בענין דינא דמלכותא דינא:
- מה"ת לדין זה.
- מה כח המלך.
- במי שייך דינא דמלכותא דינא האם בגוי או ישראל.
- אם שייך בישראל האם שייך גם במקום שדנים ע"פ תורה.
במתני' [גיטין י:] מבואר דערכאות כשרים לדון בכל חוץ מגיטי נשים שחרורי עבדים ובגמ' והק' דהא ניחא בשטרי מכר דהוי לראיה בעלמא ולא הוי מרעי נפשיהו סתמא, אבל מתנה במאי קני ליה, ותירצו בתרי, א', אמר שמואל דינא דמלכותא דינא, ב' תני חוץ מבגיטי נשים.
וצ"ע ביסוד הדין דינא דמלכותא דינא, כמבואר לעיל.
הנה בר"ן פרק שלישי בנדרים דף כח. האריך בענין שם, וכתב ז"ל וחמסנותא דמוכח לאו דינא הוא, וכן כתב ז"ל וכתבו בתוס' דדווקא דמלכי אומות העולם אמרינן דמלכותא דינא מפני שהארץ שלו ויכול לומר להם אם לא תעשו מצוותי אגרש אתכם מן הארץ אבל במלכי ישראל לא לפי שא"י כל ישראל שותפין בה.
וכי אמרינן דינא דמלכותא דינא ה"מ לענין שאם קנה ישראל מכס זה חייבים ליתו לו את המכס, וכן נמי אם לא קנה אותו אלא שהוא ממונה לגבות את המכס. מיהו אין ממונה זה רשאי להכריח ישראל חבירו לפרוע לו את המכס אם לא מיראת המלכות, דנהי דדינא דמלכותא דינא לא יהא הלוואתו הא קי"ל הפקעת הלוואתו מותרת.
מבואר שלמלך אין רשות לחמוס, וכן הוי רק למלך גוי ולא שייך בא"י כלל, דכל ישראל שותפין בה, חזינן א"כ דהטעם שדינא דמלכותא דינא
לר"ן הוי כיון שהארץ שלו.
וברשב"ם בב"ב דף נד: פירש, ז"ל. דינא דמלכותא דינא כל מיסים וארנוניות ומנהגות של משפטי מלכים שרגילים להנהיג במלכותא דינא הוא, שכל בני המלכויות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו והלכך דין גמור הו"ל, ואין למחזיק בממון חבירו ע"פ חוק המלך הנהוג בעיר משום גזל, והדברים מבוארים.
והעיר לי אחד מבני החבורה שלכאו' איך אפ' לקדש אשה עפ"ז דהוי כספו של המלך, ונראה פשוט דלא שייך שהמלך לא בעלים אך יש את הרשות להפעיל כח על הממון.
ולכאו' לשיטת הר"ן יועיל דינא דמלכותא בישראל, ע"כ שכל ישראל רוצים,
ודעת הרמב"ם בהא בהל' גזילה ואבידה פ"ה הי"א דבין שהיה מלך ישראל ובין שהיה המלך עכו"ם, ע"כ.
ומבואר שם דבעי שהמוכר היה הנאמן, ואינו מוסיף כלום, ואינו בחזקת גזלן,
ובהל' י"ב כתב והוא שלא יוסיף, ולא ישנה כלום, ולא יקח לעצמו כלום.
ובלה' יח' כתב במה דברים אמורים במלך שמטבעו יוצא באותן הארצות שהרי הסכימו עליו בני אותה הארץ ואמרה דעתן שהוא אדוניהם והם לו עבדים, אבל אם אין מטבעו יוצא הרי הוא כגזלן בעל זרוע ומכח חבורת ליסטים המזויינים שאין ביניהם דין וכן מלך זה וכל עבדיו כגזלן לכל דבר עכ"ל.
ועי' בשו"ע חו"מ הליכות גזילה סימן שס"א סעיף ו', ופסק דבין היה מלך ישראל ובין שהיה מלך עכו"ם.
ובהל' ז' כתב והוא שלא יוסיף ולא ישנה ולא יקח עמו כלום.
ולפי הדברים ל"ש כלל וכלל במדינת ישראל [המשתמדים] דינא דמלכותא, ודו"ק.
סיכום הדברים בענין דינא דמלכותא דינא
הטעם לדינא דמלכותא דינא:
לר"ן [בנדרים כח.] משום שהמלך בעלים של המקום, ויכול לומר להם אם לא תעשו מצוותו אגרש אתכם מן הארץ, ולכך ל"ש בא"י שכולם שותפין בה.
ובכה"ג שחומס ל"ש דינא דמלכותא דינא.
הרשב"ם [בב"ב נד:] כתב שהוי כיון לא בני המלכות מקבלים עליהם מרצונם חוקי המלך ומשפטיו,
ולפי זה בפשטות שייך דין זה במלך ישראל ע"כ שכל הקהל מקבלים עליהם..