מגדלות מרקחים

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם משדה אחוזתו יקדיש איש לה' והיה ערכך לפי זרעו זרע חומר שעורים בחמשים שקל כסף, אם משנת היבל יקדיש שדהו כערכך יקום, ואם אחר היובל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות עד שנת היובל ונגרע מערכך (כז טז-יח) הנה דין המקדיש שדה אחוזה המבואר בתורה כאן שנפדה במחיר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בגמ' (נדרים נח.) מבואר דהקדש נחשב דבר שיש לו מתירין דאפילו באלף לא בטיל, משום שיכול לפדותו. ובשו"ת יד יצחק ח"ב סי' ט"ז הביא להקשות, הרי במקום שיש לו הפסד לא מיקרי דשיל"מ במבואר ברמ"א (יו"ד סי' ק"ב ס"ג), א"כ הכא אם המקדיש עצמו פודה יש לו הפסד, משום שכאשר המקדיש פודה צריך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם המקדיש יגאל את ביתו ויסף חמישית כסף ערכך עליו והיה לו (כז טו) מבואר כאן דהמקדיש מוסיף חומש, ולא אדם אחר, ומבואר בגמ' נדרים לו: דהמקדיש ע"מ שיתכפר חבירו, המקדיש מוסיף חומש ולא המתכפר, והיינו דלישנא דקרא דתלוי ב"מקדיש". ויש להסתפק בקדשים קלים למ"ד שהם ממון בעלים, אם מכר...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם (כו ט) פירש רש"י והפריתי אתכם, בפריה ורביה. והרביתי אתכם, בקומה זקופה. ובפשוטו הוקשה לרש"י כפילות הלשון, "והפריתי" "והרביתי", דלכאורה היינו הך, ולכן פירש ד"והרביתי" היינו בקומה זקופה. והקשה בביאורי מהרא"י בעל תרומת הדשן [ומובא בשפתי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ונתתי גשמיכם בעתם (כו ד) בתורת כהנים, בלילי רביעיות ובלילי שבתות, או אינו אלא בערבי שבתות, אמרת אפילו השנים כשני אליהו והגשמים יורדים בערבי שבתות אין זה סימן ברכה. וקשה למה סלקא דעתך ש"בעתם" היינו דוקא בערבי שבתות. וביאר בספר עץ החיים לרבי חיים אבולעפיה זצ"ל וכ"כ בביאור...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה (כו א) במג"א או"ח סי' קל"א הביא דברי שו"ת מהר"י בן לב ח"א סי' נ"ה דס"ל דגם אבני שיש בכלל האיסור של "אבן משכית" [ומה שהביא שם מכנסת הגדולה, עי"ש שאינו חולק בפרט זה]. ובדעת תורה למהרש"ם הקשה, דמפורש במתני' נגעים פי"ב מ"ב וכן פסק הרמב"ם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה (כו א) כתב הרמב"ם בהלכות עבודה זרה פ"ו ה"ו, בטעם איסור זה, "מפני שהיה דרך עובדי כוכבים להניח אבן לפניה להשתחות עליה, לפיכך אין עושין כן להשם", ע"כ. והקשה החינוך במצוה שמ"ט, מהא דאמרו במגילה כב: "בארצכם אי אתם משתחוים, אבל אתם משתחוים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעלם בהם תעבדו ובאחיכם בני ישראל איש באחיו לא תרדה בו בפרך (כה מו) כתב הרמב"ם הלכות עבדים פ"ט ה"ח, שמותר לעבוד בעבד כנעני בפרך, וכתב הכס"מ שלמד כן ממשמעות הפסוק דלגבי עבד כנעני כתיב לעולם בהם תעבודו, ורק באחיכם בני ישראל דהיינו עבד...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': באליהו רבה או"ח סי' קמ"ג סק"א הביא בשם עולת תמיד, דחציו עבד וחציו בן חורין משלים ומצטרף למנין. והקשה הפרי מגדים שם, א"כ מדוע שחרר רבי אליעזר את עבדו לגמרי ודחה את העשה ד"לעולם בהם תעבודו", היה לו לשחרר חציו, ובזה אפשר דאינו עובר ב"לעולם בהם תעבודו" כיון דעדיין הוא חציו של...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והתנחלתם אתם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה לעולם בהם תעבודו (כה מו) בגמ' (ברכות מז:) מעשה ברבי אליעזר שנכנס לבית הכנסת ולא מצא עשרה, ושחרר עבדו והשלימו לעשרה. ומקשה הגמ' איך היה מותר לו לשחרר עבדו, הרי עובר בעשה של "לעולם בהם תעבודו", ומתרצת הגמ' דלצורך עשה דרבים שאני. והרא"ש...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ועבדך ואמתך אשר יהיו לך מאת הגוים אשר סביבותיכם מהם תקנו עבד ואמה (כה מד) הנה עבד כנעני בשעת השחרור טעון טבילה כמו גר המתגייר, כדאיתא ביבמות מז:, והיינו משום שבעודו עבד אינו בקדושת ישראל גמורה שהרי אינו חייב בכל המצוות אלא רק כאשה, וכשמשתחרר ובא להכנס בקדושת ישראל גמורה...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואם לא יגאל עד מלאת לו שנה תמימה וקם הבית אשר בעיר אשר לו חומה לצמיתות לקונה אותו לדורותיו לא יצא ביובל (כה ל) פירש רש"י, דקרא זה אתא לומר דאף אם פגע בו יובל בתוך שנתו ג"כ אינו יוצא ביובל. והקשה בהגהות מצפה איתן ערכין לא. דא"כ למה צריך קרא בערכין יח: דשנה האמורה בבתי ערי...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ואיש כי ימכר בית מושב עיר חומה והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו ימים תהיה גאולתו (כה כט) בגיטין עד: נחלקו ב' לשונות בגמ' האם נתינה בעל כרחו שמה נתינה, במי שגירש את אשתו על מנת שתתן לו מאתים זוז ונתנה לו בעל כרחו, האם נחשב לנתינה וקיום התנאי. וכן לגבי בתי ערי חומה, איך הדין...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': כתב בספר החינוך (מצוה של"ט) דלאו זה נוהג בארץ ישראל בזמן שיושביה עליה, כי כל עניני היובל אינם אלא בזמן שיושביה עליה. ויש לעיין לפי מש"כ בתוס' הרא"ש בגיטין מח. דהמוכר שדהו בז' שכבשו וז' שחלקו שעדיין לא נהג יובל, מ"מ אח"כ כאשר הגיע הזמן שיובל נוהג, חוזרת השדה ביובל, אע"פ...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': והארץ לא תמכר לצמיתות (כה כג) כתב הרמב"ם הלכות שמיטה ויובל פי"א ה"א, שהמוכר קרקע בארץ ישראל ואמר בפירוש שהמכירה תהיה לצמיתות, עובר בלא תעשה, ואין מעשיו מועילין אלא תחזור השדה לבעליה ביובל. וכתב הרמב"ן בהשגותיו לסה"מ לרמב"ם ל"ת רכ"ז, דהטעם שאין מעשיו מועילים משום דקי"ל דכל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו (כה יד) בבכורות יג: ילפינן מדכתיב "איש את אחיו", למעט נכרי שאין בו אונאה. ומקשה הגמ' שם, הניחא למ"ד גזילו אסור היינו דאצטריך קרא למישרי אונאה, אלא אי סבר לה כמ"ד גזילו של כנעני מותר, אונאה מיבעיא. מבואר דיכולים...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (כה יג) יש לעיין האם קרקע הנגבית בחוב חוזרת ביובל או לאו. ובפשטות נראה שדינו כמכירה, שחוזרת ביובל. ואע"פ שלגבי מתנה נחלקו בבכורות נב: דר"מ ס"ל דאינה חוזרת ביובל וחכמים סוברים דהמתנה כמכר, מ"מ גביה בחוב ודאי דומה למכירה, כיון שהמוכר קיבל...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': בשנת היובל הזאת תשובו איש אל אחוזתו (כה יג) בערכין כט: נחלקו בדין מוכר שדהו בשנת היובל עצמה, דרב אמר מכורה ויוצאה, ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר. והוקשה לרש"י שם מה הנפק"מ בזה שמכורה ויוצאה, הרי היא יוצאת מיד. ואין לומר דנפק"מ האם צריך המוכר להחזיר הדמים, דהא איכא למ"ד שם...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': יובל היא שנת החמשים שנה תהיה לכם לא תזרעו ולא תקצרו את ספיחיה ולא תבצרו את נזיריה (כה יא) הנה בשביעית מצינו דיש דין תוספת שביעית מלפניה, דבזמן הבית איכא תוספת שלשים יום קודם השמיטה מהלכה למשה מסיני, כמבואר במו"ק ד. עי"ש. ונסתפק רבינו הגר"ד לנדו שליט"א האם גם ביובל שייך...

מתוך ה'מגדלות מרקחים': ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל תבואתה לאכל (כה ז) בספר אור לציון שביעית פ"ב סי' י"ג כתב להסתפק, האם כשם שמאכל בהמה יש בו קדושת שביעית וכמבואר בשביעית פ"ז מ"א, כך גם במאכל דגים יש קדושת שביעית, או דיש לומר דכיון דילפינן מאכל בהמה מקרא ד"ולבהמתך ולחיה אשר בארצך תהיה כל...