יהדות על רגל אחת?!

[שבת'ניק]

אני רוצה להציב בפניכם שאלה שהפנה המשגיח ר' יחזקאל לוינשטיין לתלמידיו בישיבת פוניבז',
"האם אתם יכולים להגדיר במילה אחת - יהדות מהי?"

מה התשובה שלכם?

 

[גרינפלד]

שיעבוד לרצון השי"ת ע"פ עיקרי האמונה.

 

[אוצרות המלך]

התשובה שלי היא, לא.
אא''כ התשובה של הלל מספקת אותך
מאי דעלך סני לחברך לא תעביד.

 

[מתחילים מחדש]

לעשות להקב"ה דירה בתחתונים.

 

[הושענא]

כופר בעכו"ם מגילה יג.
(לכאו' עניינו שמודה בהקב"ה על שם יהודה ואם כן המילה היא הודאה)

 

[מתחילים מחדש]

כופר בעכו"ם מגילה יג.

הגמ' אומרת שהכופר בעכו"ם נקרא יהודי.
אבל בוודאי שאין זה "יהדות על רגל אחת".
והרי זה א' משבע מצוות בני נח.

 

[הושענא]

והרי זה א' משבע מצוות בני נח.

אבל לא קיימום, ולכן בתיה נקראת יהודיה שרחצה מגילולי בת אביה

 

[הושענא]

דבר שאף הגויים מחוייבים

פטורים ב"ק לח.

 

[מתחילים מחדש]

פטורים ב"ק לח.

הגויים אסורים בעבודה זרה.
וא"כ א"א להגדיר "היהדות" בענין זה.

 

[הושענא]

וא"כ א"א להגדיר "היהדות" בענין זה.

אומה שמצווה ככלל לכפור בעניין זה-לאבד עבודה זרה אבל הגוים אולי איסור אינם מצווים על לאבד לאחרים, ואינם מצווים לפרסם את מלכות ה' בעולם שהוא חלק מעניין ההודאה

(לכאו' עניינו שמודה בהקב"ה על שם יהודה ואם כן המילה היא הודאה)

 

[מתחילים מחדש]

אומה שמצווה ככלל לכפור בעניין זה-לאבד עבודה זרה אבל הגוים אולי איסור אינם מצווים על לאבד לאחרים, ואינם מצווים לפרסם את מלכות ה' בעולם שהוא חלק מעניין ההודאה

האומה מצווה לעבוד את השי"ת, ולקיים את כל מצוותיו ובכלל זאת איבוד עבודה זרה.
א"א להגדיר את שורש הדברים רק באיבוד עבודה זרה, ובכפירה בה.

 

[מתחילים מחדש]

אומה שמצווה ככלל לכפור בעניין זה-לאבד עבודה זרה אבל הגוים אולי איסור אינם מצווים על לאבד לאחרים, ואינם מצווים לפרסם את מלכות ה' בעולם שהוא חלק מעניין ההודאה

האומה מצווה לעבוד את השי"ת, ולקיים את כל מצוותיו ובכלל זאת איבוד עבודה זרה.
א"א להגדיר את שורש הדברים רק באיבוד עבודה זרה, ובכפירה בה.

מה שכן:
ליהודים יש "ברית" עם השי"ת. ולעבוד עבודה זרה הוא "בגידה" בה' ובברית זו. וממילא הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי שמחזיק בברית עם השי"ת, ואינו פוגם בברית.

 

[הושענא]

האומה מצווה לעבוד את השי"ת, ולקיים את כל מצוותיו ובכלל זאת איבוד עבודה זרה.
א"א להגדיר את שורש הדברים רק באיבוד עבודה זרה, ובכפירה בה.

האומה אינה נקראת היהודים אלא ישראלים אבל יהודי הוא כופר בע"ז בין ישראל בין נכרי (כבתיה). נכון שיותר ישראלים באופן טבעי כופרים בע"ז מעכו"ם ולכן נכון לקרותם יהודים

 

[מתחילים מחדש]

אומה שמצווה ככלל לכפור בעניין זה-לאבד עבודה זרה אבל הגוים אולי איסור אינם מצווים על לאבד לאחרים, ו

רמב"ם ה' מלכים (ט)

יד) וכיצד מצווין הן על הדינין חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו ולהזהיר את העם ובן נח שעבר על אחת משבע מצות אלו יהרג בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד בלא התראה ועל פי קרובין אבל לא בעדות אשה ולא תדון אשה להם.

 

[מתחילים מחדש]

האומה אינה נקראת היהודים אלא ישראלים אבל יהודי הוא כופר בע"ז בין ישראל בין נכרי (כבתיה). נכון שיותר ישראלים באופן טבעי כופרים בע"ז מעכו"ם ולכן נכון לקרותם יהודים

השאלה באשכול הוא: "יהדות על רגל אחת"

 

[הושענא]

מה שכן:
ליהודים יש "ברית" עם השי"ת. ולעבוד עבודה זרה הוא "בגידה" בה' ובברית זו. וממילא הכופר בעבודה זרה נקרא יהודי שמחזיק בברית עם השי"ת, ואינו פוגם בברית.

גם מי שמתחתן עם גויה בוגד בברית

רמב"ם ה' מלכים (ט)

יד) וכיצד מצווין הן על הדינין חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו ולהזהיר את העם ובן נח שעבר על אחת משבע מצות אלו יהרג בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד בלא התראה ועל פי קרובין אבל לא בעדות אשה ולא תדון אשה להם.

הגויים אסורים בעבודה זרה.
וא"כ א"א להגדיר "היהדות" בענין זה.

הציווי דינים לכוף על ו ' מצוות אבל לא שלא להאמין בעכו"ם עיי' סנהדרין נ"ו: דאין מוזהרין היכא דליכא מיתה בישראל ואינם מוזהרים לכפור בעכו"ם אלא שאם עבדו נתחייבו מיתה

 

[הושענא]

רמב"ם ה' מלכים (ט)

יד) וכיצד מצווין הן על הדינין חייבין להושיב דיינין ושופטים בכל פלך ופלך לדון בשש מצות אלו ולהזהיר את העם ובן נח שעבר על אחת משבע מצות אלו יהרג בסייף ומפני זה נתחייבו כל בעלי שכם הריגה שהרי שכם גזל והם ראו וידעו ולא דנוהו ובן נח נהרג בעד אחד ובדיין אחד בלא התראה ועל פי קרובין אבל לא בעדות אשה ולא תדון אשה להם.

עי' רש"י ב"ק לח. דאף דאינם מצווים נהרגים ועל כן נהרגו משום שעברו על מצוות דינים. חייבים-אף שאינם מצווים ונפק"מ דאינם מקבלים שכר עיי"ש ודוק
(הא דכתב הרמב"ם לשון "מצווין" היינו מעיקרא.)

 

[מתחילים מחדש]

עי' רש"י ב"ק לח. דאף דאינם מצווים נהרגים ועל כן נהרגו משום שעברו על מצוות דינים אף שאינם מצווים ונפק"מ דאינם מקבלים שכר עיי"ש ודוק

הבי"ד של הנכרים שמחוייבין "לאכוף" את הששה דינין, באיזה סמכות הם יכולים לאכוף את הענין של לכפור בעבודה זרה, אם הגוי לא מחוייב בזה?

גם מי שמתחתן עם גויה בוגד בברית

אכן. ובוודאי מר מודה שאין להגדיר "יהדות" מי שאינו מתחתן עם גויה.
זה רק מניעה של הברית, אבל לא עצם היהדות.

הציווי דינים לכוף על ו ' מצוות אבל לא שלא להאמין בעכו"ם עיי' סנהדרין נ"ו: דאין מוזהרין היכא דליכא מיתה בישראל ואינם מוזהרים לכפור בעכו"ם אלא שאם עבדו נתחייבו מיתה

צ"ע הכוונה, וכנ"ל.
למה נתחייבו מיתה, על דבר שמותר

 

[הושענא]

השאלה באשכול הוא: "יהדות על רגל אחת"

"במילה אחת"

ואם כן המילה היא הודאה)

 

[מתחילים מחדש]

"במילה אחת"

אלו [כותרת] ואלו [תגובה הראשונה] דא"ח