"ועמדו שני האנשים", ולא נשים; מדוע לא נלמד מכאן שאשה בת עונשין? (1 צופה)

[גרינפלד]

מתוך ה'מגדלות מרקחים':
ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם (כא א)

בבבא קמא טו. ילפינן מכאן שהשוה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה, ועוד ילפינן שם מקרא אחרינא דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה.
והקשו במושב זקנים כאן, דתיפוק ליה מדאיצטריך לילפותא לפסול אשה לעדות מדכתיב "ועמדו שני האנשים" ולא נשים (עי' שבועות ל.), ואי נימא דאשה לאו בת עונשין היא א״כ למה לי קרא למיעוטא הא בלאו הכי הוי ליה עדות שאי אתה יכול להזימה כיון שאם יזימו אותה אינה נענשת כלל.

ולכאורה יש לתרץ בפשיטות, דהא הקרא מיירי בין בדיני ממונות ובין בדיני נפשות או מלקות, וכדכתיב שם נפש בנפש יד ביד וגו', ומעתה אין להוכיח דנשים חייבות בעונשין, די"ל דרק במעידות על ממון נאמנות, ובזה שייך כאשר זמם כי הוא רק תשלומי ממון [ובין למ"ד ממונא ובין למ"ד קנסא, מ"מ לענין זה הוי בכלל כל הדינין שבתורה הכוללים גם דיני קנסות], ואשה שוה לאיש לכל דינין שבתורה. ואין להקשות דא"כ למה לי קרא להשוות אשה לאיש לכל דינין, דהא איכא למימר דאיצטריך קרא לענין עונשים, וזיל הכא קמדחי ליה וזיל הכא קמדחי ליה, ולא הוי ידעינן אי נילף מינה לענין דינים או עונשים.​