דיון - איך מעבירים סיפור צדיקים בצורה הכי מדויקת שאפשר? | פורום אוצר התורה דיון - איך מעבירים סיפור צדיקים בצורה הכי מדויקת שאפשר? | פורום אוצר התורה

דיון איך מעבירים סיפור צדיקים בצורה הכי מדויקת שאפשר?

אוראל סולטן

משתמש רשום
הודעות
45
תודות
201
נקודות
30
שמעתי בזמנו מאחד הסופרים החשובים, שכתב סיפור על הרב כהנמן, שלבסוף הוא קלט שכתוב בו שהוא 'הביט בעיני האישה', וזה מה שהוביל אותו למסקנה שאף פעם לא נצליח לספר סיפור מדויק, שהרי כל סופר משנה ומתאר לרוב כפי ראות עיניו.

האם אתם מסכימים?

(אני באופן אישי מסכים, אבל רק באופן חלקי. תיאורים הם מה שעושה את הספר לספר, ולא קובץ משפטים כמו בתסריט, שגם הם לא הכי מדויקים.)
 
יש שאלה איך מעבירים את זה. ויש שאלה, הקודם לשאלה זו: "כיצד מקבלים סיפור צדיקים באופן הכח מדוייקת שאפשר?".
ובכן על שאלה זו אפשר לומר כך. הדרך הכי מובחרת, הוא לקבל הסיפורים מפי אדם גדול מאותו מהלך/גזע, שהן מדייק בתוכן נדברים, והן מתבטא ביאורי הסיפור באופן שמשקף הכי מדוייק את מה שהתרחש שם.
הדוגמא הכי טובה שיש לי בענין זה, הוא הרה"ק ר' יענקעלע מפשעווארסק זי"ע, שהיה בעל מספר נפלא, דייקן נפלא, לצד היותו צדיק וקדוש.
ומשמיעת הסיפורים מפה קדשו, מלבד הסיפורים המדוייקים, לומדים הרבה הרבה.
 
אני חושב שאנחנו צריכים לקלוט שזה, סיפורי צדיקים הם לא מודיקים וצריך להיזהר בשמיעת הנתונים.

ובנוגע למה שיותר נאמן, חוץ ממה שהזכיר כבר @מתחילים מחדש אפשר להוסיף שככל שכותב הסיפור כתב את זה בזמן הסיפור הוא יותר מהימן. (לא מהימן ממש, יותר מהימן)
 
לדעתי הענייה, בדרך כלל כשבן אדם מספר סיפור, ברור שזה נכתב עם הוספות הכותב, ונאמר עם הוספות האומר. כי לא ימלט שלא יכניס את עצמו בנכתב או בנאמר.

ואדרבה כותב או דרשן שאינו מכניס את עצמו לסיפור, לא יצליח בתפקידו.


חוץ, ממתי שהכותב או האומר מדגיש, שרצונו כאן הוא רק ב'עובדות' של הסיפור, ולא ב'סיפור' של הסיפור. וד"ל.
 
נערך לאחרונה:
לדעתי הענייה, בדרך כלל כשבן אדם מספר סיפור, ברור שכל סיפור נכתב עם הוספות הכותב, ונאמר עם הוספות האומר. כי לא ימלט שלא יכניס את עצמו בנכתב או בנאמר.

ואדרבה כותב או דרשן שאינו מכניס את עצמו לסיפור, לא יצליח בתפקידו.


חוץ, ממתי שהכותב או האומר מדגיש, שרצונו כאן הוא רק ב'עובדות' של הסיפור, ולא ב'סיפור' של הסיפור. וד"ל

אכן.
ומפני כן, חשיב לשמוע את זה מפי אחד, שבעת שהוא מכניס את עצמו לסיפור, הסיפור נשאר עם דיוקו ועם אוטנטיות.
אפשר לשלב שניהם - דיוק ואמינות, ביחד עם סיפור חי.
 
אכן.
ומפני כן, חשיב לשמוע את זה מפי אחד, שבעת שהוא מכניס את עצמו לסיפור, הסיפור נשאר עם דיוקו ועם אוטנטיות.
אפשר לשלב שניהם - דיוק ואמינות, ביחד עם סיפור חי.
יאו!

זה קשה!

אבל ברור שאפשר.
 
אני חושב שיש חשיבות גדולה לדייק בעובדות, נכון שחשוב להחיות את הסיפור אך צריך להצמד לעובדות, סיפור שהוכנסו בו עובדות לא נכונות לעיתים גורם שלא ישפיע כראוי, לעיתים זה מביא כאלו שמטילים ספק ופקפוק בכל סיפור ועובדה על גדולים וצדיקים, ההגזמה שלעיתים רוצים להגדיל את המעשה לעיתים גואמת שלא יאמינו לסיפור זה ולאחרים.
אינני מתכוון לדיוק ברמה 'בריסקאית' בה יש ממש דגש על כל עובדה וכל מילה, זה מזכיר לי שפעם הבאתי משהו שכתבתי לאחד מגדולי בית בריסק שיעבור עליו, לאחר כמה זמן כשהגעתי אליו אמר לי 'זה מלא עובדות וסיפורים לא נכונים'... נחרדתי וביקשתי לדעת על מה הביקורת, הוא החל לומר לי המעשה הזה לא היה בעיירה פלונסק אלא בבריינסק.... וכן על זה הדרך... תיקונים שיש שהם חשובים להם עד הפרט האחרון, לדעתי הדיוק בזה איננו כל כך קריטי כנלענ"ד. אך ביחס לעצם העובדות חשוב שישדרו אמינות שיתקבלו על אזני ולב השומעים.
 
חזור
חלק עליון