חידות מעניינא דיומא רשב"י נישק (1 צופה)

[געגועים]

את מי רשב"י נישק בראשו, ולמה?

 

[שמעון הגלילי]

רשב"י נישק את ר' אלעזר בנו בראשו.

כפי שמסופר בזוהר חדש פרשת בהר:

רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. מַאי אֹהֲבַי, דָּא אַבְרָהָם, דְּאִתְּמָר בֵּיהּ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר, אַבָּא אַבָּא, וְהָא יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה מִנֵּיהּ קָא אַתְיָין.
בְּהַהוּא שַׁעֲתָא תָּמַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן, אַדְּהָכֵי אָתָא אֵלִיָּהוּ. אָמַר לֵיהּ, בּוּצִינָא קַדִּישָׁא שְׁרַגָּא עִילָּאָה, שַׁפִּיר קָאֲמַר ר' אֶלְעָזָר, דְּלֵית אֹהֲבִי אֶלָּא זַרְעָא דְיַעֲקֹב. דִּכְתִיב וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. בָּדַח ר' שִׁמְעוֹן וּנְשָׁקֵיהּ לְר' אֶלְעָזָר עַל רֵישֵׁיהּ, אָמַר לֵיהּ, בְּנִי, (משלי, כג) אִם חָכָם לִבְּךָ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי. קוּם בְּרִי וְיִתְגְּלֵי רָזָא דְהַאי קְרָא, אִזְדַּעֲזַע, וְקָם עַל רַגְלוֹי.

מתורגם:
רַבִּי שִׁמְעוֹן פָּתַח, לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא. מִי אוֹהֲבַי? זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהֲבִי. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: אַבָּא אַבָּא, וַהֲרֵי יִשְׁמָעֵאל וּבְנֵי קְטוּרָה מִמֶּנּוּ הֵם בָּאִים (וממילא צריך לומר ש'אוהבי' זה יעקב)?
בְּאוֹתָהּ שָׁעָה תָּמַהּ רַבִּי שִׁמְעוֹן. בֵּינְתַיִם בָּא אֵלִיָּהוּ. אָמַר לוֹ: הַמְּנוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, הַנֵּר הָעֶלְיוֹן, יָפֶה אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, שֶׁאֵין אֹהֲבִי אֶלָּא זַרְעוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁכָּתוּב וָאֹהַב אֶת יַעֲקֹב. שָׂמַח רַבִּי שִׁמְעוֹן, וְנִשֵּׁק אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר עַל רֹאשׁוֹ. אָמַר לוֹ: בְּנִי, אִם חָכַם לִבְּךְ יִשְׂמַח לִבִּי גַּם אָנִי. קוּם בְּנִי, וְיִתְגַּלֶּה סוֹד הַפָּסוּק הַזֶּה. הִזְדַּעְזֵעַ, וְקָם עַל רַגְלָיו.
​

 

[הצעיר שבחבורה]

רשב"י נישק את ר' אלעזר בנו בראשו.

יש עוד מקרה, כמדומני

אתא ר' שמעון ונשקיה ברישיה א"ל קאים ברי בקיומך דשעתא קיימא לך

 

[הצעיר שבחבורה]

את מי רשב"י נישק בראשו, ולמה?

ר' אלעזר ברבי יוסי, כשאמר לו משם אביו את המאמר על "בעטרה שעיטרה לו אמו"

רשב"י שאל את ר' אלעזר ברבי יוסי איפשר ששמעת מאביך מהו "בָּעֲטָרָה שֶׁעִטְּרָה לוֹ אִמּוֹ"? אמר לו: הן. משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה מחבבה ביותר מדאי. והיה קורא אותה 'בתי'; לא זז מחבבה עד שקראה 'אחותי'; ועד שקראה 'אמי'. כך הקב"ה בתחלה קרא לישראל 'בת' שנאמר (תהלים מה, יא): "שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך"; לא זז מחבבן עד שקראן 'אחותי' שנא' (שיר ה, ב): "פתחי לי אחותי רעיתי יונתי תמתי שראשי נמלא טל קוצותי רסיסי לילה"; לא זז מחבבן עד שקראן 'אמי' שנאמר (ישעיה נא, ד): "הַקְשִׁיבוּ אֵלַי עַמִּי וּלְאוּמִּי אֵלַי הַאֲזִינוּ כִּי תוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא וּמִשְׁפָּטִי לְאוֹר עַמִּים אַרְגִּיעַ"​

עמד רשב"י ונשקו על ראשו.

ובילקו"ש בשם רבי ישמעאל ברבי יוסי

 

[געגועים]

עמד רשב"י ונשקו על ראשו.

וההמשך- א"ל אלולי לא יצאתי לעולם אלא לשמוע טעם זה מפיך די. (במדב"ר יב, ח)

רשב"י נישק את ר' אלעזר בנו בראשו.

יש עוד מקרה, כמדומני

אתא ר' שמעון ונשקיה ברישיה א"ל קאים ברי בקיומך דשעתא קיימא לך

יש עוד?

 

[געגועים]

ובילקו"ש בשם רבי ישמעאל ברבי יוסי

אמנם בילקו"ש פ' פקודי בשם רבי אליעזר ברבי יוסי