מדור מאמרים

גזירת המן - תזכורת לעם ישראל לשמור על ייחודו חג הפורים מהותו היא, ההודאה לקב"ה על הצלת עמו מגזירת "להשמיד להרוג ולאבד". גזירת כליה שעמדה עלינו בימי המן. אך מן הצורך להרחיב ולבאר פשר הדברים. שהרי מהותה של גזירת המן באה בשל כך ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע". היינו שכל עניין הגזירה נגרמה ע"י חטא עם ישראל וכך גם נשלח המן הרשע להיות המקל אשר יעניש את ישראל בבחי' "הוי אשור שבט אפי". וכמו בעצם כל עניין עמלק שהוא מעין "שומר" של ישראל וכברכתו של יצחק לעשיו "והיה כאשר תריד ופרקת עלו". שתפקידו של עשיו להיות מעניש ליעקב כאשר יפסיק קולו להישמע בבתי מדרשות. נהנו מסעודתו של אחשוורוש – חוסר הבנה של המהות ויש להרחיב בעניין, מהו העוון הנורא שבשבילו נגזרה גזירת כליון על עמ"י. ואמרו חז"ל "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל שבאותו הדור...

דמויות המגילה אחשורוש אחשורוש היה מהול / מדוע נקרא ארתחשסתא "ארוך היד" ובטעם הגדת מרדכי דבר זה קשה דהא כתיב לא תכרות ברית וגו', מצינו במדרש טעמים רבים, והשלשה מהם יותר ברורים, הא' שלפי שהיה מהול חס עליו וכו'. (פי' מהר"א גאליקו מובא בילקוט מעם לועז, ומוסיף: ולא מצאתי לו חבר בזה. ובבר"ר פרשה לט מבואר שהיה ערל) ארתחשסתא ארוך היד המלך השביעי לפרס, והיה מלך גדול ונורא, ונקרא ארוך היד על דרך משל [1], כלומר כאילו היה ידו כ"כ ארוך שיוכל להשיג את אויביו בקצה הארץ, הוא החזיר ליהודים כל כלי המקדש והטיב ליהודים טובות רבות, ויש שכתבו שהוא אחשורוש, ושמעשה אסתר היה בימיו, וי"א שאיננו, מפני שאמרו שהוא ארתחשסתא אשר עזרא ונחמיה כתבו דבריו, ואילו היה מעשה המן בימיהם לא היו מחרישים המעשה ההוא. (צמח דוד ח"ב ימות עולם אלף הרביעי) אסתר המלכה אסתר שלחה...

ענין עיבור השנה בקצרה. בין מולד למולד יש כ"ט יום י"ב שעות ותשצ"ג חלקים[1] ושנת הלבנה (- דהיינו י"ב חודשים)[2] היא הוי פעמים שנ"ג יום וכן אפשר לה שתתארך עד שנ"ד ואף עד שנ"ה יום. ומשום דביב"ח איכא שלוש מאות ושישים יום פחות ה' יום דאיכא חמשה חדשים חסרים[3] היינו שנ"ה יום ובזמן דחשוון וכסלו מלאים וכשחסרים איכא שנ"ג יום וכשא' מבניהם חסר וחברו מלא, נמצא שנ"ד יום. כ"ז הוא באופן כללי. ובפרטות, כשתחשב המולד תמצא כחשבון הנ"ל דכ"ט יום פעמי החודש הוא שמ"ח יום. והי"ב שעות הנותרות בכל חודש פעמי החודשים הוו עוד ו' יום דהיינו דאיכא שנ"ד יום. והתשצ"ג החלקים פעמי החודשים הוו ח' שעות ותתל"ח חלקים והיינו מעט יותר משנ"ד יום ושליש היום. והנה ימות החמה יתרים על ימות הלבנה י"א יום דבשנת חמה איכא שס"ה יום.[4] והיינו דכל ג' שנה איכא חודש העיבור. אמנם חודש...

דעת רש"י בגדר בידו | דעת התוס' בגדר בידו | בידו קצת | ספיקא בהגרעק"א: פתיחה בסוגיא דבידו: בגמ' (כתובות דף כב ע"א) "מנין לאב שנאמן לאסור את ביתו מן התורה, שנאמר את ביתי נתתי לאיש" ובאר רש"י דמיירי שהיא קטנה, או נערה משום דאז בידו לקדשה. וכיון דמשמע מהפסוק דבדידיה תליה נתינה, משמע שהאב נאמן לאוסר את ביתו. ויש להקדים הנה מצינו באיסור והתר נאמנות דקרי ליה "בידו", כגון דע"א אומר על דבר שידוע שהוא טבל שמעושר, נאמן, משום דבידו לעשרו, ובגדר דנאמנות דבידו, בפשטות הוי כעין מיגו, דתאמין שמה שאמר נכון הוא. מיגו דאי בעי' היה עושה כן. דהרי בידו לתקנו וכדו'. אך בזה הוקשה לתוס', דא"כ אמאי צריכי לקרא "שנאמן לאסור את ביתו", הא סברא היא, דבידו לקדשה, אי מיירי כשהיא נערה או קטנה. דעת רש"י בכח דבידו: הנה במס' גיטין (דף ב ע"ב), הביא רש"י דהמקור דבלא...

בואו חשבון בענין חשבון ל"ט מלאכות שבת ביאורו של רבינו חננאל בכוונת 'ארבעים חסר אחת' מלאכת ומלאכה שבתורה הן ס"א א] במסכת שבת (מט:) הדור יתבי וקמיבעיא להו, הא דתנן אבות מלאכות ארבעים חסר אחת, כנגד מי, אמר להו ר' חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן. אמר להו ר' יונתן בר' אלעזר כך אמר שמעון ברבי יוסי בן לקוניא כנגד מְלָאכָה מְלַאכְתּוֹ ומְלֶאכֶת שבתורה ארבעים חסר אחת. בעי רב יוסף וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ (בראשית לט, יא) ממנינא הוא או לא, א"ל אביי וליתי ספר תורה ולימני, מי לא אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן לא זזו משם עד שהביאו ספר תורה ומנאום, אמר ליה כי קא מספקא לי משום דכתיב (שמות לו, ז) וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם, ממנינא הוא, והא כמאן דאמר (סוטה לו:) לעשות צרכיו נכנס, או דילמא ויבא הביתה לעשות מלאכתו ממנינא הוא, והאי והמלאכה...

האם ומתי יש חיוב זכור מהתורה??? >>> האם יש חיוב מדאורייתא לקרוא דוקא בספר תורה??? >>> המצוה לזכור או למחות??? >>> האם מועיל זכירה בלב??? >>> האם נשים חייבות בשמיעת 'זכור'??? >>> האם יש מצוה לזכור תמיד??? >>> מדוע אין מברכים על מצות זכירת מעשה עמלק??? >>> מדוע החיוב רק פעם בשנה??? >>> האם מועיל לזכור בפרשת ויבוא עמלק??? >>> האם מועיל מחיית עמלק בקריאת המגילה??? זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם. (דברים כה, יז) בגמרא במגילה (יח, א) הק' מדוע אם קרא את המגילה בעל פה לא יצא, אמר רבא שלומדים 'זכירה' שנא' 'והימים האלה נזכרים', ונאמר 'זכירה' במעשה עמלק 'כתב זאת זכרון בספר', מה להלן בספר אף כאן בספר, ומה שאפשר לבאר שזכירה היא עיון ולא קריאה בספר, הרי שנינו בברייתא, 'זכור' יכול בלב, כשהוא אומר 'לא תשכח'...

יחזקאל הנביא ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק א' ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק ב' חלק ג' למה נשתנה יחזקאל שנקרא 'בֶּן אָדָם'/ לעתיד הכהנים יחזרו להיות לוים, והלוים יהיו כהנים/ מדוע שום נביא לא נתנבא בענין העבודה שלעתיד לבא אלא יחזקאל/ כמה פעמים יחזקאל נקרא 'בֶּן אָדָם'/ יחזקאל היה יפה תואר ויפה מראה/ 'בן אדם עמוד על רגליך' היה צריך להיות תחילת הספר/ ו] אמר הקדוש ברוך הוא ליחזקאל 'בֶּן אָדָם' [1] בן אנשים כשרים, בן צדיקים, בן גומלי חסדים, בן שמבזים את עצמן על כבודו של מקום ועל כבודם של ישראל כל ימיהם. (ויק"ר פ"א ס"ז) ז] וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אוֹתָךְ (יחזקאל ב, א). הנה צריכים אנו לדעת למה נשתנה יחזקאל שנקרא בן אדם יותר משאר הנביאים. ומעיקרא לדרוש שמות למה נקרא שמו יחזקאל, ומה ענין עמוד על רגליך וכו'. ואמנם...

יחזקאל הנביא ליקוט על יחזקאל הנביא/ חלק א' חלק ב' איזה בע"ח יש על קברו של יחזקאל/ ספר תורה מכתב ידו של יחזקאל/ מעשה במלך שרצה לפתוח את קברו של יחזקאל/ מתי היארצייט של יחזקאל הנביא/ רבי פתחיה ראה על קבר יחזקאל עוף שפניו כפני אדם/ המוסלמים קוראים ליחזקאל הנביא 'אל-כפיל'/ בימי קדם היה עמוד של אש על קבר יחזקאל/ ד] נמצא כתוב בספר המסעות לרבי בנימין וכן בקרוניקו דיואן דאינגלסא, אומרים כי יחזקאל נפטר בחיי נבוכדנצר ויקבר בארץ בבל בין נהר פרת ונהר כבר. וכשמלך אויל מרודך והוציא יהויכין מבית הכלא, ובא יהויכין ול"ה אלפים יהודים עמו, ובנו כיפה על קבר יחזקאל הנביא. [ועל קברו צב שקורין שילדקרע"ט מלאכה נפלאה [1]]. וגם היום נראה שם חקוק יהויכין ויחזקאל [2] וגדוד אנשים. ויעשו כנסת גדולה סמוך אליה, ובמקום הכנסת יש כמו שישים מגדלים, ובין מגדל למגדל...