היחס לגדולי ישראל (מפוצל)

[הייליג]

אתה באמת מרגיש שאתה צריך שבעים שנות לימוד בעיון כדי לגרד אפס קצהו של סברא אחת של הגר"ש וואנזר?
נניח 30 שנה לא יספיקו?
אתה מבין שמה שכתבתי לא בא להוריד מהרב, אלא להוריד מהזלזול שאותם הפולטים את הפתגם הזה מייחסים לעצמם?
וכי שעה של לימוד בעיון לא תספיק כדי להבין טוב סברא אחת שלו?
אם אתה באמת מאמין בזה - אתה פשוט מזלזל בעצמך ברמה הזויה.
אלא מה תאמר - לא ממש ממש התכוונתי שבעים שנה, ולא ממש התכוונתי ללימוד בעיון רצוף כדי להבין סברא אחת, ולא ממש התכוונתי שזה לכל גדול בישראל ולכל סברא של כל גדול, אלא זו רק התבטאות כזו שמביעה הערכה עמוקה.
ואם אכן כך אתה אומר - אזי אתה מבין מדוע הסתייגתי מהסופרלטיבים הללו.
אתה רוצה - תאמר - הסברות שלו גאוניות, עמוקות, לא הייתי חושב על כך לבד, כי צריכים טהרת הלב גדולה ועמל ושקיעות רבה כדי לומר כזו סברא - זה משפט ללא הגזמות
אבל שבעים שנה כדי להבין סברא אחת - אם אתה אומר כך - אתה לא אמיתי!

כבודו כותב הרבה
אסביר לך בקצרה
אברך מוכשר מוצא קושי בדברי מרן
יכול להיות שאחרי עשרות שנים עמל התורה ויהיה בדרגתו
ידע עוד דברים
בסוד לא קאים איניש על דעתיה דרביה

 

[יואל שילה]

כבודו כותב הרבה
אסביר לך בקצרה
אברך מוכשר מוצא קושי בדברי מרן
יכול להיות שאחרי עשרות שנים עמל התורה ויהיה בדרגתו
ידע עוד דברים
בסוד לא קאים איניש על דעתיה דרביה

אוקי, עם זה אני לא מתווכח כלל
אבל לומר שזה אמור על כל סברא וסברא מאלפי סברותיו של כל אדם גדול - שהיא דברים שצריכים שבעים שנה כדי לעמוד על סודה ועמקותה - היא הפרזה מיותרת, שאיש לא מאמין בה, וגם אין בה שום צורך כדי להכיר בגדלותו של הגדול.

 

[נובהרדוקר]

אבל בכל זאת עדיין יש חילוק גדול

אם אתה אומר.

 

[כהנא דמסייע]

אותנו חינכו גדולי ראשי הישיבות ומוסרי התורה כי לפני שחולקים צריך להעמיק פעם פעמיים ושלוש.
בבחינת הוו מתונים בדין.
וגם כשעדיין קשה אפשר לחלוק גם להלכה. אך עדיין לתלות שאולי יש כאן משהו שאני לא זכיתי להבין אך אין לדיין וכו.
וזה מבוסס על הגמרא לא תקרעוניה ולא תפסקו כמותי. ודוק.

 

[אם היו]

אתה באמת מרגיש שאתה צריך שבעים שנות לימוד בעיון כדי לגרד אפס קצהו של סברא אחת של הגר"ש וואנזר?
נניח 30 שנה לא יספיקו?
אתה מבין שמה שכתבתי לא בא להוריד מהרב, אלא להוריד מהזלזול שאותם הפולטים את הפתגם הזה מייחסים לעצמם?
וכי שעה של לימוד בעיון לא תספיק כדי להבין טוב סברא אחת שלו?
אם אתה באמת מאמין בזה - אתה פשוט מזלזל בעצמך ברמה הזויה.
אלא מה תאמר - לא ממש ממש התכוונתי שבעים שנה, ולא ממש התכוונתי ללימוד בעיון רצוף כדי להבין סברא אחת, ולא ממש התכוונתי שזה לכל גדול בישראל ולכל סברא של כל גדול, אלא זו רק התבטאות כזו שמביעה הערכה עמוקה.
ואם אכן כך אתה אומר - אזי אתה מבין מדוע הסתייגתי מהסופרלטיבים הללו.
אתה רוצה - תאמר - הסברות שלו גאוניות, עמוקות, לא הייתי חושב על כך לבד, כי צריכים טהרת הלב גדולה ועמל ושקיעות רבה כדי לומר כזו סברא - זה משפט ללא הגזמות
אבל שבעים שנה כדי להבין סברא אחת - אם אתה אומר כך - אתה לא אמיתי!

לא חושב שצריך שבעים שנות לימוד בעיון כדי לגרד אפס קצהו וכו', כן חושב שאם גדול כהרב וואזנר ראה לנכון להדפיס סברא, אז גם אם בעיניי היא לא נראית רצינית כנראה שיש כאן משהו שלא הבנתי, כי אדם גדול כמוהו היה אמור לתפוס לבד את חוסר הרצינות אם גם אני מסוגל להבין אותה.
וזה המינימום כבוד שאנו מחוייבים לכל אדם גדול, גם אם הוא בערכינו, וכ"ש להרב וואזנר.

 

[יואל שילה]

השכל שלנו לא משובש לחלוטין
החילוק בין הראיה למה שהוא רוצה לומר זועק לשמים, פשוט אין שום קשר
אין שום ספק שהוא התכוון לטעמים אחרים רציניים יותר

 

[כהנא דמסייע]

השכל שלנו לא משובש לחלוטין
החילוק בין הראיה למה שהוא רוצה לומר זועק לשמים, פשוט אין שום קשר
אין שום ספק שהוא התכוון לטעמים אחרים רציניים יותר

ארצה לבאר כוונת הרב שילה. יש פעמים שתח רואה לנכון טעמים חזקים מאד לאסור משהו. אך זה גובל בצנעת הפרט. ומצבים שהדברים לא יובנו נכון. ומטעים זאת באופן אחר. ודווקא בגלל גדולת הרב ווזנר סיים בראש האשכול שודאי היו לו טעמים נוספים חזקים יותר. ועיינו במה שכתב הרב גרוס.
וכמובן אינו דומה פסק הלכה שנכתב בצורה דתתקבל. לסברא בביאור גמרא או רמבם ששם זה פחות נעשה.
הרב שילה זו כוונתך?

 

[יואל שילה]

ארצה לבאר כוונת הרב שילה. יש פעמים שתח רואה לנכון טעמים חזקים מאד לאסור משהו. אך זה גובל בצנעת הפרט. ומצבים שהדברים לא יובנו נכון. ומטעים זאת באופן אחר. ודווקא בגלל גדולת הרב ווזנר סיים בראש האשכול שודאי היו לו טעמים נוספים חזקים יותר. ועיינו במה שכתב הרב גרוס.
וכמובן אינו דומה פסק הלכה שנכתב בצורה דתתקבל. לסברא בביאור גמרא או רמבם ששם זה פחות נעשה.
הרב שילה זו כוונתך?

מתחילת הדיון בזה לא היתה לי שום טענה נגד הפסק [ואף הזדהיתי עמו במישור האישי], אלא רק נגד ראיה ספציפית
ואמרתי בשמו שבמקרים רבים יש לו טעמים נוספים שלא כותב
מדוע לא כתב משהו שהיה מתקבל יותר בהבנה והזדהות - אי אפשר לדעת, אולי כתב את התשובה הזו באמצע טיסה, אולי בין דין לדין, אולי היה זה מכתב למישהו שרצה מענה מהיר כן או לא, אין בזה שום חשיבות
לא טענתי נגד הפסק אלא רק נגד ראיה מסויימת זו
כמובן שמה שהרב @כהנא דמסייע המנסה לסנגר עלי יכול להיות
הדוגמא החביבה עלי היא שכפי ששמעתי מהרב מאיר רוזנר שליט"א שהתנגדות רבים מהרבנים בלונדון ליצירת עירוב לא היתה מפני הלכות עירובין, אלא מפני החשש שבנות ישראל תתחלנה להסתובב בבגדי שבת ובאיפור לעיני הנכרים. זה לא טעם שאומרים או כותבים אלא לכל היותר מוסרים בצנעה בעל פה.
לכאורה הפסק הנחרץ נגד אופנים אינו מפני הטעם המוזר שמא יתקלקלו, אלא כי באופנים יוצאים בקלות מחוץ לתחום [אפילו לדעות שטוענות שאין זה בגדר הוצאה], ולכאורה הפסק הנחרץ נגד מטריות הוא בעיקר לא מפני חשש אהל אלא מפני שמטלטלים אותן ברה"ר [כל זאת סברות שלי] - כך שמותר ואף חכם שרב יסתיר לעתים את שיקוליו האמיתיים.

 

[יהודי פשוט]

לגבי דעתו ומהלך מחשבתו של הגר"ש וואזנר אפשר ללמוד מהסיפור הבא:
היה פעם גט שנסחב עד שהבעל הוכרח (באופן המועיל) לתתו, והבעל ביום נתינת הגט לקח שני עדים ואמר בפניהם שכל מה שיקנה ביום זה הרי הוא מקדישו לשמים, ולאחר תקופה כשהאשה מצאה את זיווגה ועמדה להתחתן, כמה ימים בודדים לפני החתונה היא קיבלה מכתב חתום על ידי שני עדים, שמעידים שהבעל הקדיש בפניהם כל מה שיקנה באותו יום של הגט, וממילא הבעל לא זכה בגט ואינה מגורשת.
והגר"מ שפרן כתב תשובה ארוכה בדיני מעילה, לומר שהבעל בשעת נתינת הגט מעל ויצא לחולין אצל הבעל וממילא הבעל זכה בגט והגט חל.
ולאחמ"כ הוסיף שנראה לו שכשחז"ל תיקנו שמי שמוסר מודעא או מבטל שליחות אפקעינהו רבנן לקידושין, אין זה דוקא באופנים אלה, אלא כל מה שעושה הבעל כדי שהגט לא יחול, בלי שיש אפשרות לדעת זאת ולמנוע זאת, וממילא גם באופן כזה יש אפקעינהו רבנן.
ושלח תשובה זו לשני גדולי ההוראה הגר"ש וואזנר והגרי"ש אלישיב, והגרי"ש אלישיב קרא את התשובה ואמר (בתרגום מאידיש) הוא כותב כל כך טוב אז למה הוא צריך להוסיף את זה. והרב וואזנר קרא את התשובה ונהנה מאד מהחלק השני והסכים עם זה.
צא ולמד החילוק בין צורת הפסיקה שניכרת המון לאורך פסיקותיהם.

 

[איש]

אתה באמת מרגיש שאתה צריך שבעים שנות לימוד בעיון כדי לגרד אפס קצהו של סברא אחת של הגר"ש וואנזר? כן, ול"ד הגר"ש זצ"ל אלא כל אחד מגדו"י
נניח 30 שנה לא יספיקו? לא, והסיבה פשוטה, הזמן אמנם הינו פונקציה, אך יש עוד הרבה הרבה קריטריונים בכדי להיות פוסק וגדול בישראל, לא רק שנות ואיכות הלימוד!!
אתה מבין שמה שכתבתי לא בא להוריד מהרב, אלא להוריד מהזלזול שאותם הפולטים את הפתגם הזה מייחסים לעצמם? מקובל
וכי שעה של לימוד בעיון לא תספיק כדי להבין טוב סברא אחת שלו? יכול להיות שאבין, אך גם אם לא אבין לא אתלה בו את הבעייה
אם אתה באמת מאמין בזה - אתה פשוט מזלזל בעצמך ברמה הזויה. מקובל, ואנכי תולעת ולא איש.
אלא מה תאמר - לא ממש ממש התכוונתי שבעים שנה, ולא ממש התכוונתי ללימוד בעיון רצוף כדי להבין סברא אחת, ולא ממש התכוונתי שזה לכל גדול בישראל ולכל סברא של כל גדול, אלא זו רק התבטאות כזו שמביעה הערכה עמוקה.
ואם אכן כך אתה אומר - אזי אתה מבין מדוע הסתייגתי מהסופרלטיבים הללו.
אתה רוצה - תאמר - הסברות שלו גאוניות, עמוקות, לא הייתי חושב על כך לבד, כי צריכים טהרת הלב גדולה ועמל ושקיעות רבה כדי לומר כזו סברא - זה משפט ללא הגזמות
אבל שבעים שנה כדי להבין סברא אחת - אם אתה אומר כך - אתה לא אמיתי! אמיתי, ידידי, אמיתי

 

[יואל שילה]

לבריאות, המשך לנהוג ולחשוב כפי שאתה סבור, ירבו כמותך בישראל
אך הנח למי שחושב אחרת ממך

 

[אם היו]

השכל שלנו לא משובש לחלוטין
החילוק בין הראיה למה שהוא רוצה לומר זועק לשמים, פשוט אין שום קשר

וגם הוא לא היה כה משובש להדפיס משהו שחוסר הקשר זועק לשמים, כ"כ קשה להבין את זה?

 

[יואל שילה]

ומה באמת הקשר?
[כלומר, נא לא לדבר בסיסמאות]

 

[שמעון הגלילי]

מכיון שהאשכול פוצל, אביא כאן מעט מדברי רבותינו ביחס לגדולי ישראל שבכל דוד ודור, ולדבריהם.
(בלי קשר לנושא המקורי ולגדולים שהוזכרו בו)
"ושמעתי ממורי הגאון הפלאה זצ"ל בשמחת פורים הא דפשיטא לרבי זירא דחידודא קודם לליבונא ומרווח רווח דאמרינן פ"ק דמגלה (ז:) קם רבה ושחטיה לרבי זירא ואפשר שחטו בסכין רותח שהיה מונח על השלחן בסעודת פורים וידע רבי זירא והרגיש בנפשיה. והנה אף על גב דלחוכא ולשמחת פורים אמרה נראה לי הואיל ונפיק מפומיה דגברא קדישא לא יגע לריק ח"ו, דודאי אי היה שום מציאות שיחיה רבי זירא לא היה מת ע"י שחיטת רבה עד שהתפלל והחיהו שלא בטבע אע"כ לא היה במציאות שיחיה כיון ששחט בו רוב שני סימנים" (חתם סופר חולין דף ז').​

 

[שמעון הגלילי]

יערות דבש דרוש ג' לז' אדר:

...ומזה נלמד העיקר מבלי להמרות פי חכמי הדור, כי תמיד רוח ה' תוסף על חכמי הדור להורות לעם ה' דרכי ה' ואורחת תמים דעים. ואם כי בעוונותינו הרבים ראש הדור לא תואר לו והדר במעשים ומדות הלא מצינו שלפעמים השרה שכינה בסנה מלא קוץ ונחשים ועקרבים, ולפעמים בהרי בשמים שמן משחת קודש, הכל לפי ענין הדור...​

(זאת אומרת, שאפילו אם אנחנו רואים שראש הדור לא תואר לו והדר במעשים ומדות, עדיין צריך להזהר מבלי להמרות פי חכמי הדור, והם אלו שצריכים להורות לעם ה' דרכי ה').

 

[יואל שילה]

הכל יפה
אבל כששאלתי רב מסויים איך יתכן שהפירות שנקטפו אבל לא נגמרה מלאכתם בכל זאת מותרים בהפרשה אף שעדיין מותרים באכילת עראי, והוא השיב לי - שמיניה וביה שאני - הבנתי לאחר כמה שנים כשלמדתי את הסוגיא שהוא מדבר שטויות, פשוט חוסר הבנה בסיסית של הנושא.
ולאחר מכן שמעתי ממנו עוד ועוד גילויים שהוא פשוט לא יודע על מה שהוא מדבר, ממציא, מדמה דבר לדבר בלי שום קשר
אני לא אמור לעוות את השכל שלי כדי לומר לעצמי על ימין שהוא שמאל - רק בגלל שביתד הכתירו אותו ל...

 

[כהנא דמסייע]

הכל יפה
אבל כששאלתי רב מסויים איך יתכן שהפירות שנקטפו אבל לא נגמרה מלאכתם בכל זאת מותרים בהפרשה אף שעדיין מותרים באכילת עראי, והוא השיב לי - שמיניה וביה שאני - הבנתי לאחר כמה שנים כשלמדתי את הסוגיא שהוא מדבר שטויות, פשוט חוסר הבנה בסיסית של הנושא.
ולאחר מכן שמעתי ממנו עוד ועוד גילויים שהוא פשוט לא יודע על מה שהוא מדבר, ממציא, מדמה דבר לדבר בלי שום קשר
אני לא אמור לעוות את השכל שלי כדי לומר לעצמי על ימין שהוא שמאל - רק בגלל שביתד הכתירו אותו ל...

עזוב נו.
הרב ווזנר
או תח מופלגים באמת.
מי שאתה חושב שזה פרסום המונים זה סיפור אחר.
וכלל בידינו מהאור שמח.
כסימן יש שהתפרסמו מהגדולים אל הקטנים.
ויש שנתפרסמו בהמון והגדולים על כרחך שתיקה כהודאה.
ויש הפרש.
אבל בגדול אמיתי שהחזון איש אחז ממעו ממש.
ופסקיו בכל ענין מראים ידע והבנה ברורה.
שאני.
וההגדרה בזה נמצאת ברשי תח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא. שהסכימו חבריו. ודייק הרב וולבה זצל בעלי שור שדווקא חבריו שלנים בעומק הסוגיות הם יחליטו.
וכמשל הגרח גריינמן כיצד מזהים רופא טוב?
מי שיש לו הכי הרבה פציינטים?
לא!
הוא כנראה זול מטעם הקופת חולים.
בפרטי למומחים באים פחות כי צריך לשלם.
אלא האינדיקאציה היא מי שכשהרופאים האחרים מסתבכים פונים אליו להכרעה.

 

[כהנא דמסייע]

אני לא אמור לעוות את השכל שלי כדי לומר לעצמי על ימין שהוא שמאל - רק בגלל שביתד הכתירו אותו ל...

מורי הגרר שמואלביץ זצל סיפר כי פעם הגרשז אוירבאך לא סלח לעיתונאי שפרסם עליו שהוא פוסק הדור.
כשנשאל מה ההקפדה?
אמר אם ר משה פיינשטיין היה שואל אותי בעגונות זה הכתרה לפוסק הדור.
אבל עיתונאי שלא למד משנה ברורה. יכריז פוסק הדור? זה בזיון!

 

[יואל שילה]

עזוב נו.
הרב ווזנר
או תח מופלגים באמת.
מי שאתה חושב שזה פרסום המונים זה סיפור אחר.
וכלל בידינו מהאור שמח.
כסימן יש שהתפרסמו מהגדולים אל הקטנים.
ויש שנתפרסמו בהמון והגדולים על כרחך שתיקה כהודאה.
ויש הפרש.
אבל בגדול אמיתי שהחזון איש אחז ממעו ממש.
ופסקיו בכל ענין מראים ידע והבנה ברורה.
שאני.
וההגדרה בזה נמצאת ברשי תח דסלקא ליה שמעתתא אליבא דהלכתא. שהסכימו חבריו. ודייק הרב וולבה זצל בעלי שור שדווקא חבריו שלנים בעומק הסוגיות הם יחליטו.
וכמשל הגרח גריינמן כיצד מזהים רופא טוב?
מי שיש לו הכי הרבה פציינטים?
לא!
הוא כנראה זול מטעם הקופת חולים.
בפרטי למומחים באים פחות כי צריך לשלם.
אלא האינדיקאציה היא מי שכשהרופאים האחרים מסתבכים פונים אליו להכרעה.

נו, אני מתכוון למישהו שבאמת רבים מהת"ח חושבים שהוא ת"ח עצום, ואני תפסתי אותו כל כך הרבה פעמים שהוא עונה בלי להבין את הנושא.

 

[כהנא דמסייע]

נו, אני מתכוון למישהו שבאמת רבים מהת"ח חושבים שהוא ת"ח עצום, ואני תפסתי אותו כל כך הרבה פעמים שהוא עונה בלי להבין את הנושא.

נשמע מוזר!
אני לא נתקלתי בדבר כזה בחיים.
מקסימום השיאו לענין אחר. בדרך כלל צריך לעיין. במקרים שזה מורכב.

ואולי תפסתו בזמן דעסיק בענין אחר. ועיין ריש שבת כי קאי רבי וכו לא תשייליה. דאלמלא דגברא רבה הוא הוי מדני לך שינויא דלא שינויא.
ואני מדייק דהגברא רבה דכאן לא שידע. אלא שאם אינו יודע לא משני שינויא דלאו שינויא. ודוק.