גוסס הוא טריפה?הנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
מעכ"ת לא ביאר שאלתו כל הצורך,הנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
א - למה לא?
היכן?
מנלן?
כבר חילקו בזה התוס' בכמה מקומות משום דגוסס הלא יכול לחיות (דרק רוב גוססים למיתה) ואיני זוכר כרגע מקומו
ייש''כ על המקור
לא
א"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
תוספות סנהדרין עח א
ומומלץ לעי"ש היטב בסוגיא.
לא
רמב"ם רוצח ב ז - אחד ההורג את הבריא או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס נהרג עליו.
אמנם מסיק שם הרמב"ם ד"ואם היה גוסס בידי אדם כגון שהכוהו עד שנטה למות והרי הוא גוסס. ההורגו אין בית דין ממיתין אותו."
תוספות סנהדרין עח א
בגוסס בידי אדם. תימה אותו שעשאו גוסס אמאי פטור הא רוב גוססין למיתה ואמרינן בריש בן סורר (לעיל דף סט:) דהולכין בדיני נפשות אחר הרוב והמכה חבירו ואמדוהו למיתה ומת מי לא מיחייב והא נמי אמוד למיתה הוא וי"ל דכיון שהקילה עליו תורה שחובשין אותו כדאמרינן בסמוך ואע"פ שאמדוהו למיתה אין הורגין כל זמן שהוא חי וזימנין נמי דאומדין למיתה וחי אף על גב דרובא מייתי הלכך כיון שבא אחר והרגו פטור ותדע דהא אשכחן גוסס בידי שמים דנחשב כחי לחייב את ההורגו אע"ג דרוב גוססין למיתה הלכך אין לתמוה בגוסס בידי אדם אם נחשבנו כחי לפטור מי שעשאו גוסס:
ייש"כ!ומומלץ לעי"ש היטב בסוגיא.
דשם הוא מקור לדברי הרמב"ם דלעיל, ולדברי הרמ"ה שהובאו לעיל
בתוספות חולין ריש פרק אלו טרפות מ"ב: ד"ה ואמרמוכח להדיא שעושה חבירו טרפה נהרגהנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
הנה, העושה את חבירו טריפה אינו רוצח, וכן רוצח טריפה פטור, וא"כ יל":ע כיצד אפשר לחייב רוצח, הלא בד"כ הוא לא מת מיד, אלא גוסס, וא"כ בתחילה עשהו טריפה, ואף אם בסוף מת הרי זה כרוצח טריפה.
פשוט, מה הנידון?דוקא בהכה עבדו הכנעני אם יום או יומיים יעמוד לא יוקם כי כספו הוא, ומבואר דבשאר ישראל נענש אף בכה"ג שעמד יום או יומיים
מקובלני מרבותי ששאלה ללא תירוץ א"צ לציין, ולא ע"ז נאמר האומר דבר בשם אומרו.בשאלתך זו [וכן באשכול נוסף] נראה שלקחת מדברי רי"ע, וראוי לציין
[באם תעיתי עמך הסליחה