תכלית הבריאה (1 צופה)

[יישר כח גדול]

בספר מס"י ע"פ יושר מסילה של רבי אליהו רוט זצ"ל ( http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... pagenum=29 ), בשם דליות יחזקאל להגר"י סרנא שדקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי.
אם כי זה אינו לשונו המדויק של הגרי"ס בעיוני הגרי"ס על המס"י.

בגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.

עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".

 

[בקופא דמחטא]

שני מיני תכלית: משאת נפשו של המתקן היא תוצאת התיקון, וקורת רוחו של המתכנן מתהליך הבחירה עצמו.
ומתהפך לגוונים; כעין דמטו משמיה דהח"ח שלצדיקים עצמם טובה הגלות ועבודתה, אלא שכבוד שמים הוא חפצם.

 

[מגנא ומצלא]

בספר מס"י ע"פ יושר מסילה של רבי אליהו רוט זצ"ל ( http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... pagenum=29 ), בשם דליות יחזקאל להגר"י סרנא שדקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי.
אם כי זה אינו לשונו המדויק של הגרי"ס בעיוני הגרי"ס על המס"י.

בגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.

עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".

לחץ כדי לכווץ...

דברי הרמח"ל הם אכן דברים הטעונים ביאור טובא,
שהרי אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס"
וא"כ היאך שייך שכל מטרת עבודת האדם בעולם תהיה ע"מ ליהנות מזיו שכינתו?
אא"כ נאמר שזו אכן מטרת בריאת העולם אלא שעל האדם להתעלם מהתכלית המקווה.
וכמדומה שמהרמח"ל עצמו בהמשך המס"י משמע שלא כדבריו בפרק א' בעניין תכלית השכר.
וכידוע שעיקר שכר ותכלית האדם היא בעצם האפשרות לעבוד את קונו שלכך אפי' המלאכים אינם זוכין בכל עת.
ויש להאריך בדבר הרבה...

 

[הרב מרודוש]

בספר מס"י ע"פ יושר מסילה של רבי אליהו רוט זצ"ל ( http://tablet.otzar.org/book/book.php?b ... pagenum=29 ), בשם דליות יחזקאל להגר"י סרנא שדקדק ברבינו יונה בשע"ת שתכלית הבריאה היא עבודת ה' בעולם הזה, והעוה"ב הוא רק השכר, ודלא כהרמח"ל שתכלית הבריאה היא העוה"ב והעוה"ז הוא רק ההיכי תימצי.
אם כי זה אינו לשונו המדויק של הגרי"ס בעיוני הגרי"ס על המס"י.

בגוף דברי הגר"י סרנא כפי שהם מובאים שם, נראה שהדברים אינם מוכרחים כלל. הוא מדייק זאת מדברי רבינו יונה הידועים שכל המעלות העליונות נמסרו במצוות עשה, ואכן רבינו יונה כותב שם (שע"ת השער השלישי אות יז) "ובעבור המעלות האלה נברא האדם... ומה תקות הנברא אם לא ישים עמל נפשו ועיקר עסקו בדברים אשר נברא עבורם", אך לפו"ר עיקר כוונתו שזו תכלית ביאת האדם לעוה"ז, ולאו דווקא שזו תכלית בריאת האדם בכלל.

עוד כותב הגר"י סרנא שכעין דברי הרמח"ל הם דברי הרמב"ם שכותב בסוף הל' תמורה שכל המצוות אינן אלא עצות מרחוק מגדול העצה ורב העליליה לתקן הדעות וליישר המעשים וכו', ושרבינו יונה חולק גם על זה. וזה ג"כ לא מוכרח, כי הרמב"ם בסה"כ מעתיק את דברי חז"ל "לא ניתנו המצוות אלא כדי לצרף בהן את הבריות".

לחץ כדי לכווץ...

אינני מבין כלל הקושיא
הרמח"ל איירי בסיבת הבריאה
והשערי תשובה בא לעורר את האדם מה מוטל עליו לעשות

 

[הרועה בשושנים]

דברי הרמח"ל הם אכן דברים הטעונים ביאור טובא,
שהרי אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס"
וא"כ היאך שייך שכל מטרת עבודת האדם בעולם תהיה ע"מ ליהנות מזיו שכינתו?
אא"כ נאמר שזו אכן מטרת בריאת העולם אלא שעל האדם להתעלם מהתכלית המקווה.
וכמדומה שמהרמח"ל עצמו בהמשך המס"י משמע שלא כדבריו בפרק א' בעניין תכלית השכר.
וכידוע שעיקר שכר ותכלית האדם היא בעצם האפשרות לעבוד את קונו שלכך אפי' המלאכים אינם זוכין בכל עת.
ויש להאריך בדבר הרבה...

לחץ כדי לכווץ...

יש תענוג בורא שמצד זה הרי תכלית בריאת העולם כי נתאווה להיות לו יתברך דירה בתחתונים ויש מצד תענוג נברא שמצדו הרי שלמותו הוא בעוה''ב.

 

[נתאי הארבלי]

דברי הרמח"ל הם אכן דברים הטעונים ביאור טובא,
שהרי אמרו "אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב ע"מ לקבל פרס"
וא"כ היאך שייך שכל מטרת עבודת האדם בעולם תהיה ע"מ ליהנות מזיו שכינתו?
אא"כ נאמר שזו אכן מטרת בריאת העולם אלא שעל האדם להתעלם מהתכלית המקווה.
וכמדומה שמהרמח"ל עצמו בהמשך המס"י משמע שלא כדבריו בפרק א' בעניין תכלית השכר.
וכידוע שעיקר שכר ותכלית האדם היא בעצם האפשרות לעבוד את קונו שלכך אפי' המלאכים אינם זוכין בכל עת.
ויש להאריך בדבר הרבה...

לחץ כדי לכווץ...

אבל הרמח"ל עצמו שלוש משפטים אח"כ מביא שזהו מה שהיה דוד מתאנח ואומר ואני קרבת א' לי טוב, כלומר, רמח"ל עצמו מתרץ לדיבוריה ומסביר שאין כוונתו לעונג של שכר אלא לעונג של קרבת אלוקים (ואי קשיא הא קשיא, דעת הרמב"ם בפיה"מ בסנהדרין בעניין השכר, ואכמ"ל עוד בזה).

 

[קוצר ברינה]

"טוב יצר כבוד לשמו" מידת טובו - הרצון להטיב יצר את מערכת העבודה, שזהו הכבוד לשמו! דהיינו שראשית הכל הוא עניין הלהטיב

 

[חפץ בחיים]

קיבלתי מרבותי
כי עולם הזה ועולם הבא עולם אחד הם, וכך במשנה בסוף ברכות שעד שקלקלו המינים היו מברכים את ד' מן העולם והכונה בז ההיתה לב' העולמות שאחד הם. ומשקלקלו המינים ואמרו שיש בעולם רק חלק א' והוא עולם הגשמי הוסיפו חז"ל וקבעו לברך מן העולם ועד העולם לקבוע אץ האמונה בב' העולמות, ועל כך סיימה המשנה בברכות שם שעת לעשות לד' הפרו תורתך. והפרת התורה היינו שהתחדשה התייחסות כאילו יש ב' עולמות נפרדים.
הדברים ככה"נ עמוקים מאד ומן הסתם יימצא כאן בפורום בעל מתק לשון שידע לפרשם, אך באופן כללי הכונה היא שכל החילוק בין עלם הזה לעולם הבא הוא מצד השקר בבריאה הגלית לעינינו ובהסתלק השקר יסתלק גם החילוק בין העה"ז לעה"ב.
ועל כן כל הנידון מהו העיקר אינו ברור.
אם יש מי שיודע פרק בדברים אלו, אשמח אם ירחיב