מדור מאמרים

דבר גוש בשבת דברי המגן אברהם כתב המג"א בסימן שי"ח ס"ק מ"ה דהא דאסור לטוח שמן ושום על צלי, זה לאו דוקא כנגד המדורה, אלא כל שהיד סולדת בו אפי' בכלי שני, אסור. דכיון דדבר גוש הוא יש בזה בישול. דעת הט"ז לכאו' כך היה נראה גם בדברי הט"ז שם שכתב שהוא הדין כשמעבירו מהאש כל זמן שהיד סולדת בו אסור לטוח עליו שום. כיון שנחשב עדיין כלי ראשון. ויש לדחות דדברי הט"ז איירי כשהגוש על שיפוד ולא הונח עדיין בכלי שני, דבזה נחשב עדיין כלי ראשון, אמנם כשהונח בכלי שני יתכן שאין מחמירים בדבר גוש. דכיון שנסמך על הכלי השני אינו מבשל יותר, דהכלי השני מקררו. וכמו שכתב הט"ז ביו"ד סימן צ"ד ס"ק י"ד להקל כשיטת הרמ"א בדבר גוש. והחמיר רק בגוש בצירוף דוחקא דסכינא, אבל בלא דוחקא דסכינא אין בישול בגוש. וכך רואים בשעה"צ שכותב שכשזה בשיפוד הרי זה מבשל ע"פ המג"א...

ברכת "הרב את ריבנו" ברוך אתה ה', אלקינו מלך העולם, הרב את ריבנו. והדן את דיננו. והנוקם את נקמתנו. והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו. והנפרע לנו מצרינו: ברוך אתה ה', הנפרע לעמו ישראל מכל צריהם האל המושיע: ישנם כאן חמשה לשונות של "מלחמות ה'" כנגד צרינו ואויבי נפשנו. והנה יש לשאול על נוסח הברכה כמה שאלות (ע' בב''י במהדורות החדשות מה שפירש בה' לשונות אלו). א) הרב את ריבנו – הלשון "ריב" מסמל מריבה ומלחמה באופן שעדיין אין כל בירור עם מי הצדק, כמו "כי יריבון אנשים" שני בני אדם רבים זה עם זה, ואין כל דיין ושופט שיכריע עם מי הצדק (ע''פ מלבי''ם ישעיה א,יז, ו-י,ב), ולפי זה יהיה פירוש נוסח הברכה "הרב את ריבנו" שהקב''ה נכנס למריבה שלנו עוד לפני שנכנסים לדין ומשפט, והדבר קשה עד מאד וכי זה הוגן לצאת לריב קודם המשפט והמבחן עם מי הצדק והיושר? ב) הדן...

מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה - לך והודיעם גמרא שבת י: א"ל הקב"ה למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם. מכאן אמר רשב"ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמו. מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא, והאידנא דחיישינן לכשפים מאי אמר רב פפא שאיף ליה מאותו המין. איני והאמר רב חמא בר חנינא הנותן מתנה לחבירו א"צ להודיעו שנאמר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו, לא קשיא הא במילתא דעבידא לאגלויי הא במילתא דלא עבידא לאגלויי, והא שבת דעבידא לגלויי, מתן שכרה לא עביד לגלויי. שבת קודש במבט של שומר שבת דבר מעניין יש בשבת, אני יכול לשער ש-99.9% מהציבור החרדי שאני אשאל אותו איזה יום בשבוע הוא הכי אוהב, ואילו היו מציעים לו להוסיף יום אחד בצורה חד פעמית כמו איזה יום הוא היה רוצה שהיא תהיה? התשובה החד...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' - עַקְרָב, עָרוֹד, עוֹרֵב, פולה, פיאו, פִּיל חלק י' פִּיל [חלק ב'] האם שֶׁנְהַבִּים הוא שמם של הפילים/ כמה שנים הפיל חי/ לאן הפיל נעלם לפתע פתאום/ ו] שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים (מלכים א' י, כב). אמר בו התרגום שן פיל, ושמא סבר בו שהיא מלה מורכבת. (ספר השרשים ח"ב לרבינו יונה בן גנאח) ז] אמר ר' יצחק הספרדי ז"ל מה שאמר בעל השורשים בתרגום שנהבים שן דפיל, אולי חושב שהיא מלה מורכבת, ומדבריו אלה...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' עַקְרָב מה הרפואה למי שנעקץ מעקרב/ מי עקץ את אברהם אבינו/ מעשה עקרב בן אדם הראשון/ א] חמימי [דברים חמים, מועילים] לעקרבא [לעקיצת עקרב], וקרירי [דברים קרים] - לזיבורא [לעקיצת צרעה], וחילופא [החלפת הרפואות הללו זו בזו] - סכנתא. (ע"ז כח:) רבי יוחנן כי מטי להאי קרא בכי, והיה כי תמצאן אותו רעות רבות וצרות, עבד שרבו ממציא לו רעות וצרות תקנה יש לו. מאי רעות וצרות, אמר רב רעות שנעשות צרות זו לזו, כגון...

עירוי מכלי ראשון על כלי שני בשבת בבית יוסף סימן רנג ס"ד כתב בשם רבנו יונה שאסור לערות מים חמים הטמונים מערב שבת לתוך קדירה שהתבשיל שבתוכה מצטמק. משום שיש לחשוש שלפעמים האחד יד סולדת בו והשני אין היד סולדת בו. ונמצאו מבשלין בשבת. ואע"פ שהן רותחין אם פסק כח רתיחתן יש בהם משום בישול. עוד כתב בשם כל בו, שיש חשש שהם מגיסים ומערבים וקי"ל דמגיס חייב משום מבשל אפי' בקדירה שהיא מבושלת כל זמן שהיא על האש. ע"כ וכך פסק בש"ע ס"ד: יש למחות ביד הנוהגים להטמין מבעוד יום קומקום של מים חמים ונותנין אותן לתוך הקדרה בשבת כשהתבשיל מצטמק. הגה. ועיין לקמן סימן שיח. והמגן אברהם ס"ק לב כתב, שהרי קי"ל בסימן שיח סעיף טו שאם התבשיל לא נצטנן לגמרי אין בו משום בישול ולכן גם כאן שרי. ועוד שהרי מעשים שבכל יום שנותנים לתוך הקערה קטניות ומערין עליהם רוטב של בשר...

הטעם בדין זה | ביאור חקירת הגרא"ו בכח דהגדה ראשונה מול השנייה | הנתבאר עפי"ז בנידון דהוסיף על דיבורו הראשון | בסוגיא דחזרה במס' ב"מ ביאור הריטב"א בדין דכיון שהגיד וקושי בדברי הרמב"ם ע"פ הנ"ל: בסוגיא בדין דכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד, כללא דדינא הוא דכל עד לאחר שהעיד בב"ד שוב אינו יכול לחזור בו. ובביאור דין זה כתב הריטב"א. (כתובות דף י"ז ע"ב ד"ה אמר להו. בסו"ד) דהטעם שא"א לחזור מהגדתו זה הוא משום דכתיב "ע"פ שנים עדים יקום דבר", והנה אם יחזור בו העד, שוב לא יכול לקום דבר מעדותו דבכל פעם שירצה למנוע מב"ד לפסוק יוסיף או יחסר כרצונו. וא"כ נמצא דב"ד אינם יכולים לפסוק דין כיון דבכל רגע ורגע משנה העד את עדותו ולעולם לא יבאו לחלק של פסק הדין ועי"ז נמצא דהדין דע"פ שנים עדים יקום דבר אינו מתקיים. והנה ע"פ ביאור זה נמצא, דכל אופן שבאמירתו בב"ד...

יחזקאל הנביא מי היה אביו של יחזקאל ולמה נקרא שמו בוזי/ האם יש נבואה בחו"ל/ למה לא נקבר בארץ ישראל/ מי הרג את יחזקאל/ היכן מקום קבורתו/ האם אפשר להוכיח כשיטת רבינו תם מזה שמצאו תפילין בקבר יחזקאל כדברי רש"י/ א] יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן, תרגום ירושלמי, יחזקאל נְבִיָא בר ירמיה נְבִיָא, ונקרא ירמיה 'בוזי', על שהיו מבזין אותו [1]. (הערוך ערך בז) ב] רבי פנחס אומר: לאחר כ' שנה שנהרגו כולם בבבל, שרתה רוח הקודש על יחזקאל [2], והוציאו לבקעת דורא והראהו עצמות יבשות הרבה מאד, אמר לו בֶּן אָדָם מה אתה רואה, אמר לו אני רואה כאן עצמות יבשות, אמר לו יש בי כח להחיות אותן? לא אמר הנביא - "רבונו של עולם יש בך כח לעשות יותר מאילו", אלא אמר (יחזקאל לז, ג) ה' אלקים אַתָּה יָדָעְתָּ, כאילו לא האמין [3], לפיכך לא נקברו עצמותיו בארץ טהורה [4], שנאמר...