מדור מאמרים

פסוק של שיר השירים כמין זמר מקור ההלכה המקור להלכה הוא בגמרא (סנהדרין קא.): תנו רבנן, הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה, ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים, ע"כ. בגמרא לא נכתבה על מי זה חל, האם זה רק על מי ששר בבית משתאות? האם זה רק על פסוקי שיר השירים? האם זה רק כשהוא שר את זה כדרך לצים? את כל זה נצטרך לראות בדברי הראשונים והפוסקים. א - רק שיר השירים או כל התנ"ך בגמרא לא כתוב ברור אם האיסור הוא רק על שיר השירים או על כל התנ"ך, אך מדברי הזוהר (תרומה, ח"ד קמד.) נראה שהכוונה רק על שיר השירים, כי הוא האריך שם בגודל מעלת שיר השירים, ואח"כ כתב שמשום שקדושת שיר השירים גדול כל כך 'ועל דא תנינן כל מאן דאפיק פסוקא...

שמחת התורה "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות וכו' ונתן לנו את התורה בכתב רישומו ברמז צפונות וסתומות, ופרשום בתורה שבע"פ, וגילה אותה לישראל וכו'. 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' [ישעיה ט'] אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור וכו'. ואף הקב"ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות וכו', ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה וכו' ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמיתה" [תנחומא פרשת נח]. "כי ישנה לתורה מהלך שכלי מיוחד, וכל הרוצה לרדת לסוף דעת תורה צריך להעמיק חקר בדרכי השכל ואופני המחשבה שבה, כל חכם לפי גדלו ועמלו קונה לו קניינים בדרכי השכל התורני". [מרן הגר"א שר] שמחת התורה...

ברוך בן נריה האם ברוך ונריה היו נביאים/ האם ברוך ושריה היו אחים/ למה ברוך נקרא 'כושי'/ מעשה במלך שהתגייר לאחר שראה את ההבדל בין ברוך בן נריה זצ"ל לבין מוחמד ימ"ש א] ת''ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל. ותו ליכא [נביאים], והכתיב (ש"א א, א) ויהי איש אחד מן הרמתים צופים, אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל. מִיהַוָה טובא הוו, כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה. [ובהלכות גדולות הן מנויין ורובן יש ללמוד מסדר עולם וכו' ברוך, נריה, שריה, מחסיה]. שמונה נביאים [1] והם כהנים יצאו מרחב, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. בשלמא אינהו מיפרשי [ברוך ושריה מצינו שהיו תלמידי ירמיה, ברוך דכתיב (ירמיהו לו, יח) מפיו יקרא אלי את הדברים...

בס"ד ליקוט משפטי גלגוליא מכבשי דרחמנא על ספר שופטים מאת הולך כרגיל מגלה סוד המקובל האלוקי הרב מנחם עזריה מפאנו ז"ל מתוך ספרו גלגולי נשמות בתוספת הערות מנאי הצעיר באלפי ישראל כננס על גבי ענק שבענקים @געגועים [חלק א'] [חלק ב'] רבי שילא הדיין שהרג את ההוא גברא שבעל גויה הוא ניצוץ פינחס שהרג את זמרי/ והוא יאיר הגלעדי השופט וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל. (שם, ג) יאיר הגלעדי השופט, הוא רבי שילא בברכות פרק הרואה (נח.), דהלקה לההוא דבעל גויה ונעשה דיין [1], והיה מניצוץ פינחס [2] וההוא גברא מזמרי. רבי חנינא בן תרדיון ואשתו הם יפתח ואשתו/ בת יפתח היא אשת חם וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב. (יא, לה) יפתח הוא רבי חנינא בן תרדיון דנשרף, ואשתו על שלא מיחתה בו על שהוגה השם באותיותיו...

אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי/ כיצד אפשר לדעת לאיזה מזל האדם משתייך/ לשם מה הוצרך הפסוק לכתוב את שמותיהם של אמותיהם לפניכם פרפרת נאה שכתב ר' חיים יצחק אהרן ב"ר יהודה לייב רפארפארט ז"ל בספרו עיני יצחק (בבא בתרא צא.), וזה לשונו: אמר רב חנן בר רבא אמר רב אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי, וסימניך טמא טמא טהור טהור. צריך להבין לאיזה ענין הודיענו שם אמם, וביותר יש לתמוה בספר מלכים שנכתב אצל כל מלך: ושם אמו כך וכך. ונראה הטעם בזה, כי איתא בסוף ספר יצירה בפירוש רס"ג [1] ז"ל, שאם נחשב שמו ושם אמו של אדם, ונפיל ז' ז', והנשאר נחשוב על שצ"מ חנכ"ל [2], ובמה שתעמוד חשבונך, זהו מזלו, ע"כ, ע"ש. ולפי זה נראה לענ"ד, כשתחשוב שם אברהם אע"ה ושם אמו יתברר לך שמזלו היה צדק [3], וכמאמר חז"ל (שבת קנו:) מאי...

מלאכת דש חלק ב' למעבר לחלק א' בו יפורטו קצת מדיני סחיטת פירות - שחיטת שיער - וריסוק קרח בשבת! דיני סחיטת פירות נחלקו לג׳ דרגות: א. דרגה א׳: "זיתים וענבים" כיון שהשימוש העיקרי של בני אדם בזיתים וענבים הוא לצורך סחיטה, לכן סחיטה זו אסורה מן התורה. דרגה ב׳: פירות שרובם עומדים לאכילה כגון תותים ורימונים, אך יש גם מיעוט אנשים הסוחטים אותם כזיתים וענבים, באלו אסרו רבנן את הסחיטה אטו זיתים וענבים. דרגה ג׳: פירות שעומדים רק לאכילה ואין רגילות כלל לסוחטם, א״כ אין שם משקה על היוצא מהן, באלו אף מי שרוצה לסוחטם יכול לסוחטם דחשיב כמפריד אוכל מאוכל בעלמא, ומה שחושב עליהן בסחיטתו למשקה בטלה דעתו אצל כל אדם, כל זה מבואר בשו״ע סימן ש״כ סעי׳ א׳ ובמשנה ברורה שם. בזמנינו שהמציאות היא שרגילים מקצת בני אדם לסחוט כמה וכמה סוגי פירות שיש למיץ שלהם "טעם...

בדין אילן שמשיר עליו לשכן בעובדא ששכנים מתלוננים על נשורת אילן לחצרם. 'נזקי שכנים' אינם נזיקים רגילים, שחז"ל אפשרו לכל שכן לחיות את חייו כרצונו, בשטחו, ורק הוציאו מהכלל סוגי נזקים עוצמתיים שהשכן לא מסוגל לסבול. כלל דנזקי שכנים הוא שעל הניזק להרחיק את עצמו (ב"ב י"ח:, כדעת רבי יוסי), פרט לבגירי דידיה (ב"ב כ"ה:); גירי דידיה [=החיצים שלו] הוא נזק ישיר ועוצמתי שלא ניתן לחיות אתו, ריח קבוע של בית הכסא, הרעדת האדמה, רעש חזק ועפר ואבק שמזיקים את האדם, וחזקתו שאינו מוחל. נחלקו בגמ' (ב"ב כ"ו.) האם נעורת הפשתן שעפה ומזיקה אנשים נחשבת גירי דידיה, שלרבינא אינה בכלל גירי דידיה כי הולכת מכח הרוח "כי אמרינן מודה ר' יוסי בגירי דיליה הני מילי דקא אזלא מכחו הכא זיקא הוא דקא ממטי לה", ולמרימר נחשב נזק שלו כמו בזורה ורוח מסייעתו "מרימר אמר להו היינו זורה...

אם יש בעיה בלימוד נ"ך, משום ביטול תורה באיכות חידוש הבית אפרים הנה, ידועים בבי מדרשא החידוש של רבי אפרים זלמן מרגליות [מחבר הספרים מטה אפרים הידוע לכולנו מימים הנוראים, וכן שו"ת בית אפרים, יד אפרים, ועוד ספרים נפלאים - נולד בשבת תקכ"ב, נפטר בשנת תקפ"ח] בענין ביטול תורה באיכות שהוא ג"כ בכלל ביטול תורה. אבל לענ"ד נראה הדבר כחידוש גדול, ואין אני ח"ו חולק עליו, מי אני שאחלוק על גדול כזה, אלא רק באתי לעורר לב הלומד, שאין הדבר כ"כ פשוט כפי שמצוטט כ"כ הרבה, שנראה שקיבלו את הדבר בפשיטות. חידושו של הבית אפרים (אורח חיים סימן סח) מובסס על הגמרא במגילה (ג, א) "מכאן סמכו של בית רבי שמבטלין תלמוד תורה ובאין לשמוע מקרא מגילה" ונתקשו הרבה אחרונים בביאור הדבר של "מבטלין תלמוד תורה" לשמוע מגילה, הלא מגילה הוא ג"כ בכלל ת"ת? וכך כותב בשו"ת בית אפרים...