מדור מאמרים | פורום אוצר התורה מדור מאמרים | פורום אוצר התורה
  • שדרוג מדור המאמרים – מידע חשוב! לכל חו"ר הפורום שליט"א אנו שמחים לעדכן כי בעקבות בקשות רבות מצד הכותבים, מערכת המאמרים באתר עומדת בפני שדרוג גדול שיעניק חויית קריאה, תגובה וניהול מתקדמת יותר כולל סטטיסטיקות מאמרים תגובות ועוד ועוד. בשלב זה אנחנו מעבירים את מאות המאמרים למדור המשודרג. ואי לכך מדור המאמרים הנוכחי נחסם לפרסום מאמרים חדשים ותגובות, עד לפתיחתו הרשמית של המדור החדש בשבוע הבא בעזרת ה'. לתשומת לבכם: בעקבות מעבר התכנים ממערכת המאמר הישנה לחדשה כל המאמרים והתכנים יועברו בשלמותם. אך מספר התגובות שנספר בפרופיל אישי עשוי לרדת, מכיון שהמערכת החדשה סופרת תגובות בנפרד ממערכת הפורומים הרגילה. זו פעולה תקינה ומוכרת במערכת ואין מדובר באובדן תוכן, אלא בשינוי טכני בספירת ההודעות. תודה על הסבלנות וההבנה, וב"ה מובטחת חוויית שימוש טובה יותר לכל כותב וקורא! בברכה צוות ההנהלה
האשכולות שלי
א. כתב בבית יוסף [סימן קפ ה] ב' טעמים לכיסוי הסכין בברכת המזון: 1. שולחן מאריך שנותיו של אדם- ולא יעלה ברזל המקצר שנותיו של אדם, כדאמרינן גבי מזבח. 2. טעם נוסף הביא בשבולי הלקט בשם רבינו שמחה , כיוון שהיה פעם אחת מי שבירך וכשהגיע לבונה ברחמיו ירושלים תקע הסכין בבטנו מרוב צער, ולכן תיקנו לכסות הסכין בשעת ברהמ"ז. והנה, לכאו' יש למצוא נפקותות בין הטעמים: א. לכאו' לפי הטעם הראשון דלא תניף עליהם ברזל א,כ לא יועיל מה שיכסה את הכין, דלגמרי אסור להעלות וצריך להורידו מע"ג השולחן- אמנם לטעמא של סכנה-סגי בכיסוי הסכין [-וראוי לציין שע"פ קבלה צריך לסלק הסכין לגמרי מע"ג השולחן] ב. האם דווקא סכין של ברזל דייקא צריך להוריד- דהוא נאסר מטעם מקצר שנותיו- ואילו סכין מאבן [-כעין העשוי לחוטי ציצית] לא בכלל האיסור, ומשאי"כ לטעם ב' כולם בכלל [-וכן יש...
השימוש בסבון העשוי מחֵלב כשהעור מלוכלך בלכלוך שומני אינו מועיל לשוטפו במים, מכיון שמים אינם מתערבבים בשומן, ולכן אינם יכולים להסירו מהעור, אמנם במבנה של מולקולת הסבון קצה אחד נקשר היטב לשומן והקצה האחר - למים, ולכן לאחר השימוש בסבון - השומן נשטף בקלות מהעור . ברקמות של צמח הבורית יש מלחי אשלגן ונתרן בכמות גדולה, וכששורפים אותו - ניתן להשתמש באפרו כחומר ניקוי מכיון שמכיל חומרים אלקאליים בעלי פעולה חריפה, והם יכולים לשמש כאבקת ניקוי, וכאחד המרכיבים בייצור הסבון המוצק, שהרמב"ם מזהה אותו עם ה"אַשְׁלָג" שבמשנה (מכון התורה והארץ). לדעת ר"ת ( תוס' יומא ע"ז. ד"ה דתנן ) מותר לסוך ידיו בחֵלב אף שהוא אסור באכילה " מותר אדם לסוך בחלב , דלא אשכחן דאתסר סיכה כשתיה אלא ביוה"כ ובתרומה ובאיסורי הנאה", ומוכיח ממה שרבינא "שייף לברתיה בגוהרקי דערלה ...
הקפת הראש - חלק ג' - סיכום בעניין הלכות פאת הראש מאמרים קודמים בסדרה הקפת פאות הראש חלק א' - מקום פאות הראש. הקפת הראש ח"ב - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות סיכום תחילת מקום הפאות - א. לפי החזו"א מקום הפאות מתחיל מהמקום הגבוה שבמצח מן הצד (מקום זה שונה אצל כל אחד), ומשם יש למתוח קו אלכסוני עד המקום הגבוה שבאוזן, והקה"י הוסיף בשמו שמשום הידור מצווה נוהגים להוסיף על שיעור זה ולעגל את הפאה כלפי מעלה בכדי שלא להיכנס לחשש איסור דאורייתא. ב. דעת הגר"י רצאבי והרב אברהם יוסף שמקום הפאות בגובה מתחיל מהמקום שבין האוזניים לעיניים - דהיינו מהמקום שמתחילה האוזן. והגר"י רצאבי הוסיף שהמנהג להוסיף מעט בשיעור כלפי מעלה עד כנגד ממחצית גובה המצח בערך, ויותר מזה אי"צ לחוש. ג. שיטת האריז"ל היא שמקום הפאות הוא כעין רי"ש, משליש המצח ועד...
הקפת הראש - חלק ב' - הגדרת ההקפה, מספריים כעין תער, שיעור אורך השערות מאמר קודם בסדרה הקפת פאות הראש חלק א' - מקום פאות הראש. הגדרת ההקפה בעניין כמות השערות שעליהם חייבים בהשחתה יש ג' שיטות בראשונים: יש אומרים שאיסור התורה הוא דווקא כשמשחית את כל שערות הפאה מבלי להשאיר כלום, אולם אם השאיר ב' שערות (דשערה א' אין לה חשיבות לגבי כל דיני תורה, ורק בב' שערות הוי שיעור חשוב, וכמו שמצינו בפרה אדומה) עדיין לא עבר על האיסור. וי"א שהתורה אסרה להשחית אפי' שיעור מועט של שתי שערות ממקום הפאות, וכל המסיר ב' שערות עובר על לא תקיפו. וי"א שצריך להשאיר בפאה 40 שערות, וכל עוד שיש בפאה 40 שערות יכול להשחית את שאר השערות. ולכאורה היה נראה לפשוט דין זה מפשטות לשון הברייתא שהובאה לעיל: "ת"ר 'פאת ראשו' סוף ראשו, ואיזהו סוף ראשו, זה המשווה צדעיו לאחורי אזנו...
בעזהשי"ת בבי מדרשא ד'פורום אוצר התורה' זמן ברכת נטילת ידיים לאכילה יסודי הדברים איתא בגמרא (פסחים ז:), 'אמר רב יהודה אמר שמואל כל המצוות מברך עליהן עובר לעשייתן... חוץ מן הטבילה, דאכתי גברא לא חזי'. ופירש ר"ח בתוספות דהיינו טבילת גר שאינו יכול לומר 'וצונו' קודם הטבילה. ואומר ר"י שאף בטבילות אחרות אין לגעור במי שמברך אחר הטבילה כי לא חילקו בין טבילה לטבילה. ומוסיף שם בתוספות שהוא הדין בנטילת ידיים לאכילה שמברכים לאחר הנטילה, דכיון שבנטילה לאחר ביהכ"ס אינו יכול לברך קודם הנטילה, לא חילקו בין נטילה לנטילה. וכ"כ הרא"ש שם (פ"א ה"י) וז"ל 'לפי שבבוקר כשידיו מלוכלכות לא מצי לברוכי עד אחר הנטילה לכך נהגו לעשות כן אף בנטילה דסעודה'. ומוסיפים תוספות והרא"ש טעם אחר לברך אחר הנטילה קודם הניגוב, דכיון שצריך לנגב את הידיים, ובגמרא בסוטה (ד:) איתא...
ברש"י (בראשית מ"ו א') הביא בשם המדרש "חייב אדם בכבוד אביו יותר מבכבוד זקנו לפיכך תלה ביצחק ולא באברהם". ובמהרי"ק (שורש ל') פסק שאין אדם חייב בכבוד אבי אביו, והרמ"א הביא שיטת המהרי"ק וכתב דלא נראה, והוכיח מהמדרש הנ"ל, וכן הקשו עליו הט"ז והדרכי משה שתמוה שנעלם מהמהרי"ק רש"י בשם המדרש הנ"ל שמפורש בדבריו שיש חיוב לכבוד אבי אביו. והנה במקור הדין דחייב אדם בכבוד זקנו כ' החרדים (פרק י"ב אות ג'-י') דכיון דבני בנים הרי הן כבנים חייב לכבדו כאביו. וכן כתב בב"ח (סימן ר"מ) והוסיף א. דהרי זקנו נקרא אביו בתורה כמו שאמר ה' ליעקב (בראשית כ"ח י"ג) "אני ה' אלוקי אברהם אביך ואלוקי יצחק" וגו' הרי דאף אבי אביו נקרא אביו. ב. דבקידושין (ל' ע"א) מבואר דאבי אביו חייב ללמדו תורה וילפינן מקרא (דברים ד' ט') ד"והודעתם לבניך ולבני בניך" ואיך נאמר דהוא נחשב לו לבן...
פתיחה נאמר בתורה (ויקרא י"ט כ"ז): "לא תקיפו פאת ראשכם ולא תשחית את פאת זקנך", הקפה זו פירושה שלא לגלח את הראש בצורה שיהיה ניתן להקיפו בעיגול ללא הפסקת שערות. דהיינו, סוף הראש הוא סוף צמיחת השערות שבמצח, וסוף צמיחת השערות שמאחורי האוזניים, וסוף צמיחת השערות שבאחורי הקודקוד (משם ולמטה הוא כבר שיער העורף ולא שיער הראש), ונמצא שכל צמיחת השערות הם כעיגול סביב הראש חוץ מן הצדעיים (צדדי הראש) שיורדים מכאן ומכאן ומעכבים את העיגול (שהצדעיים מכלל הראש הן, שהרי קטן שאין לו זקן צדעיו מלאים שיער כמו הראש), ולכך קרא הכתוב להשחתה זו הקפה[1]. רבים מן הראשונים כתבו שטעם איסור זה הוא משום שכך מנהג עובדי עבודה זרה, והזהירה התורה שלא נתדמה להם[2], אולם יש שהשיגו וכתבו שאין לנו לבקש טעם למצוות, כי מצוות מלך הם עלינו אף אם לא נדע טעמן[3]. על סוגייה זו של...
בס"ד דין 'קרש שניתן בצפון ינתן בצפון' והמסתעף א. טעם וגדר הדין. ב. סימון דפנות הסוכה ג. עשיית עטרה בטלית בירושלמי מסכת שבת (פרק הבונה הלכה ג, והובא בר"ן מסכת שבת דף לז ע"א מדפי הרי"ף) איתא: אמר רבי אימי (שמות כו ל) 'והקמות את המשכן כמשפטו'. וכי יש משפט לעצים. אלא אי זהו קרש זכה להינתן בצפון, ינתן בצפון. בדרום, ינתן בדרום. א. דפנות הסוכה והציצית שבטלית – אם מותר לשנות מקומם סימון דפנות הסוכה כדי לא לשנות מקומם משנה לשנה על פי דברי הירושלמי הללו נקבעו כמה חידושי הלכות, כמו שמצינו בדברי הפוסקים דלהלן: א. השל"ה במסכת חולין (פרק נר מצוה אות כא) והבאר היטב בהלכות סוכה (או"ח סימן תרל ס"ק ו) מביאים את דברי המהרי"ל בספר המנהגים (הלכות סוכות סעיף ו) הכותב שראה את רבו מהר"ש מסמן את דפנות הסוכה באותיות א' ב' ג', כדי לראות סדר עמידתם, ולא...

משתמשים שצופים בפורום הזה

חזור
חלק עליון