ל"ג בעומר מעשה רשב"י והשותפים (3 צופים)

[געגועים]

עוד נמצא כתוב [בספר] מעשיות כת"י בלשון ערבית וזה העתקו לעברית.

מעשה בשני בני אדם בצידון שהיו שותפים במשא ומתן, היו מוליכים סחורה מצידון לבבל ומביאים סחורה מבבל לצידון, ושניהם לא היו זזים זה מזה, רק שניהם קונים ושניהם שומרים על סחורתם עד שמוכרים אותה במצב שניהם, ובכך אף שהיה אחד מהם רמאי לא יכול לרמות כי יד חברו לא זזה מתוך ידו תמיד, ונמשכה שותפותם שנים רבות, ומעולם לא הפסידו במסחרם, רק תמיד היו מרויחים ומצליחים.

פעם אחת חלה הנאמן שבשניהם ברגליו, ואז שבת מסחרם איזה ירחים, כי לא היה לבו בטוח בחבירו להמשיך במסחר לבדו, ואך כאשר ראה שארכו ימי חליו קרוב לשנה, אמר לחברו לילך לבבל להוליך סחורה ולהביא סחורה כדרכם, ואז חברו שמח בלבו כי מצא שעת הכושר להוציא רמאותו לפועל, וכן עשה, קנה הרבה סחורה ונשא אותה על הגמלים ונסע עמה לבבל ומכרה והרויח, ועוד נשא ונתן שם בבבל בכסף סחורתו והרויח הרבה ושוב קנה סחורה והביא לצידון, ועשה כל מיני ערמה ורמאות, קנה הרבה מהריוח שבו מחר בסחורה שהוליך מצידון לבבל, וכל מה שהרויח במשא ומתן שעשה בבבל הכחידו מחבירו ולקח לעצמו, וחבירו האמינו לכל אשר אמר, ואחר שמכרו הסחורה כולה עשו חשבון ומצאו שהפסידו, וחברו הנאמן שתק ולא אמר כלום, ורק המתין מעט זמן עד שנתרפא, וקנה סחורה הוא וחבירו והלכו שניהם יחדיו לבבל וקנו סחורה והפסידו, וכן פעם שלישית עוד הפסידו, האיש הנאמן נבהל ויאמר לחברו מה זה עשה אלקים לנו זה שלוש פעמים רצופות שאנחנו מפסידים, דבר אשר לא היה לנו מיום שנשתתפנו זה כמה שנים, ויאמר לו חברו כך דרך המסחר פעם ריוח פעם הפסד,

ויאמר לו חברו לא כן אחי, אין זה אלא ההשגחה העליונה, ועתה נלך אצל התנא הקדוש רשב"י והוא יודיעני סבת הדבר ברוה"ק אשר בקרבו, ויענהו חברו האחר נטרפה דעתו, וכי רשב"י בקי בדרכי המסחר? הלא רק הוא אחד מהתנאים הבקיאים בדרכי המשא, נלך אצל הסוחרים הבקיאים היטב בדרכי המסחר והם יודיעונו, אמר לו חברו כלך מהדברים האלו, כי בדרכי המסחר אין בקי יותר ממנו, כי מנעורנו ועד עתה עוסקים אנחנו בסחורה, ואנחנו שנינו העתיקים שבעיר המסחר, ודבר זה מעולם לא קרה אותנו, ומה גם שלש פעמים רצופים, אין זה אלא יד ה' עשתה זאת, נלך אצל הקדוש הרשב"י זיע"א והוא יודיענו סבת הדבר, ואם גם הוא לא ידע, נשים יד לפה, ובכן לא ארפך ולא אעזבך עד שתלך עמי, ואז רעהו בעל כרחו הלך עמו אצל הרשב"י זיע"א, ויספרו לו כל המאורע, והוא צפה ברוה"ק וידע כל הרמאות הרמאי.

ויאמר להם: דעו לכם בני! כי המסחר הוא דומה (לאיש) [לעץ] שבהיות שרשיו בריאים וחזקים, כל ענפיו הם רעננים ונותנים פירות ירוקות גדולים וטובים ומתוקים, ואך אם שרשיו לקו שנרקבו ונשחתו, אזי נהפך הודו למשחית ונעשה עץ יבש דלא חזי אלא להסקה, כך המסחר השורש שעליו עומד ומצליח ומתקיים היא האמונה, כל עוד שהסוחר נושא ונותן באמונה אזי מסחרו הולך הלוך וגדל עד כי גדל מאד, אך אם אבדה האמונה מסחרו הולך ודל ומתמעט מיום ליום, ובעליו מגיעים עד ככר לחם, כן אתם בהיותכם נאמנים במסחרכם הייתם מרויחים ומצליחים, ועכשו שרמיתם זה את זה אתם מפסידים הפסד אחר הפסד.

ויאמרו שניהם יחדיו ר' לא נכנסה שום רמאות בינינו, רק הננו עתה כמאז נאמנים זה עם זה.

אז ענה הרשב"י זיע"א לאותו רמאי: הוי רשע! אני חשבתי שתודה על פשעך לחבירך ותשיב לו את הגזילה והעושק אשר עשקתו ברמאותך, וה' יעביר חטאתך וגם חבירך ימחול לך, ועתה אתה מעיז פניך ואומר שאתה איש נאמן, עתה אגלה את נבלותך, זכור אל תשכח מה שגנבת מהריוח שהרווחת בסחורה שהולכת מצידון לבבל, וכל משא ומתן שעשית בבבל, לקחת את כל הריוח לעצמך, והסחורה שהבאת הוספת במחירה ולקחת התוספת לעצמך, ועוד חשבת עליו חלקו בהוצאות שהוצאת באותם הימים שנשאת ונתת לבדך ולקחת כל הריוח לעצמך, הוי בוגד! הוי גזלן! גנב! חמסן! כל כך רשע עשית, ומחשיב את עצמך לאיש נאמן, צא רשע מלפני, לא אוכל להביט בפניך כי עוונותיך העצומים חקוקים במצחך!

אז אותו אדם נפל על פניו, והודה על פשעיו אחת לאחת, ויבך בכי גדול ויבקש תשובה על עונו.

ויאמר לו הרשב"י זיע"א: לא יוכל להתנקות מהעון רק עד שיחזיר את הגזילה לחברו, וכל ההפסד שהפסידו בסחורתם יהיה נחשב עליו לבדו, גם יתן לחברו ריוח ערך הפעמים שהיו מרויחים, בי בשלו באה להם הרעה במסחרם, ועוד יכפול כנגד הכל ויתן לעניים צנועים שיודעים את התורה, ויבקש מחילה מחברו על שצערו, וילך למסחר ג' פעמים לבדו ויתנהג באמונה, ואז יכופר עונו.

וכך עשה אותו האיש, וחזר לפני הרשב"י זיע"א, והביט בפניו והודיעו שנמחל עונו, וישמח בו מאד על תשובתו. ע"כ המעשה.

(נחלת אבות לר' יוסף משאש ח"ג דרוש קמז)
​