לצערנו אנחנו כולנו חיים בדור עם קטגוריה לכל אדם, סטיגמה לכל פעולה, ואבחון קליני לכל אדם שלישי.
אם אתה מחמיר- אתה חזונישניק'
אם אתה אומר קר''ש בקול -אתה בריסקער'
לומד תורה בלי מוסר - פרוסטע'ר
לומד מוסר - צולניק'
שומע מחשבה ר' משה שפירא וכו'- ''חושב'' במקרה הטוב ו''עינבליסט'' במקרה הרע
אם אשתך עם פאה באורך מסוים אז בחיידר ההוא יעשו לך בעיות ובבית כנסת יגידו ''נישטוקן אוונזרע''
ואם עפ"ל עוד יש לה רשיון, בכלל האיך אתה מעז לשבת בהיכלה של תורה חתיכת צבוע.
ומאידך אם אתה פורמער' אז אתה נהיה הלעג של הכולל, תמיד ישאלו אותך בקול רם וליד כולם ''בכמה מקומות אתה מדליק נרות חנוכה'' ויחכו לתשובתך המנומקת בשביל לשחרר צחוק מודחק.
ובנושא הסמרטפונים זה בכלל אירוע לכשעצמו, אתה רק פותח את פיך ומשמיע אמת פשוטה לדעתך , ואוטומטית, זהו, אתה קובי לוי לא פחות, תוכיח שאתה לא חזב''ת, תוכיח שעברת גיור כשר, וכל הדיון נהיה סטיגמות זולות בלי חשיבה ענינית.
ונכון, ברור שגם כל מיני הזויים אשמים ביצירת הסטיגמה, אבל אשמים אנחנו.
על הקטנות דמוחין, על חוסר היכולת להסתכל על דברים בצורה בוגרת.
על שפיטה מסגרתית, מה שמקובל הוא הנכון ובמילים אחרות- פרייארים.
והנה ההוכחה כמה הולכנו שולל, הכמות האדירה של מחזיקי הסמרטפון בתוכנו, האין זה אשמתינו??? לא שהיינו אמורים לעמוד ברחובה של עיר ולהשמיע שירים נגד האינטרנט ואפי' לא להדביק סטיקרים, אלא לייצר בהירות מחשבתית לנו, לילדינו ולכל סביבתינו הקרובה, כזו שהיתה משפיעה על מלא יהודים תמימים ויראים לא להכנס לסאגה הזו.