מכאן ילמד האדם להשתתף בצער הציבור, אף על פי שאין הצרה מגעת לו. | פרשת וארא מכאן ילמד האדם להשתתף בצער הציבור, אף על פי שאין הצרה מגעת לו. | פרשת וארא
  • בשעה טובה ומוצלחת! העברנו את כל המאמרים והתגובות למדור החדש. לתשומת לבכם: תאריך פרסום התגובות התעדכן בעקבות ההעברה, אך כל התוכן נשמר בשלמותו. המדור כעת בהרצה, וב"ה בקרוב נפרסם עדכון כללים לגבי פרסום מאמרים, סדרות הרשאות גישה, ותוספת ניקוד. יתכנו מספר באגים ואנחנו עמלים על תיקונם בהקדם. בברכה צוות ההנהלה.
  • חדש בפורום הבלוגים התורניים: אנו שמחים לעדכן כי מעכשיו פורום "בלוגים תורניים" נפתח לתגובות – בשלב זה רק לבעלי הרשאה מתאימה, במסגרת תקופת הרצה. שימו לב: ייתכנו שינויים בהרשאות ובמדיניות בהתאם להתקדמות ההרצה.

אור חדש

משתמש רגיל
gemgemgem
הודעות
92
תודות
398
נקודות
46
ואלה שמות בני לוי לתולדותם, גרשון קהת ומררי (ו, טז)
יש להבין, מדוע רק בפירוט שמותם של בני לוי, הקדים הכתוב "ואלה שמות בני לוי", ולעומת זאת אצל ראובן ושמעון, לא הקדים הכתוב "ואלה שמות", אלא אמר בקצרה, "בני ראובן וכו'".

השל"ה עומד על פשר שינוי זה, ומסביר זאת כך: "קשה, למה אמר תיבת 'שמות' אצל לוי יותר ממה שאמר בראובן ושמעון? העניין הוא, כי שבט לוי לא היו בגלות, ולוי ידע דבר זה, ורצה להשתתף בצרת הציבור, מה עשה? קרא שמות לבניו על שם הגלות, דהיינו, שם גרשון, על שם כי גרים הם בארץ לא להם, ושם קהת על שם שיניהם קהות, ושם מררי על שם וימררו את חייהם; זהו שכתוב, 'ואלה שמות בני לוי'; ומכאן ילמוד האדם להשתתף בצער הציבור, אף על פי שאין הצרה מגעת לו".

ביאור הדברים: שבט לוי לא השתעבד במצרים כשאר השבטים, ולוי ידע זאת מראש, ודווקא משום כך, כדי לא לפרוש מהכלל וכדי להשתתף בצרת הציבור, הוא קרא לבניו בשמות המשקפים את ייסורי כלל ישראל בגלות: גרשון- על שם היותם של בני ישראל גרים בארץ לא להם. קהת- שקהו שיניהם מהשעבוד. מררי- שמררו חייהם של בני ישראל. ובאה התורה ללמדנו, לדבוק בתכונה חשובה זו של השתתפות עם הכלל, ולכן מדגישה "ואלה שמות בני לוי".
 

הודעות מומלצות

רגילים אנו לסיפורי צדיקים, ובכללם סיפורים על...

משתמשים שצופים באשכול הזה

חזור
חלק עליון