תכלית הבריאה

[יישר כח גדול]

בספר מס"י ע"פ יושר מסילה של רבי אליהו רוט זצ"ל ( http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... pagenum=29 ), בשם דליות יחזקאל להגר"י סרנא שדקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי.
אם כי זה אינו לשונו המדויק של הגרי"ס בעיוני הגרי"ס על המס"י.

בגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.

עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".

 

[בקופא דמחטא]

שני מיני תכלית: משאת נפשו של המתקן היא תוצאת התיקון, וקורת רוחו של המתכנן מתהליך הבחירה עצמו.
ומתהפך לגוונים; כעין דמטו משמיה דהח"ח שלצדיקים עצמם טובה הגלות ועבודתה, אלא שכבוד שמים הוא חפצם.

 

[מגנא ומצלא]

בספר מס"י ע"פ יושר מסילה של רבי אליהו רוט זצ"ל ( http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... pagenum=29 ), בשם דליות יחזקאל להגר"י סרנא שדקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי.
אם כי זה אינו לשונו המדויק של הגרי"ס בעיוני הגרי"ס על המס"י.

בגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.

עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".

דברי הרמח"ל הם אכן דברים הטעונים ביאור טובא,
שהרי אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס"
וא"כ היאך שייך שכל מטרת עבודת האדם בעולם תהיה ע"מ ליהנות מזיו שכינתו?
אא"כ נאמר שזו אכן מטרת בריאת העולם אלא שעל האדם להתעלם מהתכלית המקווה.
וכמדומה שמהרמח"ל עצמו בהמשך המס"י משמע שלא כדבריו בפרק א' בעניין תכלית השכר.
וכידוע שעיקר שכר ותכלית האדם היא בעצם האפשרות לעבוד את קונו שלכך אפי' המלאכים אינם זוכין בכל עת.
ויש להאריך בדבר הרבה...

 

[הרב מרודוש]

בספר מס"י ע"פ יושר מסילה של רבי אליהו רוט זצ"ל ( http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... pagenum=29 ), בשם דליות יחזקאל להגר"י סרנא שדקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי.
אם כי זה אינו לשונו המדויק של הגרי"ס בעיוני הגרי"ס על המס"י.

בגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.

עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".

אינני מבין כלל הקושיא
הרמח"ל איירי בסיבת הבריאה
והשערי תשובה בא לעורר את האדם מה מוטל עליו לעשות

 

[הרועה בשושנים]

דברי הרמח"ל הם אכן דברים הטעונים ביאור טובא,
שהרי אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס"
וא"כ היאך שייך שכל מטרת עבודת האדם בעולם תהיה ע"מ ליהנות מזיו שכינתו?
אא"כ נאמר שזו אכן מטרת בריאת העולם אלא שעל האדם להתעלם מהתכלית המקווה.
וכמדומה שמהרמח"ל עצמו בהמשך המס"י משמע שלא כדבריו בפרק א' בעניין תכלית השכר.
וכידוע שעיקר שכר ותכלית האדם היא בעצם האפשרות לעבוד את קונו שלכך אפי' המלאכים אינם זוכין בכל עת.
ויש להאריך בדבר הרבה...

יש תענוג בורא שמצד זה הרי תכלית בריאת העולם כי נתאווה להיות לו יתברך דירה בתחתונים ויש מצד תענוג נברא שמצדו הרי שלמותו הוא בעוה''ב.

 

[נתאי הארבלי]

דברי הרמח"ל הם אכן דברים הטעונים ביאור טובא,
שהרי אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס"
וא"כ היאך שייך שכל מטרת עבודת האדם בעולם תהיה ע"מ ליהנות מזיו שכינתו?
אא"כ נאמר שזו אכן מטרת בריאת העולם אלא שעל האדם להתעלם מהתכלית המקווה.
וכמדומה שמהרמח"ל עצמו בהמשך המס"י משמע שלא כדבריו בפרק א' בעניין תכלית השכר.
וכידוע שעיקר שכר ותכלית האדם היא בעצם האפשרות לעבוד את קונו שלכך אפי' המלאכים אינם זוכין בכל עת.
ויש להאריך בדבר הרבה...

אבל הרמח"ל עצמו שלוש משפטים אח"כ מביא שזהו מה שהיה דוד מתאנח ואומר ואני קרבת א' לי טוב, כלומר, רמח"ל עצמו מתרץ לדיבוריה ומסביר שאין כוונתו לעונג של שכר אלא לעונג של קרבת אלוקים (ואי קשיא הא קשיא, דעת הרמב"ם בפיה"מ בסנהדרין בעניין השכר, ואכמ"ל עוד בזה).