כתובות תוס' שמובן רק בלומדע'ס (1 צופה)

[ממגד שמים]

תוס' מצדד [כ:] ששטר בעד אחד פסול ,יען אי"ז דומיא דספר המקנה.
ואעפ"כ במקויים עד אחד מהשתיים כשר.
וצ"ע, וכאן הבן שואל מה נשתנה.
אמ' אפ"ל שביחס לקיום, כאשר מקיימים חתימה אחת, אזי ביחס לחתימה המקויימת דיינינן כאילו השטר לגמרי כשר ביחס ליתן לו תוקף של עד אחד ודו"ק. וכ"ה באבני נזר סימן תעב סק"ג [בחלק אורח חיים]

 

[מחכה]

מקיימים חתימה אחת, אזי ביחס לחתימה המקויימת

לחץ כדי לכווץ...

או דאויי''ל דשטר בלא קיום הוי שטר אלא דארי' הוא דרביע עלי' שאין גובין בו

 

[ממגד שמים]

או דאויי''ל דשטר בלא קיום הוי שטר אלא דארי' הוא דרביע עלי' שאין גובין בו

לחץ כדי לכווץ...

או דאויי''ל דשטר בלא קיום הוי שטר אלא דארי' הוא דרביע עלי' שאין גובין בו

לחץ כדי לכווץ...

ומ"ט קיום 1 מסיר את האריה בשעה שאין שטר בפחות מ-2?

 

[מחכה]

מסיר את האריה

לחץ כדי לכווץ...

אינו 'עושה שטר' אלא העניין הוא שכיון שהשטר בעיקרו כשר, כדי לפעול החלות של התקנת חכמים דקיום יספיק

 

[אוהב ספר]

ואעפ"כ במקויים עד אחד מהשתיים כשר.
וצ"ע, וכאן הבן שואל מה נשתנה.

לחץ כדי לכווץ...

השטר עצמו כשר מדאו',
ולמעשה הוא דומיא דספא המקנה
אלא דמדרבנן כדי לקבל העדים בעי' קיום, וכנתקיים א' מן העדים הרי נתקבל עדותו

 

[ממגד שמים]

השטר עצמו כשר מדאו',
ולמעשה הוא דומיא דספא המקנה
אלא דמדרבנן כדי לקבל העדים בעי' קיום, וכנתקיים א' מן העדים הרי נתקבל עדותו

לחץ כדי לכווץ...

ל' הראשונים חספא בעלמא ובכתו' יט "מאן משוי שטרא-לווה"
וא"כ מבואר שמדרבנן נהי' כחספא בעלמא עד שיקויים ולכן השאלה מ"ט קיום בא' יועיל? ומוכרח שביחס לקיום הראשון דיינינן לי' שהוי בתוקפו, והדברים כמעט מבוארים בר"ן שם ח מדה"ר.

 

[מחכה]

השאלה האם מדרבנן נעשה שטר.
לכאו' החילוק בין הרבנים דכאן היא
דלשיטת הר' ממגד שמים התקנה דקיום היא דין מדיני שטר,

ואילו להר' אוהב ספר וכ''ה לענ''ד התקנה היא דין מחודש שגורם שנקבל את השטר