מדור מאמרים

אם החילונים היום דינם כאפיקורוסים או כתינקות שנשבו דיון זה הוא דיון מאוד מעניין, יש דעות לכל הצדדים, כל צד יש לו הרבה מגדולי ישראל שצידדו בנושא זה. ובעזרת ה' נביא דבריהם בהמשך. אבל האמת, יש כאן עוד שלב שלא כתוב כ"כ ברור, מכיון שהיום המצב הוא אחרת לגמרי לכאורה מאז מתן תורה, דור התאוות של היום, בצירוף דור ההסתר פנים של היום, הוא דבר שלא היה מאז ומעולם, ועוד נימוק להקל, הם הרוב של היהודים. ולכן צריך מאוד מאוד הרבה ראש ודעת תורה להכריע במצבנו כהיום. אני רוצה להסביר קצת כוונתי. במקום אחר הארכתי בענין האימרא "נעבאך האפיקורוס איז אויך האפיקורוס". אם אימרא זה נכונה ומקובל להלכה, אין יותר במה לדון. אבל כמו שכתבתי כבר לעיל, נראה מהפוסקים שאין ההלכה כאימרא זה, ובכל מאמרי זה אני דן רק על הצד שאין ההלכה כדעה ההוא. הסתר פנים נימוק א' - מה הכוונה...

בעלי חיים לפי סדר האל"ף בי"ת חלק א' - אַדְנֵי הַשָּׂדֶה אַיָּלָה חלק ב' אַרְיֵה האם לאריה יש בושת פנים/ אין הארי מסוכן כמו ביום השלג/ מדוע האריה עושה עיגול סביבו/ האריה מבין שבעים לשונות/ האריה מריח מהלך ג' ימים/ האריה שומע למרחוק/ האם האריה אוהב בשר צלוי/ מעשה רבי חנינא בן דוסא והאריה א] פעמים שאין האריות רעבים ואין אוכלים אותו. (רש"י ברכות לג. ד"ה אין) ב] מלך שבחיות ארי. (חגיגה יג:) ג] אמר רבי יוחנן ששה שמות יש לארי, אלו הן ארי (בראשית מט, ט) כפיר (שופטים יד, ה) לביא (בראשית מט, ט) ליש (ישעיה ל, ו) שחל (תהילים צא, יג) שחץ (איוב כח, ח). (סנהדרין צה.) ד] בפרקי דר"א (פרק לז) הארי יש לו בושת פנים, ופלא מש"ס פסחים (מט:) מה ארי דורס ואוכל ואין לו בושת פנים [1], ויע"ע סנהדרין (צ:) ובמדב"ר (יח, כב) דאכל ארי את האיש שהחיהו. (קובץ תורת...

דעות הפוסקים על קידוש נט"י והבדלה בכוס חד פעמית {נ.ב מאמר זה בעיקרון הוא יותר ליקוט דעות הפוסקים, אולם אעפ"כ אמרתי שכדאי לפרסמו לציבור עקב שייכותו ובקשות של מספר אנשים. בהמשך בע"ה נפרסם מאמרים מקיפים אי"ה ועוד חזון למועד}. ידועה השאלה האם מותר לקדש או להבדיל בכוס חד פעמית, וננסה לבאר דין זה בקציר האומר כפי שידינו מגעת בעז"ה. הנה באגרות משה (ח"ה או"ח ג' סי' ל"ט) כתב שאין לקדש בכוס חד פעמית, מפני שאחד הדברים הנצרכים בכוס של ברכה הוא שיהיה חי - דהיינו שתהיה הכוס שלמה [1], ואם היא שבורה אפי' קצת, אין לה חשיבות של כוס שלמה (מג"א). וכ"ש בנידו"ד שאין לכוס זו חשיבות כלי כלל ולכן אין ראוי לקדש עליה. אך סיים שמ"מ אם אין לו כוס אחרת אולי יהיה אפשר להקל. וכן פסק המנחת יצחק (ח"י סי' כ"ג, הו"ד ביחל ישראל טאובה עמ' ק"צ) שאין לקדש בכוס חד פעמית...

בדין שביתה למעלה מעשרה – דעת הרמב"ן בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה, עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דארעא סמיכתא היא, כי תיבעי לך בעמוד גבוה עשרה ואינו רחב ארבעה, אי נמי דאזיל בקפיצה, לישנא אחרינא בספינה, מאי. אמר רב הושעיא ת"ש מעשה שבאו מפלנדרסין והפליגה ספינתם בים וכו', אי אמרת בשלמא יש תחומין משום הכי רצו, אלא אי אמרת אין תחומין אמאי רצו, כדאמר רבא במהלכת ברקק, הכא נמי במהלכת ברקק. תא שמע פעם אחת לא נכנסו לנמל עד שחשיכה וכו', אי אמרת יש תחומין שפיר, אלא אי אמרת כי לא היינו בתוך התחום מאי הוי, אמר רבא במהלכת ברקק. (עירובין מג א). רש"י מפרש את ספק הגמרא לגבי איסור תחומין וז"ל, יש תחומין איסור תחומין למעלה מעשרה כדמפרש ואזיל. בעמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה לא תיבעי לך דאיסור תחומין נוהג בו, ולא יעלה על...

אֵלּוּ עֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַמִּצְרִים בְּמִצְרַיִם כשם שמצאנו במלאכות שבת "אבות ותולדות" כך גם בעשרת המכות היה "אבות ותולדות"/מדוע הגאולה היתה דווקא ע"י משה רבינו/ במה התגאה פרעה על משה/ קין נשך את הבל עשר נשיכות/ כאילו הוא יצא ממצרים -כאשר אתה לומד את עשרת המכות תחיה את הסיפור כאילו אתה נוכח שמה ורואה בחוש את מה שמתרחש שם א] אלו עשר מכות, פירוש אלו הם עשר מכות, אבות לכל המכות שהביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים, ולכל אחת יש לה תולדות, כמו שהוכיחו רבי אליעזר ורבי עקיבה, זה אומר שהיה לה שלש תולדות, וזה אומר ארבע, הצד השוה שבהם שכל מכה היה לה תולדה, ותולדותיה כיוצא בה וכו' ונבא אל פרטם וכו'. (הגדת מדרש בחידוש למהר"ר אליעזר נחמן פואה ז"ל) ב] ועל ידי השלם הזה היתה גאולת מצרים והוא לא היה יודע טעמו של...

ברכה על מקום שנעשו בו ניסים לאבותינו הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל אומר ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה. וילפינן שמברכים על הניסים מיתרו דאמר רבי יוחנן אמר קרא ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל וגו'. ובגמ' תנו רבנן הרואה מעברות הים, ומעברות הירדן, מעברות נחלי ארנון, אבני אלגביש במורד בית חורון, ואבן שבקש לזרוק עוג מלך הבשן על ישראל, ואבן שישב עליה משה בשעה שעשה יהושע מלחמה בעמלק, ואשתו של לוט, וחומת יריחו שנבלעה במקומה - על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום. ביאור הנס באבן שישב עליה משה וראשית כל צריך להבין מה היה הנס במלחמת עמלק והלא נס הוא דבר שאינו בדרך הטבע אך ניצחון במלחמה הוא דרך העולם שיש שנוצחים ויש שמפסידים ועל מה יש לברך. ויש לבאר בב' אופנים: ביאור ע"פ האבן עזרא הנה האבן עזרא בפרשת בשלח [על הפסוק התיצבו וראו] הקשה וז"ל יש...

ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה בגמרא שבת פח: איתא אמר רב חננאל בר פפא מאי דכתיב שמעו כי נגידים אדבר למה נמשלו דברי תורה כנגיד לומר לך מה נגיד זה יש בו להמית ולהחיות אף דברי תורה יש בם להמית ולהחיות היינו דאמר רבא למיימינין בה סמא דחיי למשמאילים בה סמא דמותא ע"כ. ופירש שם רש"י (ד"ה למיימינים) וז"ל: למיימינים - עסוקים בכל כחם, וטרודים לדעת סודה, כאדם המשתמש ביד ימינו שהיא עיקר ע"כ. רש"י בלשונו הזהב מבאר לנו מהם הדרישות המחייבות בעסק ולימוד תורה א. לעסוק בכל הכח ב. להיות טרוד לדעת סודה. ולאמיתו של דבר אחד כרוך בשני, כי אם 'הלומד' אינו טרוד לדעת את סודה, לרדת לחקר האמת והבנת העניין, אין לזה באמת חשיבות של 'עוסק בכל כחו'. ושני תנאים אלו, הם רק המסובב, אך הסיבה המביאה לידי כך שאדם יעמול בכל כוחו ויהיה טרוד לגלות סודה, זה במה...

בענין קדושת אהי'ה אשר אהי'ה ובו ט' סעיפים וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֶל מֹשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַיֹּאמֶר כֹּה תֹאמַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שְׁלָחַנִי אֲלֵיכֶם: וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה אֶהְיֶ'ה אֲשֶׁר אֶהְיֶ'ה וַאֲמַר כִּדְנַן תֵּימַר לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶהְיֶ'ה שַׁלְחַנִי לְוָתְכוֹן. (שמות ג, יד) בפסוק נזכר 3 פעמים אֶהְיֶ'/ איזה מהם משמות שאינם נמחקים/ האם תיבת אֲשֶׁר הוא קודש/ מדוע התרגום לא תרגם אותם א] יש שמות שנמחקין ויש שמות שאין נמחקין, אלו הן שמות שאין נמחקין כגון אל אלוה אלהים אלהיכם אהיה אשר אהיה אלף דלת ויוד הי שדי צבאות, הרי אלו אין נמחקין. (שבועות לה.) ב] אמנם בגירסת הרמב"ם [1] אשר לפנינו פרק ו' מהלכות יסודי התורה הלכה ב', נראה שלא היה לפניו הגירסא בגמרא אהיה אשר אהיה, וכבר עמד בזה מרן בכסף משנה [2] וחקר ותקן עיין...