכיבה על סוס שנאסר לאשה.

אינו דומה כלל, כי הדין לגבי סוס הוא שאם שתי רגליה בצד אחד של הסוס, מותר לה לרכוב, דהיינו שאין איסור בעצם הרכיבה, אלא רק בגלל הפישוק, מה שלא שייך כלל ברכב.

ג - טענו שהדבר גורם סכנה של תאונות דרכים.

אינו נכון כלל, כי ע"פ הסטטיסטיקה נשים מעורבות פחות מגברים בתאונות (בנתוני הלמ"ס: נשים מעורבות ב26% מהתאונות אל אף שהם 42% מהנהגים), ובפרט בתאונות קטלניות (אז שיעור הנשים המעורבות יורד ל11% בלבד).

ד - טענו שישנה בעיה בלימוד נהיגה עם מורה גבר.

היום יש הרבה מורות המלמדות נהיגה, וממילא אין בעיה כזאת.

ה - טענו שכל עסק הנהיגה הוא ענין גברי.

אינו נכון כי יש שיעור נשים נוהגות דומה לגברים ואפילו יותר, והבעל יכול לדאוג למלא דלק ולטפל בכל תיקוני האוטו וכו', והאשה רק תנהג למחוז חפצה.

וכפי שכתבתי, רוב הפוסקים הקילו בזה, ושמעתי בשם הגרח"ק זצ"ל שאברך אחד שאלו, מאחר והוא מעניין לקנות רכב לצרכי המשפחה, הוא מתלבט מי עדיף שיעשה את רשיון הנהיגה הוא או אשתו, והשיב לו הגר"ח שמאחר ומי שנוהג מטבע הדברים הופך לנהג של המשפחה שלוקח/מחזיר את הילדים מהגן, קניות, הקפצות, הובלות וכו' וכו' וכל זה יגרום לו לביטול תורה, ולכן עדיף שאשתו תנהג, כי ממילא היא עסוקה רוב שעות היום בטיפול בבית ובילדים.

וכן הגר"ע יוסף היקל בזה, בתשובה כת"י שהובאה בחוברת "כי בא מועד" הלכות פסח.

וכן הגרי"ש אלישיב היקל בזה, וכן העיד בשמו הרב הראשי לישראל, הרב דוד לאו שליט"א: "מפי הגרי"ש אלישיב למדתי שתלוי הדבר בחילוק המקומות. יש מקומות שבהם אישה הנוהגת חריגה מהמקובל במקומה (הוא הזכיר את שכונת מאה שערים), ויש מקומות שבהם שכיח הדבר (הוא הזכיר את שכונת הר נוף בירושלים), שמי שאינה נוהגת הדבר חריג". עכ"ל.

גם הגר"מ מאזוז התיר, וכך כתב באתר האינטרנט של ישיבתו: "הרב שבט הלוי נר"ו אוסר ויש מתירין. אבל גם למתירין אין לאשה ללמוד נהיגה אצל נהג רק אצל נהגת. כי כמה מכשולות יצאו מזה. ואחר שלמדה מותר לה לנהוג בעת הצורך".

אף הגר"ש מחפוד שליט"א התיר לאשה לנהוג, כך ע"פ השמועה, ובלבד שתלמד נהיגה אצל אשה, משום שבשנים האחרונות הדבר נפוץ יותר ואין בזה משום חוסר צניעות, וכן הגראי"ל שטיינמן זצ"ל הורה לאחת שנוהגת וגרה בקרית ספר שהיא יכולה לנהוג שם. עוד התירו ע"פ השמועה, הרב יעקב אדלשטיין, הרב משה פיינשטיין, והרב חיים פנחס שיינברג זצ"ל.

והגאון הרב יוסף שיינין שליט"א, רב העיר אשדוד, ולשעבר אב"ד ת"א, כתב בתשובה: "לא נראה לי שיש בכך בעיות צניעות. אשה ההולכת ברחוב היא יותר נראית מאשר היא בתוך הרכב, ולכן בעיני אין בעיה.

ידוע לי שישנם רבנים ששוללים את זה, אני לא יודע למה, לא באתי איתם בדברים ולכן אינני יודע מה הנימוק שלהם. אולי צריך היה לשלול מנשים ללכת ברחוב. לדעתי לאשה שהולכת ברחוב יש בעיה יותר מאשר אשה הנוהגת ברכב".

והרב אברהם יוסף, רב העיר חולון, כתב בתשובה באתר 'מורשת': "אין תשובה אחת לשאלת הנהיגה, ובמקום שהורו שלא תנהג חובה לקיים את הוראת הרבנים, ובמקום שאין הוראה, פעמים הרבה שהנהיגה מונעת תקלות אחרות, לכן יש לדון כל דבר לגופו". באופן כללי כתב ש"למותרות" אין לנהוג, ורק במקום צורך מותר (כלומר, לקחת את הילדים לגן ולא שופינג בקניון).

וכן הגאון הרב מרדכי מלכה שליט"א, רב העיר אלעד, כתב: "אני כתבתי תשובה ארוכה שיש להתיר לאשה, והבאתי לכך מקורות בהלכה. כל הנקודה היא השאלה של גדר דבר שלא ילבש, וצניעות. למעשה, הנהיגה היתה גם בבהמות בזמנם - אם זו רבקה כאשר היא נעזרת כשהיא רכבה על גמלים. יש גמרות על זה שכשהאישה נוהגת היא יושבת בצורה יותר צנועה מאשר האיש. על כל פנים, מבחינת מעשה הנהיגה אנחנו מוצאים שעצם הנהיגה לא אסורה אלא העניין שהאישה צריכה לנהוג בצניעות, עכשיו בימינו שמדובר בכורח המציאות למשק הבית שזהו קיומו של הבית - אם זה הסעת הילדים או קניות, ובמידה והאישה לא תנהג, הבעל יצטרך לעשות זאת ויהיה זה ביטול תורה, אז ודאי שנהיגת האישה היא מצווה. לכן כתבתי שבהחלט אפשר להקל".

ומאידך, הגר"ש וואזנר החמיר בזה, ולעיל הבאתי את הנימוקים והדחיות.

יישר כח, על הבאת הרבה מראה מקומות של דעת גדולי ישראל בענין.

מאידך גיסא, דעת רוב המוחלט של האדמו"רים בשבעים שנה האחרונות ועד היום שהדבר אסור באיסור חמור, ואף לא מרשים לקבל בניהם למוסדות.

כדוגמא אציין את כ"ק אדמו"ר מבעלזא שליט"א, שנשאל מקהילתו בלעקוואד - שהוא עיר גדולה מאוד, ולא שייך להגיע רגלית מקום א' למשנהו - האם אפשר לקבל בנים שאמותיהם נוהגות ברכב [מחסידי בעלזא], וענה שיש לו טעם הכמוס לאסור נהיגה לנשים ושלא יקבלו בשום פנים ואופן ילדים מבתים אלו.

 

[מביט]

מאידך גיסא, דעת רוב המוחלט של האדמו"רים בשבעים שנה האחרונות ועד היום שהדבר אסור באיסור חמור, ואף לא מרשים לקבל בניהם למוסדות.

אינו ראיה כלל מה שקורא אצל חסידים.

בחוג החסידות המושג 'תקנה' הוא דבר חשוב ביותר ומוכרח שאין לעבור ע"ז בשו"א.

כיוון שנקבעה התקנה אז עומדים על יישום התקנה.. ובוודאי שמי שמפר התקנה לא יתקבל למוסדות החסידות.

ואף שטעם התקנה התבטל.. אך התקנה היא סיבה בפ"ע.

ולכך אינו ראיה לא לעניין ההלכתי ולא לעניין ההנהגה בציבור הכללי..

 

[מתחילים מחדש]

אינו ראיה כלל מה שקורא אצל חסידים.

בחוג החסידות המושג 'תקנה' הוא דבר חשוב ביותר ומוכרח שאין לעבור ע"ז בשו"א.

כיוון שנקבעה התקנה אז עומדים על יישום התקנה.. ובוודאי שמי שמפר התקנה לא יתקבל למוסדות החסידות.

ואף שטעם התקנה התבטל.. אך התקנה היא סיבה בפ"ע.

ולכך אינו ראיה לא לעניין ההלכתי ולא לעניין ההנהגה בציבור הכללי..

לכך הבאתי ראיה - לדוגמא - מגדול בישראל שהוא אדמו"ר חסידי, ה"ה האדמו"ר מבעלזא שליט"א, שהורה לאחרונה ממש לקהילתו בלעקוואד, שעל אף הנחיצות הגדולה בעיר גדול ורחב כלעקוואד עדיין אין הוא מתיר בשום אופן לנשים לנהוג רכב.

 

[משיב כהלכה]

דעת רוב המוחלט של האדמו"רים

טוב, יש אדמו"רים ותקנות פנים חסידיות ויש פוסקי הלכה.

אגב, גם בחו"ל דעת רוב האדמו"רים לאסור?

 

[מתחילים מחדש]

טוב, יש אדמו"רים ותקנות פנים חסידיות ויש פוסקי הלכה.

יש אדמו"רים שהם גם פוסקי הלכה [והבכללם האדמו"ר מבעלזא שמשמש כגאב"ד הביד"ץ] ויש שהם לא.
וכמו"כ ישנן ראשי ישיבות מנהיגי הדור שהם פוסקי הלכה ויש שלא.

אגב, גם בחו"ל דעת רוב האדמו"רים לאסור?

כן. [אגב, הוראת האדמו"ר היתה לקהילה בחו"ל]
כל האדמו"רים.

 

[משיב כהלכה]

יש אדמו"רים שהם גם פוסקי הלכה [והבכללם האדמו"ר מבעלזא שמשמש כגאב"ד הביד"ץ]

אם תביא פסק הלכה מנומק של האדמו"ר, המבאר מדוע אסור לנשים לנהוג, יהיה אפשר להגדירו כאחד הפוסקים שאסר.

 

[מתחילים מחדש]

אם תביא פסק הלכה מנומק של האדמו"ר, המבאר מדוע אסור לנשים לנהוג, יהיה אפשר להגדירו כאחד הפוסקים שאסר.

כבר כתבתי שהאדמו"ר אמר שאוסר את זה מטעם הכמוס.

גם הגה"ק מצאנז זי"ע אסר מצות מכונה מטעם הכמוס, האם זה פוסק הלכה שאוסר?

 

[יואל שילה]

האם יתכן שהטעם הכמוס שלו הוא שנשים בממוצע נבהלות יותר בנהיגה, ועלולות יותר לגרום לתאונות?
[לגברים יש בעיות אחרות בנהיגה שעלולות לגרום לתאונות]

 

[יהודי פשוט]

הטעם המובא בשבט הלוי הוא לחלוטין לא רציני, שלמד זאת ממה שבסוגיא דאביגיל אמרו שדרך נשים שלא לרכב, שינה הכתוב ובנשים קרא מושב ובאנשים מרכב
והרי שם הטעם הוא מפני שהפיסוק נראה, ואין קשר בכלל ל'נהיגת נשים'
ובפרט ביושבת בתוך רכב שכלל לא ניתן לראות את אופן הישיבה

בכל זאת, מרן הגר"ש ואזנר היה מגדולי פוסקי הדורות האחרונים וראוי להתנסח בהדרת כבוד יתירה.

ידוע דעתו של האדמו"ר מאמשינוב שאם האשה צריכה רכב לנהיגה עדיף שהאשה תעשה רישיון מאשר הבעל.
והנני מכיר אברך שאשתו היתה צריכה להתנייד ברכב לצורך עבודתה ושאל את האדמו"ר מאמשינוב אם הוא יעשה רישיון כדי שיוכל לקחת אותה ואמר לו שכיון שהיא צריכה ולא הוא עדיף שהיא תעשה ואמר לו הרבי 'שהרב וואזנר אומר שאסור לאשה לנהוג' ואמר הרבי 'אינני יודע מהיכן הוא לקח את זה'.

 

[משיב כהלכה]

כבר כתבתי שהאדמו"ר אמר שאוסר את זה מטעם הכמוס.

גם הגה"ק מצאנז זי"ע אסר מצות מכונה מטעם הכמוס, האם זה פוסק הלכה שאוסר?

לא, לגבי שניהם.

פסק הלכה הוא רק פסק מנומק ומבואר, שניתן להפריכו כדרכה של תורה, ולא סתום וחתום כהלכה למשה מסיני, קל וחומר שלא דברי נביאות.

 

[מתחילים מחדש]

לא, בשניהם.

פסק הלכה הוא רק פסק מנומק ומבואר, שניתן להפריכו כדרכה של תורה, ולא סתום וחתום כהלכה למשה מסיני, קל וחומר שלא דברי נביאות.

זה בדיוק היתה טיעונו של הגה"ק מסאטמאר נגד רוב גדולי ישראל שהכריעו לחייב את השתתפות בבחירות ולא כתבו פסק מנומק ומבואר. וכמובן חלקו עליו גם בזה, רוב גדולי ישראל.

 

[ולא כלום]

יש עוד פן לכל הנידון שלא ראיתי שיזכירו אותו, אבל זה מילתא דתליא בסברא וא''א להתווכח בזה,
שיש איזשהו הרגשה של עצמאיות בנהיגה שנוגדת את צורת האשה עפ''י תורה,
(ואמנם כמובן תלוי איזה מחיר משלמים ע''ז ובארה''ב יש מקומות שבלי נהיגה זה כמו בכסא גלגלים שכל מקום שצריכין להגיע זה סיפור שלם).

 

[משיב כהלכה]

אני חושב שהם נימקו זאת היטב, רק לא כתבו פסק הלכה מסודר בנדון. ואולי לא חשבו שזה ענין הלכתי אלא ענין השקפתי.

אבל אינני חושב שגדולי ישראל חלקו עליו בפרט הספציפי הזה, שפסק הלכה שאינו מנומק נחשב פסק הלכה. זוהי פרשנות משעשעת ומרחיקת לכת.

 

[מתחילים מחדש]

אני חושב שהם נימקו זאת היטב, רק לא כתבו פסק הלכה מסודר בנדון. ואולי לא חשבו שזה ענין הלכתי אלא ענין השקפתי.

אבל אינני חושב שגדולי ישראל חלקו עליו בפרט הספציפי הזה, שפסק הלכה שאינו מנומק נחשב פסק הלכה. זוהי פרשנות משעשעת ומרחיקת לכת.

מה הכוונה "פסק הלכה שאינו מנומק?"
בוודאי הפוסק יש לו נימוק, אבל הוא לא מגלה אותו.

 

[משיב כהלכה]

מה הכוונה "פסק הלכה שאינו מנומק?"
בוודאי הפוסק יש לו נימוק, אבל הוא לא מגלה אותו.

הכוונה היא כשהוא אינו מגלה אותו, באופן שניתן לדון בו או להפריך אותו.

 

[נדיב לב]

שיש איזשהו הרגשה של עצמאיות בנהיגה שנוגדת את צורת האשה עפ''י תורה,

הגדרה חמקמקה משהו. שקשה להכריח.

למעשה בלי להיכנס לדיון ההלכתי. אבל זה ברור שבמקומות שלא מקובל שנקבה תסובב גבר ותאחז בהגה המנווטים... (ולא משנה מה הסיבה), זה מביא להרמת גבה. כי יש כאן משהו חריג. ובעיני האוסרים, כל דבר חריג בהנהגת האישה יש בו מימד של חוסר צניעות (גם אם אין בזה חסרון בגדרי צניעות היבשים).
ומנגד, גם מה שרבים וטובים סוברים בשופי שאין בזה סרך של בעיה, תלוי בנקודת המוצא, עד כמה דבר חריג משליך על ענייני צניעות.

וכנגזרת מכל זה, די מסתבר לתלות את הוויכוח בנושא דנן, בין מי שסף הרגישות שלו (בנושא) גבוה בעקבות הנהגות כלליות בחייו, ובין מי שסף הרגישות שלו מוטה לכיון אחר. (במילים אחרות ויכוח חסו"מ קלאסי...). עיינו נא בדבריי טרם תדחו....