חיבור ספר ילקוט יוסף

[כהנא דמסייע]

אני לא חולק על זה, אבל זה לא נושא האשכול
אפשר לפתוח אשכול חדש "איך תלמידי היעב"ץ אמורים להתייחס להגר"י אייבשיץ"
הנידון כאן הוא "איך אנחנו אמורים להתייחס לתלמיד היעב"ץ שכתב בחוסר כבוד כלפי הגר"י אייבשיץ"
ודו"ק

היעבץ סבר עד סוף ימיו שר"י איביישיץ לא עלינו כ ו פ ר.
וגם בזה ידוע המעשה באותו אחד שהדפיס ספר נגדו. והוציאו ביום הברית לבנו. ובירכו היעב"ץ שלא יהיה לבן הנימול חלק בתורת אותו האיש... וכששמע ר יונתן ענה אמן...
ובסוף ימיו נעשה משומד ידוע שגרם לשריפת התלמוד.
וכאן שהגרע"י עצמו רוב ימיו כיבד. ונסתייע להלכה ולמעשה מפסקיו. תלמיד אשר יבזה. אפילו חסיד שוטה זו מילה עדינה עבורו. ואכמ"ל.​

 

[כהן]

להוי ידוע כי הגאון הגדול הגר"י יוסף שליט"א עונה במייל כך שאם יש לאי מי שאלות הוא יוכל לפנות אליו, ונשמח אם הוא ישתף את כל חברי הפורום בתשובתו.

קריינא דאיגרתא וכו'.
אתה מוזמן לשלוח למייל שלו את הקבצים שהעליתי ונראה מה יהיו תשובותיו.

 

[בנין אב]

שמעתי אומרים שיש פרקים בילקוט יוסף להגר"י יוסף, שנכתבו על ידי אביו הגר"ע.
יבואו המבינים ויאשרו או יכחישו.

אבל מה שכן שכמה אברכים עזרו לו בליקוט ההערות למטה (עיין ערך תכלא דפלזון)

אם גדול בישראל נעזר על ידי אחרים וסמך ידו עליהם שיעזרו לו בכתיבת חיבורו, מה החיסרון בזה? אם יסמוך אחד על שיקול דעתו בפסקי הספר, שיסמוך על שיקול דעתו כשבחר לו מסיייעים כיאות.
ומה תגידו כשתראו שגם במשנ"ב סייעו לחפץ חיים בכתיבה בנו וחתנו, האם יצא מישהו לערער אחר החיבור מחמת זה?.
מצורף בזאת עדות בנו ר' אריה לייב זצ"ל בהקדמה לספר 'מכתבי הרב חפץ חיים'.

 

[יודע נגן]

אם גדול בישראל נעזר על ידי אחרים וסמך ידו עליהם שיעזרו לו בכתיבת חיבורו, מה החיסרון בזה? אם יסמוך אחד על שיקול דעתו בפסקי הספר, שיסמוך על שיקול דעתו כשבחר לו מסיייעים כיאות.
ומה תגידו כשתראו שגם במשנ"ב סייעו לחפץ חיים בכתיבה בנו וחתנו, האם יצא מישהו לערער אחר החיבור מחמת זה?.
מצורף בזאת עדות בנו ר' אריה לייב זצ"ל בהקדמה לספר 'מכתבי הרב חפץ חיים'.

הצג קובץ מצורף 3170
הצג קובץ מצורף 3171

לא התכוונתי לטעון שזה חסרון, חלילה.
רק ציינתי את זה כדוגמה באשכול (שפוצל) שדיבר על ספרים שחוברו ע"י יותר ממחבר אחד.

 

[אוהב ספר]

אם גדול בישראל נעזר על ידי אחרים וסמך ידו עליהם שיעזרו לו בכתיבת חיבורו, מה החיסרון בזה? אם יסמוך אחד על שיקול דעתו בפסקי הספר, שיסמוך על שיקול דעתו כשבחר לו מסיייעים כיאות.
ומה תגידו כשתראו שגם במשנ"ב סייעו לחפץ חיים בכתיבה בנו וחתנו, האם יצא מישהו לערער אחר החיבור מחמת זה?.
מצורף בזאת עדות בנו ר' אריה לייב זצ"ל בהקדמה לספר 'מכתבי הרב חפץ חיים'.

הצג קובץ מצורף 3170
הצג קובץ מצורף 3171

ודאי שיש דברים כאלו, אולם צריכים לדעת את מי לקחת, צא וראה מה קרה מההוספות של בנו של הח"ח ומה קרה שם

 

[מה ידידות]

אם גדול בישראל נעזר על ידי אחרים וסמך ידו עליהם שיעזרו לו בכתיבת חיבורו, מה החיסרון בזה? אם יסמוך אחד על שיקול דעתו בפסקי הספר, שיסמוך על שיקול דעתו כשבחר לו מסיייעים כיאות.
ומה תגידו כשתראו שגם במשנ"ב סייעו לחפץ חיים בכתיבה בנו וחתנו, האם יצא מישהו לערער אחר החיבור מחמת זה?.
מצורף בזאת עדות בנו ר' אריה לייב זצ"ל בהקדמה לספר 'מכתבי הרב חפץ חיים'.

הצג קובץ מצורף 3170
הצג קובץ מצורף 3171

בקשר לדבריו אלו של בנו של הח"ח כבר דנו בדבריו אלו וודאי שאין הכוונה שהח"ח נתן לו להכריע דא"כ זה ערעור על עצם המשנ"ב, בנו סיעע בידו והיו עוד אחרים כדוגמת רבי משה לונדינסקי ראש הישיבה דראדין, אנו סומכים על הכרעת הח"ח במשנ"ב ולא על בנו עם כל הכבוד להיותו ת"ח, כמדומני שהחזו"א ועוד התיחסו לכך וקבעו כי ברור הוא שהח"ח הוא שהכריע וחותמו של כה"ג הוא אשר חתום על כל הלכה במשנ"ב וזה פשוט וברור.

 

[ירושלים של מעלה]

הגר"מ שטרנבוך כתב בחריפות נגד היתר המכירה. ודרכו שונה מהגרע"י. והיה זמן מסויים דגבה בינייהו טורא. ובאותה תקופה הייתה התבטאות חריפה מצד הגרע"י.
אולם לראות בזה יריבות אישית לנצח. וזלזול בכבוד הגרמ זה טעות גמורה. כי הגרעי הביאו מאות פעמים בפסקיו בכבוד גדול. לאחר מכן.
ופעם אמר לי סבי על מחלוקת בין שני ענקי רוח שמצאנו כתבים חריפים בלהט המחלוקת.
את הכביסה המלוכלכת שמים באשפה.
​

פעם הייתי אצל הרב שטרנבוך ודיברו איתו על איזו הלכה,
והזכיר דעתו של הרב עובדיה יוסף בעניין בכבוד גדול.

 

[בנין אב]

ודאי שיש דברים כאלו, אולם צריכים לדעת את מי לקחת,

ואנו סומכים על שיקול דעת המחבר, ובדיקתו אחריו, שידע את מי לקחת. ואם לא אל תסמוך על הספר.

אנו סומכים על הכרעת הח"ח במשנ"ב ולא על בנו עם כל הכבוד להיותו ת"ח, כמדומני שהחזו"א ועוד התיחסו לכך וקבעו כי ברור הוא שהח"ח הוא שהכריע וחותמו של כה"ג הוא אשר חתום על כל הלכה במשנ"ב וזה פשוט וברור.

מהעדות של בנו הנ"ל כתוב בפירוש (לכל הפחות לגבי הלכה אחת) שלא כדברי כבודו.

 

[כהנא דמסייע]

פעם הייתי אצל הרב שטרנבוך ודיברו איתו על איזו הלכה,
והזכיר דעתו של הרב עובדיה יוסף בעניין בכבוד גדול.

הוא אשר דברתי. תקופה קצרה גבה טורא. ועבדו שלמא בהדייהו עוד בחייהם. ואין צריך להנציח רגעי ריתחא. ולהפכם לעיקר.

 

[ירושלים של מעלה]

אין כאן כל מקום לויכוח, הכל מתועד. למשל הפרשייה האיומה של "מעשה בית דין" שהוא אומר על הגה"ק ר"מ הלוי זצוק"ל "סוף גנב לתלייה" ולבסוף מתברר שהוא עצמו עשה את הטעות הזו שחשב שיש ספר כזה וכו'. דבר זה גם נאמר בשיעור השבועי וגם כתוב בגיליון שלו וגם באחד מספרי 'העתק-הדבק'.
וככה רוב ככל הדברים, תבקש אביא.

אולי ערכו ההסרטה.

ועל העלון כבר ידוע שאי אפשר לסמוך,
כפי שראיתי דבר מסויים (המתאים לאשכול בפ"ע):
בעלון כתוב כך:

ואילו בשיעור אמר כך:
״כל הכשר פחות או יותר״.

 

[ירושלים של מעלה]

איני מרנסיט, אני אשכנזי חסיד, ואיני מתלמידיהם של מרן הגר"ע יוסף זיע"א ולהבל"ח בנו הגר"י שליט"א.

כואב לי לראות את הזלזול הבוטא בגאון רבי יצחק שליט"א, ובכך שהאשכול משדר כי סדרת הספרים המקיפה והנפלאה 'ילקוט יוסף', אינה שווה כלום.

זו המסקנא שעלתה לך מהאשכול?

(ועוד דנים בציניות האם כבוד תורתו של הגאון הוא להגיד שיצירת ומופת חיו נכתב על ידו או לא כי הוא 'באמת תלמיד חכם'...... עפ"ל).

אם אתה אומר שהוא כתב את כל מה שהביאו כאן ובמקומות אחרים, אתה מבזה כבוד התורה בריש גלי.

כמו כל ספר, ובטח סדרת ספרים, בטח בספר שמטרתו להקיף את כלל השיטות ולהביא פסיקה, כך שהגר"י משתדל שלא יהיה שיטה אי שם שלא תובא בספרו, יתכנו וישנם טעויות.

השאלה איזו רמה של טעויות.

(בפרט שנפלאה ממני איך אדם שעבד למעלה מ 12 שעות ברבנות הראשית לישראל {לשעבר} בפיקוח על הרבנות הדיינות, בכנסים והרצאות שיחות ושיעורים וכו' מספיק לכתוב משהו..., יש לי ידיד מבני ביתו ששאלו והוא ענה לו שהוא כותב בשעות הלילה המאוחרות עד שהוא נרדם, כך שאם נפלו פה ושם שגיאות זה הגיוני).

אני לא מבין, לשיטתך, העיקר להוציא ספר, אילו אם אתה כותב אותו שאתה עייף ויתכן ויפלו טעויות?
הלכה למעשה???

אך להשמיץ ספר שלם שמורה הלכה לרבבות בני ישראל ע"פ מרן המחבר זה נוראי !!!

מה הקשר בין הרישא לסיפא???

אני משער כי רבים מבין חו"ר הפורום חיברו ספרים, האם אי מי היה מועניין כי אם תתגלה טעות בספרו היא תופץ בכלל הפורומים, קודם שמיעת דעתו ותגובתו??? להוי ידוע כי הגאון הגדול הגר"י יוסף שליט"א עונה במייל כך שאם יש לאי מי שאלות הוא יוכל לפנות אליו, ונשמח אם הוא ישתף את כל חברי הפורום בתשובתו.

כבר ענו על זה לעיל.

בכאב רב!!!

גם אנו כותבים הדברים בכאב רב.

 

[שומת נזיקין]

אני לא מבין, לשיטתך, העיקר להוציא ספר, אילו אם אתה כותב אותו שאתה עייף ויתכן ויפלו טעויות?
הלכה למעשה???

לצערנו זה נהפך לשיטה.
העיקר לחזק פסקי גאון פלוני ושיטה פ'
כותבים וכתבים, ומקבלים הסכמות עם 10 דפים משר המשכים [שמועתקות מספרו בגזור הדבק כמובן]
ושבחים בלי סוף
ואז
הספר בא לביהמ"ד פותחים ורואים: אוי איזה פדיחות.
גזר מפה העתיק משם הדביק ממקום פלוני
אבל לא הבין מה כותב וכו',
ואלו מעשים שבכל יום ממש, בציבור הספרדי לצערנו.
לא מזמן הגיע לידי ס' [איש מפורסם ולא אלבין פניו]
מודפס בהידור עם הסכמות מלאות שבחים,
ולא ידע לחלק בין נולד למוליד בשבת והוליד חדשות ושטיות והבלים בלי גבול.
הערתי לו, ולא ידע איפה לדפוק ראשו מרוב כאב.
מעשה שהיה ממש כעת.
העיקר להדפיס ולחזק פסקי רב פלוני.

 

[והב בסופה]

לצערנו זה נהפך לשיטה.
העיקר לחזק פסקי גאון פלוני ושיטה פ'
כותבים וכתבים, ומקבלים הסכמות עם 10 דפים משר המשכים [שמועתקות מספרו בגזור הדבק כמובן]
ושבחים בלי סוף
ואז
הספר בא לביהמ"ד פותחים ורואים: אוי איזה פדיחות.
גזר מפה העתיק משם הדביק ממקום פלוני
אבל לא הבין מה כותב וכו',
ואלו מעשים שבכל יום ממש, בציבור הספרדי לצערנו.
לא מזמן הגיע לידי ס' [איש מפורסם ולא אלבין פניו]
מודפס בהידור עם הסכמות מלאות שבחים,
ולא ידע לחלק בין נולד למוליד בשבת והוליד חדשות ושטיות והבלים בלי גבול.
הערתי לו, ולא ידע איפה לדפוק ראשו מרוב כאב.
מעשה שהיה ממש כעת.
העיקר להדפיס ולחזק פסקי רב פלוני.

ממש חורבן התורה, גלות התורה (ע''פ שער הכוונות)

 

[רחמנא]

ושבחים בלי סוף

אין.
וזאת משום דעתו הידועה.
דוגמא אחת מיני רבות.

 

[שומת נזיקין]

דוגמא אחת מיני רבות.

בכל מוצ"ש הרב המקדים מקבל הוראה ברורה לפרגן ולהזכיר מרן מנהיג הדור
ככה העידו בפני כמה מהם

 

[אוהב ספר]

ובדיקתו אחריו

?
אז איך יצא מה שיצא???

 

[בנין אב]

?
אז איך יצא מה שיצא???

לא הייתי שם... אבל זה מה שיש לי לשער, ואולי יבואו עוד ויישבו בדרך אחרת.
אפשרות א. בהלכה זו שמדובר עליה שם (לגבי בישול עכו"ם בשבת), שרויה במחלוקת גדולה בין הפוסקים (ביו"ד סימן קי"ג) איך לפסוק, ומסתמא לא היה ברירא ליה עד הסוף בזה הפסק הסופי.

אפשרות ב. יכול להיות שהח"ח לא עמד על זה, וכמו שיש לפעמים עוד כמה 'טעויות עריכה' במשנ"ב וכניכר ללומדים, (לדוג' סוף סימן רמ"ד, לגבי ללוות ברבית לצורך שבת, מפנה המשנ"ב לביאה"ל, ובבאה"ל אינו מבאר יותר ממשנ"ב, ועוד.)ודבר זה יכול לקרות בחיבור גדול כזה, אף לגדול שבגדולים. (וכאפשרות זו משמע מדברי הבן הנ"ל)

אפשרות ג. במשנ"ב מהדו' דרשו זכור לי שמביאים ב' תירוצים איך ליישב הסתירה בין שי"ח לשכ"ח ואולי כיוונו לכוונת בעל משנ"ב.

 

[אוהב ספר]

אפשרות א. בהלכה זו שמדובר עליה שם (לגבי בישול עכו"ם בשבת), שרויה במחלוקת גדולה בין הפוסקים (ביו"ד סימן קי"ג) איך לפסוק, ומסתמא לא היה ברירא ליה עד הסוף בזה הפסק הסופי.

זה לא הדבר היחיד... וד"ל

 

[אוצר של יראת שמים]

כבודו נחת מהירח.
לך כואב.
אנחנו שבורים ורצוצים.
סדרות ההתקפות האדירות שיוצאות מפיו/קולמוסו/עלונו/ על גדולי תורה/רבנים/ראשי ישיבות
היה מקום לדונם לכף זכות, לומר אורייתא קא מרתחא, להבין לליבו ולנפשו של מי שהוא בנו של גאון הדור, ונרדף הדור כאחת.
אכן,
יותר מעשרות פעמים, שעונים, משיבים, כותבים לו, אבל ההתקפות רק מתעצמות.
פעמים רבות זה גובל בטעיות מביכות, שגגות נמרצות, חוסר הבנה, ובלבול רציני.
כותבים להרב, מגיבים, מסבירים. לא עוזר מאומה.

אכן, כשמישהו כותב "עשרות" הכוונה שהוא מכיר עשרות, אבל אני בטוח שיש עשרות אלפי, כי זה דבר בסיסי ויומיומי ממש.
ורק השבוע סיפר לי מישהו על אחד בשם הרה"ג מנחם אביטן שליט"א שחיבר קונטרס בענייני משקל ונפח וכו', והלך אליו לדבר איתו, דיבר איתו שעה ארוכה, והסביר שלא שייך לדבר על משקל וכו' וכדמוכח בכל כתבי הקודש מהמשניות עד האחרונים וכו' (איני רוצה להיכנס לעצם הנידון, ואבקש שלא יכנסו), וראה שכנגדו אין לו שום מענה. טוב "סבר וקיבל" חשב בליבו, אחרי כמה ימים פתאום הוא מקבל הסרטה שכבוד בעל הילקוט מספר שהיה אצלו "אברך אחד" (מילת גנאי הכי גדולה שם בלקסיקון), שטעה וכתב כל מיני דברים על נפח והסברנו לו באותו ומופתים את הענין עד שהבין ויצא והודה על האמת... (משהו כזה בערך), והרמ"א הנ"ל רתח מזעם ולא ידע היכן להשים את עצמו.
אבל זה אשמתו, שאינו לומד מטעויותיהם של אחרים.

ואכן כפי שכתב הרב שומת נזיקין לאותו אחד שכואב לו, שלנו לא כואב אלא אנחנו ממש שבורים ורצוצים, לפעמים אני לא מצליח להירדם בלילות מרוב ההזייה הזו. וזו בדיוק הבעיה, אנחנו גדלנו על הענין של כבוד ת"ח, והם מושא הערצתנו. וכעת על מה נגדל אותם???? מה נסביר להם, וכי לעד נוכל לטאטאות את זה מתחת לשטיח, וגם אין לנו את הפריוולגיה הזו, כי כל יום יש פיגוע נוסף.

השתדלתי לא לכתוב כאן אלא דברים לגופו של ענין, מקוה שהצלחתי.

 

[בדרך]

שלנו לא כואב אלא אנחנו ממש שבורים ורצוצים, לפעמים אני לא מצליח להירדם בלילות מרוב ההזייה הזו. וזו בדיוק הבעיה, אנחנו גדלנו על הענין של כבוד ת"ח, והם מושא הערצתנו. וכעת על מה נגדל אותם???? מה נסביר להם, וכי לעד נוכל לטאטאות את זה מתחת לשטיח, וגם אין לנו את הפריוולגיה הזו, כי כל יום יש פיגוע נוסף.

מצטרף לכל מילה. נתת ביטוי עז לתחושותיי ולתחושתם של רבים ועצומים.
ה' ירחם עלינו. די, די לגלות הנוראה הזו. לחורבן התורה הזה. להלבנת הפנים הזו. לגילוי הפנים בתורה שלא כהלכה. אללי לנו.