תורה תמימה| דף 3 | פורום אוצר התורה תורה תמימה| דף 3 | פורום אוצר התורה

תורה תמימה

עד נאמן אמר:
כלל ישרא לא השתמשו בספרים שלא אחזו ממחברם.
לחץ כדי להרחיב...
ההיסטוריה מכחישה קביעה נחרצת זו!
ממקום שבאת:
עד נאמן אמר:
חמדת הימים...
לחץ כדי להרחיב...
עד נאמן אמר:
שבספר הזה אף שהיו מזכים רבים, רוב כלל ישראל לא למדו בו, מחמת שלא ידעו כשרות מחברו.
לחץ כדי להרחיב...
ספר זה השתמשו בו כל חכמי ישראל שלא בא לידיהם קריאת התיגר של היעב"ץ (וכמה חכמים שלפניו) ללא שום בעיה ורבים מאד אף ציטטו ממנו!
 
הר זהב אמר:
ההיסטוריה מכחישה קביעה נחרצת זו!
ממקום שבאת:


ספר זה השתמשו בו כל חכמי ישראל שלא בא לידיהם קריאת התיגר של היעב"ץ (וכמה חכמים שלפניו) ללא שום בעיה ורבים מאד אף ציטטו ממנו!
לחץ כדי להרחיב...
כנראה בא כת"ר מארצות המזרח, או שפשוט אינך בקי בתולדות ישראל, בפרט תולדות עדת החסידים הק'.
 
עד נאמן אמר:
כנראה בא כת"ר מארצות המזרח,
לחץ כדי להרחיב...
לא
עד נאמן אמר:
או שפשוט אינך בקי בתולדות ישראל,
לחץ כדי להרחיב...
גם זה אינו נכון (אע"פ שאין הנחתום מעיד על עיסתו)
עד נאמן אמר:
בפרט תולדות עדת החסידים הק'.
לחץ כדי להרחיב...
וכי רק עדת החסידים היא כלל ישראל לענין זה? ובכלל תנועת החסידות קמה בימין של היעב"ץ שטרח ופרסם את חשדו בספר זה בכל ארצות אירופה כך שברור שרובם של מאורי עדת החסידים לא השתמשו בספר זה עכ"פ לא בגלוי מחמת כן - אבל אצל עדות הספרדים שלא נתפרסמו דברי היעב"ץ וכן אצל הרבה מחכמי אשכנז שלא חשו לדבריו השתמשו ועוד איך בספר זה אע"פ שידעו שהוא בעייתי.

תמיד כדי לבדוק את ההסטוריה בצורה רחבה ולא במבט מצומצם של קהילה או עדה כזו או אחרת חשובה ומיוחדת ככל שתהיה!
 
יש"כ על המוסר מאד נהניתי...
דיברתי ממבט רחב ובקיאות בימי עמנו וזהו המציאות!.
מעטים הם בני אשכנז שלמדו בו.
ובזה סיימתי בניד"ד.
 
השר מקוצי אמר:
בקדושה של שבת שאומרים ''אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול'', מי משמיע קול?
ולכן חידש שהיה כתוב או''ח בר''ת ובאמת הכוונה ''אופנים וחיות''.
לחץ כדי להרחיב...
הקושיא עוד יותר חזקה, כי תתחיל לפרש את המילים ותראה ש"אדיר וחזק" אין לו שום פשט
אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול. מי משמיע?
מתנשאים לעומת שרפים. מי מתנשא? ממי דיברו עד כה?
לעומתם משבחים ואומרים. מי אומר לעומת מי?

משא"כ אם נפרש "אופנים וחיות" הרי זה מתוק מדבש, שהאופנים והחיות משמיעים קול ומתנשאים לעומת השרפים, שהם לעומתם משבחים ואומרים
 
גנזי נסתרות אמר:
הקושיא עוד יותר חזקה, כי תתחיל לפרש את המילים ותראה ש"אדיר וחזק" אין לו שום פשט
אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול. מי משמיע?
מתנשאים לעומת שרפים. מי מתנשא? ממי דיברו עד כה?
לעומתם משבחים ואומרים. מי אומר לעומת מי?
לחץ כדי להרחיב...
ואיזה תירוץ אתה רוצה להציע?
 
מצאתי מאמר ב"פורטל הדף היומי" שבו מביא את כל הנושא הנ"ל

7. קדושה של שבת, נוסח אשכנז​

נְקַדֵּשׁ אֶת שִׁמְךָ בָּעוֹלָם כְּשֵׁם שֶׁמַּקְדִישִׁים אוֹתוֹ בְּשְׁמֵי מָרוֹם כַּכָּתוּב עַל יַד נְבִיאֶךָ: "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָ-אוֹת מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". אָז בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל אַדִּיר וְחָזָק מַשְׁמִיעִים קוֹל מִתְנַשְּׂאִים לְעֻמַּת שְׂרָפִים לְעֻמָּתָם 'בָּרוּךְ' יאֹמֵרוּ: "בָּרוּךְ כְּבוֹד ה' מִמְּקוֹמוֹ".

ואולם, כשאנחנו מעניינים בדברים, לכאורה העיקר חסר מן הספר. כתוב שיש מי שמשיב לשרפים ואומרים 'ברוך', אבל לא כתוב מי הם אותן דמויות. אנחנו, שמכירים את הסוגיה בגמרא, ומכירים את ברכת יוצר המאורות, יודעים שמדובר באופנים ובחיות הקודש, אבל מוזר שאנשי כנסת הגדולה שחיברו את הקדושה לא ציינו זאת במפורש!

לכאורה כאן גם אפשר להעיר לחזנים המנגנים, שנוהגים להפסיק כך: "אז בקול רעש גדול, אדיר וחזק משמיעים קול". הרי לכאורה הפיסוק צריך להיות: "אז, בקול רעש גדול אדיר וחזק, משמיעים קול". האמת היא שגם הביטוי 'רעש גדול, אדיר וחזק' הוא לא ברור. בדברי הנביאים ישעיהו ויחזקאל לא מופיעים הביטויים 'אדיר' או 'חזק' בהקשר הזה, ומהיכן שאב מי שחיבר את התפילה הזו את הביטוי הזה?

רבי אריה צבי פרומר הי"ד (האדמו"ר מקוז'יגלוב וראש ישיבת חכמי לובלין, שנרצח בשואה) כתב חידוש מעניין מאוד, שיכול ליישב את כל התמיהות הללו יחד:


8. שו"ת ארץ צבי (ר' אריה צבי פרומר, המאה ה-20, פולין) חלק ב ליקוטים​

יש להעיר שבקדושה שאומרים בחזרת הש"ץ בשב"ק משנים ממה שאומרים אחרי ברכת יוצר אור לפני השמונה עשרה, כי לפני שמו"ע אומרים: והאופנים וחיות הקודש ברעש גדול מתנשאים לעומת שרפים וכו'. – ובחזרת הש"ץ אומרים "אדיר וחזק משמיעים קול" ולא אומרים מי הם המשמיעים את הקול. ונראה לומר כי זו שגיאה, וזה נובע מכיון שלפני מאות בשנים, כשעוד לא הופיע דפוסים, כל הספרים וסדורים לתפילה היו בכתב יד, ובכתב יד היו הרבה מילים כתובות בראשי תיבות וגם הקדושה היתה כתובה בכת"י וכנראה היה כתוב "אז בקול רעש גדול או"ח משמיעים קול", והכוונה היתה: אופנים וחיות. אבל אחד המדפיסים שגג והדפיס מזה את המילים 'אדיר וחזק'. ולולי דמסתפינא מזה שכבר אומרים ככה בקדושה מאות בשנים, הייתי מתקן להגיד 'אז בקול רעש גדול אופנים וחיות משמיעים קול' כמו שאומרים בסדר קדושה שלפני שמונה עשרה.

דבר זה יכול ליישב את כל התמיהות שהזכרנו. ומה עוד שאפשר למצוא סימוכין לדבר זה מסידור עתיק, והוא סידור ר' שלמה מגרמייזא, שהוא סידור שמביא את נוסח התפילה עם הפירושים. לא ברור היכן הוא מצטט את התפילה והיכן הוא מפרש אותה, אבל יכול להיות שהוא מעיד על כך שבאמת היה כתוב בנוסח שלו 'אופנים וחיות', ולא 'אדיר וחזק':


9. סידור ר' שלמה מגרמייזא (ר' שלמה בן שמשון, המאה ה-11, גרמניה) עמוד קסז​

קדושה, אז בקול רעש, אז, כשמקדישין השרפים, כדכתיב 'שרפים עומדים ממעל לו', וכתיב 'וקרא זה אל זה ואמר'. האופנים וחיות הקודש בקול רעש גדול משמיעים קול, כדכתיב 'ואשמע אחרי קול רעש גדול' ומתנשאים לעומת שרפים, כדכתיב 'ינשאו האופנים לעומתם', ואומרים באותו קול שמשמיעים 'ברוך כבוד ה' ממקומו'. ממקומך מלכנו תופיע, מן השמים תגלה מלכותך עלינו, כמו 'הופיע מהר פארן'.

לכאורה יש פה הוכחה מוחצת לתיאוריה של האדמו"ר מקוז'יגלוב. ואולם, אחרונים העירו שעדיין הדבר לא מוכרח, כיון שבסידורים קדומים יותר, כגון סדר רב עמרם גאון מופיע הביטוי 'אדיר וחזק'. (אגב, הנוסח שלו משלב נוסחים שונים שאנחנו אומרים בתפילות השבת:


10. סדר רב עמרם גאון (המאה ה-9, בבל) סדר תפילה​

כתר יתנו לך המוני מעלה וקבוצי מטה. יחד כולם קדושה לך ישלשו כמה שנאמר על ידי נביאך: וקרא זה אל זה ואמר, קדוש קדוש קדוש ה' צבא-ות מלא כל הארץ כבודו. אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים ומתנשאים לעומתם ברוך יאמרו ברוך כבוד ה' ממקומו

כלומר שאם היתה פה טעות, צריך לומר שהיא קדומה מאוד, שהרי עוד במאה התשיעית אנחנו רואים שכתוב 'אדיר וחזק', ולא כתוב 'אופנים וחיות'. אמנם עדיין אפשר לומר לכאורה שמדובר בטעות, אלא שהיא עתיקה מאוד. ואולם, בקובץ 'אור ישראל' היוצא במאנסי, מגיב אדם בשם יהושע מונדשיין מירושלים להצעה לתקן את הסידורים ע"פ דברי האדמו"ר מקוז'יגלוב, והוא תוקף בחריפות את התיאוריה הזו:


11. קובץ 'אור ישראל', גליון לא (אדר ב תשס"ג) תגובות, עמוד רלא​

בגליון ל (עמ' רמא) הועלתה ההשערה שבכתבי היד של הסידור היה כתוב 'אז בקול רעש גדול או"ח משמיעים קול", משמעות הר"ת היתה 'אופנים וחיות', אבל אחד המדפיסים פענח זאת בשגגה 'אדיר וחזק'.
השערה זו מופרכת מכל וכל: קיימים כיום כת"י רבים של סידורי תפילה מלפני תקופת הדפוס שבהם הנוסח הוא 'אדיר וחזק', הרי שאין לתלות את הנוסח הזה בשגגת המדפיסים. וכל עוד לא מצינו כת"י שבו נכתבו הר"ת המוזרים הללו, אין שום רגליים והוה אמינא לנוסח 'אופנים וחיות'.
הגישה של תליית נוסח התפילה בשגגת מדפיס מופרכת מעיקרה: כלום לא היתה התפילה שגורה בלשונו של אותו מדפיס, עד כי בראותו את הר"ת הללו נאלץ לחדש נוסח מסברת כריסו?
ואם נאמר שהיה זה מדפיס גוי (שאמנם רבים היו פועלי הדפוס שאינם בני ברית), גוי 'מלומד' שהשכיל מדעתו 'לפצח' ר"ת שלא ראה מעולם, עלינו להוסיף ולומר, שמשעה שנדפס אותו סידור 'מוטעה' זנחו כל ישראל את הנוסח שבו היו מתפללים במשך כל הדורות, ודבקו בנוסח החדש אשר לא שערום הם ואבותיהם?
היש לך דבר מופרך מזה?
 
השר מקוצי אמר:
בקדושה של שבת שאומרים ''אז בקול רעש גדול אדיר וחזק משמיעים קול'', מי משמיע קול?
ולכן חידש שהיה כתוב או''ח בר''ת ובאמת הכוונה ''אופנים וחיות''.
לחץ כדי להרחיב...
להעיר שגם בתחילת התפלה "כשם שמקדישים אותו בשמי מרום" לא נזכר מי הם ש"מקדישים"
 
עליך להתחבר או להירשם כדי להגיב כאן.
חזור
חלק עליון