מדור מאמרים

בעקבות סיפור שאני עומד ב"ה לפרסם בפורמינו (כולל פרקים חדשים), עלילה שמתארת אדם שמשלב חיים כפולים. מוצא את הערכתו בעולם וירטואלי, אך בעולם האמיתי מרגיש בינוני ולא מוערך. אני רוצה להוסיף כמה מילים במסגרת המאמר. ראשית כל, ללא ספק אדם ששואב את סיפוקו מהעולם החיצון, ימצא את עצמו במקום מתעתע, והדימוי העצמי והאושר שהוא כל כך מחפש, יפרח לו ביום מן הימים. זאת למרות שבעולם הווירטואלי, החיצוני, הוא נתפס כדמות משפיעה, תורנית, חכמה. זוכה לתגובות חמות, מחמאות, הרבה מעבר למה שהוא זוכה לקבל בחיי היום יום. ומנגד בחיים האמיתיים, (ישיבה, כולל, עבודה) הוא מרגיש סתם אדם אפור, בינוני, שגרתי, אולי אפילו שקוף. תחושה שעשויה לגרום תסכול ותחושת ניתוק בין שני העולמות. חובה להוסיף. הפער הזה, בין זהות וירטואלית לזהות במציאות, הוא דבר טבעי כל עוד הוא במינון נכון...

בעזהשי"ת אנו עומדים בתקופה נפלאה ביותר. תקופה של חג הפורים. כבר נמצאים בימים שלפי הגמרא בני הכפרים מקדימים ליום הכניסה והיו קוראים בהם את המגילה ונעמוד בעז"ה על נקודה מאד מעניינת בחג הפורים. בפורים יש מצווה לשתות יין יותר מלימודו, עד כמ, עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. פשוט ביותר, לשתות עד שהוא לא יודע הוא לא בר הכי להבין אפי' דברים פשוטים מיהו ארור ומיהו ברוך. ולכאורה הדברים תמוהים עד למאד, כי לא מצינו ולא שמענו שיהיה מצווה בתורה לא לדעת. כלומר, יש מצווה של לא תתורו, אל תפנה אל דברים מסויימים אחר מחשבת הלב וראיית העיניים ר"ל. אבל לא לדעת לא מצינו. ועוד שהרי אנו מתפללים כל בוקר שנזכה להבין את דברי תורתך. אנחנו רוצים להבין ואנחנו מייגעים עצמנו על ההבנה הדקה והברורה על תורת ה', וממילא מה נשתנה חג הפורים שאנחנו לא יודעים ועוד שאנו...

יסודותיהם של משפטי הממון - סדרת מאמרים הפרשה המפורסמת ביותר ברחבי הש"ס היא כל עניני וגדרי ההנהגות בספק ממון, היינו האופן שבו אנו נוהגים כאשר עומד לנגד עינינו ממון שאין אנו יודעים למי הוא שייך, הן משום טענותיהם, הן מצד המציאות, הן מצד עדויות סותרות, והן מצד שאין לנו שום ידיעה בענין, כולם כלולים בפרשה אחת והיא "כללי ההנהגות בספק ממון" [ובסי"ד בהמשך ובהזדמנות הראויה אעלה סיכום ובעיקר אבאר מהי משנתי בענין על כל ההנהגות בספק ממון כגון עדים, אנן סהדי, חזקת אומדנא, שטר, מוחזק, תפיסה, חזקה מה שתחת יד אדם שלו, רוב, קרוב, מרא קמא, יחלוקו, מיגו, כל דאלים גבר ועוד ועוד] הנה שורשי ויסודי הדינים בכל ספק ממון מתחלקים לארבעה נושאים מרכזיים א. מהות המושג "משפטי הממון" הקובעים לאדם למי שייך החפץ, ואף אם אין בינהם למציאות שום קשר, צריך לבאר מהם, על פי...

א. דעת רש"י בגדר דהפשא"ס ובביאור הסוגיות דפשא"ס לדעתו: ג' סוגיות דפשא"ס | גדר פשא"ס לדעת רש"י ובעניין דע"פ אנו חיים | בסוגיא דקיום שטרות, בביאור אמאי הוצרכו לפשא"ס ובעניין כיון שהגיד | בסוגיא דאיסורי אשת איש קושיית הגמ' "מנין לפשא"ס" ובעניין שאחד"א | הצריכותא לג' הסוגיות דפשא"ס פתיחה הסוגיות דפשא"ס: מצינו במסכת כתובות ג' סוגיות שנאמנותם היא מכח נאמנות הפה שאסר הוא הפה שהתיר. א. (דף טו ע"ב) "שדה זו של אביך היתה, ולקחתיה" דנאמן משום נאמנות דהפה שאסר הוא הפה שהתיר. ב. גבי קיום שטרות (דף יח ע"ב). "העדים שאמרו, כתב ידינו הוא זה, אבל אנוסים היינו, קטנים היינו, פסולי עדות היינו. הרי אלו נאמנים" ג. גבי איסורי אשת איש. (דף כב ע"א) "האשה שאמרה אשת איש הייתי ונתגרשתי, נאמנת, שהפה שאסר הוא הפה שהתיר" וכן בהדיה. "האשה שאמרה נשבתי וטהורה אני (דאשה...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' חוֹל מה הסיבה לאריכות ימיו של העוף חול/ כמה שנות חייו/ איזה מוסר השכל נלמד ממנה/ לאיזה מלאך היא משתייכת א] אורשינה [מין עוף], אשכחיניה אבא דגני בספנא דתיבותא [מצאו אבא, נח, כשהוא שוכב בחדר הספון לו בתיבה ולא בא לדרוש מאכל], אמר ליה אבא: לא בעית מזוני [וכי אינך צריך למזונות]? אמר ליה: חזיתיך דהות טרידא, אמינא לא אצערך [ראיתיך שאתה טרוד, ואמרתי בליבי שלא אצערך]. אמר ליה אבא: יהא רעוא [יהי רצון] דלא תמות [1] שנאמר (איוב כט, יח) וָאֹמַר עִם קִנִּי אֶגְוָע וְכַחוֹל אַרְבֶּה יָמִים. (סנהדרין קח:) ב] חוה האכילה מעץ הדעת את הבהמה ואת החיה ואת העופות, הכל...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' דוֹב דוב אין לו מנוחה/ מזמין לו הקב"ה מזונותיו מאצבעותיו/ האם הדובים מניקים את ילדיהם/ הדוב אוכל הרבה יותר מכל החיות/ דור הפלגה נהפכו לדובים/ גנות מידת הכעס נלמד מהדוב א] אין לו מנוחה כשהוא קשור הולך ובא תמיד סביבותיו. (רש"י קידושין עב., אוצר י"ד החיים אות קכ"ז) ב] נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ (תהלים קמז, ט), זו לחמן של דובים, שאין לה שדים [1] להניק בניה, ומזמין הקב"ה מזונותיהם מן אצבען, עד שהן יכולין לאכול לחם. (ילקוט המכירי) ג] נותן לבהמה לחמה זה הדוב שמוצץ מן ציפורני ידיו מתיקה כמו דבש. לפי שהדוב אינו יכול לרוץ כשרואה בהמה ורוצה לתופסה והיא בורחת והדוב אינו יכול לרוץ אחריה, נמצא שהיה מת...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה, אַיָּלָה חלק ב' - אַרְיֵה, בַּת יַעֲנָה חלק ג' - גָמָל, גראוי, דְּבוֹרִים, דָּגִים חלק ד' - דוֹב, דוּכִיפַת, זְאֵב, זְבוּב חלק ה' - חוֹל, חֲזִיר, חֲמוֹר, חֲסִידָה חלק ו' - חָתוּל, יוֹנָה, כֶּלֶב חלק ז' - נָחָשׁ, נֶשֶׁר חלק ח' - סוּס, סַלָּמַנְדְּרָא, עוֹרֵב, עַיִט, עַכְבָּר חלק ט' - עַקְרָב, עָרוֹד, עוֹרֵב, פולה, פיאו, פִּיל חלק י' - פִּיל חלק י"א פָּרָה כיצד ידע אדם הראשון את שמות הבע"ח/ פרה בעלת חמש רגלים א] הביא הבורא ברוך הוא שור ופרה והעמידן לפני השטן וא"ל מה שמותם של אלו, ולא ידע וכו', נתן הב"ה לאדם ערכות לב בחכמה ולשון, הביא לו הבקר, ואמר לו הב"ה במה יקרא שמו של זה - כי פתח לו בב' - אמר לו בקר, העמיד לפניו הגמל, ואמר גם זה מה שמו - כי פתח לו בג'- אמר גמל, העמיד לפניו...

"הפיל פור הוא הגורל" א. בנסי הפורים תופס מקום נכבד ענין הגורל, המן חישב את הזמן הראוי להשמדה בגורל :"בחדש הראשון הוא חודש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן" [ג' ז'] ואין זה מאורע שולי בגזרה זו שהרי רואים אנו כי שם היום "פורים" הינו על שם אותו הגורל כדאיתא :"על כן קראו לימים האלה פורים על שם הפור"[ט' כו'] הרי שלגורל שעשה המן יש לו מקום מרכזי וחשוב עד ששם היום נקרא על שמו, עלינו להבין מהי החשיבות הגדולה כל כך בענין הגורל שעשאו המן, גם אם סבר כי זו הדרך הטובה מבחינתו למצוא את היום הראוי ביותר להשמדת היהודים, מדוע מייחסים לאותו גורל חשיבות כה גדולה, אם שם החג נקרא על שמו של הגורל הרי שהוא מרכזי בכל הענין של הגזירה וההצלה, וצריך להבין מהו ענינו ומרכזיותו של הגורל. והנה מצאנו כי בזמנים חשובים וגדולים ביותר...