שאלת הגרי"ז מהי חסידות?

[ספרייה תורנית]

אחד הצדיקים אמר:
חסידות אינה שיטה רעיונית עליה ניתן לחלוק.
חסידות הינה "חוויה" אותה לא ניתן להעביר במילים, מי שהרגיש אותה הרי הוא כבר חסיד, ומי שלא חווה זאת - איך הוא יכול לחלוק על דבר שאינו מכירו ?!

ורעיון זה מתבאר בהרחבה על ידי האדמו"ר מפיאסצנה:
" אם תשאל מה זאת חסידות,‏ ובמה גדול כח החסיד העובד את ד׳, על עובד ד׳ שאינו חסיד.‏
דע לך שא״א לבאר לך עוד את הדבר,‏ מפני שאין החסידות דבר של שכל לבד לבארו,‏ השכל אשר בחסידות הוא רק חלק אחד ממנה,‏ ובא רק עם העבודה,‏ וכמו שא״א לבאר בשכל את ענין הנבואה,‏ כי רק הנביא ידע מה היא,‏ ואצלו היתה כ״כ פשוטה עד שלא הבין למה גם זולתו לא יראה,‏ כמו שאמר הנביא: ד׳ אלקים דבר מי לא ינבא ‏(עמוס ג׳ ח').‏ שלא הבין מי הוא אשר לא ינבא כשד׳ דבר, כן גם החסידות שהיא התגלות איזה ניצוץ מניצוץ הנבואה אשר באיש ישראל ‏(כמו שאיתא בגמרא פסחים, ישראל וכו׳ בני נביאים הם)‏. א״א לבארה בשכל לבד לא עבודתה ולא ראיתה,‏ איך חסיד אמיתי מתפלל,‏ מתלהב ומקשר את נפשו אז בקדושה עילאה, ואיך מסתכל הוא בתורה ומצות את ההדור נאה זיו העולם, וכי ניצוץ שכינת עוזו גם על העולם כלו פרוש, ואף החסיד בעצמו בשעה שמתעלה ומתלהב,‏ מסתכל ורואה והדבר אצלו פשוט וודאי,‏ ואח״כ אם נופל גם א״ע ואת ראיתו הקדומה אינו מבין.‏ "

(חובת התלמידים פ' י''ב.)

 

[יודע נגן]

די ברור לי מה הייתי עונה אם הייתי שם והיה שואל אותי מהי חסידות.
אך מאחר שתשובתי היתה מבוססת על ספרי החסידות 'שלי', חוששני שלא כל החסידים היו מסכימים איתי שזו התשובה...
מעניין הדבר, שלכאורה לכל חסידות יש תשובה אחרת לשאלה מהי חסידות. ומסתמא יש ליישב שהבעש"ט התכוון לכולם.

 

[נפקא מינא]

די ברור לי מה הייתי עונה אם הייתי שם והיה שואל אותי מהי חסידות.
אך מאחר שתשובתי היתה מבוססת על ספרי החסידות 'שלי', חוששני שלא כל החסידים היו מסכימים איתי שזו התשובה...
מעניין הדבר, שלכאורה לכל חסידות יש תשובה אחרת לשאלה מהי חסידות. ומסתמא יש ליישב שהבעש"ט התכוון לכולם.

מה היית עונה?

 

[יודע נגן]

מה היית עונה?

תורת רשב"י כדרך חיים וכמקור לחיות וכוחות בעבודת ה'.
דהיינו לא 'ללמוד קבלה' אלא לחיות לפי הקבלה, ענייניה וסולם ערכיה. ולקבל כוחות וחיות לעבודת ה' מתורת הרשב"י.
דוגמא אפשרית מתוך רבות, (ובהקשר לאשכול שפתח @מגנא ומצלא שעדיין איני יכול להגיב בו) - חסידים עושים עניין מעליה לקברי צדיקים, ואילו שאינם חסידים הגם שאף הם מחשיבים את העניין - אבל הרבה פחות תופס מקום. כי העניין בקברי צדיקים, הגם שיש לזה מקורות גם מחז"ל במקומות אחרים, עיקרו מהזוהר ותורת הסוד.
דוגמא נוספת: מקווה. לא רק חסידים הולכים, אבל רק חסידים אצלם הוא כמעט כמו חיוב כל יום, כנ"ל כי עיקר העניינים שבזה הם מהסוד.
כמו"כ גידול זקן ועוד.
שבת ויו"ט, מקבלים חיות והתלהבות ממאמרי הזוהר בעניינם. נכנסים לשבת עם 'וכולהון מתעטרין בנשמתין חדתין'.
קדושה ושאר זהירויות ועמידה בנסיונות: מקבלים את הכוחות ממאמרי רשב"י והזוהר, כגון זכאה וכו' ווי וכו'.
ובזה החסידות היא אתחלתא דגאולה, כי בדא יפקון וכו' דהיינו יצאו מגלות הנפש ויזכו לשוב.

 

[כהנא דמסייע]

בספר הדור והתקופה עמוד לב מספר רבי אליקים שלזינגר שליט"א: אמר לי (מרן הגרי"ז) שכשהיה גר בוורשא אחר חתונתו והתפלל בגערער שטיבעל, היו שם הרבה ת"ח והפצירו בו שיסביר להם מהו ההתנגדות לחסידים. ותמיד התחמק מהם, אבל פעם אחר התפילה ראה שהרבה חסידים מסבבים אותו ואומרים: בריסקער רב'ס זוהן יעצט וועט איר זיך נישט קענען ארויס דרייען, ראיתי שאין לי ברירה. אמרתי להם, הנני רואה שאין לי ברירה, תגידו לי מקודם מהו חסידות, ואז אענה לכם מהו ההתנגדות, 'און סהאט נישט גענומען קיין פאהר מינוט און דער טיש איז געוועהן ליידיג, און מער האט מען מיר נישט געפרעגט, בין איך פטור געווראען'.

בלת"ק. נראה לי ברור שהכוונה היא כמו שכצוב בעובדות והנהגות לבית בריסק שהמחלוקת הייתה על כמה ענינים מסויימים כמו הצמצום ועוד. ושאמר הגריז שהיום כמעט אף אחד לא מדבר על זה. ומבין בזה.
ולכן שאל מה זה חסידות.
כלומר איננו מתנגדים לכל אשא חסיד יכונה. אלא לכמה רעיונות מסויימים. ואם הם חא יאמרו על ידיכם. אז לא שייך התנגדות.

 

[הנעור בלילה]

הבעש"ט יסד דרך שכבר בדור אחד או שניים לאחריו, לא היה בנמצא מי שיכול לעבוד את ה' בדרך הזאת. דרכו היתה גדושה מזן אל זן והכילה בתוכה את כל זרמי החסידות השונים. כתוצאה מכך, תלמידיו ותלמידי תלמידיו, בחרו כל אחד חלק מתוך הדרך הכוללת, והפכוה ל"דרך חב"ד", "דרך ברסלב" וכו'.

כמה ליטאים בימינו ידעו לענות על סיבת ההתנגדות בימינו? אילו מדובר על תקופת הבעש"ט ותלמידיו, ידוע שההתנגדות נבעה מחשש פשוט בעקבות השבתאים והפרנקיסטים להבדיל אא"ה. אבל היום?
ושלא יתפתו לענות על סולם הערכים, כי אין התנגדות אצלם לדרך עבודת ה' של הספרדים. ושלא יתפתו לנסות להתייחס לשוליים, כי שוליהם גם אינן צרות כלל ועיקר, לצערנו הרב.

למה? חרדי שאינו יודע את דרכו, הרי הוא "מלומדה'ניק" פשוט. כשם שדתי לאומי שאינו יודע את דרכו, הוא "מלומדה'ניק" פשוט.
והוא הדין לחסידים וליטאים.

דרך ברסלב אינה קשורה לדרך החסידות אלא היא דרך חדשה.

 

[פסיק פומיה]

די ברור לי מה הייתי עונה אם הייתי שם והיה שואל אותי מהי חסידות.
אך מאחר שתשובתי היתה מבוססת על ספרי החסידות 'שלי', חוששני שלא כל החסידים היו מסכימים איתי שזו התשובה...
מעניין הדבר, שלכאורה לכל חסידות יש תשובה אחרת לשאלה מהי חסידות. ומסתמא יש ליישב שהבעש"ט התכוון לכולם.

נראה שביארת את תשובת הגרי''ז זיע''א להפליא, שפתיים ישק.

 

[פסיק פומיה]

תורת רשב"י כדרך חיים וכמקור לחיות וכוחות בעבודת ה'.
דהיינו לא 'ללמוד קבלה' אלא לחיות לפי הקבלה, ענייניה וסולם ערכיה. ולקבל כוחות וחיות לעבודת ה' מתורת הרשב"י.
דוגמא אפשרית מתוך רבות, (ובהקשר לאשכול שפתח @מגנא ומצלא שעדיין איני יכול להגיב בו) - חסידים עושים עניין מעליה לקברי צדיקים, ואילו שאינם חסידים הגם שאף הם מחשיבים את העניין - אבל הרבה פחות תופס מקום. כי העניין בקברי צדיקים, הגם שיש לזה מקורות גם מחז"ל במקומות אחרים, עיקרו מהזוהר ותורת הסוד.
דוגמא נוספת: מקווה. לא רק חסידים הולכים, אבל רק חסידים אצלם הוא כמעט כמו חיוב כל יום, כנ"ל כי עיקר העניינים שבזה הם מהסוד.
כמו"כ גידול זקן ועוד.
שבת ויו"ט, מקבלים חיות והתלהבות ממאמרי הזוהר בעניינם. נכנסים לשבת עם 'וכולהון מתעטרין בנשמתין חדתין'.
קדושה ושאר זהירויות ועמידה בנסיונות: מקבלים את הכוחות ממאמרי רשב"י והזוהר, כגון זכאה וכו' ווי וכו'.
ובזה החסידות היא אתחלתא דגאולה, כי בדא יפקון וכו' דהיינו יצאו מגלות הנפש ויזכו לשוב.

זה נכון שבחסידות אימצו דברים רבים שהינם ''עניינים'' ע''פ קבלה וסוד, אך אם זו תורת החסידות, מדוע נאחז אתה בבעש''ט תאחז באר''י הקדוש וגוריו כאבות השיטה.
ויתר על כן גם בבני עדות המזרח יש הנוהגים ע''פ ''עניינים'' ואף אצלם יש את חומר גילוח הזקן עניין הטבילה במקווה וכמובן קברי צדיקים (כמובן לא כולם, אך המקובלים הספרדים ותלמידיהם לאלפים ורבבות.)
וא''כ קשה עלי ההגדרה שזהו שחידשה החסידות.

 

[פסיק פומיה]

העדר יכולת המענה של היהודים החסידיים בסיפור להסביר מהי חסידות אין בה כלל להעיד כי החסידות היא פיקציה. יכול אדם להיות חסיד ברמ"ח ושס"ה ואף לדעת את כל ערכי החסידות, אבל לא לדעת מה מאלה נחשב חידוש של החסידות ואינו נמצא ביהדות הכללית. כדי לדעת את זה צריך מבט מבחוץ, להכיר שיטות אחרות וקהלים אחרים ובקיצור להיות חוקר, ואדם מהשורה לא אמור להיות כזה.
לעומת זאת, 'התנגדות' אינה אורח חיים או סט ערכים של הנושאים את דגל ההתנגדות, אלא דיעה ספציפית של המתנגדים כלפי דיעות/התנהגויות של מי שהם מתנגדים להם, ולפיכך מי שדוגל בהתנגדות או מייצג אותה אמור לבאר למה הוא בדיוק מתנגד. אשר על כן, כאשר חסיד שואל 'מתנגד' למה אתה מתנגד לחסידות, הוא אינו צריך לבאר יותר, כי כוונתו למה אתה מתנגד לי ולאורח חיי וחובת ההסבר מוטלת על המתנגד.

דברים נפלאים, אם כי יש בהם בעיה לוגית מובנת, ולדעתי זה כוונת הגרי''ז בתשובתו :
עד כמה שאתה אינך מודע מהו החידוש שיש בתורת החסידות מעבר ליהדות האותנטית (שאגב, רבים החסידים שהם כך) :
א''כ ישנם שני אפשרויות :
או שאתה יודע מהו החידוש אלא שאינך מודע שזה החידוש ואתה מייחס אותו ליהדות האותנטית (כפי שציירת)
או לחילופין שאתה לא מודע כי אכן לא אמרו, חינכו, או סיפרו לך מהו אותו חידוש מופלא, ומשכך אתה ליטאי ואף אחד אינו מתנגד לאורח חייך.

 

[פסיק פומיה]

כדרך משל תכנס לישיבת בריסק ותשאל כמה בחורים מה בדיוק שיטת הלימוד שחידש ר' חיים, סוועט נישט נעמען א פאר מינוט...

אם אם תכנס לישיבת בריסק ולא ידעו הלומדים לבאר דרך לימודו דהגר''ח זיע''א, זו תהיה בלא ספק תעודת עניות ואף מעבר לכך.

 

[ונחנו מה]

אמר לי (מרן הגרי"ז)

על עצם הסיפור שכך היה המעשה - כבר כתבו שיתכן צורת התחמקות יפה של מרן הגרי"ז מאנשים שהכיר עליהם שלא יוכלו לענות...
אבל מעניין מה גרם אחר כך למרן הגרי"ז כעבור שנים לחזור ולספר את האנקדוטה הזאת...?

 

[אם היו]

אם אם תכנס לישיבת בריסק ולא ידעו הלומדים לבאר דרך לימודו דהגר''ח זיע''א, זו תהיה בלא ספק תעודת עניות ואף מעבר לכך.

אז תנסה ותראה...

 

[יודע נגן]

דרך ברסלב אינה קשורה לדרך החסידות אלא היא דרך חדשה.

דרך חדשה נכון, אך לענ"ד היא קשורה גם לדרך החסידות וגם לדרך הלומדים באותה מידה.

 

[יודע נגן]

זה נכון שבחסידות אימצו דברים רבים שהינם ''עניינים'' ע''פ קבלה וסוד, אך אם זו תורת החסידות, מדוע נאחז אתה בבעש''ט תאחז באר''י הקדוש וגוריו כאבות השיטה.
ויתר על כן גם בבני עדות המזרח יש הנוהגים ע''פ ''עניינים'' ואף אצלם יש את חומר גילוח הזקן עניין הטבילה במקווה וכמובן קברי צדיקים (כמובן לא כולם, אך המקובלים הספרדים ותלמידיהם לאלפים ורבבות.)
וא''כ קשה עלי ההגדרה שזהו שחידשה החסידות.

קודם לחסידות, הקבלה היתה בעיקר תורה ללימוד לראויים לה, לא תורת חיים, מלבד יחידים. וכך זה גם היום אצל הלא חסידים, מלבד יחידים מיוחדים אנשי מעלה.
החידוש של החסידות, שתורת הסוד היא מקור חיות וצורת חיים לכל, אף לפשוטי עם.
וכנ"ל אין הכוונה לללימודה, שעדיין הוא רק לראויים, אלא לקיומה.

והיינו שהבעש"ט אבי השיטה של להפוך את תורת רשב"י והאר"י כמקור חיים לכל אחד בכל מצב רוחני.

 

[דוד רוטנברג]

דרך ברסלב אינה קשורה לדרך החסידות אלא היא דרך חדשה.

דרך חדשה נכון, אך לענ"ד היא קשורה גם לדרך החסידות וגם לדרך הלומדים באותה מידה.

תפתחו אשכול חדש על חסידות ברסלב!
האשכול שפתחתי הוא על כלל החסידות ונא לא להסיט אותו!

 

[פסיק פומיה]

קודם לחסידות, הקבלה היתה בעיקר תורה ללימוד לראויים לה, לא תורת חיים, מלבד יחידים. וכך זה גם היום אצל הלא חסידים, מלבד יחידים מיוחדים אנשי מעלה.
החידוש של החסידות, שתורת הסוד היא מקור חיות וצורת חיים לכל, אף לפשוטי עם.
וכנ"ל אין הכוונה לללימודה, שעדיין הוא רק לראויים, אלא לקיומה.

והיינו שהבעש"ט אבי השיטה של להפוך את תורת רשב"י והאר"י כמקור חיים לכל אחד בכל מצב רוחני.

זאת עובדה שאינה נכונה צא וראה אצל בני עדות המזרח שהושפעו מן תורת הקבלה והאר''י שאף הם אימצו את הקבלה כדרך חיים הן מבחינת מנהגים על פיה והן מבחינת לימוד והתעמקות בה

 

[אסקופה הנדרסת לרגלי גדו"י]

א"כ המתנגדים מתנגדים לכל חסידות מחמת טעם אחר?

שאבין, הוא עצמו ידע מהי חסידות? וידע למה הוא מתנגד לה? אז יכל לענות בפעם הראשונה ושלום על ישראל.

על עצם הסיפור שכך היה המעשה - כבר כתבו שיתכן צורת התחמקות יפה של מרן הגרי"ז מאנשים שהכיר עליהם שלא יוכלו לענות...
אבל מעניין מה גרם אחר כך למרן הגרי"ז כעבור שנים לחזור ולספר את האנקדוטה הזאת...?

לפי הבנתי כוונת הגרי"ז היה לומר שהוא לא מתנגד ל"חסידות", היה לו פרטים שהתנגד להם

 

[אם היו]

לפי הבנתי כוונת הגרי"ז היה לומר שהוא לא מתנגד ל"חסידות", היה לו פרטים שהתנגד להם

איך הבנת את זה?

 

[יודע נגן]

זאת עובדה שאינה נכונה צא וראה אצל בני עדות המזרח שהושפעו מן תורת הקבלה והאר''י שאף הם אימצו את הקבלה כדרך חיים הן מבחינת מנהגים על פיה והן מבחינת לימוד והתעמקות בה

החסידות התפשטה רק אצל האשכנזים*. יתכן ששם היא היתה הכי רלוונטית מסיבה זו.
ואכן ספרדים שהלכו בדרך של לחיות ע"פ הקבלה - דרכם מקבילה בבחינה זו לחסידות.
יתכן שזו הסיבה להערצה של החסידים כלפי גדולי הספרדים המקובלים ולימודם בספריהם.

*(מלבד ברסלב, שהיא דרך חדשה וכמו שכתבו כאן)

 

[דרור יקרא]

את תורת החסידות אפשר לתמצת במשפט אחד בלבד:
שהרגשות של אהבה יראה ודביקות יהיו מרכז ועיקר חיי האדם ועבודת ה'.
ואידך זיל גמור....