הרבי מחב"ד ומשיחיות

[משיב כהלכה]

אחד החברים ביקשני לציין כי בי שבט תשכד יש הקלטה שהרבי מחבד אכן קוצף על המשיחיות. כמובן זה איננו בהישג ידי.

לא צריך הקלטה, הדברים מתועדים ונרשמו עלי ספר, מי שמתכחש להם אינו אלא טומן ראשו בחול ומגחיך את עצמו.

כפי שכתבתי, אם דבר אחד מכל הנ"ל היה שקר, המשיחיסטים היו הראשונים לזעוק שהוא שהוא שקר. והם לא מכחישים מאומה, רק מפרשים בזה פירושים שונים ומשונים.

 

[המאושר!]

זה היה שורש הויכוח שבגלל זה יצאו נגדו? לענ"ד לא נראה.

לא.

כאן כבר התחיל החילוקי דעות.


כי הרבי מחב"ד טען, שעלינו לרדת אל העם, בכדי לקרב אותם כדי שזה יקרב את הגאולה - בזה הוא היה עסוק כל הזמן.

והרב שך טען מנגד, שעצם העיסוק בגאולה תהיה בעוכריו, כמו שלכאו' באמת היה - שיש כאלו שעשו אותו משיח.

 

[נובהרדוקר]

והגר"ע יוסף מעולם לא "השמיץ" אותו, יש איזושהי הקלטה שמסתובבת, לא ברור מה מקורה, יתכן גם שזהו חקיין,

הסתמכתי על הסרטון שהעלה @מאן דהו

זה נשמע לך חקיין?

הקדימך הרב עובדיה.
תוקף את הרבי מחב"ד במילים חריפות שקשה לשמוע.

 

[משיב כהלכה]

זה נשמע לך חקיין?

דיברתי על הסירטון הזה. חקיין יכול להישמע בדיוק כמו הגר"ע יוסף, אם היה וידאו אז הייתי שולל את האפשרות של חקיין (למרות שכיום יש אפשרות של בינה מלאכותית).

אבל אתה ציטטת מתוך דבריי רק את השוליים, וברחת מהעיקר. הבאתי דברים שנפוצים אצל חסידי חב"ד בשם הרב אליטוב, והבאתי את משנתו האחרונה של הגר"ע. סביר להניח שקיבל אינפורמציה שגויה ולכן אמר מה שאמר, וחזר בו לאחר מכן.

 

[נובהרדוקר]

מה הקשר?

וכי מי שמניח שהראשונים שהשמיצו את הרמב"ם סתם (כי פחדו מהדרח החדשה שלו), הרי הוא טועה ומטעה?

וכי מי שמניח שאחי יוסף השמיצו את יוסף סתם, הרי הוא טועה ומטעה?

זה שיש מחלוקות בין גדולים וצדיקים, זה ברור. מה לנו כי ניקח צד בזה???


היזהרו בגחלתן...

אינו דומה. לטעון שהטעו אותם, ולנסות לעמעם את המחלוקת החריפה על תפיסתו הקבלית משיחית של הרבי מחב"ד (תראה מה שהעלה @כהנא דמסייע באשכול) זה להטעות את הציבור, ולנטות מן האמת.

 

[נובהרדוקר]

דיברתי על הסירטון הזה. חקיין יכול להישמע בדיוק כמו הגר"ע יוסף, אם היה וידאו אז הייתי שולל את האפשרות של חקיין (למרות שכיום יש אפשרות של בינה מלאכותית).

כדי שאדע איך להתייחס למכלול דבריך חשוב לי לעמוד על הנקודה הזו. האם, לדעתך הוא לא אמר את הדברים?

 

[משיב כהלכה]

א. קודם כל יש התוועדות שהרב גרונר מספר שזוכר שבחיי הריי"צ הרבי הורה להתפלל ביום כיפור משהו כמו זה "אבינו מלכנו שלח רפואה שלימה לכ"ק אדמו"ר מלך המשיח". והדבר פשוט שהרבי חשב שחמיו ראוי להיות משיח, כפי שרואים מכל המקורות.

אין אמינות רבה לדברי הרב גרונר, אבל אכן הוא אמר פעמים רבות שחמיו הוא משיח שבדור.

 

[משיב כהלכה]

כדי שאדע איך להתייחס למכלול דבריך חשוב לי לעמוד על הנקודה הזו. האם, לדעתך הוא לא אמר את הדברים?

חשוב לך להתמקד בטפל, היות ואין לך מה לענות על העיקר?

הדברים נשמעים לי הזויים ומנותקים מהמציאות (וכפי שנטען בשמו לאחר מכן שהטעו אותו), וההקלטה הזו פורסמה ע"י אנונימי, מה שיכול להעלות את ההשערה שמדובר בחקיין.

 

[נובהרדוקר]

הדברים נשמעים לי הזויים ומנותקים מהמציאות (וכפי שנטען בשמו לאחר מכן שהטעו אותו), וההקלטה הזו פורסמה ע"י אנונימי, מה שיכול להעלות את ההשערה שמדובר בחקיין.

הבנתי אותך תודה.

 

[משיב כהלכה]

מי שמכיר את הסגנון והרמזים בחב"ד, יודע כי מתי שהרבי ביקש לומר דבר על עצמו, אמר זאת על חמיו. הדברים מלאים בכל ההתוועדויות. ובעיקר, מי שמכיר קצת את הקו הפנימי שלו, הרי הוא בכלל ראה את עצמו המשך ישיר והיה בטל כל כולו לחמיו (איפה מצאתם בעולם רבי שכל הזכרה נענית ב"אזכיר על הציון"). והרבי אף הבהיר בעצמו פעם שהוא מתכוון על עצמו כשהוא מדבר מחמיו. כשרמז: "כך נהג הרבי (=הקודם), כשהיה רוצה לספר משהו על עצמו היה מספר זאת על אביו" (שיחות קודש תשי"ב עמ' 137)

אלה ראיות של משיחיסטים, שמניחים את הדברים הברורים והחריפים ומתמקדים ברמזים.

אכן הוא התבטל לחמיו, וראה את עצמו המשך ישיר לחמיו, אבל אין לזה שום קשר לכך שחמיו הוא משיח שבדור והוא לא התכוון על עצמו כלל.

אין לי את הפנאי לעיין בשיחות קודש תשי"ב אבל סביר להניח שהמשפט הנ"ל הוצא מהקשרו לטובת התעמולה.

והחסידים השוטים אינם מבינים שבכך הם שמים את רבם ללעג וקלס, מצד אחד יוצא בחריפות גדולה מאוד נגד כל חסיד שמעז להעלות על דל שפתיו שהוא המשיח, מונע בתוקף כל פרסום בנדון, ומצד שני רומז שהוא המשיח. הבל הבלים.

 

[משיב כהלכה]

הבנתי אותך תודה.

אני שמח לשמוע.

מה יש לך לומר על זה?

במקום אחד ראיתי כותבים על זה: "בשנים תשמ"ט-תשנ"א ניסו גורמים מסויימים לצרף את הרב עובדיה למחלוקת נגד חסידות חב"ד, באותם ימים (לאחר שהתפרסמה הקלטה שלו בה הוא מתבטא נגד הרבי) קרא הרב עובדיה את הרב שמעון אליטוב לביתו, וביקש ממנו שיכתוב לרבי בשמו מסר של הערכה, ושיבהיר בשמו כי הדברים שנאמרו על ידו יצאו מפיו בשגגה לאחר שגורם מסוים הטעה אותו בזדון, וכי הוא - הרב עובדיה - מצטער מאוד על כך. הרב עובדיה גם נקב בשמו של הגורם המטעה, והוסיף כי הורה שאותו אדם לא יוכל להיכנס עוד לביתו, לאחר שהכשיל אותו בדבר נורא כל כך. הרב שמעון אליטוב כתב אז דו"ח לרבי, שבו פירט את תוכן דבריו של הרב עובדיה".

מה שברור שלאורך כל השנים ועד אחרית ימיו של הגר"ע יוסף הוא התבטא בשבחו בצורה מופלגת, וזוהי "משנתו האחרונה" בענין

אני מבין שגם קשה לך לראות את הסירטון שהעליתי, בו לעת זקנותו (הרבה אחרי אותה הקלטה אנונימית) הוא מתבטא בשבחו בצורה מופלגת, אבל אשמח אם תתגבר ותציץ בו, ותסביר איך זה מסתדר עם "הרב עובדיה השמיץ אותו".

 

[משיב כהלכה]

הוא דיבר בלי סוף על המשיח, עם המון ביטויים חריגים ושונים מכלל גדולי ישראל שדיברו על המשיח, למשל החפץ חיים גם היה מדבר בלי סוף על הגאולה ועל משיח, אבל בלי כל מיני רמזים וגילויים, 'משיח מנחם שמו', 'הנשיא השביעי', וכו' וכו'. והיה קבלת מלכות ונביאות וכו' וכו' דברים חריגים ושונים שלא היו מאות שנים לפחות, אמת מידי פעם נשמעה ממנו הביקורת על כל מיני ביטויים, אבל צריך להודות ביושר שמשהו היה רפה בכל הגישה, מול הרוחות האדירות שצעקו משיח משיח

צריך להודות ביושר שטמנת ראשך בחול כשאתה מתעלם לגמרי מכל הביטויים החריפים שציטטתי לעיל, שהם הדבר האחרון שאפשר להגדיר "גישה רפה".

בשנת תשמ"ד פירסם הרב שלום דב וולפא חוברת בשם "קול מבשר", שנושאה היה הוכחת משיחיותו של הרבי. הרבי הגיב במסר אישי לוולפא שבו ציווה עליו להפסיק כל פעילות הקשורה למשיחיות (נוסח כזה חריף וחד, לא תמצאו בשום מקום):

"הנני מזהירו שיפסיק לדבר או לכתוב, ועל אחת כמה וכמה להפיץ, ועל אחת כמה וכמה להדפיס, בענייני משיח, הן בשמו והן בשם אחר, על ידי שליח וכיוצא בזה – או באיזה קונץ שיהיה, ובאיזה סגנון ואופן שיהיה. ואם חס וחלילה יעשה משהו בזה, יידע ברור שזהו מלחמה נגדי בפרט ובכלל".

את הדברים הללו פירסם הרב וולפא בעצמו (וזו רק דוגמא קטנה מהנ"ל).

 

[משיב כהלכה]

המשיחיסטים טוענים שלאורך שנת תשנ"א (עוד לפני השיתוק) הרבי שינה את היחס. ובעיקר כלפי פנים. משום שכלפי חוץ סבר שזה מרחיק יהודים מחסידות, אבל כלפי פנים, כשחסידים הכניסו אליו פתקים של "קבלת המלכות" הוא ענה במענה הידוע "נתקבל, תשואות חן, אעה"צ".

לא היה ולא נברא, הבאתי לעיל ביטויים חריפים שלו מאותם שנים בדיוק.

בשנת תשנ"א, בחול המועד פסח, שאל הרב דוד נחשון את הרבי, האם לפרסם בקרב השלוחים שיש לפרסם שהרבי הוא מלך המשיח. הרבי הגיב: "מופרך לגמרי, כפשוט".

בט"ו באייר תשנ"א שרו החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד". כמנהגו, עודד את השירה. אך למחרת הודיע הרבי שלא ייכנס לתפילת שחרית עד שיובטח לו שהדבר לא יישנה, ומאז ועד שחלה (בכ"ז אדר תשנ"ב) לא שרו את השיר בפניו (ע"פ עדות מזכיר הרבי, הרב יהודה קרינסקי).

הרב יואל כהן ביקש באותה תקופה לפרסם מאמר בשבועון כפר חב"ד, ממנו משתמע שהרבי הוא משיח צדקנו. הרב אהרן דב הלפרין, עורך שבועון כפר חב"ד, ביקש את אישור הרבי לפרסום, וקיבל ממנו תגובה חריפה ונחרצת: "באם רחמנא ליצלן יעשה מעין דמעין דהנ"ל – קדימה שיסגור המכתב עת לגמרי" (כלומר, עדיף שיסגור לגמרי את העיתון ולא יפרסם דברים כאלה).

בשבת פרשת נח תשנ"ב, בתאריך ד' חשון, שרו החסידים לפני הרבי בהתוועדות את השיר הנזכר לעיל "חיילי אדוננו, מורנו ורבנו, חיילי משיח צדקנו". הוא עודד את השירה כרגיל, ולאחר מכן פתח את שיחתו במילים חריפות:

"זה דבר מוזר, שמנגנים ניגון עם מילים כאלו, ואני יושב פה... האמת היא שהייתי צריך לקום ולצאת... זה שאינני יוצא... כיון שזה יגרום בלבול בה"שבת אחים גם יחד", כי כשאני אצא יצאו עוד כמה וכמה, וממילא יתבטל העניין ד"שבת אחים גם יחד".

בחודש חשוון תשנ"ב התקיים כינוס השלוחים העולמי, הנערך מידי שנה. לעיונו של הרבי הובאה שיחה להגהה. בדברי הקדמה לשיחה, כתבו העורכים "להסביר את ענין המשיח, ומיהו המשיח". הרבי מחק מילים אלה. בהמשך הדברים כתבו העורכים "שעל ידי זה יונח בשכל האדם לקבל את השליח ומשיח בדורנו". הרבי מחק את כל המשפט.

בשנת תשנ"א ביקש הרב וולפא מהרבי לפרסם את הספר "יחי המלך", והרבי הסכים לו לפרסם את הספר לאחר ביקורת שתשמיט כל רמז לזהותו של המשיח. בשנת תשנ"ב, סבר הרב וולפא חשב שאולי בכל זאת "הרבי חזר בו והשתנו העיתים" ושלח לו חוברת שנשאה את השם "קונטרס בעניין קבלת פני משיח צדקנו", שעסקה בזהותו כמשיח. בחוברת לא היה מצויין במפורש שהרבי הוא המשיח, אלא רק שאלות ותשובות על סדר התגלות המשיח.

בתגובה ענה לו הרבי, כשבועיים לפני שלקה בשבץ: "מכבר עניתי לו שמאמרים כאלו מרחיקים כמה וכמה מלימוד דברי אלוקים חיים, היפך הפצת המעיינות חוצה". זוהי התשובה האחרונה של הרבי בנושאים אלה.

סמוך לאירוע המוחי בכ"ז אדר תשנ"ב, כתב הרבי פתק שנחשב כצוואה בעיני הזרם המרכזי בחב"ד, בתשובה לאחד השואלים, וזה לשונו: "אין כל חיוב כלל לחפש מיהו המשיח, אבל מצות עשה מהתורה אהבת כל אחד ואחד מישראל, ושלילת המחלוקת בתכלית ופשיטא שלא לעשות במזיד הפכו..." בזרם המרכזי רואים בפתק זה כצוואה של הרבי, אשר צפה מראש כי העיסוק בזהותו של המשיח יעורר מחלוקות, והזהיר לא להתעסק בשאלת זהות המשיח (ראו בספר הנפלא "חד בדרא", תולדות ופרקי חיים של הרבי מליובאוויטש, עמ' 526).

 

[משיב כהלכה]

קשה מאוד לומר שחסידות בת רבבות חסידות תטעה ולא תבין את רבה. זה לא מתקבל על הדעת

לא כל החסידים טעו אלא חלקם.

ואכן גם היום קשה לי מאוד להבין את המשיחיסטים, שחלקם עושים רושם של אנשים שפויים לחלוטין, ועם זאת מתנהגים כמשוגעים, ובוודאי שהם חסידים שרופים של הרבי זצ"ל, ובכל זאת עושים היפך רצונו ודעתו.

אבל לא מחמת שהחסידים משוגעים, נסלף ונעוות את דעתו של הרבי זצ"ל, שהביע בעקביות לאורך כל השנים עד שהשתתק.

 

[משיב כהלכה]

ולכן אני לא מצליח להבין איך אדם כל כך מוצלח כמו הרבי נכשל כשלון כל כך חרוץ בענין המשיחיות, אא"כ נאמר כמו שאני טוען, שהוא בעצמו האמין שהוא המשיח. אחרת אין הבנה איך קרתה התופעה הזאת של המשיחיות, ועוד יותר המשיחיות ההזויה אחרי פטירתו.

הוא לא נכשל במאומה, מי שנכשלו הם חלק מהחסידים שעברו על דבריו והתעלמו מזעקותיו, אבל הוא הצליח מאוד להטמיע את הציפיה למשיח שזו אחת השאלות ששואלים את האדם בבי"ד של מעלה, האם ציפית לישועה.

הוא עצמו אמר כנ"ל על חמיו שהוא משיח שבדור, ולא היה על זה שום רעש, ואף אחד לא השתגע, עד שהרבי עצמו נחלה ונפטר והחסידים לא עמדו בעומס הרגשי הזה.

 

[משיב כהלכה]

במבט לאחור אני חושב שהציבור החרדי והחסידי צריך להודות להרב שך על שהיה הראשון שזיהה את המכשול שעלול לקרות.

המכשול היחיד הוא שרבים לא התקרבו לחב"ד מחמת שגעונם זה, ולא נראה לי שזה מה שהטריד את הרב שך.

גם העובדה שחסידות חב"ד עלולה להחלק לשני פלגים, השפויים והמשיחיסטים, לא הטרידה את הרב שך (הרי גם מחנהו נחלק לשונאים ומחבלים, פלג ירושלמי וכו', והמחלוקת שם חריפה פי כמה).

בסיכומו של דבר אין כאן עוברי עבירה ח"ו, רק משוגעים שעושים ענין משטויות והבלים שאין בהם שום נפק"מ.

 

[משיב כהלכה]

מתוך חבדפדיה!
הרבי כמלך המשיח

חב"דפדיה הוא כמובן אתר משיחיסטי שבענין הזה מוטה לחלוטין, עם כל הסילופים והעיוותים הידועים.

 

[משיב כהלכה]

כאשר רמז לחסידיו שהוא המשיח ועודד אותם לפרסם זאת בדרכים שונות

ההיפך הוא הנכון, כנ"ל.

בשנת תנש"א הודיע הרבי על תחילת התגלותו של משיח

אפשר להסתפק רק בלפתוח את המקור, כדי לראות שוב שזה שטותים והבלים.

"מה שמתחילים לטעון – היתכן, הרי "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה שנאמר אז ימלא שחוק פינו"? . . הרי בפסוק מפורש, שבמה דברים אמורים – כשמדובר רגע קודם גילוי משיח צדקנו, אבל מכיון שנשיא-דורנו היה המשיח של דורנו והוא נתגלה בכל התוקף, ממילא, יש לא רק רשות ל"ימלא שחוק פינו ולשוננו רנה", אלא ישנם כל הענינים ד"יוסף" ו"יצחק"!".

הרי לך שמדבר במפורש על חמיו, והעניינים שיש בשמותיו - יוסף ויצחק, והוא אפילו אומר "היה המשיח של דורנו" בלשון עבר, כמה צריך לעוות ולסלף כדי להבין שהרבי מדבר על עצמו, שמתחיל להתגלות בשנת תשנ"א?

 

[שלומי]

לא עברתי על כל הנאמר ולכן ייתכן שהקדימוני..
שאלה:
כמדומה שחוץ מהבעיה של המשיחיות
יש גם דברים טובים בחב'ד כמו זיכוי הרבים בכל העולם וכדו' לא כן??

 

[משיב כהלכה]

ובהמשך הודיע שנשיא דורנו קיבל את השליחות מהקדוש ברוך הוא להתגלות כמשיח[62]

ושוב, כאשר מעיינים במקור המצויין (הערה 62) המפנה לשיחת פרשת חיי שרה תשנ"ב, מגלים שלא מיניה ולא מקצתיה.

בשיחה הארוכה של פרשת חיי שרה תשנ"ב הוא מדבר על חמיו כמשיח היחיד בדורנו (יותר מודגש מזה - אין) ועל השלוחים של חמיו, שעבודתם היא לקבל את פני משיח צדקנו כשיגיע, ומדגיש שוב ושוב שמדובר בחמיו, ועבודתם תועיל שיתגלה המשיח במהרה בימינו.