פורים - פורים תורה - משנכנס יין יצא סוד - שמחת הלבבות בדברי חידוד ובדיחותא| דף 5 | פורום אוצר התורה פורים - פורים תורה - משנכנס יין יצא סוד - שמחת הלבבות בדברי חידוד ובדיחותא| דף 5 | פורום אוצר התורה

פורים פורים תורה - משנכנס יין יצא סוד - שמחת הלבבות בדברי חידוד ובדיחותא

העשיר של העיירה נפטר והחליט לחלק את רכושו בין הרב לראביי של העיירה, אך הציב תנאי אחד שכל אחד מהם יניח 5000 רובל בתוך הקבר כדי שיהיה לו ממה להתחיל בעולם הבא.
שבוע לאח הלוייה נפגשים הרב והראביי.
שואל הרב את הראביי : "מילאת את התנאי?"
עונה הראביי: "בוודאי. הנחתי 5000 רובל בתוך הקבר כפי שציוה הנפטר. ואתה הרב, מילאת את התנאי?"
עונה הרב: "בוודאי. הנחתי צ'ק של 10,000 רובל למוטב בלבד ולקחתי עודף את ה 5000 שלך..."

כומר ורב נוסעים ברכבת. הכומר פונה אל הרב בצורה מתגרה ואומר "בוא נברר מי מאתנו יותר חכם. נשאל אחד את השני שאלות, ומי שלא ידע את התשובה יחויב לשלם לשני 1,000 דולר".
עונה לו הרב: "שמע, אני בן אדם תפרן, אין לי לתת לך 1,000 דולר".
"אבוא לקראתך", אמר הכומר, "אם לא אדע לענות לשאלתך אשלם לך 1,000 דולר, אם אתה לא תדע תשלם לי רק דולר אחד".
"טוב, אני מתחיל", ענה לו הרב, "מה זה עם עשר עיניים, שבע כנפיים, וארבע זנבות?"
הכומר שבר את הראש קרוב לחצי שעה, אך לא הצליח לגלות.
"מה התשובה?" צעק לבסוף.
"תביא את האלף דולר קודם", אמר הרב.
הכומר נתן לו ושאל שוב: "מה התשובה?"
"לא יודע", ענה הרב, "קח דולר".

כומר ורב מתווכחים מי הקדים את מי מבחינה מדעית.
אומר הכומר: "חפרו אצלינו בנצרת 30 מטר ומצאו כבל לכל אורך העיר"
"מה זה מוכיח?"
"זה מוכיח שאצלינו כבר אז גילו את הטלפון".
"ככה? אז תשמע, חפרו אצלינו בירושלים 60 מטר ולא מצאו כלום."
"מה זה מוכיח?"
"זה מוכיח שאצלנו כבר אז גילו את הנייד"

כומר הולך למספרה. לאחר התספורת שואל הכומר את הספר: "כמה עלי לשלם לך?" עונה לו הספר: "זה חינם, הלא אתה כומר..." למחרת הספר רואה מאה מטבעות זהב בתוך המספרה שלו!
אחרי שבוע בא למספרה שיח ערבי ומסתפר אצלו. לאחר התספורת שואל השיח את הספר: "כמה עלי לשלם לך?" עונה לו הספר: "זה חינם, הלא אתה שיח..." למחרת הספר רואה עוד מאה מטבעות זהב בתוך המספרה שלו!
אחרי עוד שבוע בא למספרה רב יהודי ומסתפר אצלו. לאחר התספורת שואל הרב את הספר: "כמה עלי לשלם לך?" עונה לו הספר: "זה חינם, הלא אתה רבי..."
למחרת הספר רואה עוד מאה רבנים בתוך המספרה שלו...

יודעים מה ההבדל בין בדיחה יהודית לאנטישמית? אם יהודי מספר אותה היא בדיחה יהודית, אם גוי מספר אותה היא אנטישמית. כלומר, אם הבדיחה לעיל היתה כתובה נניח באתר של שינוי העולם החרדי היה קם על רגליו.
 
ייקי אמר פעם לאשתו שבערב הוא יחזור מאוחר. למה שאלה האישה? מוסיפים משיב הרוח..

בבית כנסת ספרדי אחד היו אומרים על כל הלכה קדיש , ניגש ליטאי אחד ואמר לגבאי שיש הלכה, שאסור לומר הרבה קדישים, ומיד התחיל הגבאי לומר קדיש.

גבאי ביהכנ"ס היה צריך להעדר בשבת וביקש מאחד המתפללים שיחליפו ואמר המתפלל שהוא לא יודע מה עושים ואמר הגבאי שהוא כבר ידבר עם אלה שצריכים לעלות לתורה והוא רק יגיד יעמוד הראשון וכו'.
הסכים המתפלל הנבון לקחת על עצמו את התפקיד. רק שבאותה שבת היו הפרשות מחוברות, וכשהגיעו לשני אמר הגבאי המחליף יעמדו השני והשלישי כשהם מחוברים.

גבאי ברסלב הגיע לרבו ושאלו את מי להעלות לתורה למפטיר את חתן הבר מצוה או את החתן החתונה?
אמר לו הרב, תעלה את מי שיותר גדול.

לאחרונה הגבירו את האבטחה על הציון של הרבי מחב"ד כי איימו עליו ברצח.

אבות ובנים ליטאי- אנחנו וצאצאינו. חסידי- צאצאי צאצאינו. ספרדי- צאצאי עמך.
 
או לבקש ממנו להבין את ההיגיון בשורה:
"חירש שמע שאילם אמר שעיוור ראה צולע רץ אחרי קירח ומושך לו בקוקו".
אם הוא הצליח להבין סימן שהוא....?
בנוסח מעט שונה.
אילם סיפר לחרש שעיור ראה חיגר רץ אחרי קרח ומושך לו בתלתל.
 
גבאי ביהכנ"ס היה צריך להעדר בשבת וביקש מאחד המתפללים שיחליפו ואמר המתפלל שהוא לא יודע מה עושים ואמר הגבאי שהוא כבר ידבר עם אלה שצריכים לעלות לתורה והוא רק יגיד יעמוד הראשון וכו'.
הסכים המתפלל הנבון לקחת על עצמו את התפקיד. רק שבאותה שבת היו הפרשות מחוברות, וכשהגיעו לשני אמר הגבאי המחליף יעמדו השני והשלישי כשהם מחוברים.

גבאי ברסלב הגיע לרבו ושאלו את מי להעלות לתורה למפטיר את חתן הבר מצוה או את החתן החתונה?
אמר לו הרב, תעלה את מי שיותר גדול.
נכנסתי פעם בשבת לבית כנסת התימנים וכאשר הגיע שעת קריאת התורה, התחיל הגבאי למכור את העליות ונדהמתי לשמוע את המחירים שמורה על רוחב ליבם. כבר ההתחלה היתה מפתיעה, הגבאי הכריז: פתיחת ארון הקודש 50 ומיד נשמעה צעקה 60, והמשיך מהר 70 ו-80, 90, ואז מקצה בית המדרש הפתיע מישהו בצעקה: שקל ועשרה...
 

קבצים מצורפים

שאלו את הרב ויא שליט"א אם הוא לא מפחד לאחר 120 מהתולעים והנמלים שיבואו לנקום בו. ענה הרב שהוא קנה חלקה בגוש קטיף...
מסרו את גוש קטיף לעזתים וא"א להיקבר שם. כנראה בגלל הקפידה של התולעים והנמלים....
 
פלפול תלמודי ברכבת למוסקבה
זהו מעשה שהיה, או כמעט היה, בתקופת שלטון הצארים ברוסיה. באותה תקופה היו היהודים סגורים כידוע בתחומי מושב וכל נסיעה לעיר רחוקה, ולמוסקבה במיוחד, חייבה רישיון מיוחד.
גיבור סיפורנו, יהודי מפולפל ובקי בהוויות אביי ורבא, הצליח לאחר מאמצים רבים להשיג רישיון של השלטונות לנסוע מאודסה למוסקבה. הוא עלה לרכבת ותפס את מקומו. בתחנה הבאה עלה לרכבת נוסע נוסף הדור בלבושו והתיישב מולו.
הסתכל גיבורנו הלמדן בנוסע החדש וחשב לעצמו: מי יכול להיות הנוסע הזה. הוא ודאי איננו איכר ואם איננו איכר הוא ודאי בא מן האזור הזה. אם הוא בא מאזור זה הוא חייב להיות יהודי, כי הרי זהו אחרי הכל אזור יהודי.
ואם הוא יהודי לאן הוא יכול לנסוע ברכבת זו? הרי אני היהודי היחיד מאזורנו שקיבל רישיון לנסוע למוסקבה.
אהה, הרי בסמוך למוסקבה יש עיירה קטנה, סאמבט שמה. לשם ודאי מועדות פניו, כי לעיירה זו אין היהודים זקוקים לאישור מיוחד כדי לנסוע.
אבל למה שייסע יהודי לסאמבט?
הוא ודאי נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות המתגוררות בעיירה זו - הסיק ידידנו.
וכמה משפחות יהודיות יש בסאמבט? רק שתיים - הברנשטיינים והשטיינברגים.
הברנשטיינים הם משפחה איומה ונוראה. לכן אין להניח כי צעיר למראה כזה ייסע למשפחה כזו. הוא נוסע לבקר אצל השטיינברגים.
לשטיינברגים יש רק בנות. אולי הוא נשוי לאחת מהן? ואם כן, מי מהן הוא נשא לאשה? שמעתי שאחת נישאה לפקליט מכובד מבודפשט והשניה נישאה לאיש עסקים מז'יטומיר.
לפי מראהו הוא נראה כפרקליט ולא כאיש עסקים, ולכן שמו חייב להיות אלכסנדר כהן. אבל אם הוא בא מבודפשט האנטישמית, הוא ודאי לא השאיר לעצמו את השם כהן במקצועו.
איך משנים ההונגרים את שמותיהם? מכהן הם הופכים בדרך כלל לקובאקס. אך ההונגרים האנטישמים אינם מתירים לכל כהן לשנות את שמו.
אם התירו לו משמע שיש לו מעמד מיוחד. אולי דוקטורט מן האוניברסיטה.
כאן פנה ידידנו אל הנוסע בשכנותו ואמר לו: מה שלומך ד"ר קובאקס?
"תודה לך, טוב מאד" - השיב האיש - "אך מנין ידעת את שמי?".
אהה, השיב הלמדן, הרי זה ברור ומובן מאליו.
 
שני ווארטל'ך מוכרים לפורים:

ידוע שמשה רבינו נולד בז' אדר, א"כ יוצא שברית המילה שלו הייתה בי"ד.
ונשאלת השאלה - האם עשו לפני את הברית או שמא קראו קודם את המגילה?
ומתרצים: שבכלל אין שאלה, שהרי גושן היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן-נון, ולכן קראו בה בט"ו ולא בי"ד. ודו"ק.

שואל העולם: למה לושתי צמח דווקא זנב?
ואפשר לתרץ: משום שהיא הייתה אתון.
וראיה לכך: שהרי כתוב "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו".
ואם חמור אוכל מ'אבוס', אתון אוכלת מ'אבסה'.
ובמגילה כתוב: "ולא אבסה המלכה ושתי לבוא אל המלך" - ומכאן שהיא הייתה אתון.
 
ידוע שמשה רבינו נולד בז' אדר, א"כ יוצא שברית המילה שלו הייתה בי"ד.
ונשאלת השאלה - האם עשו לפני את הברית או שמא קראו קודם את המגילה?
ומתרצים: שבכלל אין שאלה, שהרי גושן היא עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן-נון, ולכן קראו בה בט"ו ולא בי"ד. ודו"ק.
וידוע שלכן קוראים לשבת שלפני פורים 'שבת זכור', על שם השלום זכור שעשו לכבוד לידת משה רבינו ע"ה
 
וידוע שלכן קוראים לשבת שלפני פורים 'שבת זכור', על שם השלום זכור שעשו לכבוד לידת משה רבינו ע"ה
עוד בעניין הזה איתא לפני מתן תורה אל תקרבו אל אשה
וכתוב שמיד לאחר מתן תורה נתעברו כולם זכרים
א"כ תשע חודשים לאח"מ זה ז' אדר וממילא בשבת זכור כל ישראל עשו שלום זכר וע"כ קראו לשבת ההיא שבת זכור.
 
עם הארץ אחד שאל את חברו:
משה רבנו כידוע נולד ביום ז' באדר,
אם כן יוצא שיום הברית מילה שלו חל בי"ד באדר שהוא פורים,
והשאלה אם כן היא למה לא קראו לו "מרדכי" ?

חברו חשב יגע ומצא, ענה ואמר לו:
כי צריך לתת את השם לפני הברית,
אם כן הלידה שלו הייתה ב ז' באדר אז קראו לו משה !
 

נדבן אחד שאשתו קמצנית, הזמין פעם אחת קבוצת עניים לסעודת פורים.
ראו הם שהאישה מגישה לבני הבית רבע עוף לכל אחד,
ואילו להם העניים – רבע עוף לארבעה אנשים.
מיד קם אחד מהם וקרא: רבותי, קומו ונתפלל מנחה!
אמר לו בעל הבית: מה אתה ממהר, הלוא טרם אכלנו והשעה היא רק רבע לאחת?!
השיב לו העני בחיוך: אצלך בצלחת רבע לאחד אבל אצלנו רבע לארבע…
 
איש אחד הזמין לביתו אורח עני לסעודת פורים.
הגישו לשולחן קערה גדולה מלאה כיסנים טעימים מאוד, וריחם נודף למרחוק.
נטל האורח כיסן אחד ואמר: זה כנגד יחידו של עולם!
נטל עוד שניים ואמר: אלה כנגד משה ואהרון.
נטל עוד שלושה ואמר: אלו כנגד שלושת האבות,
ועוד ארבעה – כנגד ארבע האמהות, ועוד שנים עשר כנגד י"ב שבטים…
אמר בעל הבית לאשתו, סלקי מיד את הקערה מכאן, בטרם ייקח כנגד ששים ריבוא בישראל…
 
אמרות שפר של הגאון רבי דוד דייטש אב"ד בקיצע שבהונגריה. הוזכר בשו"ת חתם סופר.
מסופר כי בכהנו כרב בנובומסטא היו אנשי העיר מקילים באכילת בשר בתשעת הימים, הוכיחם רבי דוד בצחות לשונו ואמר: "אם תאכלו את כל התרנגולים בתשעת הימים, מתיירא אני שלא יהיה לכם 'כפרה' ביום הכיפורים...".

כמו כן מסופר כי בכהנו בפראונקירכן היו שם כמה אנשים קלי דעת אוכלי טריפות ומחוצפים שהציקו לו. אמר עליהם רבי דוד: "ידוע שלכלבים ניתנו אכילת הנבילות בשכר שלא חרצו את לשונם עת צאת ישראל ממצרים, אבל ראו איזה פלא, הבעלי בתים שלי חורצים בלשונם, כי הם עזי פנים, אם כן מדוע אוכלים הם טריפות?...".
 
הרב מפוניבז' זצ"ל ביקר פעם באירופה למטרת אסוף כספים לישיבת פוניבז'. הוא התארח בקהילה מסוימת ובאותה עת היה שם לא פחות ולא יותר - ז'בוטינסקי.
נודע לו לרב מפוניבז' כי שניהם עתידים לדבר היום בבית הכנסת, והתעוררה השאלה מי ידבר ראשון. אנשי הקהילה היו "פיינע יידן" ואמרו -"ודאי הרב ידבר ראשון". אך כאשר פנו לרב מפוניבז', הוא הגיב: "לא, לא, שהוא ידבר קודם".
-"מדוע, רבי?"
אמר להם: "כתוב בגמרא ש'זקני עמי הארצות כל זמן שמזקינים דעתם מטרפת עליהם', לכן חשוב שהוא ידבר קודם כי כל שעה שעוברת הוא מזקין עוד"...!
 
חזור
חלק עליון