מדור מאמרים

בס"ד ליקוט משפטי גלגוליא מכבשי דרחמנא על ספר שופטים מאת הולך כרגיל מגלה סוד המקובל האלוקי הרב מנחם עזריה מפאנו ז"ל מתוך ספרו גלגולי נשמות בתוספת הערות מנאי הצעיר באלפי ישראל כננס על גבי ענק שבענקים @געגועים מאמרים קודמים בסדרה [חלק א'] [חלק ב'] תיקונו של יהונתן בן גרשום בחסיד אחד וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַּשֶה (יח, ל) יהונתן בן גרשום הוא אותו חסיד הנזכר בילקוט שמעוני [1] (רות רמז תר"א פסוק הזאת נעמי) מעשה בחסיד אחד שקבל עליו שלא יקבל משום אדם כלום, והיה לו בגד אחד וסדין אחד, וכל הלילה היה צועק ובוכה ומתחנן ולא זז ממית עצמו עד שנצרך לישב באשפה ובלו בגדים שעליו. פעם אחת נגלה עליו אליהו ז"ל בדמות ערבי ועמד כנגדו, אמר לו רצונך שאלוה לך שני כספים ותהא נושא ונותן בהן ותחיה, אמר לו הן, ונטל שני כספים והלך וקנה חפצים ונשתכר בהם...

מה מיוחד במילת יצחק (עם ישראל) יותר ממילת ישמעאל. אחד מהיסודות שלנו עם ה' זה המילה. רש"י כותב על הפסוק "ויהי אחר הדברים האלה והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני" (בראשית כב א). אחר הדברים האלה - יש מרבותינו אומרים (סנהדרין פט) אחר דבריו של שטן שהיה מקטרג ואומר מכל סעודה שעשה אברהם לא הקריב לפניך פר אחד או איל אחד אמר לו כלום עשה אלא בשביל בנו אילו הייתי אומר לו זבח אותו לפני לא היה מעכב וי"א אחר דבריו של ישמעאל שהיה מתפאר על יצחק שמל בן י"ג שנה ולא מיחה אמר לו יצחק באבר אחד אתה מיראני אילו אמר לי הקב"ה זבח עצמך לפני לא הייתי מעכב . וצריך להבין בפרוש השני ברש"י: מה השיב יצחק לישמעאל הרי כל עוד לא עקד עצמו באמת מעלת ישמעאל יותר מיצחק? אלא אפשר להסביר על פי החינוך שכותב (מצווה ב'):משרשי מצוה זו, (ברית מילה): לפי שרצה השם...

פסוק של שיר השירים כמין זמר מקור ההלכה המקור להלכה הוא בגמרא (סנהדרין קא.): תנו רבנן, הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר, והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו, מביא רעה לעולם. מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב"ה, ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים, ע"כ. בגמרא לא נכתבה על מי זה חל, האם זה רק על מי ששר בבית משתאות? האם זה רק על פסוקי שיר השירים? האם זה רק כשהוא שר את זה כדרך לצים? את כל זה נצטרך לראות בדברי הראשונים והפוסקים. א - רק שיר השירים או כל התנ"ך בגמרא לא כתוב ברור אם האיסור הוא רק על שיר השירים או על כל התנ"ך, אך מדברי הזוהר (תרומה, ח"ד קמד.) נראה שהכוונה רק על שיר השירים, כי הוא האריך שם בגודל מעלת שיר השירים, ואח"כ כתב שמשום שקדושת שיר השירים גדול כל כך 'ועל דא תנינן כל מאן דאפיק פסוקא...

שמחת התורה "יתברך שמו של מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא שבחר בישראל משבעים אומות וכו' ונתן לנו את התורה בכתב רישומו ברמז צפונות וסתומות, ופרשום בתורה שבע"פ, וגילה אותה לישראל וכו'. 'העם ההולכים בחושך ראו אור גדול' [ישעיה ט'] אלו בעלי התלמוד שראו אור גדול, שהקב"ה מאיר עיניהם באיסור והיתר, בטמא ובטהור וכו'. ואף הקב"ה כרת ברית עם ישראל שלא תשתכח תורה שבע"פ מפיהם ומפי זרעם עד סוף כל הדורות וכו', ולפיכך קבע הקב"ה שתי ישיבות לישראל שיהיו הוגין בתורה יומם ולילה וכו' ונושאין ונותנין במלחמתה של תורה עד שמעמידין דבר על בוריו והלכה לאמיתה" [תנחומא פרשת נח]. "כי ישנה לתורה מהלך שכלי מיוחד, וכל הרוצה לרדת לסוף דעת תורה צריך להעמיק חקר בדרכי השכל ואופני המחשבה שבה, כל חכם לפי גדלו ועמלו קונה לו קניינים בדרכי השכל התורני". [מרן הגר"א שר] שמחת התורה...

ברוך בן נריה האם ברוך ונריה היו נביאים/ האם ברוך ושריה היו אחים/ למה ברוך נקרא 'כושי'/ מעשה במלך שהתגייר לאחר שראה את ההבדל בין ברוך בן נריה זצ"ל לבין מוחמד ימ"ש א] ת''ר ארבעים ושמונה נביאים ושבע נביאות נתנבאו להם לישראל. ותו ליכא [נביאים], והכתיב (ש"א א, א) ויהי איש אחד מן הרמתים צופים, אחד ממאתים צופים שנתנבאו להם לישראל. מִיהַוָה טובא הוו, כדתניא הרבה נביאים עמדו להם לישראל כפלים כיוצאי מצרים, אלא נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה ושלא הוצרכה לא נכתבה. [ובהלכות גדולות הן מנויין ורובן יש ללמוד מסדר עולם וכו' ברוך, נריה, שריה, מחסיה]. שמונה נביאים [1] והם כהנים יצאו מרחב, ואלו הן: נריה, ברוך, ושריה, מחסיה, ירמיה, חלקיה, חנמאל, ושלום. בשלמא אינהו מיפרשי [ברוך ושריה מצינו שהיו תלמידי ירמיה, ברוך דכתיב (ירמיהו לו, יח) מפיו יקרא אלי את הדברים...

בס"ד ליקוט משפטי גלגוליא מכבשי דרחמנא על ספר שופטים מאת הולך כרגיל מגלה סוד המקובל האלוקי הרב מנחם עזריה מפאנו ז"ל מתוך ספרו גלגולי נשמות בתוספת הערות מנאי הצעיר באלפי ישראל כננס על גבי ענק שבענקים @געגועים [חלק א'] [חלק ב'] רבי שילא הדיין שהרג את ההוא גברא שבעל גויה הוא ניצוץ פינחס שהרג את זמרי/ והוא יאיר הגלעדי השופט וַיָּקָם אַחֲרָיו יָאִיר הַגִּלְעָדִי וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל. (שם, ג) יאיר הגלעדי השופט, הוא רבי שילא בברכות פרק הרואה (נח.), דהלקה לההוא דבעל גויה ונעשה דיין [1], והיה מניצוץ פינחס [2] וההוא גברא מזמרי. רבי חנינא בן תרדיון ואשתו הם יפתח ואשתו/ בת יפתח היא אשת חם וְאָנֹכִי פָּצִיתִי פִי אֶל ה' וְלֹא אוּכַל לָשׁוּב. (יא, לה) יפתח הוא רבי חנינא בן תרדיון דנשרף, ואשתו על שלא מיחתה בו על שהוגה השם באותיותיו...

אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי/ כיצד אפשר לדעת לאיזה מזל האדם משתייך/ לשם מה הוצרך הפסוק לכתוב את שמותיהם של אמותיהם לפניכם פרפרת נאה שכתב ר' חיים יצחק אהרן ב"ר יהודה לייב רפארפארט ז"ל בספרו עיני יצחק (בבא בתרא צא.), וזה לשונו: אמר רב חנן בר רבא אמר רב אמיה דאברהם אמתלאי בת כרנבו, אמיה דהמן אמתלאי בת עורבתי, וסימניך טמא טמא טהור טהור. צריך להבין לאיזה ענין הודיענו שם אמם, וביותר יש לתמוה בספר מלכים שנכתב אצל כל מלך: ושם אמו כך וכך. ונראה הטעם בזה, כי איתא בסוף ספר יצירה בפירוש רס"ג [1] ז"ל, שאם נחשב שמו ושם אמו של אדם, ונפיל ז' ז', והנשאר נחשוב על שצ"מ חנכ"ל [2], ובמה שתעמוד חשבונך, זהו מזלו, ע"כ, ע"ש. ולפי זה נראה לענ"ד, כשתחשוב שם אברהם אע"ה ושם אמו יתברר לך שמזלו היה צדק [3], וכמאמר חז"ל (שבת קנו:) מאי...

בס"ד ליקוט משפטי גלגוליא מכבשי דרחמנא על ספר שופטים מאת הולך כרגיל מגלה סוד המקובל האלוקי הרב מנחם עזריה מפאנו ז"ל מתוך ספרו גלגולי נשמות בתוספת הערות מנאי הצעיר באלפי ישראל כננס על גבי ענק שבענקים @געגועים [חלק א'] שכם בן חמור נתגלגל בשור של גדעון קַח אֶת פַּר הַשּׁוֹר אֲשֶׁר לְאָבִיךָ. (שופטים ו, כה) פרו דגדעון דצוה לו הקב"ה קח את פר השור אשר לאביך, אם נאמר פר למה נאמר שור, וגם קשה למה בה' הידיעה, וגם אמרו רבותינו ז"ל (תמורה כח:) שמונה עבירות עשה באותו פר וכולם הוראת שעה היתה במצות הקב"ה, ומאי טעם יש בדבר. והענין כך, דגדעון אתא ממנשה הבכור דיוסף, דנולד מאסנת בת שכם בן חמור (פרקי דר"א פרק לח), ונתגלגל שכם בן חמור בשור זה לתיקונו, ועתה בא גדעון דהוה מבני יוסף ותיקון עוית דהוה בהם בהיותם באים מאסנת, וזה שהיה מתמיה [1] הִנֵּה...