מדור מאמרים

בדין עדי מסירה במסכת גיטין ג', מאן האי תנא וכו' אי רבי אלעזר כתיבה בעי חתימה לא בעי וכו'. וצריך להבין את דין עדי מסירה, מטרתם וייעודם לשיטות הראשונים הרבות. ובכדי להבין עניין זה אנו זקוקים להבנת מערכת הקניינים וקנייני גירושין בכלל והבנת קניין שטר והסתעפויותיו בפרט. מבואר בש"ס ובראשונים שבדבר שבערווה, לא רק שבכדי לחתוך הדין צריכים שתי עדים כממון ולא עד אחד כאיסורים [דבר שיתברר בפני עצמו לקמן], אלא צריך שתי עדים לקיום המעשה עצמו וללא עדים הגירושין או הקידושין לא מקוימים, ובכדי להבין עניין זה אנו זקוקים להבנת עצם מציאות הנישואים ואף את האקטים השונים שגורמים לאותה מציאות להתקיים ולהתפרק, ובזה החילותי בעהי"ת. קניין בקידושין הוא כקניין בממון רק לעניין זה שהוא אקט שיוצר את אותה מציאות שמתבטאת ממנו, וכגון ביאה בקידושין ומשיכה בממון. מציאות...

הקפת הראש - חלק ג' - סיכום בעניין הלכות פאת הראש מאמרים קודמים בסדרה הקפת פאות הראש חלק א' - מקום פאות הראש. הקפת הראש ח"ב - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות סיכום תחילת מקום הפאות - א. לפי החזו"א מקום הפאות מתחיל מהמקום הגבוה שבמצח מן הצד (מקום זה שונה אצל כל אחד), ומשם יש למתוח קו אלכסוני עד המקום הגבוה שבאוזן, והקה"י הוסיף בשמו שמשום הידור מצווה נוהגים להוסיף על שיעור זה ולעגל את הפאה כלפי מעלה בכדי שלא להיכנס לחשש איסור דאורייתא. ב. דעת הגר"י רצאבי והרב אברהם יוסף שמקום הפאות בגובה מתחיל מהמקום שבין האוזניים לעיניים - דהיינו מהמקום שמתחילה האוזן. והגר"י רצאבי הוסיף שהמנהג להוסיף מעט בשיעור כלפי מעלה עד כנגד ממחצית גובה המצח בערך, ויותר מזה אי"צ לחוש. ג. שיטת האריז"ל היא שמקום הפאות הוא כעין רי"ש, משליש המצח ועד...

הקפת הראש - חלק ב' - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות מאמר קודם בסדרה הקפת פאות הראש חלק א' - מקום פאות הראש. הגדרת ההקפה בעניין כמות השערות שעליהם חייבים בהשחתה יש ג' שיטות בראשונים: יש אומרים שאיסור התורה הוא דווקא כשמשחית את כל שערות הפאה מבלי להשאיר כלום, אולם אם השאיר ב' שערות (דשערה א' אין לה חשיבות לגבי כל דיני תורה, ורק בב' שערות הוי שיעור חשוב, וכמו שמצינו בפרה אדומה) עדיין לא עבר על האיסור. וי"א שהתורה אסרה להשחית אפי' שיעור מועט של שתי שערות ממקום הפאות, וכל המסיר ב' שערות עובר על לא תקיפו. וי"א שצריך להשאיר בפאה 40 שערות, וכל עוד שיש בפאה 40 שערות יכול להשחית את שאר השערות. ולכאורה היה נראה לפשוט דין זה מפשטות לשון הברייתא שהובאה לעיל: "ת"ר 'פאת ראשו' סוף ראשו, ואיזהו סוף ראשו, זה המשווה צדעיו לאחורי אזנו...

ביררנו במאמר הקודם מדברי הרמב"ן שבחו"ל הקב"ה נקרא 'אלוקי השמים' ובארץ ישראל בלבד נקרא גם 'אלוקי הארץ', ונתבאר בדברי הרמב"ן [ויקרא יח, כה] שמשמעות הדבר היא שבחו"ל הנהגת השי"ת את עולמו היא באמצעות שרים ומזלות, ולכן הוא נקרא אלוקי השמים, כי מי שמנהיג בפועל את הארץ הם המזלות, אבל את ארץ ישראל ה' לא מסר לשום כח שינהיג אותה, אלא הוא בעצמו מנהיג אותה בכל ענייניה. מי המנהיג עצם הדבר שארץ ישראל מונהגת באופן אחר משאר ארצות מבואר בדברי חז"ל, וכמו שאמרו בגמרא [תענית י, א]: א"י משקה אותה הקב"ה בעצמו וכל העולם כולו ע"י שליח, שנאמר הנותן מטר על פני ארץ ושולח מים על פני חוצות. ועוד אמרו בזוהר [בראשית קח, ב]: אלא הא אתמר דקוב"ה פליג כל עמין וארעאן לממנן שליחן, וארעא דישראל לא שליט בה מלאכא ולא ממנא אחרא אלא איהו בלחודוי וכו'. וצריך להבין, מה נ"מ אם...

בעזהשי"ת בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה' זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה יסודי הדברים איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'. ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות אחרות אין לגעור במי שמברך אחר הטבילה כי לא חילקו בין טבילה לטבילה. ומוסיף שם בתוספות שהוא הדין בנטילת ידיים לאכילה שמברכים לאחר הנטילה, דכיון שבנטילה לאחר ביהכ"ס אינו יכול לברך קודם הנטילה, לא חילקו בין נטילה לנטילה. וכ"כ הרא"ש שם (פ"א ה"י) וז"ל 'לפי שבבוקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה'. ומוסיפים תוספות והרא"ש טעם אחר לברך אחר הנטילה קודם הניגוב, דכיון שצריך לנגב את הידיים, ובגמרא בסוטה (ד:) איתא...

הגדה של פסח בעזרת ה' ובישועתו, נדבר היום על ההגדה של פסח. למעשה אפשר לומר שזה הספר היהודי חוץ מתנ"ך סידור ותלמוד שהוא נדפס כ"כ הרבה פעמים במהדורות בווריאציות שונות עם איורים עם ציורים עם חריטות. בחיפוש קצר באוצר החכמה אתה מוצא למעלה מאלף (!) הגדות. בנוסף השלחן ערוך פוסק שיש כל מיני דברים שאדם יכול לקרוא אותם לאור הנר כי הם שגורים על לשונו ואחד מהם איך לא 'הגדה של פסח'. כלומר, לית מאן דפליג שזה היה ממש דבר נפוץ מאד מאד. חלקים מההגדה הוזכרו כבר מפורש במשנה בפסחים בפרק עשירי 'ערבי פסחים' שם מובאים קושיות ליל הסדר. תוס' בכתובות כנראה הוא הראשון שמזכיר את השם הגדה של פסח. התוס' דן לגבי רבי טרפון האם היה רק תלמיד של ר"ע או גם חברו. והוא מביא ראיה מהגדה של פסח שהוא הוזכר עמו ביחד. הנעלם הגדול בהגדה שבידינו הוא הקונטקסט ההקשר של הקטעים...

סיפור יצ"מ מצוות הסיפור התייחדה במה שנאמר בה "כל המרבה לספר ביצ"מ הרי זה משובח" ולא מצינו בשום מצווה חיובית, שאף אחר שכבר קיים המצווה עדין הריבוי במצווה משובח. וז"ל הרמב"ם בספר המצוות מצווה קנז, "שצונו לספר ביציאת מצרים בליל חמשה עשר מניסן בתחלת הלילה כפי צחות לשון המספר. וכל מי שיוסיף במאמר ויאריך הדברים בהגדלת מה שעשה לנו השם ומה שעשו לנו המצרים מעול וחמס ואיך לקח השם נקמתנו מהם ולהודות לו יתעלה על כל טוב שגמלנו יהיה יותר טוב כמו שאמרו וכל המאריך לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח. והביאור בזה הוא פשוט, שהרי היא תכלית הגאולה והסיבה שלמענה יצאנו ממצרים, ובאו כל המכות, וכמו שכתוב למען תספר באוזני בנך את התעללתי במצרים וכו'. וכמו שמבואר בדברי רמב"ן הידועים בסוף פרשת בא: "וכן כל כיוצא בהן מצות רבות זכר ליציאת מצרים והכל להיות לנו בכל...

האם ביטול חמץ משום הפקר או סילוק??? >>> לגבי מה עשאו הכתוב ברשותו??? >>> איך מבטל את החמץ??? >>> שכח לבטל, האם יכול לבטל??? >>> האם מועיל ביטול במחשבה??? >>> האם בל יראה ובל מצא ניתק לעשה??? >>> האם צריך שיהיה לו חמץ לבערו???? >>> באיזה אופן צריך לבער חמץ??? >>> האם יכול לבער חמץ באשפה??? >>> חמץ ומצה – יצר טוב ויצר הרע. בשו"ת שיח יצחק (סימן רד) כתב בשם החק יעקב (תל, ג), שכשחל ערב פסח בשבת דורשים דרשת שבת הגדול בשבת שלפניה, וכן מפורש במחזיק ברכה (תל, ג) נהגו לדרוש בשבת הגדול ואין פוחתים לעולם משלשה ימים לפני פסח, ולכך אם ערב פסח חל בשבת שהוא שבת הגדול דורשים בשבת שלפניה, ויש סמך נכון בדבר. שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כָּלאֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא...