-
עקב המצב המתוח והסכנה המרחפת -היל"ת- על יושבי ציון, נרבה בתפילה ובחיזוק. לקריאת תהילים משותפת - לחצו כאן
נוסף ללוח שנה: 05-11-25
גוסס הוא טריפה?
העושה את חבירו גוסס גם פטור ממיתה?
מעכ"ת לא ביאר שאלתו כל הצורך,
כוונתו לשאול איך התורה חייבה רוצח? שאלה תמוהה היא זו, דכך היא צורת חיובה לחייב באופן שקודם מטריף ואחר כך הורג, דהלא כך כתב מר שאין לך רוצח שאינו מטריף את קרבנו קודם הרציחה.
ומה שאין מקישים מכך לחייב כל הורג טריפה הוא שום מיעוטא דקרא כמבואר בגמ'
ואולי התכון כ"ת לשאלה אחרת?
- פותח האשכול
- #5
א - למה לא?
ב- זו בדיוק השאלה.
- פותח האשכול
- #6
- הודעות
- 2,407
- תודות
- 5,095
- נקודות
- 517
מנלן?
הלא שור נהרג על כך כמבו' בב"ק
- הודעות
- 2,407
- תודות
- 5,095
- נקודות
- 517
כבר חילקו בזה התוס' בכמה מקומות משום דגוסס הלא יכול לחיות (דרק רוב גוססים למיתה) ואיני זוכר כרגע מקומו
- הודעות
- 55
- תודות
- 104
- נקודות
- 30
היד רמה סנהדרין כתב שהעושה חבירו טריפה חייב מיתה
- הודעות
- 2,407
- תודות
- 5,095
- נקודות
- 517
- הודעות
- 1,996
- תודות
- 5,072
- נקודות
- 305
לא
רמב"ם רוצח ב ז - אחד ההורג את הבריא או את החולה הנוטה למות. ואפילו הרג את הגוסס נהרג עליו.
אמנם מסיק שם הרמב"ם ד"ואם היה גוסס בידי אדם כגון שהכוהו עד שנטה למות והרי הוא גוסס. ההורגו אין בית דין ממיתין אותו."
- הודעות
- 1,996
- תודות
- 5,072
- נקודות
- 305
תוספות סנהדרין עח א
בגוסס בידי אדם. תימה אותו שעשאו גוסס אמאי פטור הא רוב גוססין למיתה ואמרינן בריש בן סורר (לעיל דף סט:) דהולכין בדיני נפשות אחר הרוב והמכה חבירו ואמדוהו למיתה ומת מי לא מיחייב והא נמי אמוד למיתה הוא וי"ל דכיון שהקילה עליו תורה שחובשין אותו כדאמרינן בסמוך ואע"פ שאמדוהו למיתה אין הורגין כל זמן שהוא חי וזימנין נמי דאומדין למיתה וחי אף על גב דרובא מייתי הלכך כיון שבא אחר והרגו פטור ותדע דהא אשכחן גוסס בידי שמים דנחשב כחי לחייב את ההורגו אע"ג דרוב גוססין למיתה הלכך אין לתמוה בגוסס בידי אדם אם נחשבנו כחי לפטור מי שעשאו גוסס:
- הודעות
- 1,996
- תודות
- 5,072
- נקודות
- 305
ומומלץ לעי"ש היטב בסוגיא.
דשם הוא מקור לדברי הרמב"ם דלעיל, ולדברי הרמ"ה שהובאו לעיל
בתוספות חולין ריש פרק אלו טרפות מ"ב: ד"ה ואמרמוכח להדיא שעושה חבירו טרפה נהרג
- הודעות
- 13
- תודות
- 28
- נקודות
- 5
בשאלתך זו [וכן באשכול נוסף] נראה שלקחת מדברי רי"ע, וראוי לציין
[באם תעיתי עמך הסליחה
- הודעות
- 27
- תודות
- 71
- נקודות
- 53
דוקא בהכה עבדו הכנעני אם יום או יומיים יעמוד לא יוקם כי כספו הוא, ומבואר דבשאר ישראל נענש אף בכה"ג שעמד יום או יומיים
- הודעות
- 2,407
- תודות
- 5,095
- נקודות
- 517
פשוט, מה הנידון?
- פותח האשכול
- #20
מקובלני מרבותי ששאלה ללא תירוץ א"צ לציין, ולא ע"ז נאמר האומר דבר בשם אומרו.
הודעות מומלצות
משתמשים שצופים באשכול הזה
נושאים דומים
סיפורים על גדולים
סיפור - איך אפשר לזכות לגדול כמו החזון איש?