הויכוח הזה מופיעה בשלל צורות
רובא דעלמא מחונכים שלא להעביר ביקורת עניינית על פסק של פוסק מפורסם, אא"כ קדם אותם כבר פוסק אחר שערער עליו
דא עקא שהחינוך הזה מוביל לסתימת השכל שאפילו חלילה לא לחשוב משהו נגד הפסק, וחיייבים להתעקם מאד כדי להצדיק את הדברים
[דוגמא לדבר - המתקפה עלי -- בנושא שליח למשלוח מנות]
ונמצא שכדי שחלילה לא לערער את הגדלות של הגדולים - מעקמים את השכל לחשוב שכל דבר שהם כתבו הוא ללא שום אופציה של טעות
ונמצא שמעקמים את הנושא\הסוגיא, כדי שלא להוציא דבר מגונה מפיו
לא נראה לי שמתפקידי לגונן על אדם גדול במה שהוא כתב לא נכון, כלומר בטעות גמורה
להביא את סוגיית מרכב בהקשר של נהיגת נשים - הוא לחלוטין לא נכון
ולהצדיק את זה - זה לחלוטין עיקום של הסוגיא
ואין לנו שום רשות לעשות את זה
ולכן כתבתי שהיו לו טעמים אחרים, לא צריך הרבה להתאמץ כדי לדעת מה הם היו [באמת נהיגה לנשים הוא לא ממש לעניין, ולכן אמורים להתיר רק בהכרח גמור, כגון בתי שצריכה לדפוק משמרות בשעות נוראיות כאחות בבית חולים בחיפה - ואין לה דרך סבירה להגיע שלא בנהיגה, כי הנהיגה במקרים רבים מחספסת], והוא כתב את הטעם הראשון שעלה בראשו, כפי שהוא עצמו הצהיר שעושה פעמים רבות.
ואיני מוכן לעקם את השכל לומר שהטעם של מרכב הוא רלוונטי
גם במחיר שכולכם תצאו נגדי
