האם אנו עדים לתהליך התפרקותה של מדינת ישראל| דף 3 | פורום אוצר התורה האם אנו עדים לתהליך התפרקותה של מדינת ישראל| דף 3 | פורום אוצר התורה

האם אנו עדים לתהליך התפרקותה של מדינת ישראל

אבל מאיפה המצאת שהמדינה גורמת נזק בגשמיות?

מנא לך הא?
והגר"ח ייחל לביטול המדינה?
המציאו מכונת זמן ולא שמעתי על זה?
מרן הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק זצ"ל היה מן הבולטים בגדולי הדור בתקופת ראשית הציונות ומהראשונים שבמבטם הבהיר הרואה את הנולד צפו מראש מה באמת שאיפתה של התנועה הציונית ולאיזה חורבן ברוח ובגוף תוביל את כלל ישראל. מהמעשה המובא לקמן מתוך הספר "מפיהם ומפי כתבם" (חלק ב', ניו יורק, תשס"ח, עמ' קיט'-קכ') עפ"י עדותו של הרב רפאל זלמן הכהן לעווין ז"ל בנו של רבי חיים אברהם דוב בער הכהן לעווין זצ"ל (ה"מלאך מאמריקה") ניתן לראות עד כמה היתה ההתיחסות לציונות שלילית. וז"ל: "בשנת תרע"ה, בעת המלחמה הראשונה, גירשו את היהודים מפלך קאוונא, ובתוכם מעיר סאלאבאדקע, ובאו עד לעיר מינסק, חצי שנה אח"כ נגרשנו גם אנחנו מעיר איליע, ובאסרו חג סוכות הגענו למינסק דרך היער. גם הגאון ר' ברוך בער לייבאוויטש זצ"ל עבר מסאלאבאדקע למינסק עם ישיבתו הרמה, והיה שם שנה אחת, (עד שנבחר למלא מקום חותנו הגאון הרב מקרעמענטשוג [הג"ר אברהם יצחק צימערמאן] ז"ל, שאז תקע אהלו שמה), גם הגר"ח זצ"ל מבריסק ברח למינסק.

והנה בבוקר אחד בשעה שמונה בערך, כשבאתי מביה"מ דשם אחר תפילת שחרית, עמד אדם אחד בפינת הרחוב ומכר "פלעק" של קרן קיימת של הציונים, ולידו היתה מונחת קופסא. זרקתי שמה ב' או ג' קאפיקעס, ונתן לי "בלעכל" ["פין"] של קרן קיימת, ובמשך שיחתי שם עם המוכר תליתיו על בגדי, וככה נכנסתי לבית הורי, כי שכחתי לקחתו מבגדי. אבא מארי עמד אז בתפילה, וכיון שהרגיש בי אבא מארי הפסיק (מה שלא עשה כן מעולם), וצוה עלי להסיר זאת מעל בגדי תיכף ומיד, והיות שלא ראיתי בזה שום דבר איסור, טענתי לפניו בדבר, ואמרתי לו שיכולים לשאול לרב זה ולרב זה, כה מניתי כמה רבנים שיכולים לשאול אם מותר הדבר אם לא, ולא קבל אבא מארי, רק צוה להסירו ומצותו שמרתי. אח"כ כשהלכנו ברחוב ופגענו בהגר"ח מבריסק (זה היה הפעם הראשונה שראיתיו), נתן לו אבא מארי שלום, ואמר לו: אט דאס איז מיין זוהן און ער האט א שאלה ביי אייך צו פרעגן [הנה זה הבן שלי ויש לו שאלה לשאול אתכם] וישאל לו הגר"ח: פארוואס זאגט איר אים ניט? [למה אתם לא אומרים לו?] אמר לו אבא מארי: וייל פון מיר איז ער ניט מקבל. [כי ממני אינו מקבל] אמר לו הגר"ח: ער האט ביי וועמען צו פרעגן,

[ יש לו אצל מי לשאול] ופנה אליי ואמר: פרעגט און פרעגט נאכאמאל, [תשאלו וחזור ותשאלו], אמר לו אבא מארי: ס'איז ניטא [וועמען צו פרעגן], ס'איז א שאלה וואס ס'איז נוגע אין אמונה! [אין אצל מי לשאול, זאת שאלה הנוגעת לאמונה!] כשמוע הגר"ח זאת אמר בהתרגשות: אמונה? ועמד על מעמדו והרכין אזנו אלי, ואמר: נו זאגט'ס וואס איר ווילט פרעגן, [נו תגידו מה אתם מבקשים לשאול] אמרתי לו בשפה רפה כל הענין הנ"ל, ויאמר לי הגר"ח: אויב איר האט אן איבעריגער זעקסער צו געבן, אט די עבודה זרה, האט ניט די טומאה וואס די עבודה זרה (ציונות) האט! [אם יש לכם זעקסער (מטבע שהוא בערך שלשה קאפיקעס) מיותר לתת, הנה העבודה זרה הזאת (הטיפלא הגדולה שעמדה שם מנגד בפינת הרחוב), אין בה הטומאה שיש בע"ז הציונית!]. היינו שלתת כסף לציונים חמור יותר מליתן לבית טומאתם. ומצאתי סימוכין לדבריו בירושלמי (שבת עט:), א"ר טרפון וכו' שאם יהיה הרודף רודף אחרי, שאני נמלט לתוך בתיהן של עבודה זרה ואיני נמלט לתוך בתיהן של מינין, שעכו"ם אינן מכירין אותו וכופרין בו, אבל המינין מכירין אותו וכופרין בו, ע"כ.

התנגדותו לציונות​

כבר מראשיתה של תנועת חובבי ציון התנגד לה, והתנגדותו הוחרפה עם הקמה של ההסתדרות הציונית. בשנת תר"ס פורסם מכתבו בקונטרס "אור לישרים", בו הוא מביע את התנגדותו החריפה לציונות<a href="https://www.hamichlol.org.il/רבי_חיים_הלוי_סולובייצ'יק#cite_note-23">[23]</a>:

...בנידון כת הציונים שנתחברו ונתאגדו עתה בחזקה, ולא אבוש מלאמר כי לא אדע איך למצוא מסילות לצאת נגדם, אחרי כי האנשים הלא מהם נודעים במקומותם לרעה, ותכליתם כבר הודיעו ופרסמו כי הוא לעקור יסודי הדת...
 
מרן הגאון רבי חיים הלוי סולובייצ'יק מבריסק זצ"ל היה מן הבולטים בגדולי הדור בתקופת ראשית הציונות ומהראשונים שבמבטם הבהיר הרואה את הנולד צפו מראש מה באמת שאיפתה של התנועה הציונית ולאיזה חורבן ברוח ובגוף תוביל את כלל ישראל. מהמעשה המובא לקמן מתוך הספר "מפיהם ומפי כתבם" (חלק ב', ניו יורק, תשס"ח, עמ' קיט'-קכ') עפ"י עדותו של הרב רפאל זלמן הכהן לעווין ז"ל בנו של רבי חיים אברהם דוב בער הכהן לעווין זצ"ל (ה"מלאך מאמריקה") ניתן לראות עד כמה היתה ההתיחסות לציונות שלילית. וז"ל: "בשנת תרע"ה, בעת המלחמה הראשונה, גירשו את היהודים מפלך קאוונא, ובתוכם מעיר סאלאבאדקע, ובאו עד לעיר מינסק, חצי שנה אח"כ נגרשנו גם אנחנו מעיר איליע, ובאסרו חג סוכות הגענו למינסק דרך היער. גם הגאון ר' ברוך בער לייבאוויטש זצ"ל עבר מסאלאבאדקע למינסק עם ישיבתו הרמה, והיה שם שנה אחת, (עד שנבחר למלא מקום חותנו הגאון הרב מקרעמענטשוג [הג"ר אברהם יצחק צימערמאן] ז"ל, שאז תקע אהלו שמה), גם הגר"ח זצ"ל מבריסק ברח למינסק.

והנה בבוקר אחד בשעה שמונה בערך, כשבאתי מביה"מ דשם אחר תפילת שחרית, עמד אדם אחד בפינת הרחוב ומכר "פלעק" של קרן קיימת של הציונים, ולידו היתה מונחת קופסא. זרקתי שמה ב' או ג' קאפיקעס, ונתן לי "בלעכל" ["פין"] של קרן קיימת, ובמשך שיחתי שם עם המוכר תליתיו על בגדי, וככה נכנסתי לבית הורי, כי שכחתי לקחתו מבגדי. אבא מארי עמד אז בתפילה, וכיון שהרגיש בי אבא מארי הפסיק (מה שלא עשה כן מעולם), וצוה עלי להסיר זאת מעל בגדי תיכף ומיד, והיות שלא ראיתי בזה שום דבר איסור, טענתי לפניו בדבר, ואמרתי לו שיכולים לשאול לרב זה ולרב זה, כה מניתי כמה רבנים שיכולים לשאול אם מותר הדבר אם לא, ולא קבל אבא מארי, רק צוה להסירו ומצותו שמרתי. אח"כ כשהלכנו ברחוב ופגענו בהגר"ח מבריסק (זה היה הפעם הראשונה שראיתיו), נתן לו אבא מארי שלום, ואמר לו: אט דאס איז מיין זוהן און ער האט א שאלה ביי אייך צו פרעגן [הנה זה הבן שלי ויש לו שאלה לשאול אתכם] וישאל לו הגר"ח: פארוואס זאגט איר אים ניט? [למה אתם לא אומרים לו?] אמר לו אבא מארי: וייל פון מיר איז ער ניט מקבל. [כי ממני אינו מקבל] אמר לו הגר"ח: ער האט ביי וועמען צו פרעגן,

[ יש לו אצל מי לשאול] ופנה אליי ואמר: פרעגט און פרעגט נאכאמאל, [תשאלו וחזור ותשאלו], אמר לו אבא מארי: ס'איז ניטא [וועמען צו פרעגן], ס'איז א שאלה וואס ס'איז נוגע אין אמונה! [אין אצל מי לשאול, זאת שאלה הנוגעת לאמונה!] כשמוע הגר"ח זאת אמר בהתרגשות: אמונה? ועמד על מעמדו והרכין אזנו אלי, ואמר: נו זאגט'ס וואס איר ווילט פרעגן, [נו תגידו מה אתם מבקשים לשאול] אמרתי לו בשפה רפה כל הענין הנ"ל, ויאמר לי הגר"ח: אויב איר האט אן איבעריגער זעקסער צו געבן, אט די עבודה זרה, האט ניט די טומאה וואס די עבודה זרה (ציונות) האט! [אם יש לכם זעקסער (מטבע שהוא בערך שלשה קאפיקעס) מיותר לתת, הנה העבודה זרה הזאת (הטיפלא הגדולה שעמדה שם מנגד בפינת הרחוב), אין בה הטומאה שיש בע"ז הציונית!]. היינו שלתת כסף לציונים חמור יותר מליתן לבית טומאתם. ומצאתי סימוכין לדבריו בירושלמי (שבת עט:), א"ר טרפון וכו' שאם יהיה הרודף רודף אחרי, שאני נמלט לתוך בתיהן של עבודה זרה ואיני נמלט לתוך בתיהן של מינין, שעכו"ם אינן מכירין אותו וכופרין בו, אבל המינין מכירין אותו וכופרין בו, ע"כ.​
לא ענית על השאלות שלי.
1. מאיפה המצאת את הטענה ההזויה שהמדינה גורמת נזק בגשמיות.
2. מאיפה לך שאחרי שהוקמה המדינה ייחלו הגר"ח והגרי"ז לביטולה.
 
כב' מוזמן להתחיל ללמוד תנ"ך, שם ימצא תשובות לכל שאלותיו וקושיותיו.
עד שתעשה זאת, אתמצת לך בקצרה:

כל פעם שיהודים לא שמעו בקול ה' סבלנו צרות.
כל פעם שההנהגה הייתה מקולקלת גם סבלנו צרות.

וזוהי הסיבה לצרותינו גם כעת כאשר קמה יישות ציונית בארץ ישראל
ששמה לה למטרה להלחם בתורת ה' ולקלקל את עם ה'.
בוא נתחיל עם עובדות.
א - אתה מסכים איתי שלאורך רוב ככל שנות הגלות ברוב ככל מקומות מושבות היהודים היה להם צרות?
ב - אני מסכים איתך לחלוטין שמטרת הקמת המדינה הייתה לרעה, אבל האם ה' לא הפכה לטובה בעל כרחם?
ג - לגבי הנביאים (ובכללי עד החורבן) שמה זו הייתה תקופה אחרת שלא דומה בכהו זה להנהגת ה' שלאחר החורבן, לא כך?
ד - כל דברי רבותינו מתייחסים לציונות, אני לא מדבר על הציונות אני מדבר על המציאות. לא נראה לך שזה שונה?
ה - לגבי האצ"ל ושות' - סוף כל סוף האומות קמו והחליטו לתת מדינה, לא חושב שזה מוציא מכלל מרידה?
אשמח לתגובות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון ונתקדם
 
אני מקווה שהרב מבריסק ואביו הגר"ח "מקובלים עליך"...
הם סברו בדיוק כך. שתכלית הציונות והמדינה להעביר על הדת.
וייחלו לביטולם.
לא הבנת את כוונתי.
לא אמרתי שרק מהכיוון הזה ייחלו לביטול המדינה, אלא שרק משם באו הטענות על כך שהמדינה קרובה להתפרקות, וחלפו כמה וכמה שנים ולא קרה ולא מידי.
ואחזור על שאלתי (שמשום מה אינך רוצה להתייחס אליה, אולי כי היא דוקרת?):
מדוע לא להאמין שהקב"ה הציב את המדינה כשליח להגנה גשמית על עם ישראל בארץ ישראל?
 
מלחמת העצמאות לא פרצה בגלל ההתגרויות של המחתרות.
הפעילות של המחתרות היתה נגד הבריטים ולא הערבים.
א. מלחמת העצמאות פרצה בגלל הכרזת המדינה.
ב. הרבה מהפרעות של הערבים וכן התנהגות הבריטים נבעו מהתגרות המתחרות.
ג. יש לי להאריך הרבה בעניין ובמיוחד בתפקיד התגרות הציונים וחלקם בפרעות תרפ"ט.
 
א. מלחמת העצמאות פרצה בגלל הכרזת המדינה.
ב. הרבה מהפרעות של הערבים וכן התנהגות הבריטים נבעו מהתגרות המתחרות.
ג. יש לי להאריך הרבה בעניין ובמיוחד בתפקיד התגרות הציונים וחלקם בפרעות תרפ"ט.
אשמח לדעת על חלקם בגירוש ספרד ושאר פרעות הגלות
 
לא הבנת את כוונתי.
לא אמרתי שרק מהכיוון הזה ייחלו לביטול המדינה, אלא שרק משם באו הטענות על כך שהמדינה קרובה להתפרקות, וחלפו כמה וכמה שנים ולא קרה ולא מידי.
ואחזור על שאלתי (שמשום מה אינך רוצה להתייחס אליה, אולי כי היא דוקרת?):
מדוע לא להאמין שהקב"ה הציב את המדינה כשליח להגנה גשמית על עם ישראל בארץ ישראל?
אם לא שמת לב, עניתי עליה.
ואענה שוב.
לא נראה לי שהקב"ה ירצה בקיומה של מדינה שחרתה על דגלה את המרד בו ובתורתו.
 
א. מלחמת העצמאות פרצה בגלל הכרזת המדינה.
ע"י האו"ם.
ב. הרבה מהפרעות של הערבים וכן התנהגות הבריטים נבעו מהתגרות המתחרות.
התנהגות הבריטים כן. פרעות הערבים חד משמעית לא.
ג. יש לי להאריך הרבה בעניין ובמיוחד בתפקיד התגרות הציונים וחלקם בפרעות תרפ"ט.
בפרעות תרפ"ט התירוץ היה הציונים.
ובת"ח ות"ט או במסעות הצלב היה תירוצים אחרים.
מה זה משנה?
 
חלקם של מי?
של הציונים
אם לא שמת לב, עניתי עליה.
ואענה שוב.
לא נראה לי שהקב"ה ירצה בקיומה של מדינה שחרתה על דגלה את המרד בו ובתורתו.
זהו שאני פחות מנסה לחשב חשבונות שמים, ואין לדיין אלא מה שעינייו רואות את פריחת עולם התורה דווקא פה באר"י על אפם וחמתם של ראשי המדינה
 
הרב @מגנא ומצלא שליט"א
אשמח מאד אם תענה לי על השאלה העיקרית:
מאיפה המצאת המצאה מגוחכת כזו שהמצב הגשמי של היהודים הורע בגלל המדינה.
 
לא נכון,
האו"ם אישר להקים מדינה וב.ג. הוא זה שהכריז עליה והקים אותה בפועל.
התנהגות הבריטים כן. פרעות הערבים חד משמעית לא.
ומה לעשות והעובדות הן שונות, למשל:
תהלוכת "בית"ר" בתשעה באב שהציתה את המופתי והובילה לפרעות תרפ"ט.
כמו"כ המרד הערבי הגדול שפרץ בגלל הפעולות והמהלכים להקמת המדינה.
בפרעות תרפ"ט התירוץ היה הציונים.
ובת"ח ות"ט או במסעות הצלב היה תירוצים אחרים.
מה זה משנה?
כמו שלא משנה ממש מהן הסיבות לתאונות הדרכים בגלל שיש יותר מדי סיבות...
 
חזור
חלק עליון