נפל ברעיוני,
שכשם שמפרשים מדאורייתא את סיבת אכילת המרור - ע"ש שמיררו המצרים כו'
כך לכאורה [למ"ד חרוסת מצוה] יש לפרש מדרבנן את סיבת אכילת החרוסת - זכר לטיט ולתבן.
מה דעת רבותינו?
הרעיון הכביר שלך כבר מובא בירושלמי פרק ערבי פסחים- ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם.
וכן הביאו הרמ''א להלכה תע''ב ה' - וחרוסת יעשה עב זכר לטיט ואחר כך נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם (טור).
הרעיון הכביר שלך כבר מובא בירושלמי פרק ערבי פסחים- ר' יהושע בן לוי אמר צריכא שתהא עבה. מילתיה אמר זכר לטיט. אית תניי תני צבריה שתהא רבה. מילתיה אמר זכר לדם.
וכן הביאו הרמ''א להלכה תע''ב ה' - וחרוסת יעשה עב זכר לטיט ואחר כך נותנין בו מעט חומץ או יין אדום זכר לדם (טור).
נפל ברעיוני,
שכשם שמפרשים מדאורייתא את סיבת אכילת המרור - ע"ש שמיררו המצרים כו'
כך לכאורה [למ"ד חרוסת מצוה] יש לפרש מדרבנן את סיבת אכילת החרוסת - זכר לטיט ולתבן.
מה דעת רבותינו?
נפל ברעיוני,
שכשם שמפרשים מדאורייתא את סיבת אכילת המרור - ע"ש שמיררו המצרים כו'
כך לכאורה [למ"ד חרוסת מצוה] יש לפרש מדרבנן את סיבת אכילת החרוסת - זכר לטיט ולתבן.
מה דעת רבותינו?