מדור מאמרים

א] והנה כלפי הרחובות יותר פשוט לומר שיש לעיריה ולמשטרה זכות ואולי אף בעלות, עד שיכולים להשכיר את הרחובות, [וכדעיל בענף ב], אלא שבספר עירובי חצירות העיר בזה הערה גדולה שאף אם אפשר לשכור את הרחובות, ואף אם אין דעתנו לטלטל בבתים של הגויים והמחללי שבת, עדיין יש בזה איסור אם יש בניינים המשותפים בין ישראלים לגויים, [או למחללי שבת בפרהסיא], כי עכ"פ בתוך הבניין יהיה אסור לטלטל, דשם לא הועיל השכירות, וא"כ הו"ל רגל האסורה במקומה ואוסרת שלא במקומה, נמצא שאוסרת את הרחוב, ולכאו' הוא טענה גדולה. אמנם אין הדבר פשוט, שהרי כבר כתב הנו"ב שכל שאינם יכולים לערב יחד מחמת העכו"ם, אינם אוסרים בדריסת הרגל, דאין רגל האסורה אוסרת אלא כשהיו יכולים לערב, ולמד כן מדברי הריטב"א וז"ל [שו"ת נודע ביהודה מהדורא תניינא - אורח חיים סימן לט] 'ושוב מצאתי הדבר מפורש בחידושי...

מרן החזו"א – בחזו"א [סי' פב ס"ק ח] מפורש שנוהגים לשכור משוטר העיר, אלא שיש שטענו שכתב כן רק על חו"ל ולא בהכרח שסובר כן גם על אר"י, אבל אינו דבר ברור, כי לא מצאנו בשום מקום שהעיר בזה גם בסימנים המאוחרים שנכתבו כשכבר היה באר"י, ומסתבר שאם היה דעתו להחמיר בזה היה מזכיר מזה בפרט שסתם בסימנים הקודמים לסמוך על שכירות זו, ואף שאולי אין זה דברים מוכרעים, אבל גם מאידך לא שמענו בהדיא שפקפק בזה ולכן בוודאי יש מזה עכ"פ סמך שדעתו היתה להקל בזה. גם בקריינא דאגרתא אף שהעיר בעניין השכירות [וכדלקמיה] מ"מ לא הביא בזה שום פקפוק משמו של החזו"א, [וגם בדבריו לא נראה שיש חילוק בין זמננו לזמנים הקודמים וכדלקמיה]. כמו"כ שמעתי מהגרב"צ גרינהויז שמרן הגרח"ק אמר להגרא"צ טורצין ג' טעמים למה לא סמך החזו"א על העירוב, מצד שמצוי קלקולים כל פעם, ומצד השטחים הריקים...

א] הנה במשך הדורות המנהג היה לשכור משוטרי העיר, וכך הוא המנהג גם כהיום ששוכרים [גם] מהמשטרה, [ומחמירים לשכור ממפקד המשטרה, אע"פ שמעיקר הדין ייתכן שאפשר לשכור מכל שוטר וכמבואר בדברי הרמ"א ואכמ"ל], אלא שרבו המפקפקים שכהיום אין למשטרה שום זכות ואפשרות על פי חוק להניח דברים בבתים, ועוד שאף אם יש להם זכות נצרך לזה צו של בית משפט וא"כ אין להם בעצמם כח זה, והם תלויים באחר, ואולי נחשב שעדיין אין להם את הכח כל זמן שאין את הצו מהבית משפט, [והאריך בזה בספר חכמת הלב וכן במגילת ספר קונט' תיקון עירובין, ואחריהם בספר פתח העירוב]. ובאמת שכל הפקפוקים בעניין זה יש לדון בהם טובא ובפשטות אין שינוי משמעותי בחוקים בשנים האחרונות, וגם כאן יש הרבה אפשרויות וזכויות למשטרה ולצבא [אלא שייתכן שלא ירצו להשתמש בזה הרבה ובפרט בדברים שעלולים לגרום לרעש ציבורי, אבל...

מלאכת בורר הקדמה קצרה לסוגית בורר: מהות "מלאכת ברירה" היא תיקון האוכל על ידי הוצאת הפסולת ממנו במטרה לשמור את האוכל באוצר כשהוא נקי מפסולת. מלאכה זאת נחשבת כמלאכה רק אם היא משמשת כהכנה לשימור האוכל באוצר, אך אם היא נעשית לצורך סעודה סמוכה לאכילה אין נחשבת כמלאכה אלא כהכנת אוכל לאכילה שהוא דבר המותר לעשותו בשבת. ברם קבעו חז"ל שהמוציא פסולת מתוך האוכל גם אם עושה כן סמוך לסעודה נעשה כ"בורר לאוצר" וחייב חטאת. בשעת האכילה עצמה נחלקו הראשונים והאחרונים אם הוצאת פסולת מתוך האוכל נחשבת למלאכה או שהיא נחשבת חלק ממעשה האכילה. גמ' שבת ע"ד א' מובא ברייתא שנאמרו בה שלש הלכות ת"ר היו לפניו מיני אוכלין: א. בורר ואוכל, בורר ומניח [היינו בורר לעצמו ואוכל, ובורר ומניח לאחרים ואוכלין, ואע"פ שהבורר עצמו אינו אוכל עמהן, ויתכן דאפי' לצורך אכילת בהמתו...

אם החילונים היום דינם כאפיקורוסים או כתינקות שנשבו דיון זה הוא דיון מאוד מעניין, יש דעות לכל הצדדים, כל צד יש לו הרבה מגדולי ישראל שצידדו בנושא זה. ובעזרת ה' נביא דבריהם בהמשך. אבל האמת, יש כאן עוד שלב שלא כתוב כ"כ ברור, מכיון שהיום המצב הוא אחרת לגמרי לכאורה מאז מתן תורה, דור התאוות של היום, בצירוף דור ההסתר פנים של היום, הוא דבר שלא היה מאז ומעולם, ועוד נימוק להקל, הם הרוב של היהודים. ולכן צריך מאוד מאוד הרבה ראש ודעת תורה להכריע במצבנו כהיום. אני רוצה להסביר קצת כוונתי. במקום אחר הארכתי בענין האימרא "נעבאך האפיקורוס איז אויך האפיקורוס". אם אימרא זה נכונה ומקובל להלכה, אין יותר במה לדון. אבל כמו שכתבתי כבר לעיל, נראה מהפוסקים שאין ההלכה כאימרא זה, ובכל מאמרי זה אני דן רק על הצד שאין ההלכה כדעה ההוא. הסתר פנים נימוק א' - מה הכוונה...

בענין קדושת אהי'ה אשר אהי'ה ובו ט' סעיפים וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַאֲמַר כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן. (שמות ג, יד) בפסוק נזכר 3 פעמים אֶהְיֶ'/ איזה מהם משמות שאינם נמחקים/ האם תיבת אֲשֶׁר הוא קודש/ מדוע התרגום לא תרגם אותם א] יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין, אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלוה אלהים אלהיכם אהיה אשר אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות, הרי אלו אין נמחקין. (שבועות לה.) ב] אמנם בגירסת הרמב"ם [1] אשר לפנינו פרק ו' מהלכות יסודי התורה הלכה ב', נראה שלא היה לפניו הגירסא בגמרא אהיה אשר אהיה, וכבר עמד בזה מרן בכסף משנה [2] וחקר ותקן עיין...

בס"ד בענין בי"ה שמ"ו בראש עמוד ובו י"א סעיפים חידה בענין בי"ה שמו יודוך בראשית, ויש אומרים יהודה. ונעלמה השישית, ויש אומרים ואעידה. מהו הטעם הפנימי לבי"ה שמ"ו/ האם כל הפוסקים הסכימו לכך/ איזה בעיות יכולות להיווצר מחמת זה/ מי הוא הסופר שהתחיל לעשות וו"י העמודים/ מהו הוי"ו של בי"ה שמ"ו א] בי"ה שמ"ו צריך להיות בראש הדף. בי"ת בראשית (בראשית א, א). יו"ד יהודה אתה יודוך (שם מט, ח). ה"א הבאים אחריהם בים (שמות יד, כח). שי"ן שמר לך (שם לד, יא). מ"ם מה טובו אהליך (במדבר כד, ה). וי"ו ואעידה בם את השמים (דברים לא, כח), על שם כי ביה ה' צור עולמים (ישעיה כו, ד). [בעל הטורים ויחי] ב] הבאים אחריהם בים. משפט ספר תורה להיות ששה בריש דפין, והסימן הוא בי"ה שמ"ו. ואלו הם בראשית, יהודה אתה יודוך, הבאים אחריהם, שמור ושמעת (דברים יב, כח), מוצא שפתיך (שם...

מאמרים בסדרה גדרי מצוות בגדר דיני ממונות בסוגיות דנזיקין גדרי המצוות הנה נודעו דברי בעל חובות הלבבות בהקדמה לספרו שחלוקים חובות האיברים מחובות הלבבות. ואמנם בדרך כלל רגילים ללמוד זאת כדבר השייך למוסר, אלא דיש בזה נפק''מ גם למעשה. ואף שמצאנו חקירות רבות בגדרי מצוות כמו אם היא מצווה חיובית או קיומית וכדו', הרי בחקירות אלו הנפק''מ רק כיצד לקיים את המצווה באופנים מסוימים, משא''כ כאן הנפק''מ שאם לא מבין נכון את גדר המצווה אינו יוצא ידי חובה. ולמשל בדין כוונה במצוות דגם לפי מה שקי''ל בדיעבד כמ''ד מצוות אין צריכות כוונה זה רק בחובות האיברים ולא בחובות הלבבות, דגם למ''ד מצוות אין צריכות כוונה זה רק כאשר ברור שאין סיבה אחרת מלבד המצווה לעשות את המעשה, אבל בחובות הלבבות מצד הגדרתם יש סיבות רבות למה יעסוק אדם לתקן את ליבו ואף גויים עושים כן...