אדם מתרגל להיות מחוייב לאמת מוחלטת בלי ''למרוח'' ומשעבד את נטיות השכל שלו רק למקומות הנכונים, באופן טבעי הוא מתרגל להיות מחוייב לאמת. לא? אני חושב שלזה כיון החזו"א בספר אמונה וביטחון עי"ש פ"ד
- מתחיל חוט ללמוד וללמד
- תאריך התחלה
אולי נדון גם בתורות אחרות כמו פיזיקה או נפתור חידות, גם הקשר בין לא להיות שטחי לקיום ההלכה לא נהיר לי, לכאו' מי שלומד מוסר יותר מחויב לאמת,
וזה תלוי אם המטרה להגיע לאמת זה דבר אחד, אבל אני חושב שהיום הכיוון יותר הוא להמציא ולהוסיף עוד סברות חקירות ולשיטתו ולא המטרה להבין ולהגיע לאמת מה אומר ראשון כזה או אחר, כל עוד הלימוד לא מגיע למעשה אפשר להמציא ולזרוק סברות בלי כיסוי,
אני מכיר לא אחד שדקדוק הלכה לא בראש מעיינותיו וכל חייו סביב לומדע'ס, בעיני ראיתי לא מזמן רא"כ שדיבר באמצע חזרת הש"ץ על שיעור שמסר, או בעל פראק שכותב במחשב באמצע התפילה,
אם לומדים בעומק והדברים קשורים איכשהו גם להלכה כל הלימוד קשור ומחייב, אבל אם אין שום קשר לענ"ד לא יהיו תוצאות בשטח,
מעשה שהיה כשהייתי בישיבה ולמדנו ב"ק, וביום אחד נסענו לשמחת אירוסין, לאחד הבחורים נקרע המכנס בבורג שיצא מאחד הכיסאות בהסעה, ולא ידעו מה דינו, התקשרנו למו"ץ ואמר מיד שזה בור ופטור על כלים, התפלאתי איך אפשר לכתוב ע"ז חבורות ובשעת מעשה לא יודעים לחבר את הדבר הכי פשוט שבור פטור על כלים, [ובפעם אחרת שאלתי בכולל אחרי שלמדנו על הגבהה כמה חודשים, איך למעשה עושים הגבהה?, תשעים אחוז הראו לי איך מגביהים חפץ, בקושי שני אברכים ידעו שבפשטות הגבהה היינו שהחפץ יהיה מוגבה מכוחי בלי להרימו],
כ"ז לענ"ד, תקנו אותי,
- הודעות
- 380
- תודות
- 994
- נקודות
- 176
אה"נ לימוד צריך להיות ע"מ לעשות אבל לא רק יו"ד או או"ח אלא גם נגעים ואהלות שהלימוד יוצא מנקודת מוצא שזה ד"ת מחייבים למעשה גם אם מירי בבן סורר ומרה שלא היה ולא נברא וגם אם לומד את סוגיית מיגו ב' צדדים בר' שמעון ולולי זה באמת אין את המעלה של ת"ת שמביא לידי זהירות
וזה הביאור בגדול תלמוד שמביא לידי מעשה
אמת לאמיתה, וישר כחך על דברי הטעם שלך.
אך יש להוסיף הסבר, לימוד בלומד'ס שאינו מוגבל ומחוייב בשום גבול אין בו טעם, אבל כשאדם רותם וכופה את כל הפראות המחבתית שלו וכל הלומד'סס לעולם מחוייב של הלכה, בודאי שיתרגל לאמת. משא"כ במתמתיקה ושאר חידותאין בהם כפייה של איזה כח אל האמת אלא רק עיסוק באמת כשלעצמה. ודוק.
זה אכן הרגל יחודי שישנו רק בלימוד התורה ''שלומדה הייטב ובעיון שכלו, עד שנתפסת בשכלו ומתאחדת עימו והיו לאחדים'' (הציטוט מספר התניא פרק ה').
הלימוד מרגיל לחשוב בדרך החשיבה של הקב''ה ובדרך שבה ברא את העולם ע''י התוה''ק.
בביאורים התניא שם התעכבו על כך שבעל התניא מביא דוגמא ''שיטעון ראובן כך וכך ושמעון כך וכך יהיה הפסק בינהם כך, הרי כשהאדם יודע ומשיג פסק זה בשכלו...''
הקשו מדוע הדוגמא שמביא היא דווקא מחו''מ ולא הלכה של איסו''ה מיו''ד וביארו שבדין זה האדם לומד דין ודברים שצד אחד הוא וודאי שקר, ובלימוד זה של עומק הסברא בזה היא ההליכה בדרכיו
- הודעות
- 245
- תודות
- 747
- נקודות
- 116
ראשית התיאורים שהצגת נכונים עד כאב לצערנו, אך הבלבול והטשטוש חונה בדבריך.
1. יש לימוד תורה ויש יראת שמים זב''ז א''א ולא מחזיק מעמד
2. ההבדל בין התורה לשאר חוכמות, בפיזיקה אתה תשאר שיטחי בשאר רובדי החיים ורק בחוקיות של הפיזיקה תרד לעומק הדברים, אך בלימוד תורה אתה מפתח חשיבה, גישה ודרך, לכל נושא וסוגיא (כמובן הלימוד העיוני ולא גירסא בקצב מתקדם)
3. אדרבה תכלית הלימוד אינו המעשיות הנגזרת ממנו, שור שנגח פרה זה מקרה של פעם ב100 שנה, התכלית היא הפיכת המוח והלב, מכלים חלולים עם חשיבה שיטחית ומבולבלת, לכלים מלאים בכל טוב, אם זה בהבנה חודרת עד הקצה ואם זה בירידה לעומק של דקויות, ואותם כלים שנתמלאו משנים את מהות האדם מנמשלו לבהמות נדמו, למלאך הנדמה לאדם.
4. ובתמצית התורה תורת חיים היא אינה ספר הוראות האיך להתנהג בכל סיטואציה התורה הינה ספר יצירה ספר שתכילתו הפיכת האדם להכי קרוב לצלם שאליו נדמה.
הטעם של "קדושים תהיו כי קדוש אני ד' אלקיכם" (ויקרא יט, ב). זאת אומרת, שעלינו להדבק בכל במדותיו של הקב"ה, וכשם שהוא קדוש וטהור וכל השלימות המוסרית יש בו, כן גם עלינו להיות כמותו. וכשם שמנמקת התורה את המדה המוסרית הכי נעלה והכי גבוהה, "לא תשנא את אחיך בלבבך" (שם, פסוק יז), ו"אהבת לרעך כמוך" (שם, פסוק יח), בנימוק של "אני ד'", כך מנמקת היא אף את המשפטים המובנים ביותר, כמו "לא תגנבו ולא תכחשו, ולא תשקרו איש בעמיתו" (שם, פסוק יא), "לא תעשק את רעך ולא תגזל" (שם, פסוק יג), גם כן רק בנימוק הזה, הנימוק של "אני ד'", שזאת אומרת "קדושים תהיו כי קדוש אני ד' אלקיכם" (שם, פסוק ב).
- הודעות
- 123
- תודות
- 262
- נקודות
- 96
- פותח האשכול
- #28
מה התכון פה הרמבם האם שכל אדם אחרי חיבורו לא יצטרך ללמוד גמרא כי כל התכלית היא לדעת למעשה ולהגיע להאמת מה שלא מתאפשר כפי שכותב שאין אדם שיכול לדעת כל.... או שאדם שדן דין יוכל לפסוק עפ"י הרמב"ם למרות שברור שלא ידע את כל התורה. שמעתי שר' חיים דיבר על כך אם מישהו יודע אשמח שיכתוב.
הקדמה ליד החזקה לרמב"ם
"כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה (השגת הראב"ד */ ויודע ממנו וכו'. א"א סבר לתקן ולא תיקן כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם והיה לו בזה תועלת גדולה כי פעמים רבות יעלה על לב הדיין לאסור או להתיר וראייתו ממקום אחד ואילו ידע כי יש גדול ממנו הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו. ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חבורו של זה המחבר. אם החולק עלי גדול ממני הרי טוב ואם אני גדול ממנו למה אבטל דעתי מפני דעתו. ועוד כי יש דברים שהגאונים חולקים זה על זה וזה המחבר בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו ולמה אסמוך אני על ברירתו והיא לא נראית בעיני ולא אדע החולק עמו אם הוא ראוי לחלוק אם לא. אין זה אלא כל קבל די רוח יתירא ביה) ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם."
הקדמה ליד החזקה לרמב"ם
"כללו של דבר כדי שלא יהא אדם צריך לחיבור אחר בעולם בדין מדיני ישראל אלא יהא חיבור זה מקבץ לתורה שבעל פה כולה עם התקנות והמנהגות והגזירות שנעשו מימות משה רבינו ועד חבור הגמרא וכמו שפירשו לנו הגאונים בכל חיבוריהם שחיברו אחר הגמרא. לפיכך קראתי שם חיבור זה משנה תורה. לפי שאדם קורא בתורה שבכתב תחלה ואחר כך קורא בזה (השגת הראב"ד */ ויודע ממנו וכו'. א"א סבר לתקן ולא תיקן כי הוא עזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אומרם והיה לו בזה תועלת גדולה כי פעמים רבות יעלה על לב הדיין לאסור או להתיר וראייתו ממקום אחד ואילו ידע כי יש גדול ממנו הפליג שמועתו לדעת אחרת היה חוזר בו. ועתה לא אדע למה אחזור מקבלתי ומראייתי בשביל חבורו של זה המחבר. אם החולק עלי גדול ממני הרי טוב ואם אני גדול ממנו למה אבטל דעתי מפני דעתו. ועוד כי יש דברים שהגאונים חולקים זה על זה וזה המחבר בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו ולמה אסמוך אני על ברירתו והיא לא נראית בעיני ולא אדע החולק עמו אם הוא ראוי לחלוק אם לא. אין זה אלא כל קבל די רוח יתירא ביה) ויודע ממנו תורה שבעל פה כולה ואינו צריך לקרות ספר אחר ביניהם."
- הודעות
- 123
- תודות
- 262
- נקודות
- 96
- פותח האשכול
- #29
לפי דברי הרמב"ם למה יקרא קודם בתורה.
- הודעות
- 85
- תודות
- 202
- נקודות
- 30
מאמר מחשבה - ערך לימוד התורה בעמל ובעיון - מתיקות התורה | מדור מאמרים | פורום אוצר התורה
פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.
forum-otzar-hatorah.co.il
העוסק בתורה והמקבל עליו עול תורה פתוחים לפניו כל הרקיעים - ר' ירוחם | פרשת יתרו | פורום אוצר התורה
פורום אוצר התורה - בית מדרש לכל מקצועות התורה.
forum-otzar-hatorah.co.il
כיוון שראיתי דברים מגומגמים ראיתי לנכון להעלות את הידוע לי בעניין, כמובן מרבותי, ראשי הישיבות ובעלי המוסר-
א. מי שאומר בשם הרב שך שהישיבה נועדה רק ללימוד גמ' - טועה ומטעה! כל ראשי הישיבות ובעלי המוסר מזמן מרנא הגר"ח מוולאזי'ן ועד לדורות האחרונים אמרו ושינו ושילשו כי הישיבה מטרתה לרומם את האדם ולקרבו לבורא. אנוכי הקטן שמעתי ממו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זללה"ה כי "ישיבה היא לא אוניברסיטה שבה רק לומדים אלא היא בית חינוך".
ב. על פי השיטה הליטאית (היינו הישיבתית) (והדברים מבוארים בנפש החיים, בתורת הבית, ובספרי המוסר כמו מכתב מאליהו ועוד) התורה היא הערך העליון ביותר. אדם לעמל יולד - הוא עמל פה ועי' בתורת הבית שהביא ג' סיבות לכך, אחת הסיבות היא שזה הדבר שהכי מקרב את האדם אל הבורא ומביא לדביקות כמו שכתב בנפש החיים לאורך כל שער ד'.
אמנם אין מספיק לאדם תורה בלא עבודה. בנפש החיים הביא שהיראה היא האוצר לתבואה שהיא התורה. וכבר כתב החזו"א באמונה וביטחון כי התורה תהיה לפי התפילה ומי שתפילתו לא ראויה גם לימודו יהיה כזה. יש דגש על תפילה קבועה בזמן ובמקום מסודר. צא ולמד מכלל ראשי הישיהות שמתאוננים מרה על תפילת בחורי הישיבות בדורינו...
ג. המוסר הוא ערך גבוה ביותר גם אם לא הראשון. הדרך להגיע למוסר היא קודם כל דרך לימוד התורה, בה יש גם עניין סגולי וגם עניין פרקטי, לא כי זה מלמד "לחשוב על המטרה" וכדו' כמו שיש אי אלו שטעו בכך למעלה, אלא כי שכל האדם אינו תורני, ועל מנת להגיע למוסר האמיתי יש לדעת מה ד' רוצה ומצווה.
וכבר אמרו חז"ל שדרכה של תורה "כלי מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק" וביאר הגר"י מסלנט כי ככל שאדם לומד יותר כך מבין יותר את שכל התורה ונהפכת דעתו להיות דעת תורה.
חלק נוסף שאינו קשור כ"כ לעצם הקרבה לבורא (מלבד 'מה הוא רחום אף אתה') -דעת החזו"א שהדרך לתיקון המידות היא רק ע"י ידיעת התורה, ובזה נחלקו בעלי המוסר וסברו שהדרך לזה היא עיון במידות הרעות ובתוצאותיהן.
בשולי הדברים - הרמב"ם ייעד את הי"ד החזקה להוות תחליף לפסיקת הלכה למעשה מהתורה שבעל פה עבור מי שקשה לו לעיין בסוגיות הש"ס. לא הייתה כוונתו מעולם שחכמי ישראל לא ילמדו את הוויות אביי ורבא! וגם על זה נחלקו חכמי דורו של הרמב"ם וזו הסיבה המרכזית לכך ששרפו את ספריו באשכנז.
א. מי שאומר בשם הרב שך שהישיבה נועדה רק ללימוד גמ' - טועה ומטעה! כל ראשי הישיבות ובעלי המוסר מזמן מרנא הגר"ח מוולאזי'ן ועד לדורות האחרונים אמרו ושינו ושילשו כי הישיבה מטרתה לרומם את האדם ולקרבו לבורא. אנוכי הקטן שמעתי ממו"ר הגרמ"י ליפקוביץ זללה"ה כי "ישיבה היא לא אוניברסיטה שבה רק לומדים אלא היא בית חינוך".
ב. על פי השיטה הליטאית (היינו הישיבתית) (והדברים מבוארים בנפש החיים, בתורת הבית, ובספרי המוסר כמו מכתב מאליהו ועוד) התורה היא הערך העליון ביותר. אדם לעמל יולד - הוא עמל פה ועי' בתורת הבית שהביא ג' סיבות לכך, אחת הסיבות היא שזה הדבר שהכי מקרב את האדם אל הבורא ומביא לדביקות כמו שכתב בנפש החיים לאורך כל שער ד'.
אמנם אין מספיק לאדם תורה בלא עבודה. בנפש החיים הביא שהיראה היא האוצר לתבואה שהיא התורה. וכבר כתב החזו"א באמונה וביטחון כי התורה תהיה לפי התפילה ומי שתפילתו לא ראויה גם לימודו יהיה כזה. יש דגש על תפילה קבועה בזמן ובמקום מסודר. צא ולמד מכלל ראשי הישיהות שמתאוננים מרה על תפילת בחורי הישיבות בדורינו...
ג. המוסר הוא ערך גבוה ביותר גם אם לא הראשון. הדרך להגיע למוסר היא קודם כל דרך לימוד התורה, בה יש גם עניין סגולי וגם עניין פרקטי, לא כי זה מלמד "לחשוב על המטרה" וכדו' כמו שיש אי אלו שטעו בכך למעלה, אלא כי שכל האדם אינו תורני, ועל מנת להגיע למוסר האמיתי יש לדעת מה ד' רוצה ומצווה.
וכבר אמרו חז"ל שדרכה של תורה "כלי מלא מחזיק ריקן אינו מחזיק" וביאר הגר"י מסלנט כי ככל שאדם לומד יותר כך מבין יותר את שכל התורה ונהפכת דעתו להיות דעת תורה.
חלק נוסף שאינו קשור כ"כ לעצם הקרבה לבורא (מלבד 'מה הוא רחום אף אתה') -דעת החזו"א שהדרך לתיקון המידות היא רק ע"י ידיעת התורה, ובזה נחלקו בעלי המוסר וסברו שהדרך לזה היא עיון במידות הרעות ובתוצאותיהן.
בשולי הדברים - הרמב"ם ייעד את הי"ד החזקה להוות תחליף לפסיקת הלכה למעשה מהתורה שבעל פה עבור מי שקשה לו לעיין בסוגיות הש"ס. לא הייתה כוונתו מעולם שחכמי ישראל לא ילמדו את הוויות אביי ורבא! וגם על זה נחלקו חכמי דורו של הרמב"ם וזו הסיבה המרכזית לכך ששרפו את ספריו באשכנז.
נערך לאחרונה:
הדבר מתחלק לפי סוגי הישיבות, סוד ההצלחה של ישיבת חברון (שמסתמא עוד יבואו ימים שתביא יותר פירות מישיבת פוניבז') עומד על נקודה זו ודי למבין.
אני למדתי בפוניבז, רוב מוחלט של חברי לוועד ידעו לדבר על יסודות הנפש החיים בשכר ועונש, בתורה לשמה, בדביקות, ועוד.
ואני לא מדבר על הטרנד החדש של לימוד מחשבה כדוגמת ר' משה שפירא או ר' שמשון פינקוס שזו תופעה מתרחבת במהירות בפוניבז'.
אני ממש לא רוצה לדבר סרה בישיבת חברון אבל ראשי ורבני פוניבז' יודעים היטב למה לא לנהוג כמותם. ועי' בספר 'רבי מיכל יהודה' שלמד בחברון ואמר שהסיבה שפעם יצאו ממנה אנשים שהאירו את עולם התורה היא שאז הניראות החיצונית הייתה מוקפדת אבל היא הייתה מאינסטינקט ולא חשבו על זה אף לא דקה! וד"ל...
מוזר בעיני שכבודו לא מכיר את דברי הרמב"ן שמביא כל משגיח שמכבד את עצמו...
"אין לנו חלק בתורת משה עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם ניסים אין בהם טבע ומנהגו של עולם כלל בין ברבים ובין ביחיד" - היינו ההשגה בתורה היא לפי ערך ההשגה ביסודות היהדות כמו אמונה, השגחה, שכר ועונש וכו'.
אין מצב של אברך שהוגה בתורה באמת ולא מכיר מושגי יסוד בעבודת ד'. ואין המדובר בספרי מחשבה אלא בספרי יסוד של ממש כמו נפש החיים וחובת הלבבות, ושלושת ספרי הרמח"ל - מסילת ישרים, דעת תבונות ודרך ד'.
אין לי מה לענות לך רק יש לי בקשה אחת ממך - פוק חזי!
ראיתי גם ראיתי.
דיינים, עו"ד וטוענים משפטיים מצד אחד, וראשי ישיבות, רמי"ם ו'משיבים' מהצד השני...
צא ולמד מרוב רובו של מנהיגי עולם הישיבות כיום, צא ולמד ממנהיגי היהדות החרדית לדורותיה.
ואכמ"ל.
- הודעות
- 380
- תודות
- 994
- נקודות
- 176
ספרי מחשבה הם חלק מהתורה לא פחות משיעורי ר' שמואל וכדו'
להוסיף עוד ידע ועומק במצוות השי"ת
נרדפה לדעת את ד'
אתה הראית לדעת כי ד' הוא האלוקים אין עוד מלבדו
עי' אור יחזקאל תורה ודעת עמ' י"ט
"ובשעה שאין הקב"ה עמו בעבודתו לא יזכה לתורה ואל תשאלוני שיש הלומדים תורה אף שלא הכינו מקום לקב"ה כי אינני יודע איזו תורה יש להם כי תורה ללא הקב"ה אינה תורה"
חברים מקוונים לאחרונה
- האוצר הגנוז
- שייף נפיק
- היא שיחתי
- ללמוד התורה
- גרינפלד
- מתקרב
- נחלים
- עול תורה
- דוד המלך
- יואל שילה
- היושב בישיבה
- חפץ בחיים
- נראה לפשוט
- מה ידידות
- רצון
- כהנא דמסייע
- צריך ביאור
- לי נראה
- עוזי ומגני
- אהרן סופר
- והב בסופה
- יחזקאל יחזקאלי
- חיים ש
- למדן משורר
- דוד גור אריה
- יאיר החושב
- אורח
- מחזה אברהם
- מגדנות
- הרב מרודוש
- קרנש
- בר איהו
- הנעור בלילה
- אחד הלומדים
- אברהם בן ארוש
- ממגד שמים
- החושב
- מאנשי הבעל תפילה
- זעירא דמן חבריא
- בן צבי
- הייליג
- מגנא ומצלא
- שלוות העמל
- דבר היושר
- זעירא
- עמך
- אוצר המועדים
- נתאי הארבלי
- קוצר ברינה
- מון בלאן
- אוצר הידיעות
- הצעיר שבחבורה
- נדיב לב
- אוצר של יראת שמים
- חרש המדבר
- ירח הידען
- בן תורה
- בן יהושע
- מוטי לייב
- ישראל
- מידה טובה
- נפתלי