ספר "נתיבות שלום"

[ישראל]

אאל"ט הספר עבר את עריכתו של הסופר רבי אהרן סורסקי שהוא עצמו גם חסיד סלונים.

 

[כהנא דמסייע]

רואים משיעוריו ושיחותיו שהניתוח הבריסקאי אינה נחלתה הבלעדית של בריסק...

נו נו.
זה ברור שסב האדמור מסלונים היה מגיע לשיעורי הברכת שמואל. עיין בספר במחיצתם לרש לורנץ.
סגנון ההבעה וההגדרות הוא דבר שכן נתחדד בבריסק. וכל העולם הושפע ממנו.

 

[מתחילים מחדש]

נו נו.
זה ברור שסב האדמור מסלונים היה מגיע לשיעורי הברכת שמואל. עיין בספר במחיצתם לרש לורנץ.
סגנון ההבעה וההגדרות הוא דבר שכן נתחדד בבריסק. וכל העולם הושפע ממנו.

איזה סב?

 

[כהנא דמסייע]

איזה סב?

חושבני בעל הבית אברהם.

 

[אושר ומנוחה]

האדמו"ר בעל הנתיבות שלום למד בישיבת תורת חסד של חסידי סלונים בברנוביץ, דרך הלימוד בה עוצבה כדרך הלימוד בישיבות ליטא, מייסד הישיבה ומנהלה היה הגה"צ רבי משה מידנר, שלמד תורה גם מפי הגר"ח מבריסק ובשלב שני אף הביא ראש ישיבה ליטאי הרב הירשוביץ https://www.hamichlol.org.il/רבי_אברהם_שמואל_הירשוביץ שהיה עילוי, היות והבחורים בישיבה לא ירדו לעומק דעתו, קבע חברותא עם הנתיבות שלום שהיה מהתלמידים הכישרוניים של הישיבה (מלבד שאר מעלותיו), והוא היה חוזר על השיעור של ראש הישיבה שוב לפני התלמידים בהסברה ובהירות.
בשואה הקים הנתיבות שלום את ישיבת סלונים, ומסר בה שיעורים יומיים, ושיעורים כלליים עד התמנותו לאדמו"ר. בדרך דומה מאד לשיטה הליטאית עם מאפיינים ייחודיים של תורת רבו המובהק רבי משה מידנר.
אגב, שמעתי מאבי שרבי משה מידנר בדק את ה'אמונה' של הרב הירשוביץ, והסתמך על הספר 'מיטב הגיון' שחיבר אביו רבי יצחק אייזיק הירשוביץ בדרך הרש"ר הירש, כך שאמונת הבן היא אמונה טהורה, ועומדת ברף הדרישות שדרש שהציב לישיבה, כידוע שאמונה היא מהיסודות החשובים בסלונים בכלל ואצל רבי משה מידנר בפרט.

 

[מבקש תורה]

ידוע שהקאצקער זצוק"ל לא כתב ד"ת שאמר,
והסביר שאינו רוצה שד"ת שלו יהיו בשביל יהודים שיתיישבו בשבת אחרי הטשולנט עם רגל על רגל ויקראו ווארטים לשבת
בנתיבות שלום זה נראה שבא להשלים את החסר לספרים כאלו לקריאה אחרי הטשולנט בשבת

 

[ישראל]

ידוע שהקאצקער זצוק"ל לא כתב ד"ת שאמר,
והסביר שאינו רוצה שד"ת שלו יהיו בשביל יהודים שיתיישבו בשבת אחרי הטשולנט עם רגל על רגל ויקראו ווארטים לשבת
בנתיבות שלום זה נראה שבא להשלים את החסר לספרים כאלו לקריאה אחרי הטשולנט בשבת

אני סמוך ובטוח שהתכוונת לשבח, אבל יתכן שיהיו כאלו שעלולים לפרש את דבריך במשמעות של זלזול, כאילו מדובר בספר קל ולא עמוק המתאים לקריאה אחרי הטשולנט, ולא היא, ספר נתיבות שלום הוא ספר יסוד ועמוק מאד המעמיד בצורה מסודרת וברורה את יסודות ושרשי תורת החסידות, הוא אינו מתאים כלל לקריאה לאחר הטשולנט בישיבה רגל על רגל.

הקאצקער - אם באמת אמר כן, או צדיקים אחרים שאומרים כן בשמם - אמרו זאת מרוב ענוותנותם, שלא החשיבו את דברי תורתם אלא כדברים קלים שניתן לקוראם שבת אחרי הטושלנט, רגל על רגל. אבל מי אנו שנעיז לומר כן על דברי תורתם של גדולים וצדיקים???

 

[מבקש תורה]

אני סמוך ובטוח שהתכוונת לשבח, אבל יתכן שיהיו כאלו שעלולים לפרש את דבריך במשמעות של זלזול, כאילו מדובר בספר קל ולא עמוק המתאים לקריאה אחרי הטשולנט, ולא היא, ספר נתיבות שלום הוא ספר יסוד ועמוק מאד המעמיד בצורה מסודרת וברורה את יסודות ושרשי תורת החסידות, הוא אינו מתאים כלל לקריאה לאחר הטשולנט בישיבה רגל על רגל.

הקאצקער - אם באמת אמר כן, או צדיקים אחרים שאומרים כן בשמם - אמרו זאת מרוב ענוותנותם, שלא החשיבו את דברי תורתם אלא כדברים קלים שניתן לקוראם שבת אחרי הטושלנט, רגל על רגל. אבל מי אנו שנעיז לומר כן על דברי תורתם של גדולים וצדיקים???

וודאי ווודאי שהתכוונתי לשבח אם לא הבינו את דברי כראוי הבהירם
כוונת הקאצקער היתה שהוא לא היה מוכן שיקבלו את החסידות כווארט ובצורה קלה (והמשל הוא רגל על רגל אחרי הטשולנט)
לעומת זאת הגיע הנתיבות שלום להנגיש את החסידות לדורינו האנשים הפשוטים שקשה להם להבין יסודות עמוקים הכתובים בקיצור

לזאת היתה כוונתי.

 

[פסיק פומיה]

לאו דווקא מסויים. אך זה ודאי שהניתוח הלמדני בריסקאי השפיע. רואים סאת גם בשיעוריו בסוגיות.
כך זה נראה. לא מידיעה ברורה.

יש בדבריך כי רואים שחסידי סלונים קרובים מאוד ללטאים בהרבה מן הדברים.

 

[פסיק פומיה]

לאו דווקא מסויים. אך זה ודאי שהניתוח הלמדני בריסקאי השפיע. רואים סאת גם בשיעוריו בסוגיות.
כך זה נראה. לא מידיעה ברורה.

איזה ספרים יש עם שיעוריו בסוגיות ??

 

[פסיק פומיה]

ידוע שהקאצקער זצוק"ל לא כתב ד"ת שאמר,
והסביר שאינו רוצה שד"ת שלו יהיו בשביל יהודים שיתיישבו בשבת אחרי הטשולנט עם רגל על רגל ויקראו ווארטים לשבת

רבו הגירסאות מדוע לא נשתיירה לנו תורתו של הגאון מקוצק זיע''א יש גירסא שאמר לרי''מ לוין לשרוף כתביו לפני שנפטר ויש שאמרו שמעוצם גאונותו לא היתה בו סבלנות לכתוב תורתו
אך הטענה של אחרי הטשולנט בשבת רגל על רגל ודאי אינה, מהטעם שאני לא מכיר יהודים שיושבים רגל על רגל אחרי הטשולנט וקוראים שפת אמת אז ק''ו לקוצקר'

בנתיבות שלום זה נראה שבא להשלים את החסר לספרים כאלו לקריאה אחרי הטשולנט בשבת

לדעתי זה העוצמה בנתיבות שלום, שיש בו הבחינה שכ''א לפום חורפיה, גם הגרסן השיטחי ימצא בו טעם לפום השגתו ,וגם הלמדן החריף ימצא בו טעם ועמק, מחמת היות הספר כתוב בלשון פשוטה ובהירות מיטבית ומאידך עם עומק והתבוננות עד בלי די.
וממילא יוכל לשמש במקביל הן כספר יסוד הדורש ריכוז והבנה מיקסימלית והן כספר קריאה לאחרי הטושלנט' בשבת

 

[מתחילים מחדש]

איזה ספרים יש עם שיעוריו בסוגיות ??

יש כמה כרכים "נתיבות שלום" על המסכתות הישיבתיות

 

[מתחילים מחדש]

רבו הגירסאות מדוע לא נשתיירה לנו תורתו של הגאון מקוצק זיע''א יש גירסא שאמר לרי''מ לוין

מי זה?

לשרוף כתביו לפני שנפטר ויש שאמרו שמעוצם גאונותו לא היתה בו סבלנות לכתוב תורתו

 

[פסיק פומיה]

מי זה?

החידושי הרים

 

[מתחילים מחדש]

החידושי הרים

שמו של החידושי הרי"ם היה אלתר

 

[פסיק פומיה]

שמו של החידושי הרי"ם היה אלתר

צודק מר טעות סופר היתה בי

 

[ברוך שמו]

שמו של החידושי הרי"ם היה אלתר

שמו של החידושי הרי"ם היה רוטנברג

נכדיו נהיו אלתר משום מעשה שהיה

 

[מתחילים מחדש]

שמו של החידושי הרי"ם היה רוטנברג

נכדיו נהיו אלתר משום מעשה שהיה

נא לפרט

 

[כהנא דמסייע]

יש בדבריך כי רואים שחסידי סלונים קרובים מאוד ללטאים בהרבה מן הדברים.

אגב זה מתחיל מהמייסד בעל יסוד העבודה שדרך הבירור שלו ממש עיונית הלכתית.
ולמד בסגנון מאד הבנתי. גם בסוגיות בהם נחלק על נפש החיים חולק בצורת בירור סוגיא.
זכורני בפעם ראשונה שלמדתי אותי מאד מאד השתוממתי.
הוא מבסס הכל נהרמבם גמרות. ובפרי מחשבה הקדמונים. ואז זוהק.
ןמכל מקום בדורות האחרונים היה אך טבעי שאת הסגנון בבית מדרש הליטאי יתחברו כמו כל הלומדים. והוסיפו הנופך הבריסקאי.

 

[מבקש תורה]

יש גירסא שאמר לרי''מ לוין

הרי"מ לוין היה נכדו של השפ"א ושר הסעד בממשלת ישראל
ונולד בערך 30 שנה אחרי פטירת הקאצקער כך שצריך דיוק בדברים

שמו של החידושי הרי"ם היה רוטנברג

נכדיו נהיו אלתר משום מעשה שהיה

שמו של החידוה"ר בתחילת ימיו היה רוטנברג ולאחר מכן הוא עצמו החליף את שמו

נא לפרט

מפחד השלטונות שרדפו אחריו בשל מלחמתו בגזירת הלבוש